ילקוט שמעוני על התורה שצ״בYalkut Shimoni on Torah 392

א׳וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, מְלַמֵּד שֶׁתָּפַס מֹשֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאָדָם שֶׁתָּפַס לַחֲבֵרוֹ בְּבִגְדּוֹ וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין אֲנִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחֹל לָהֶם. וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמַה כִּסֵּא שֶׁל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ בִּשְׁעַת כַּעַסְךָ, כִּסֵּא שֶׁל רֶגֶל אֶחָד הֵיאַךְ יָכוֹל לַעֲמֹד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לִי בֹּשֶׁת פָּנִים מֵאֲבוֹתַי, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ, רְאוּ פַּרְנָס שֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם, בִּקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ וְלֹא בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים.

ב׳וַיְחַל מֹשֶׁה. מְלַמֵּד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁהוּחֲלָה, אַבַּיֵּי אֲמַר. עַד שֶׁחִלָּהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּתוֹ, רָבָא אֲמַר. עַד שֶׁהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ, דִּכְתִיב הָכָא וַיְחַל וּכְתִיב הָתַם (במדבר ל, ג) "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", וַאָמַר מַר, הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מוֹחֲלִין לוֹ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. מְלַמֵּד שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק אֲמַר. מְלַמֵּד שֶׁהֵחֵל עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים. רַבָּנָן אָמְרֵי מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חֻלִּין הוּא לְךָ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. וַיְחַל מֹשֶׁה וְגוֹ'. תַּנְיָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. מְלַמֵּד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה עַד שֶׁאֲחָזָתוֹ אֲחִילוּ. מַאי אֲחִילוּ. אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת, אִשָּׁתָא דְגַרְמֵי. כַּמָּה יִשְׁהֶה בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה. רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אֲמַר, כְּדֵי שֶׁיִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְחַד אֲמַר, כְּדֵי שֶׁתָּחוּל דַּעְתּוֹ עָלָיו. מַאן דַּאֲמַר כְּדֵי שֶׁיִּתְחוֹנֵן, דִּכְתִיב "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'", וּמַאן דַּאֲמַר כְּדֵי שֶׁתָּחוּל דַּעְתּוֹ, דִּכְתִיב וַיְחַל מֹשֶׁה. יָרַד מֹשֶׁה מִן הָרָקִיעַ וְהַלּוּחוֹת בְּיָדוֹ, וְלֹא שְׁבָרָן, עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה אוֹתָהּ שָׁעָה וַיִּחַר לְמֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מֹשֶׁה, לֹא הָיִיתָ מַאֲמִין לִי שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם. שָׁקַד מֹשֶׁה הֵיאַךְ לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי נִצְטַוֵּיתִי, שֶׁמָּא עָבַרְתִּי אֶת הַצִּוּוּי, הֵן לֹא נִצְטַוּוּ, מָה אָמַרְתָּ בְּסִינַי "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", לֹא אָמַרְתָּ אֶלָּא (שמות כ, ב) "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", "לֹא יִהְיֶה לָכֶם" לֹא אָמַרְתָּ, אֶלָּא (שם, ג) "לֹא יִהְיֶה לְךָ". אָמַר רַבִּי חִיָּא. לֹא הִנִיחַ מֹשֶׁה זָוִית בָּרָקִיעַ שֶׁלֹּא נִתְחַבֵּט בָּהּ. אֲמַר רַבִּי יִצְחָק. מִן הַלּוּחוֹת רִצָּה מֹשֶׁה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. מֶה עָשָׂה לוֹ. עָלָה לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּעוּס, אָמַר לוֹ, בָּנֶיךָ חוֹטְאִין וְאַתְּ נוֹתֵן עָלַי קַטְדִּיקִי, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ כּוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק לא) וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר לוֹ. שְׁתֵּי פָנִים בְּכַעַס, אֲנִי וְאַתָּה כּוֹעֲסִין עֲלֵיהֶן. מִיָּד, "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לֹא יְהוּ שְׁתֵּי הַפָּנִים בְּכַעַס, אֶלָּא כְּשֶׁאֶהֱיֶה נוֹתֵן רוֹתְחִין, הֱוֵי נוֹתֵן צוֹנֵן, וּכְשֶׁתְּהֵא נוֹתֵן רוֹתְחִין, אֶהֱיֶה נוֹתֵן צוֹנֵן. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהֵיאַךְ אַתָּה אוֹמֵר. אָמַר לוֹ. הֱוֵי אוֹמֵר, חִלָּה. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. וַיְחַל מֹשֶׁה, אָמַר, וַהֲרֵי בָּנֶיךָ מָרִים חַלֵּה אוֹתָם.

