ילקוט שמעוני על התורה שנ״בYalkut Shimoni on Torah 352

א׳וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה, אֵין לִי אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, בַּבַּיִת מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "נְבֵלָה וּטְרֵפָה", הִקִּישׁ טְרֵפָה לִנְבֵלָה, מַה נְּבֵלָה לֹא חִלֵּק בָּהּ בֵּין בַּבַּיִת בֵּין בַּשָּׂדֶה, אַף טְרֵפָה לֹא תַחֲלֹק בָּהּ בֵּין בַּבַּיִת בֵּין בַּשָּׂדֶה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה, דִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהוֹוֶה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (דברים כב, כז) "כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ". אֵין לִי אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, בַּבַּיִת מִנָּיִן, דִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהוֹוֶה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ "כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ", אֵין לִי אֶלָּא מִקְרֵה לַיְלָה, מִקְרֵה יוֹם, מִנָּיִן, דִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהוֹוֶה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (שם כ, ו) "וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם", אֵין לִי אֶלָּא כֶּרֶם, שְׁאָר כָּל אִילָנוֹת, מִנָּיִן, דִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהוֹוֶה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (שמות כג, יט) "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי", אֵין לִי אֶלָּא גְּדִי, שְׁאָר כָּל בְּהֵמָה, מִנָּיִן, דִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהֹוֶה. וְאַף אַתָּה אוֹמֵר כָּאן וּבָשָׂר בַּשָּׂדֵה טְרֵפָה, דִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהֹוֶה, מָקוֹם שֶׁדֶּרֶךְ בְּהֵמָה לְהִטָּרֵף. כַּיּוֹצֵא בּוֹ "אַל תִּגְזָל דָּל" וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא דָּל, עָשִׁיר מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם א, יט) "כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע" וְגוֹ', אֶלָּא דִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהוֹוֶה, שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל דַּל לְהִגָּזֵל.

ב׳אָמַר רַבִּי אֵייבּוֹ, מַעֲשֶׂה בְּטַבָּח אֶחָד בְּצִפּוֹרִי שֶׁהָיָה מַאֲכִיל אֶת יִשְׂרָאֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. פַּעַם אַחַת עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר, עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. הִתְחִילוּ הַכְּלָבִים מְלַקְּקִים בּוֹ. אֲתוּ וְשָׁאֲלוּ לְרַבִּי חֲנִינָא, מַהוּ לְמֵיעַבְּרֵיהּ יָתֵיהּ מִן קָדָמֵיהוֹן. אֲמַר לְהוֹן, וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ וְגוֹ', וְזֶה שֶׁהָיָה גּוֹזֵל אֶת הַכְּלָבִים וּמַאֲכִיל אֶת יִשְׂרָאֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, אַרְפּוּן לוֹן, מִן דִּלְהוֹן הוּא.

ג׳לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ, לְרַבִּי יְהוּדָה, אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב כָּל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה. וּלְרַבִּי מֵאִיר, אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ, כַּכֶּלֶב. אוֹ לַכֶּלֶב, כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יד, כא) "לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה", וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם נְבֵלָה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא הִיא מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה, טְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ לַכֶּלֶב וְכַכֶּלֶב. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַמָּקוֹם מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ז) "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תְּנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם שְׂכַר חַיָּה לֹא קִפַּח הַמָּקוֹם, קַל וָחֹמֶר שְׂכַר אָדָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "קֹרֵא דָגָר וְלֹא יָלָד". וְאוֹמֵר (שם, יב) "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, כָּל הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, וְכָל הַמְּקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע וְכָל הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בַּחֲבֵרוֹ, רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים. שֶׁנֶּאֱמַר לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא, קְרִי בֵּיהּ לֹא תַשִּׂיא. (שמות כג א) אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַּעַל דִּין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ, קְרִי בֵּיהּ (דברים א, טז) שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם. רַב כַּהֲנָא אֲמַר, מִלֹּא תִשָּׂא, לֹא תַשִּׂיא.

ד׳לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא, הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לִמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע.

