ילקוט שמעוני על התורה תי״דYalkut Shimoni on Torah 414

א׳(שמות לז א) וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קיט, קל) "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר", כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת הָעוֹלָם נִתְעַטֵּף בְּאוֹרָה וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה", וְאַחַר כָּךְ (שם) "נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה". מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמְדוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּהוּ מַתְחִילִין בְּאוֹרָה, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" אָמַר מֹשֶׁה לִבְצַלְאֵל, פְּתַח תְּחִלָּה מְלֶאכֶת הָאָרוֹן, "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן". (משלי ט, ט) "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד", זֶה בְּצַלְאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִבְצַלְאֵל עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָמַר בְּצַלְאֵל, לָמָּה הוּא הַמִּשְׁכָּן, אֲמַר לֵיהּ, לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה בְּתוֹכוֹ וּלְלַמֵּד לְיִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, אֲמַר בְּצַלְאֵל, וְהֵיכָן הַתּוֹרָה נְתוּנָה, אֲמַר לֵיהּ, מִשֶּׁאָנוּ עוֹשִׂין מִשְׁכָּן נַעֲשֶׂה אָרוֹן, וְהוּא הִתְחִיל בָּאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן. אֲמַר רַב יְהוּדָה. שָׁלֹשׁ אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְּצַלְאֵל, אֶמְצָעִי שֶׁל עֵץ, תִּשְׁעָה, פְּנִימִי שֶׁל זָהָב, שְׁמוֹנָה, חִיצוֹן שֶׁל זָהָב, עֲשָׂרָה וּמַשֶּׁהוּ. וְהָא תַנְיָא אַחַד עָשָׂר וּמַשֶּׁהוּ. הָא לְמַאן דַּאֲמַר יֵשׁ בְּעָבְיוֹ טֶפַח, הָא לְמָאן דַּאֲמַר אֵין בְּעָבְיוֹ טֶפַח. מַאי מַשֶּׁהוּ, זֵר. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. שְׁלֹשָׁה זֵרִין הֵן, שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁל אָרוֹן, שֶׁל שֻׁלְחָן. שֶׁל שֻׁלְחָן, זָכָה דָּוִד וּנְטָלוֹ, שֶׁל מִזְבֵּחַ, זָכָה אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ, שֶׁל אָרוֹן, מֻנָּח, כָּל הָרוֹצֵה לִקַּח יָבוֹא וְיִקָּח. שֶׁמָּא תֹאמַר פָּחוּת שֶׁבָּהֶן הָיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי ח, טו) "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ". רַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי. כְּתִיב "זָר" וְקָרֵינָן זֵיר, זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ זֵיר, לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה זָרָה הֵימֶנּוּ. "מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ". אֲמַר רָבָא. כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם.

ב׳(שמות לח ט-יד) הַגִּנָּה וְהַקַּרְפָּף, שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, הַמֻּקֶּפֶת גָּדֵר גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ בְּשַׁבָּת. מִנָּא הָנֵּי מִלֵּי. אֲמַר רַב יְהוּדָה, אֲמַר קְרָא (שמות כז, יח) "אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים", אָמְרָה תּוֹרָה, טֹל חֲמִשִּׁים וּסְבֹב חֲמִשִּׁים. פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב. אֲמַר אַבַּיֵּי, הַעֲמֵד הַמִּשְׁכָּן עַל שְׂפַת (עֶשְׂרִים) [חֲמִשִּׁים], כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חֲמִשִּׁים אַמָּה לְפָנָיו וְעֶשְׂרִים אַמָּה לְכָל רוּחַ וָרוּחַ. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה. מִנָּא הָנֵּי מִלֵּי אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר קְרָא (שם) "אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים", אָמְרָה תּוֹרָה, בְּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה מְדֹד. הַאי מִבָּעֵי לֵיהּ לִטֹּל חֲמִשִּׁים וְלִסְבֹּב חֲמִשִּׁים. אִם כֵּן לֵימָא קְרָא "חֲמִשִּׁים (וַ)חֲמִשִּׁים", מַאי ["חֲמִשִּׁים] בַּחֲמִשִּׁים", שְׁמַע מִינָּהּ תַּרְתֵּי.

ג׳פרשת פקודי
(שמות לח כא-כח) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת", אַתָּה מוֹצֵא, כָּל מִי שֶׁהוּא נֶאֱמָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא בְרָכוֹת עַל יָדוֹ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן (שם) "וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה".

ד׳דָּבָר אַחֵר, "אִישׁ אֱמוּנוֹת", זֶה מֹשֶׁה, עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנַּעֲשָׂה גִּזְבַּר עֲלֵיהֶם הָיוּ מִתְבָּרְכִים עַל יָדוֹ, לָמָּה, שֶׁהוּא נֶאֱמָן. "וְאָץ לְהַעֲשִׁיר" זֶה קֹרַח, שֶׁהָיָה לֵוִי וּבִקֵּשׁ עוֹד לִטֹּל כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה.

ה׳דָּבָר אַחֵר, "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת", זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנַּעֲשָׂה גִּזְבַּר לְעַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה גִּזְבַּר לְעַצְמוֹ הָיָה קוֹרֵא לַאֲחֵרִים (וּמְחַבֵּב) [וּמְחַשֵּׁב] עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַד אִיתָמָר. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, מִי שֶׁהָיָה נִכְנָס לִתְרֹם הַלִּשְׁכָּה לֹא הָיָה נִכְנָס לֹא בְּפַרְגוֹד חָפוּת וְלֹא בְפוּנְדִיָּא, שֶׁאִם יַעֲשִׁיר יֹאמְרוּ מִשֶּׁל לִשְׁכָּה הֶעֱשִׁיר, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא יוֹצֵא יְדֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל". וּמֹשֶׁה הָיָה גִּזְבַּר לְעַצְמוֹ וְכוּ', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לִשְׁנַיִם בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל הַמִּשְׁכָּן וְהוֹתִירוּ. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁל הַמִּשְׁכָּן וְהוֹתַרְנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ז) "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַּיָּם", מַה נַּעֲשֶׂה בַּנּוֹתָר. אֲמַר לֵיהּ, לֵךְ וַעֲשֵׂה בָּהֶם מִשְׁכָּן לַדִּבְּרוֹת. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן. כֵּיוָן שֶׁבָּא לִתֵּן חֶשְׁבּוֹן אָמַר לָהֶם, כָּךְ וְכָךְ יָצָא לַמִּשְׁכָּן, וּבְיוֹתֵר עָשִׂיתִי מִשְׁכָּן הָעֵדוּת, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. מַהוּ מִשְׁכָּן מִשְׁכָּן שְׁנֵי פְּעָמִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן. שְׁנֵי פְּעָמִים נִתְמַשְּׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶה סִימָן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁאֵין סְלִיחָה אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְרַצָּה לְיִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר, כָּעַס עָלֶיהָ וְהִנִּיחָהּ, וְהָיוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ אוֹמְרוֹת לָהּ, אֵינוֹ חוֹזֵר לָךְ, לְאַחַר יָמִים נִתְרַצָּה לָהּ הַמֶּלֶךְ וְנִכְנַס לַפְּלָטִין (שֶׁלּוֹ) [שֶׁלָּהּ] וְאָכַל וְשָׁתָה, וְלֹא הָיוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ מַאֲמִינוֹת שֶׁנִּתְרַצָּה לָהּ הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה רֵיחַ בְּשָׂמִים עָלֶיהָ, מִיָּד יָדְעוּ שֶׁנִּתְרַצָּה לָהּ הַמֶּלֶךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהֵבִיאָם לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְקָרָא אוֹתָם מְלָכִים, לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ הַגּוֹיִם, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְרַצֶּה לָהֶם עוֹד, כְּשֶׁעָמַד מֹשֶׁה וְנִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (במדבר יד, כ) "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עֲלֵיהֶם וּבֵינֵיהֶם וְהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁסָּלַחְתִּי לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ".