ילקוט שמעוני על התורה ש״בYalkut Shimoni on Torah 302

א׳וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, מִי גָּרַם לוֹ, עַנְוְתָנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה" וְגוֹ'. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָנָיו, סוֹפוֹ לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה עִם הָאָדָם בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טו) "כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכֹּן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ", וְאוֹמֵר (שם סא, א) "רוּחַ אֱלֹהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים", וְאוֹמֵר "וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וְגוֹ' וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ" (תהלים נא, יט) "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה". וְכָל מִי שֶׁהוּא גְּבַהּ לֵב גּוֹרֵם לְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וּלְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קא, ה) "גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל". וְכָל גְּבַהּ לֵב קָרוּי תּוֹעֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, ה) "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב". וְעוֹבֵד אֱלִילִים קָרוּי תּוֹעֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ", כְּשֵׁם שֶׁאֱלִילִים מְטַמֵּא הָאָרֶץ וּמְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא גְּבַהּ לֵב, גּוֹרֵם לְטַמֵּא הָאָרֶץ, וּלְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה. וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִיצוֹת, חֹשֶׁךְ, עָנָן, וַעֲרָפֶל, חֹשֶׁךְ מִבַּחוּץ, עָנָן מִבִּפְנִים, וַעֲרָפֶל מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל וְגוֹ'.
1
ב׳(שמות כ יט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּלָשׁוֹן שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ כֹּה תְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה, כָּכָה, עֲנִיָּה, וַאֲמִירָה, הֲרֵי זֶה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. אַתֶּם רְאִיתֶם, הֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָדָם רוֹאֶה בֵּין שֶׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ, כְּשֶׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ פְּעָמִים שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק, אֲבָל כָּאן אַתֶּם רְאִיתֶם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אַתֶּם רְאִיתֶם לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (תהלים קלח, ד) "יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ", יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ רָאוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר אַתֶּם רְאִיתֶם, וְלֹא רָאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם. כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, (כָּתוּב בְּפָסוּק "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי"). (שמות כ כ) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא תַעֲשׂוּן דְּמוּת שַׁמָּשַׁי [הַמְּשַׁמְּשִׁין] לְפָנַי בַּמָּרוֹם, וְלֹא דְּמוּת מַלְאָכַי, וְלֹא דְּמוּת כְּרוּבִים, וְלֹא דְּמוּת אוֹפַנִּים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הֲרֵי אֲנִי עוֹשֶׂה כְּמִין דְּמוּת וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (דברים ד, טו) "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, שֶׁלֹּא תִּנְהֲגוּ בִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים נוֹהֲגִין בֶּאֱלֹהֵיהֶן, שֶׁכְּשֶׁהַטּוֹבָה בָּאָה עֲלֵיהֶן הֵן מְכַבְּדִין אֶת אֱלֹהֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק א, טז) "עַל כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ", וּכְשֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה עֲלֵיהֶן הֵן מְקַלְּלִין אֶת אֱלֹהֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ", אֲבָל אַתֶּם אִם הֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם אֶת הַטּוֹבָה תְּנוּ הוֹדָאָה, וְאִם אָבִיא עֲלֵיכֶם יִסּוּרִין, תְּנוּ הוֹדָאָה. וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים קטז, יג) "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (שם, ג ד) "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא". וְכֵן אִיּוֹב אָמַר (איוב א, כא) "ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ" עַל מִדַּת הַטּוֹב וְעַל מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת. וְכֵן אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִיּוֹב אָמְרָה "עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ" וּמַה הוּא אוֹמֵר לָהּ (שם, י) "כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי". אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל [וְ]אַנְשֵׁי סְדוֹם שֶׁהָיוּ (שְׁגוּרִין) [כְּעוּרִין] בַּטּוֹבָה, כְּשֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶן הַפּוּרְעָנוּת קִבְּלוּ אוֹתָהּ עַל (כָּרְחוֹ) [כָּרְחָם], וְאָנוּ שֶׁהָיִינוּ נָאִים בַּטּוֹבָה, אַל נִהְיֶה נָאִים בַּפֻּרְעָנוּת. וְעוֹד יְהֵא אָדָם שָׂמֵחַ בְּיִסּוּרִין יוֹתֵר מִן הַטּוֹבָה, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם בְּטוֹבָה כָּל יָמָיו אֵינוֹ נִמְחָל לוֹ מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וּמִי מוֹחֵל לוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר יִסּוּרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס", מִפְּנֵי מַה, (שם, יב) "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאהַב ה' יוֹכִיחַ" וְגוֹ', אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה מִי גָּרַם לַבֵּן לְרַצּוֹת אֶת הָאַב, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה יִסּוּרִין.
2