ה׳דָּבָר אַחֵר, הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַדַּיָן, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מִבַּעַל דִּין עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּינוֹ עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, יז) "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים". אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לְהָבִיא שְׁבוּעַת הַדַּיָּן שֶׁתְּהֵא (נֶאֱמָן) [בְּאָמֵן], שֶׁאִם אַתָּה עוֹנֶה אַחֲרָיו אָמֵן עוֹשֶׂה אַתָּה שְׁבוּעַת שָׁוְא. אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע, אָמַר לוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי חַיָּב לִי מָאתַיִם זוּז וְלִי עֵד אֶחָד, בּוֹא וְהִצְטָרֵף לוֹ עַל מְנַת שֶׁאֶקַּח אֶת שֶׁלִּי, וְאַתָּה טוֹל מָנֶה וַאֲנִי מָנֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר אַל תָּשֶׁת יָדְךָ. אָמַר לוֹ. יוֹדֵעַ אַתָּה בִּי שֶׁאֲפִלּוּ נוֹתֵן לִי אָדָם כָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי מְשַׁקֵּר, וַהֲלֹא פְּלוֹנִי חַיָּב לִי וְלִי עֵד אֶחָד, בּוֹא וְהִצְטָרֵף לוֹ עִמּוֹ עַל מְנַת שֶׁאֶקַּח אֶת שֶׁלִּי. לְכָךְ נֶאֱמַר אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס. כָּךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂים, לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה עַד שֶׁיּוֹדֵעַ מִי הוֹלֵךְ עִמּוֹ, וְלֹא הָיָה חוֹתֵם בְּגֵט עַד שֶׁיּוֹדֵעַ מִי חוֹתֵם עִמּוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד, אַל תָּשֶׁת חָמָס עֵד, לְהוֹצִיא אֶת הַחַמְסָנִין וְאֶת הַגַּזְלָנִין שֶׁהֵן פְּסוּלִין מִן הָעֵדוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יָקוּם", עֵד חָמָס. אַבַּיֵּי אֲמַר, עֵד זוֹמֵם לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל. מֵהַהוּא שַׁעְתָּא דְאַסְהִיד הֲוָה רָשָׁע, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד. רָבָא אֲמַר, מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל, עֵד זוֹמֵם חִדּוּשׁ הוּא, דְּהָא תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ מַאי חֲזֵית דְּצָיְיתֵת לְהָנֵי, צָיֵת לְהָנֵי, וְאֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא מִשְּׁעַת חִדּוּשׁוֹ וָאֵילָךְ. וְהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּאַבַּיֵי ביע"ל קג"ם.

ו׳(שמות כג ב) לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת, מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה שֶׁהִיא שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, כד) "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה", (שם, כה) "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה", עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת, הֲרֵי עֶשְׂרִים. וּמִנַּיִן לְעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כד, כז) "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה", יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. וּמִנַּיִן עוֹד שְׁלֹשָׁה, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאֶהְיֶה עִמָּהֶן לְטוֹבָה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֲרֵי רַבִּים, לֹא כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה הַטָּיָתְךָ לְרָעָה, לְטוֹבָה עַל פִּי עֵד אֶחָד, לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת, הַתּוֹרָה אָמְרָה עֲשֵׂה לְךָ בֵּית דִּין נוֹטֶה. שְׁנֵים עָשָׂר מְזַכִּין וַאֲחַד עָשָׂר מְחַיְּבִין, זַכַּאי. (שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲשָׂרָה) [שְׁלֹשָׁה עָשָׂר] מְחַיְּבִין וַעֲשָׂרָה מְזַכִּין, חַיָּב. אוֹ אֲחַד עָשָׂר מְזַכִּין וּשְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִין, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב, אָמְרָה תּוֹרָה, הֲרֹג עַל פִּי עֵדִים, הֲרֹג עַל פִּי מַטִּין, מָה עֵדִים בִּשְׁנַיִם אַף מַטִּין בִּשְׁנָיִם. אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יַטֶּה אֶלָּא לְכַף זְכוּת (תַּלְמוּד לוֹמַר), [שֶׁנֶּאֱמַר] וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַטְּהָרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת, מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי, אֲמַר רַב אָחָא בַּר פַּפָּא, אֲמַר קְרָא, לֹא תַעֲנֶה עַל רִב, לֹא תַעֲנֶה עַל רָב. רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אֲמַר, מֵהָכָא, (שמואל א כה, יג) "וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו חִגְרוּ אִישׁ [אֶת] חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ". (שמות כג ג) וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "לֹא תִשָּׂא פְנֵי [דָּל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי] גָדוֹל", פִּרֵט. אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ. חִלּוּפֵיהֶן מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

