ילקוט שמעוני על התורה ש״וYalkut Shimoni on Torah 306
א׳(שמות כ כב) וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב מִזְבֵּחַ שֶׁל שִׁילֹה שֶׁל אֲבָנִים הָיָה. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי, רַבִּי אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲבָנִים, (דברים כז, ה) "אֲבָנִים", "אֲבָנִים", שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, אֶחָד שֶׁל שִׁילֹה, וְאֶחָד שֶׁל נוֹב וְגִבְעוֹן, וְאֶחָד שֶׁל בֵּית עוֹלָמִים. מֵתִיב רַב אַחַדְבּוֹי בַּר אַמִי, אֵשׁ שֶׁיָּרְדָה בִּימֵי מֹשֶׁה לֹא נִסְתַּלְקָה מֵעַל גַּבֵּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה, וְאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, לֹא נִסְתַּלְקָה עַד שֶׁבָּא מְנַשֶּׁה וְסִלְּקָהּ, וְאִם אִיתָא, מֵעִיקָּרָא הַהוּא דְּאִסְתַּלַּק לָּהּ. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִזְבֵּחַ שֶׁל נְחֹשֶׁת חָלוּל וּמָלֵא אֲבָנִים הָיָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מַאי לֹא נִסְתַּלְקָה, לֹא בָּטְלָה לְגַמְרֵי. וְהֵיכֵי הָוֵי. רַבָּנָן אָמְרֵי דֵּין שְׁבִיבֵי הוּא מְשַׁדְּרָא. רַב פָּפָּא אָמַר, אֻשְׁפִּיזָא הֲוָה נָקְטָא זִמְנִין הָכָא זִמְנִין הָתָם.
1
ב׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כֹּל אִם וָאִם שֶׁבַּתּוֹרָה רְשׁוּת, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה. (ויקרא ב, יד) "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים", חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ", חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. כַּיּוֹצֵא בּוֹ "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי", חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טו, ח) "הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ", חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים, חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כז, ו) "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה", חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי רְשׁוּת וְלֹא חוֹבָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים וְגוֹ', אֶלָּא אִם רָצָה לַעֲשׂוֹת שֶׁל אֲבָנִים יַעֲשֶׂה, שֶׁל לְבֵנִים יַעֲשֶׂה. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם מִזְבֵּחַ הֶחָמוּר אִם רָצָה לְשַׁנוֹת יְשַׁנֶּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאַר כָּל הַכֵּלִים. לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, אֵין גָּזִית אֶלָּא גְּזוּזוֹת, שֶׁהוּנַף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא הַמִּזְבֵּחַ כֻּלּוֹ פָּסוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, הֵן פְּסוּלוֹת וּשְׁאַר כָּל הַמִּזְבֵּחַ כָּשֵׁר. לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, בּוֹ אֵי אַתָּה בּוֹנֶה גָזִית, אֲבָל אַתָּה בּוֹנֶה בַּהֵיכָל וּבְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. שֶׁהָיָה בַּדִּין, וּמָה אִם מִזְבֵּחַ הַקַּל אָסוּר לִבְנוֹת בּוֹ גָּזִית, הֵיכָל וְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁהֵן חֲמוּרִין, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא אָסוּר לִבְנוֹת בּוֹ גָּזִית, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, בּוֹ אֵי אַתָּה בּוֹנֶה גָּזִית, אֲבָל אַתָּה בּוֹנֶה גָזִית בַּהֵיכָל וְקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (מלכים א ו, ז) "וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת", בַּבַּיִת אֵינוֹ נִשְׁמַע אֲבָל בַּחוּץ נִשְׁמַע. כִּי חַרְבְּךָ הֵנָפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ, מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, וְהַבַּרְזֶל מְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּנִיף הַמְּקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה", אֲבָנִים הַמֵטִילִים שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם אַבְנֵי מִזְבֵּחַ שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל שֶׁהֵן מַטִּילוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל, הַמֵּטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אִישׁ לְאִישׁ, בֵּין עִיר לְעִיר, בֵּין אֻמָּה לְאֻמָּה, בֵּין מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, בֵּין מֶמְשָׁלָה לְמֶמְשָׁלָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא תְּבֹאֵהוּ פֻּרְעָנוּת. (שמות כ כג) וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, מִכָּאן אָמְרוּ עֲשֵׂה כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. אֵין לִי אֶלָּא עֲלִיָּה, יְרִידָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו, הָא לֹא עֲלִיָּה וְלֹא יְרִידָה גָּרְמָה אֶלָּא כִּסּוּי גָּרַם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות כח, מב) "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד" וְגוֹ', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו, שֶׁלֹּא יַפְסִיעוּ בּוֹ פְּסִיעָה גַּסָּה עָלָיו, אֶלָּא גּוּדָל בְּצַד עָקֵב, וְעָקֵב בְּצַד גּוּדָל. אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו, עָלָיו אֵי אַתָּה פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה יְתֵרָה, אֲבָל אַתָּה פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה יְתֵרָה בַּהֵיכָל וּבְבֵית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים, שֶׁהָיָה בְּדִין, וּמָה אִם מִזְבֵּחַ הַקַּל אַתָּה אוֹסֵר לִפְסוֹעַ פְּסִיעָה יְתֵרָה, בַּהֵיכָל וּבְבֵית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים שֶׁהֵן חֲמוּרִין, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא אָסוּר לִפְסֹעַ בָּהֶן פְּסִיעָה יְתֵרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו, בּוֹ אֵי אַתָּה פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה יְתֵרָה, אֲבָל אַתָּה פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה יְתֵרָה בָּהֵיכָל וּבֵית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם אֲבָנִים שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לֹא לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, אָמַר הַמָּקוֹם לֹא תִנְהֹג בָּהֶן בְּבִזָּיוֹן, חֲבֵרְךָ שֶׁהוּא בְּדִמְיוֹן שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תִנְהוֹג בּוֹ בִּזָּיוֹן. אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, נִמְצִינוּ לְמֵדִין שֶׁסַּנְהֶדְרִין מְסַדְּרִין דִּירָתָן בְּצַד מִזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאִיָּה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, "וַיָּנָס יוֹאָב אֶל (הֵיכַל) [אֹהֶל] ה' וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ".
2
ג׳פרשת משפטים
(שמות כא א) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים צט, ד) "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב", כָּל הָעֹז וְהַגְּבוּרָה וְשֶׁבַח לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן. אָמַר דָּוִד, (דבהי"א כט, יא) "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה", אַתָּה מוֹצֵא, מִי שֶׁהוּא בַּעַל זְרוֹעַ מַעֲבִיר עַל הַמִּשְׁפָּט, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא בַּעַל זְרוֹעַ וְאוֹהֵב מִשְׁפָּט. "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים", אֲמַר רַבִּי אַלֶכְסַנְדְרִי, שְׁנֵי חַמָרִים הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְהָיוּ שוֹנְאִין זֶה לָזֶה. רָבַץ לוֹ חֲמוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ וְעָבַר. מִשֶּׁעָבַר אֲמַר, כְּתִיב בַּתּוֹרָה (שמות כג, ה) "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ" מִיָּד חָזַר וְטָעַן עִמּוֹ. הִתְחִיל לָשִׂיחַ בְּלִבּוֹ. אֲמַר, כָּךְ הָיָה פְּלוֹנִי אוֹהֲבִי וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ, נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. מִי גָּרַם לָהֶם שֶׁעָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, עַל יְדֵי שֶׁהֵבִינוּ זֶה בַּתּוֹרָה, הֲוֵי, "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים". וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הָדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, ד) "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ", זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל פָּתַח בְּמִשְׁפָּט, מַה כְּתִיב (שמות טו, כה) "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט". וְכַאן לִמֵּד מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁלָּמַד, לְיִשְׂרָאֵל. אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אֵלֶּה" פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים. "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת הַשָּׁמַיִם" פָּסַל תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ. וְכַאן וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, (שמות טו, כה) "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, תֵּן לָהֶם אֶת הַמִּשְׁפָּטִים. (כָּתוּב בְּרֶמֶז רע"ג).
(שמות כא א) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים צט, ד) "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב", כָּל הָעֹז וְהַגְּבוּרָה וְשֶׁבַח לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן. אָמַר דָּוִד, (דבהי"א כט, יא) "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה", אַתָּה מוֹצֵא, מִי שֶׁהוּא בַּעַל זְרוֹעַ מַעֲבִיר עַל הַמִּשְׁפָּט, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא בַּעַל זְרוֹעַ וְאוֹהֵב מִשְׁפָּט. "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים", אֲמַר רַבִּי אַלֶכְסַנְדְרִי, שְׁנֵי חַמָרִים הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְהָיוּ שוֹנְאִין זֶה לָזֶה. רָבַץ לוֹ חֲמוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ וְעָבַר. מִשֶּׁעָבַר אֲמַר, כְּתִיב בַּתּוֹרָה (שמות כג, ה) "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ" מִיָּד חָזַר וְטָעַן עִמּוֹ. הִתְחִיל לָשִׂיחַ בְּלִבּוֹ. אֲמַר, כָּךְ הָיָה פְּלוֹנִי אוֹהֲבִי וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ, נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. מִי גָּרַם לָהֶם שֶׁעָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, עַל יְדֵי שֶׁהֵבִינוּ זֶה בַּתּוֹרָה, הֲוֵי, "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים". וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הָדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, ד) "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ", זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל פָּתַח בְּמִשְׁפָּט, מַה כְּתִיב (שמות טו, כה) "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט". וְכַאן לִמֵּד מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁלָּמַד, לְיִשְׂרָאֵל. אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אֵלֶּה" פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים. "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת הַשָּׁמַיִם" פָּסַל תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ. וְכַאן וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, (שמות טו, כה) "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, תֵּן לָהֶם אֶת הַמִּשְׁפָּטִים. (כָּתוּב בְּרֶמֶז רע"ג).
3