ילקוט שמעוני על התורה שס״חYalkut Shimoni on Torah 368
א׳וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים מִפְּנֵי מָה שֶׁל עֵץ, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרָא עֵץ חַיִּים. אָעִין דְּשִׁטִּין הָיוּ בְּמִגְדַּל צְבָעִית. אָתוּן, שָׁאֲלוּן לְרַבִּי חֲנַנְיָא, מַהוּ לְמֶעְבַּד בְּהוֹן עִיבִידָא. אָמַר לָהֶם, מִכֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ אֲבוֹתֵיכֶם אִסּוּר אַל תְּשַׁנּוּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם נוּחֵי נֶפֶשׁ. כֵּיצַד הָיוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִין. חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, יג) "וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים". וְרַבָּנָן אָמְרֵי, עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" וְגוֹ', עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. וְרַבִּי סִימַאי אוֹמֵר, אַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה וְאַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה הֵם כְּתוּבִין נוֹטָרִיקִין. חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין דִּבּוּר לְדִבּוּר דִּקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ (שה"ש ה, יד) "מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ" כְּיַמָּא רַבָּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא הֲוָה אֲמָר יָפֶה לִמְּדַנִי חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מַה הַיָּם הַזֶּה בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל כַּמָּה גַּלִּים קְטַנִּים, כָּךְ בֵּין דִּבּוּר לְדִבּוּר דִּקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר, וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה. דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, אֶלָּא וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ, וְאַחַר כָּךְ וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, תּוֹרָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אֵשׁ לְבָנָה חֲרוּתָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, הִיא מֵאֵשׁ, חֲצוּבָה מֵאֵשׁ, נְתוּנָה מֵאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ב) "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ". וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים. אָמַר לָהֶם, תִּקַּנְתֶּם אַכְסַנְיָא לְעַצְמִי וְעַכְשָׁיו תַּקְּנוּ אַכְסַנְיָא לַתּוֹרָה שֶׁתְּהֵא שְׁרוּיָה אֶצְלִי, שֶׁהִיא שַׁעֲשׁוּעָי, שֶׁהָיִיתִי מִשְׁתַּעְשֵׁעַ בָּהּ אַלְפַּיִם שָׁנָה קֹדֶם הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמֹן" וְכוּ', אַמָּתַיִם וָחֵצִי .
1
ב׳בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים יָכוֹל יְהוּ זָזִין מִמְּקוֹמָן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כז, ז) "וְהוּבָא אֶת בַּדָּיו בַּטַּבָּעוֹת". וְהוּבָא, יָכוֹל יְהוּ יוֹצְאִין וְנִכְנָסִין, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ. הָא כֵּיצַד, מִתְפָּרְקִין וְאֵין נִשְׁמָטִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַמֵּסִיר בַּדֵּי אָרוֹן לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שָׁלֹשׁ אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְּצַלְאֵל, אֶמְצָעִי שֶׁל עֵץ, תִּשְׁעָה, פְּנִימִי שֶׁל זָהָב, שְׁמוֹנָה, חִיצוֹן שֶׁל זָהָב, עֲשָׂרָה וּמַשֶּׁהוּ. וְהָא תַּנְיָא אֲחָד עֲשַׂר וּמַשֶּׁהוּ. הָא כְּמָאן דַּאֲמַר יֵשׁ בְּעָבְיוֹ טֶפַח הָא כְּמָאן דַּאֲמַר אֵין בְּעָבְיוֹ טֶפַח. מַאי מַשֶּׁהוּ, זֵר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁלֹשָׁה זֵרִין הֵן, שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁל אָרוֹן וְשֶׁל שֻׁלְחָן, שֶׁל שֻׁלְחָן זָכָה דָּוִד וּנְטָלוֹ, שֶׁל מִזְבֵּחַ זָכָה אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ, שֶׁל אָרוֹן מֻנָּח, כָּל הָרוֹצֶה לִקַּח יָבֹא וְיִקַּח, שֶׁמָּא תֹּאמַר פָּחוּת שֶׁבָּהֶן הָיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי ח, טו) "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ". רַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי, כְּתִיב זָר וּקְרִינָן זֵיר זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ זֵר, לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה זָרָה הֵימֶנּוּ. מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ אָמַר רָבָא, כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם.
2
ג׳וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר ר"י בֶּן פַּזִּי בְּשֵׁם רַבִּי, הֵן נִקְרָא וְלֹא נִבָּעֵת, כָּל נְדִיב לֵב, לֹא רָעָה, (שמות לב, ג) "וַיִּתְפַּרֲקוּן כָּל הָעָם", לֹא טוֹבָה, "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה", לֹא רָעָה, (דברים א, כב) "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם", לֹא טוֹבָה, "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת", לֹא רָעָה, (במדבר יד, א) "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם", לֹא טוֹבָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא, לֹא בָּזֶה ["אָכֵן] הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ", וְכָל הַשְׁחָתָה בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָהּ. אָמַר רַבִּי אָחָא בַּר אַבָּא, אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל אוֹפְיָא שֶׁל אֻמָּה זוֹ, נִתְבָּעִין לָעֵגֶל וְנוֹתְנִין, נִתְבָּעִין לַמִּשְׁכָּן וְנוֹתְנִין. תָּנִי רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, וְעָשִׂית כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר, יָבוֹא זְהָבוֹ שֶׁל כַּפֹּרֶת וִיכַפֵּר עַל זְהָבוֹ שֶׁל עֵגֶל.
3
ד׳וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם. אָמַר רַבִּי אָחָא בַּר יַעֲקֹב, אֵין כְּרוּב פָּחוּת מִטֶּפַח. מַאי כְּרוּב. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, כְּרַבְיָא, שֶׁכֵּן בְּבָבֶל קוֹרִין לְיָנוּקָא רַבְיָא. אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵּי, אִי הָכִי, דִּכְתִיב (יחזקאל י, יד) "פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם" הָיְינוּ פְּנֵי הַכְּרוּב הַיְינוּ פְּנֵי אָדָם. אֲמַר לֵיהּ, אַפֵּי רַבְרָבֵי אַפֵּי זוּטָרֵי. תַּנְיָא, מַה מָּצִינוּ בְּבֵית עוֹלָמִים, כְּרוּבִים בִּשְׁלִישׁ הַבַּיִת הָיוּ עוֹמְדִין, דִּכְתִיב "וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ", וּכְתִיב (שם, כו) "קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה" אַף בַּמִשְׁכָּן נַמִי כְּרוּבִים בִּשְׁלִישׁ הַמִּשְׁכָּן הֵן עוֹמְדִין, מִשְׁכָּן כַּמָּה הָוֵי, עֶשֶׂר, דִּכְתִיב (שמות כו, טז) "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ", כַּמָּה הֲווּ לְהוּ, שִׁיתִין פּוּשָׁכִין, דַּל עֲשָׂרָה דְּאָרוֹן וְכַפֹּרֶת פָּשׁוּ לְהוּ (עֶשְׂרִין) [עֲשָׂרָה] וּכְתִיב וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. וְדִלְמָא כְּנָפַיְיהוּ בַּהֲדֵיע רֵאשַׁיְיהוּ הֲווּ קַיָּימֵי. לְמַעְלָה כְּתִיב. וְאֵימָא דְּמִידְלַי טוּבָא. מִי כְּתִיב לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וּמִינָּהּ יַלְפִינָן סֻכָּה שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים פְּסוּלָה. הַנִיחָא לְרַבִּי מֵאִיר דַּאֲמַר כָּל הָאַמּוֹת בְּבֵינוֹנִיּוֹת, אֲבָל לְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר אַמּוֹת כֵּלִים בְּאַמַּת בַּת חֲמִשָּׁה וְכוּ' אִית לֵיהּ שִׁעוּרִין חֲצִיצִין וּמְחִיצִין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
4
ה׳(שמות כה כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפֹּרֶת טֶפַח הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה. בִּשְׁלָמָא אָרוֹן תִּשְׁעָה, דִּכְתִיב וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ', אֶלָּא כַּפֹּרֶת טֶפַח מִנָּלָן. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בְּכֻלָּן נָתְנָה תּוֹרָה מִדַּת אָרְכָּן וּמִדַּת רָחְבָּן וּמִדַּת קוֹמָתָן, כַּפֹּרֶת מִדַּת אָרְכָּהּ וּמִדַּת רָחְבָּהּ נִתְּנָה, מִדַּת קוֹמָתָהּ לֹא נִתְּנָה, צֵא וּלְמַד מִפָּחוֹת שֶׁבַּכֵּלִים, דִּכְתִיב (להלן פסוק כה) "וְעָשִׂיתָ לוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח", מַה לְּהַלָּן טֶפַח אַף כָּאן טֶפַח, דָּנִין כְּלִי שֶׁנָּתְנָה בּוֹ תּוֹרָה מִדָּה מִכְּלִי שֶׁנָּתְנָה בּוֹ תּוֹרָה מִדָּה וְאַל יוֹכִיחַ צִיץ וְזֵר שֶׁלֹּא נָתְנָה בָּהֶן תּוֹרָה מִדָּה. רַב הוּנָא אָמַר, "אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת", וּכְתִיב (בראשית כז, ל) "מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו", וְאֵין פָּנִים פָּחוֹת מִטֶּפַח.
5