ז׳(שמות כג ד-ה) כִּי תִפְגַּע, יָכוֹל אֲפִלּוּ פְּגִיעָה מַמָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי תִרְאֶה. יָכוֹל אֲפִלּוּ מֵרָחוֹק, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי תִפְגַע. הָא כֵּיצָד, רְאִיָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּגִיעָה. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים אֶחָד מִשִּׁבְעָה וּמֶחֱצָה בְּמִיל, זֶהוּ רִיס, וּמְדַדֶּה עִמּוֹ עַד פַּרְסָה וְנוֹטֵל שָׂכָר. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. שׁוֹר אֹיִבְךָ, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, אֹיִבְךָ, זֶה כּוּתִי. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַכּוּתִים (קוֹרְאִים) [קְרוּיִים] לְיִשְׂרָאֵל אוֹיבִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא, י) "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ", (שם כג, י) "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ". רַבֵּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּגֵר שֶׁחָזַר לְסוּרוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, בְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, בְּיִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֹיִבְךָ, אֶלָּא שֶׁאִם הִכָּה אֶת בְּנוֹ אוֹ שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ מְרִיבָה וְנִמְצָא אוֹיְבוֹ לְפִי שָׁעָה. שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ, לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. תֹּעֶה, אֵין תּוֹעֶה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חוּץ לַתְּחוּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה". (תְּשִׁיבֵם) [תְּשִׁיבֶנּוּ] לוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים כב, ב) "וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ", אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא קָרוֹב וְרָחוֹק, אִם אֵינוֹ מַכִּירוֹ, מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "וְלֹא יְדַעְתּוֹ". (שם) "וַאֲסַפְתּוֹ", מְצִיאָה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵאָסֵף, לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבוּרָה. "וְהָיָה עִמְּךָ", בִּרְשׁוּתְךָ. (שם) "עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ", עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אָחִיךָ.

ח׳דָּבָר אַחֵר, אַתָּה צָרִיךְ לִבְדֹּק אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא וְכוּ'. "וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ", מְצִיאָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת, וְלֹא מְצִיאָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ הֶפְסֵד.

ט׳כִּי תִרְאֶה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ רָחוֹק, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי תִפְגַּע וְגוֹ'. רֹבֵץ, וְלֹא רַבְצָן. תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְלֹא שֶׁהָיָה מַשָּׂאוֹ בְּצִדּוֹ. וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ, פְּעָמִים שֶׁאַתָּה חָדֵל פְּעָמִים שֶׁאַתָּה עוֹזֵב, חֲמוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמַשְּׂאוֹי שֶׁל כּוּתִי, עָזֹב תַּעֲזֹב, חֲמוֹר שֶׁל כּוּתִי וּמַשּׂאוֹי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְחָדַלְתָּ, הָיָה בֵּין הַקְּבָרוֹת, לֹא יִטָּמֵא לוֹ, אָמַר לוֹ אָבִיו יִטָּמֵא, יָכוֹל יִטָּמֵא מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, לְכָךְ נֶאֱמַר וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ, פְּעָמִים שֶׁאַתָּה חָדֵל פְּעָמִים שֶׁאִי אַתָּה חָדֵל, אָמַר לוֹ אָבִיו, אַל תִּפְרֹק עִמּוֹ, אַל תִּטְעֹן עִמּוֹ, אַל תַּחֲזִיר לוֹ אֲבֵדָתוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁמַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּבִין בַּמִּצְווֹת. עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ", אֵין לִי אֶלָּא טְעִינָה, פְּרִיקָה מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה, בִּפְרִיקָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֵין לִי אֶלָּא פְּרִיקָה, טְעִינָה מִנָּיִן, וְדִין הוּא, וּמַה פְּרִיקָה שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְרֹק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הֲרֵי אַתָּה מֻזְהָר עָלֶיהָ, טְעִינָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא מֻזְהָר עָלֶיהָ, לְכָךְ דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּקַּל לִלְמֹד מִמֶּנּוּ אֶת הֶחָמוּר. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ, זוֹ פְּרִיקָה. "הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ", זוֹ טְעִינָה. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁהַפְּרִיקָה מִן הַתּוֹרָה, כָּךְ טְעִינָה מִן הַתּוֹרָה. עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ", אֵין לִי אֶלָּא טְעִינָה וּפְרִיקָה, בְּהֵמָה עַצְמָהּ מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ". הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה שָׁוֶה לוֹ. הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְאָמַר לוֹ, הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רָצִיתָ לִפְרֹק פְּרֹק, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר עִמּוֹ. אִם הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, חַיָּב. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אִם הָיָה עָלָיו יָתֵר עַל מַשָּׂאוֹ, אֵין זָקוּק לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְחָדַלְתָּ. בֶּהֱמַת יִשְׂרָאֵל וּמַשּׂאוֹי כּוּתִי, עָזֹב. וְהָא מָנִי, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דַּאֲמַר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים לַאו דְּאוֹרַיְיתָא. וְאַף אִם תִּמְצֵי לוֹמַר צַעַר בַּעַלֵי חַיִּים דְּאוֹרַיְיתָא, אֲפִלּוּ הָכִי לָכֹף אֶת יִצְרוֹ עָדִיף. (עַיֵּן בַּגְּמָרָא בְּעִנְיַן אוֹהֵב וְשׂוֹנֵא).

י׳(שמות כג ו) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ, אֵין לִי אֶלָּא דָּל, עָנִי תָּאֵב, מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רָשָׁע וְכָשֵׁר עוֹמְדִין לְפָנֶיךָ בַּדִּין, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הוֹאִיל וְרָשָׁע הוּא הֲרֵי אֲנִי מַטֶּה עָלָיו אֶת הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא תַטֶּה וְגוֹ', אֶבְיוֹן הוּא בְּמִצְוֹת. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, עֲשָׂרָה דְבָרִים יֵשׁ בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְכֻלָּן אֵין נוֹהֲגִין בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל, חוּץ מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה דַּאֲמַר קְרָא לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ אֲבָל אַתָּה מַטֶּה מִשְׁפַּט שׁוֹר הַנִּסְקָל. וְחִלּוּפֵיהּ בְּמֵסִית, דְּרַחֲמָנָא אֲמַר (דברים יג, ט) "וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו".

י״א(שמות כג ז) מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, תָּנוּ רַבָּנָן, מִנַּיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סָנֵיגֵרוֹן לִדְבָרָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיב תַּלְמִיד בּוּר לְפָנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַדַּיָּן, שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַדַּיָּן שֶׁיּוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרֻמֶּה, שֶׁלֹּא יֹאמַר, הוֹאִיל וְעֵדִים מְעִידִים לְפָנָיו, אֶחְתְּכֶנּוּ וִיהֵא קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר הָעֵדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַתַּלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ, וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר, שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַתַּלְמִיד שֶׁרוֹאֶה אֶת רַבּוֹ שֶׁטּוֹעֶה בַּדִּין, שֶׁלֹּא יֹאמַר אַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּגְמְרֶנּוּ וְאֶסְתְּרֶנּוּ וְאֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּין עַל שְׁמִי, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַתַּלְמִיד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ, יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאִם נוֹתְנִין לִי מֵאָה מָנֶה אֵינִי מְבַדֶּה, מָנֶה לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי וְאֵין לִי עָלָיו אֶלָּא עֵד אֶחָד, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. הָא מִדְּבַר שֶׁקֶר נָפְקָא, הָא וַדַּאי שְׁקוּרֵי מְשַׁקֵּר, וְרַחֲמָנָא אֲמַר "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר", אֶלָּא כְּגוֹן דַאֲמַר לֵיהּ, וַדַּאי חָד סַהֲדָא אִית לִי, תָּא אַתְּ וְקוּם הָתָם וְלָא תֵימָא וְלֹא מִידִי, דְּהָא לָא מַפְקָת מִפֻּמָּךְ שִׁקְרָא, אֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר אֶטְעֲנֶנּוּ בְּמָאתַיִם, כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה לִי מָנֶה, וְיִתְחַיֵּב לִי שְׁבוּעָה, וַאֲגַלְגֵּל עָלָיו שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה וּטְעָנוֹ מָאתַיִם, שֶׁלֹּא יֹאמַר אֶכְפְּרֶנּוּ בְּבֵית דִּין, וְאוֹדֶה לוֹ חוּץ לְבֵית דִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב לוֹ שְׁבוּעָה וִיְגַלְגֵּל עָלַי שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁנּוֹשִׁין מָנֶה בְּאֶחָד, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד בַּעַל דִּין וּשְׁנַיִם עֵדִים כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ מָנֶה וְיַחֲלֹקוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע בַּעַל דִּין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לִשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְדִין, אֶחָד לָבוּשׁ סְמַרְטוּט וְאֶחָד לָבוּשׁ אִיצְטָלִית בַּת מֵאָה מָנֶה, שֶׁאוֹמֵר לוֹ לְבֹשׁ כְּמוֹתוֹ אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. כִּי הֲווּ אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אֲמַר לְהוּ, שְׁלוֹפוּ פֻּזְמָקַיְיכוֹן וְחוּתוּ לְדִינָא. מִנַּיִן לְבַעַל דִּין שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. רַב כַּהֲנָא אֲמַר, (לעיל פסוק א) מִ"לֹּא תִשָּׂא", לֹא תַשִּׂיא. מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לִמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע.

י״בדָּבָר אַחֵר, הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיב אֶצְלוֹ דַּיָּן בּוּר.

י״גדָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יַעֲמִיד אֶצְלוֹ סָנֵיגֵרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, ח) "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לִפְרֹשׁ מִן הָאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ז, כו) "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר "וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים" וְגוֹ'.

י״דוְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, תָּנוּ רַבָּנָן. מִנַּיִן לַיּוֹצֵא מִבֵּית דִּין חַיָּב, וְאָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, מִנַּיִן שֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָקִי אַל תַּהֲרֹג. וּמִנַּיִן לַיּוֹצֵא מִבֵּית דִּין זַכַּאי, וְאָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, שֶׁאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג. אֲמַר רַב שִׁימִי בַּר אַשִּׁי. וְחִלּוּפָא בְּמֵסִית, דִּכְתִיב (דברים יג, ט) "לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו". רַב כַּהֲנָא אֲמַר. מִ"כִּי הֲרֹג תַּהַרְגֶנּוּ". בָּעֵי מִנֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַב שֵׁשֶׁת. חַיָּבֵי גָּלֻיּוֹת, מִנָּיִן. חַיָּבֵי (גָּלֻיּוֹת) [מַלְקוּת], מִנָּיִן וְכוּ'. אָתְיָא רָשָׁע רָשָׁע [וְרוֹצֵחַ] רוֹצֵחַ. הָיָה אֶחָד מְעִידוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵד לַחַמָּה, וְאֶחָד מְעִידוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵד לַלְּבָנָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיִּצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה וְיִהְיֶה חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, רָאוּהוּ רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, וְהַסַּיִף בְּיָדוֹ. אָמְרוּ לוֹ, בֶּן בְּרִית הוּא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (בראשית ט, ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם" וְגוֹ', אָמַר לָהֶם, יוֹדֵעַ אֲנִי וְעַל מְנַת כֵּן הוּא עוֹשֶׂה, וְהֶעֱלִימוּ עֵדִים אֶת עֵינֵיהֶם, וּלְאַחַר זְמַן מְצָאוּהוּ הָרוּג מְפַרְפֵּר, וְהַסַּיִף מְזַלֵּף דָּם מִיַּד הַהוֹרֵג, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג. וּכְבָר הָרַג יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי עֵד זוֹמֵם. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא שָׁפַכְתָּ דָּם נָקִי, וְאָמְרָה תּוֹרָה הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים, הֲרוֹג עַל פִּי זוֹמְמִין, מָה עֵדִים בִּשְׁנַיִם אַף זוֹמְמִין בִּשְׁנָיִם. וּכְבָר נִכְנַס יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי לְחֻרְבָה, וּמָצָא שָׁם הָרוּג מְפַרְפֵּר, וְהַסַּיִף מְזַלֵּף דָּם מִיַּד הַהוֹרֵג. אָמַר לוֹ יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי, תָּבוֹא עָלַי אִם לֹא אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאַתָּה הֲרַגְתּוֹ, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (דברים יט, טו) "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר", אֲבָל הַיּוֹדֵעַ וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת הוּא יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, וְלֹא הִסְפִּיק לָצֵאת מִשָּׁם עַד שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וּמֵת. וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, הֲרֵי שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין חַיָּב וְאַחַר כָּךְ מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָקִי אַל תַּהֲרֹג. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּינְךָ זַכַּאי כָּךְ יָצָא מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל מַעְלָה, לְכָךְ נֶאֱמַר כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג. הֲרֵי שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי וְאַחַר כָּךְ מָצְאוּ לוֹ חוֹבָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַחֲזִירוּהוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּינְךָ זַכַּאי, כָּךְ יָצָא מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, אָמְרָה תּוֹרָה כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע, קַל וָחֹמֶר לְמִדָּה טוֹבָה הַמְּרֻבָּה.