ילקוט שמעוני על התורה ש״דYalkut Shimoni on Torah 304

א׳בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי אֵינוֹ זָז לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. בַּכֹּהֲנִים כְּתִיב, (שמות כח, מא) "וְכִהֲנוּ לִי". בַּלְּוִיִּם כְּתִיב, (במדבר ח, יד) "וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם". בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב, "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים". בִּתְרוּמָה כְּתִיב, (שמות כה, ב) "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". בַּבְּכוֹרוֹת כְּתִיב, "כִּי לִי כָל בְּכוֹר". בְּסַנְהֶדְרִין כְּתִיב, (שם יא, טז) "אֶסְפָה לִי". בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב, (ויקרא כה, כג) "כִּי לִי הָאָרֶץ". בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב, (מלכים א יא, לו) "הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי". בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד כְּתִיב, (שמואל א טז, א) "כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ". בַּמִּקְדָּשׁ, (שמות כה, ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָשׁ". בַּמִּזְבֵּחַ, מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי. בַּקָּרְבָּנוֹת, "תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ". בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כְּתִיב, (שמות ל, לא) "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי". הָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא.

ב׳וְזָבַחְתָּ עָלָיו, עָלָיו, כְּנֶגְדּוֹ. אוֹ עָלָיו כְּמַשְׁמָעוֹ, וְהַדִּין נוֹתֵן, וּמָה אִם צְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְכַפָּרָה כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, רֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְכַפָּרָה, דִּין הוּא שֶׁיֻּכְשַׁר לִשְׁחִיטָה. וַהֲרֵי מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְכַפָּרָה, וְאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, הוּא יוֹכִיחַ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהוּכְשַׁר לְכַפָּרָה, לֹא יֻכְשַׁר לִשְׁחִיטָה. לֹא אִם אָמַרְתָּ בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁהוּא לֹא מַתִּיר וְלֹא מַכְשִׁיר וְאֵינוֹ גּוֹמֵר אֶת הַכַּפָּרָה לְפִיכָךְ אֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, תֹּאמַר בַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁהוּא מַתִּיר וּמַכְשִׁיר וְגוֹמֵר אֶת הַכַּפָּרָה, לְפִיכָךְ יֻכְשַׁר לִשְׁחִיטָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם" וְגוֹ', הַבָּשָׂר וְהַדָּם בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין שְׁחִיטָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף לִשְׁחֹט בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וְהַכָּתוּב מְסַיֵּעַ, שֶׁנֶּאֱמַר מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי וְגוֹ'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים שם) "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם", הָא כֵּיצָד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה, מֵחֲצִי מִזְבֵּחַ וּלְצָפוֹן כַּצָּפוֹן, מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וּלְדָרוֹם כַּדָּרוֹם. וְאֵין לִי אֶלָּא צְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, שְׁאַר כָּל צְפוֹן הָעֲזָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יד, יג) "וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם" וְגוֹ' שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ", אֶלָּא לְהַכְשִׁיר בּוֹ כָּל רוּחַ צְפוֹנִית.

ג׳שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּאִלּו נִשְׁחֲטוּ בַּצָּפוֹן. רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וּלְצָפוֹן כַּצָּפוֹן, מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וּלְדָרוֹם כַּדָּרוֹם. אָמַר רַבִּי אַסִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יוֹסֵי כּוּלֵּהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן קָאִי, וּמַאי כְּאִילוּ, מַהוּ דְּתֵימָא בָּעִינָא שְׁחִיטָה עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ וְלֵיכָּא, קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִי, אֶלָּא מֵעַתָּה לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה נַמִי חֶצְיוֹ בַּצָפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם, וְכִי תֵימָא הָכִי נַמִי, וְהָא אַתְּ הוּא דְּאַמְרֵת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם שְׁחָטוֹ כְּנֶגְדּוֹ בַּקַרְקַע פְּסוּלִין. אָמַר לֵיהּ הַכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, רַבִּי יוֹסֵי סָבַר, אוֹ כֻּלֵיהּ לְעוֹלָה, אוֹ כֻּלֵיהּ לִשְׁלָמִים. וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה סָבַר, חַלְּקֵהוּ חֶצְיוֹ לְעוֹלָה וְחֶצְיוֹ לִשְׁלָמִים. דְּאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ כֻּלֵיהּ לְעוֹלָה כָּשֵׁר, הַשְׁתָּא לְעוֹלָה כָּשֵׁר לִשְׁלָמִים מִבַּעְיָא. וְאִידָךְ, אִצְטְרִיךְ, סַלְּקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הַנֵי מִילֵי עוֹלָה דְּדָחִיק לֵיהּ מָקוֹם אֲבָל שְׁלָמִים דְּלָא דָחִיק לֵיהּ מָקוֹם, אֵימָא לָא יִתְכְּשַׁר, קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רַב, מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם, כָּל הַקָּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין, וּמִקְרָא הוּא בְּיָדֵינוּ וּשְׁכַחְנוּהוּ. כִּי סָלִיק רַב כַּהֲנָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי דְיָתִיב וְאָמַר מִשְּׁמֵהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מִנַּיִן לְמִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם, שֶׁכָּל הַקָּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם שֶׁהֵן פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְגוֹ', וְכִי עָלָיו אַתָּה זוֹבֵחַ, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. אָמַר הַיְינוּ קְרָא דְּאִשׁמְטֵיהּ לְרַב. וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה שֶׁהָיוּ שָׁם פְּסוּלִים. בְּמַאי קָמִיפְלְגֵי, מַר סָבַר בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, וּמַר סָבַר בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִין.