ילקוט שמעוני על התורה של״בYalkut Shimoni on Torah 332
א׳תָּנוּ רַבָּנָן, הֲרֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי רוֹפֵא, וְאָכַל דְּבַשׁ וְכָל מִינֵי מְתִיקָה וְהֵן קָשִׁין לַמַּכָּה, וְהֶעֶלְתָּה מַכָּתוֹ גַּרְגּוֹתְנִי, יָכוֹל יְהֵא חַיָּב לְרַפְּאוֹתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר רַק. מַאי גַּרְגּוֹתְנִי, נָאתָא כְּרָבִיתָא תָּנוּ רַבָּנָן, מִנַּיִן שֶׁאִם עָלוּ בּוֹ צְמָחִין מֵחֲמַת הַמַּכָּה וְנִסְתְּרָה הַמַּכָּה, שֶׁחַיָּב לְרַפְּאוֹתוֹ וְחַיָּב לִתֵּן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. יָכוֹל אַף שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר רַק. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מֵחֲמַת הַמַּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר רַק. אִיכָּא דְּאַמְרֵי, אַף מֵחֲמַת הַמַּכָּה, פָּטוּר לְגַמְרֵי קָאֲמַר. וְאִי תֵימָא, אַף מֵחֲמַת מַכָּה, פָּטוּר מִשֶּׁבֶת וְחַיָּב בְּרִפּוּי. תָּנָא, וְכֻלָּן מִשְׁתַּלְּמִין בִּמְקוֹם נֵזֶק. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי, אֲמַר רַב פַּפָּא מִשְּׁמֵהּ דְּרָבָא, אֲמַר קְרָא וְרַפֹּא יְרַפֵּא, לִתֵּן רְפוּאָה בִּמָקוֹם נֶזֶק. הַאי מִבַּעְיָא לֵיהּ לִכְדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְרַפֹּא יְרַפֵּא, מִכָּאן שֶׁנִתְּנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת אִם כֵּן לִכְתֹּב קְרָא וְרוֹפֵא יְרַפֵּא. (אִי נָמֵי) [אַכַּתִּי מִבַּעְיָא] לִכִדְּאַמְרָן לְמִיתְנֵי בֵיהּ קְרָא בְּרִפּוּי. לִכְתֹּב אוֹ רַפֹּא יְרַפֵּא (וְכוּ'), מַאי וְרַפֹּא, שְׁמַע מִינָהּ לִתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק.
1