ג׳דָּבָר אַחֵר. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב בָּנֶיךָ וְאֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִי שֶׁיְּלַמֵּד עֲלֵיהֶן סָנֵגוֹרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְכִי תָּפוּס הָיָה בּוֹ אֶלָּא אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים.

ד׳דָּבָר אַחֵר. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי. אָמַר מֹשֶׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲקוֹר הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וְאַחַר כָּךְ אַתָּה עוֹקֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ו) "הַשָּׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה", וְאַחַר כָּךְ, "וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן". אֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, וַאֲפִלּוּ אַתָּה עוֹקֵר אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, לְאֵלּוּ אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲקֹר, שֶׁכְּשֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתָם לֹא נִשְׁבַּעְתָּ לֹא בַשָּׁמַיִם וְלֹא בָאָרֶץ אֶלָּא בְשִׁמְךָ, שֶׁמָּא אַתָּה יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת שִׁמְךָ. אָמַר מֹשֶׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חֲשֹׁב אוֹתָן כִּסְדוֹם, מָה אָמַרְתָּ בִּסְדוֹם, (בראשית יח, כו) "חֲמִשִּׁים (הַ)צַּדִּיקִים", וְיָרַדְתָּ עַד עֲשָׂרָה, וַאֲנִי מַעֲמִיד לְךָ מֵאֵלּוּ שְׁמוֹנִים צַדִּיקִים. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַעֲמֵד. אֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה. הֲרֵי שִׁבְעִים זְקֵנִים, אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, פִּנְחָס וְכָלֵב, הֲרֵי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֹשֶׁה, הֵיכָן הֵן עוֹד שְׁלֹשָׁה צַדִּיקִים, וְלֹא הָיָה מוֹצֵא. אֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם הַחַיִּים אֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד לָהֶן בַּפִּרְצָה הַזֹּאת, יַעַמְדוּ הַמֵּתִים, אֲמַר לֵיהּ, עֲשֵׂה בִּזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת, וַהֲרֵי שְׁמוֹנִים, זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. כֵּיוַן שֶׁהִזְכִּיר מֹשֶׁה זְכוּת אָבוֹת, מִיָּד אֲמַר לֵיהּ, "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". אָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ד, ב) "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים". אָמַר מֹשֶׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חַיִּים הֵן הַמֵּתִים, חֲשֹׁב כְּמוֹ שֶׁהֵן עוֹמְדִים וּמְבַקְּשִׁים עַל בְּנֵיהֶם, מֶה הָיִיתָ מְשִׁיבָן. כֵּיוַן שֶׁאֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה, מִיָּד, וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה. לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כח, כג) "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא [מִ]מַּחֲלִיק לָשׁוֹן". אֲמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. "מוֹכִיחַ", זֶה מֹשֶׁה "אָדָם", אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (יחזקאל לד, לא) "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם", מַהוּ "אַחֲרַי", בִּשְׁבִיל לַהֲבִיאָם אַחֲרָי. "חֵן יִמְצָא", זֶה מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי". "מַחֲלִיק לָשׁוֹן", זֶה בִּלְעָם, שֶׁהֶחֱלִיקָן בִּנְבוּאוֹתָיו וְגָבַהּ לִבָּם וְנָפְלוּ בַּשִּׁטִּים.

ה׳דָּבָר אַחֵר. מַהוּ "אַחֲרַי". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּבְיָכוֹל מִי שֶׁהוֹכִיחַנִי אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹכִיחַ יִשְׂרָאֵל אַחֲרַי, לְיִשְׂרָאֵל אָמַר אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה, לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ, מַהוּ לָמָה, אֲמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בִּקֵּשׁ לְכַלּוֹת שׂוֹנְאֵיהֶם, אֲמַר מֹשֶׁה, הָעֵגֶל הַזֶּה טוֹב הוּא לְסַיֵּעַ לְךָ, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה מְּסַיֵּעַ לִי, אֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, אַתָּה מוֹרִיד גְּשָׁמִים וְהוּא מוֹרִיד טְלָלִים, אַתָּה מוֹצִיא אֶת הָרוּחוֹת וְהוּא מוֹצִיא אֶת הָעֲנָנִים, אֲמַר לֵיהּ, מֹשֶׁה, אַף אַתָּה טוֹעֶה בָּעֵגֶל, אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם כֵּן לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, וּלְיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ וּטְרָדָהּ וְהוֹצִיאָה מִבֵּיתוֹ, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַשּׁוֹשְׁבִינִין הָלְכוּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, אָמְרוּ לוֹ, אֵימַר כָּךְ אָדָם עוֹשֶׂה לְאִשְׁתּוֹ, מֶה עָשְׂתָה לְךָ, הָלְכוּ אֶצְלָהּ וְאָמְרוּ לָהּ, עַד מָתַי אַתְּ מַכְעֶסֶת אוֹתוֹ, קַדְמוּתֵךְ הוּא, תְּנִינוּתֵךְ הוּא, אַף מֹשֶׁה כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפָנָיו, לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, לֹא בָנֶיךָ הֵם, וּכְשֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמַר לָהֶם, עַד מָתַי אַתֶּם מַכְעִיסִים אוֹתוֹ, קַדְמַתְכוֹן הוּא, תִּנְיָנוּתְכוֹן הוּא.

