ילקוט שמעוני על התורה רפ״הYalkut Shimoni on Torah 285

א׳תַּנְיָא וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, זוֹ פְּרִישַׁת בְּכוֹרוֹת, רַבִּי אוֹמֵר, זָוּ פְּרִישַׁת נָדָב וַאֲבִיהוּא, בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי הַיְינוּ דִּכְתִיב (ויקרא י, ג) "הוּא אֲשֶׁר דִּבֵּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ", אֶלָּא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר זוֹ פְּרִישַׁת בְּכוֹרוֹת, פְּרִישַׁת נָדָב וַאֲבִיהוּא הֵיכָא רְמִיזָא, "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבֹדִי", אַל תִּקְרִי בִּכְבֹדִי אֶלָּא (בכבודי) [בִּמְכֻבָּדַי], דָּבָר זֶה רְמָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְלֹא יָדַע עַד שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן. (שמות יט כג-כד) וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ וְגוֹ', יָפֶה אָמַרְתָּ, זֶה שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ דָּבָר וְאַתָּה מַחֲזִירֵנִי וַאֲנִי מוֹדֶה לְךָ, שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים גָּדוֹל מֹשֶׁה שֶׁהוֹדָה לוֹ הַמָּקוֹם, רַבִּי אוֹמֵר אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לְמֹשֶׁה גָּדוֹל אֶלָּא אִם כֵּן עָשִׂינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחָזַר בִּדְבָרָיו, אֲבָל מְזָרְזִין אֶת הָאָדָם בִּשְׁעַת לִמּוּד, וּמְזָרְזִין אוֹתוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם, יָכוֹל הַכֹּל יַעֲלוּ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל ה', יָכוֹל יַעֲלוּ אַף הַכֹּהֲנִים עִמְּךָ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָלִיתָ אַתָּה אֱמֹר מֵעַתָּה, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה מְחִיצָה לְעַצְמְךָ, אַף הֵן מְחִיצָה לְעַצְמָן, וְהָעָם כָּל עִקָּר אַל יַעֲלוּ. אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת וְגוֹ', שֶׁמָּא יַתְרִיעוּ.
1
ב׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִתְחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם (תהלים קיט, קס) "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת", אֵין כָּל בְּרִיָּה חֲלוּקָה לוֹמַר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת נָתְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת בָּרְאוּ אֶת הָעוֹלָם, (בראשית א, א) "בְּרֵאשִׁית בָּרְאוּ" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא", וַיְדַבְּרוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לוֹמַר וְאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ, וְאוֹמֵר "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי", וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כט) "הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ", וְאוֹמֵר (במדבר יב, ד) "צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד", מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן נִקְרְאוּ בְּדִבּוּר אֶחָד.
2
ג׳(שמות יט כה) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אָמַר לָהֶם מִיָּד וְלֹא עִכֵּב. דָּבָר אַחֵר וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אָמַר לָהֶם הֱווּ מְקַבְּלִין מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּשִׂמְחָה. דָּבָר אַחֵר אָמַר לָהֶם הֱיוּ אוֹמְרִים עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו.
3
ד׳(שמות כ א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן לִפָּרַע וְנֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר. אֵת כָּל הַדְּבָרִים מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לוֹמַר כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר אֵת כָּל הַדְּבָרִים וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַמָּקוֹם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד וְחָזַר וּפְרָטָן דִּבּוּר דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמְרוּ בְּדִבּוּר אֶחָד תַּלְמוּד לוֹמַר הָאֵלֶּה, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֶמְרוּ בְּדִבּוּר אֶחָד וּשְׁאַר הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ דִּבּוּר דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לֵאמֹר, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו הֵן.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר לֵאמֹר, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וַהֲשִׁיבֵנִי מַה הֵן אוֹמְרִים. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מֵשִׁיב דְּבָרִים לִפְנֵי הַגְּבוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ח) וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. וּמֶה הָיוּ דִּבְרֵי הָעָם, אָמְרוּ "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", וּמִנַּיִן שֶׁהַמָּקוֹם הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כה) "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי הֵיטִיבוּ אֶת אֲשֶׁר דִבֵּרוּ" .
5