ו׳לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יהושע ה, ט) "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם". לְפִי שֶׁרָאָה פַּרְעֹה בְּאִצְטַגְנִינוּת, וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם", אָמַר לָהֶם, אֲנִי רוֹאֶה בְּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי כּוֹכַב אֶחָד עוֹלֶה לִקְרָאתְכֶם, שְׁמוֹ רָעָה וְהוּא סִימַן דָּם וַהֲרִיגָה, וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בָּעֵגֶל אָמַר מֹשֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ, לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם, זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לָכֶם "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם", מִיָּד וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה, וְהָפַךְ אֶת הַדָּם לְדַם מִילָה, שֶׁמָּל אוֹתָם יְהוֹשֻׁעַ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם", שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים דָּם אָנוּ רוֹאִים עֲלֵיכֶם.

ז׳זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא. כָּל הַתּוֹלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים, וְכָל הַתּוֹלֶה בִּזְכוּת אֲחֵרִים, תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת עַצְמוֹ. מֹשֶׁה תָּלָה בִּזְכוּת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ תָּלוּ לוֹ בִּזְכוּת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג) "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ". חִזְקִיָּה תָּלָה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כ, ג) "זְכָר נָא אֶת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ", לְפִיכָךְ תָּלוּ לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי". וְהַיְינוּ דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי (ישעיה לח, יז) "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר". אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁשִּׁגֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם, מַר הוּא לִי. זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ. מַאי בָּךְ. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִלּוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם, הָיִיתִי אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ בְּטֵלִים כָּךְ שְׁבוּעָתְךָ בְּטֵלָה, וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶן בָּךְ, בְּשִׁמְךָ, מַה שִּׁמְךָ חַי וְקַיָּם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כָּךְ שְׁבוּעָתְךָ קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַרְבֶּה וְגוֹ'. אֲשֶׁר אָמַרְתָּ מִבָּעְיָא לֵיהּ. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. עַד כָּאן דִּבְרֵי תַלְמִיד, מִכָּאן וָאֵילַךְ דִּבְרֵי הָרָב. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אֲמַר. אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי תַלְמִיד, אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לִי לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁמִי הָלַכְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶם בְּשִׁמְךָ, עַכְשָׁיו מָה אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם.

ח׳(שמות לב טז-כה) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. הַלּוּחוֹת לֹא נִבְרְאוּ מִן הָאָרֶץ, אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם (שמות לד, א) "פְּסָל לְךָ", מֶחְצַב שֶׁל סְנַפִּירִינוֹן נִבְרָא לְמֹשֶׁה בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ וַחֲצָבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ד) "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים". אַרְבָּעִים יוֹם עָמַד מֹשֶׁה בָּהָר, לָקַח אֶת הַתּוֹרָה וְיָרַד בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהִנְחִילָהּ לְיִשְׂרָאֵל לְחֹק.

ט׳וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. וְאוֹמֵר "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל". מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה, מַה מַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן, שֶׁל סַפִּיר, אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כָּאן, שֶׁל סַפִּיר.

י׳וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא. אֲמַר רַב חִסְדָּא. מֵ"ם וְסָמֶ"ךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת, בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין. וֲאֲמַר רַב. כְּתָב שֶׁבַּלּוּחוֹת נִקְרָא מִבִּפְנִים נִקְרָא מִבַּחוּץ, נְבוּב בובן, בָּהָר רַהַב, סָרוּ ורס.

י״אוַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, דְּתַנְיָא, בְּשִׁשָּׁה בַחֹדֶשׁ נִתְּנוּ דִבָּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּשִׁבְעָה בּוֹ. מַאן דַּאֲמַר בְּשִׁשָּׁה נִתְּנוּ, בְּשִׁבְעָה עָלָה, וּכְתִיב "וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר" וְגוֹ'.