ילקוט שמעוני על התורה ת״כYalkut Shimoni on Torah 420

א׳רְאֵה נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל אוֹתָן הָאוּכְלוּסִין עוֹמְדִים בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, שֶׁאִם תָּבוֹא לְחֶשְׁבּוֹן צָרִיךְ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה מִיל, וְכָל אוֹתָן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת עוֹמְדִין בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, וְרוֹאִין אֶת הָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם כְּעַמּוּד וְנִכְנֶסֶת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יוֹצְאָה וְרוֹבֶצֶת שָׁם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְאוֹכֶלֶת אֶת הַחֲלָבִים וְעוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כד) "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה'" וְגוֹ', וְכֻלָּן רָאוּ אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל וּמִשְׁתַטְּחִין עַל פְּנֵיהֶן, וְהָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רֵיוַח כְּדֵי אַרְבַּע אַמּוֹת, וְשָׁרְתָה עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁיר וּרְנָנָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ", וּמַה שִּׁירָה וּרְנָנָה אָמְרוּ, "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה'", וְעַל אוֹתוֹ הַיּוֹם נֶאֱמַר (שה"ש ג, יא) "צְאֶינָה וּרְאֶינָה". הָאֹהֶל הָיָה מָשׁוּךְ שְׁלֹשִׁים אַמָּה, וְנָתוּן בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הַפְּנִימִיּוֹת וְעֶשְׂרִים קְרָשִׁים בַּדָּרוֹם. כָּל קֶרֶשׁ וְקֶרֶשׁ אָרְכּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְרָחְבּוֹ אַמָּה וּמֶחֱצָה, וּשְׁתֵּי יָדוֹת לְכָל אֶחָד מִלְּמַטָּה, מְשֻׁקָּעוֹת בְּתוֹךְ שְׁנֵי אַדְנֵי כֶסֶף, מִלְּמַעְלָה רָאשֵׁיהֶן מְצֻפִּין זָהָב, וּנְתוּנִים בְּתוֹךְ טַבָּעוֹת שֶׁל זָהָב, וְשָׁלֹשׁ בְּרִיחִין הָיוּ לָהֶן, מְשֻׁלָּשִׁים בְּתוֹךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְאֶחָד מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים אַמּוֹת נָתוּן מִזְרָח וּמַעֲרָב, וּשְׁנֵי בְּרִיחִים שֶׁמִּבַּחוּץ מִכַּאן וּמִכַּאן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אָרְכּוֹ, וּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת לְכָל קֶרֶשׁ וְקֶרֶשׁ, וּנְתוּנִין לְרָחְבּוֹ שֶׁל קֶרֶשׁ, חֲצִי חֵלֶק מִכָּאן וְחֵלֶק בָּאֶמְצַע, נִמְצָא בֵּין טַבַּעַת לְטַבַּעַת בְּכָל הַקְּרָשִׁים מִדָּה שָׁוָה. וּשְׁפֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה זֶה הָיְתָה בֵּין טַבַּעַת לְטַבַּעַת. הַבְּרִיחַ נִכְנָס בָּהֶן. וּקְרָשִׁים מְצֻפִּין זָהָב. [וְהַבְּרִיחִים] מֵעֲצֵי שִׁטִּים, נִכְנָסִין בַּשְּׁפֹפֶרֶת וְטַבָּעוֹת. נִמְצְאוּ כֻלָּן מְצֻפִּים זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, לד) "וְאֶת הַקְּרָשִׁים צִפָּה" וְגוֹ'. וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן מֻבְלָע בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, לֹא נִרְאָה לֹא מִבִּפְנִים וְלֹא מִבַּחוּץ. וּכְמַעֲשֵׂה הַקְּרָשִׁים הַדְּרוֹמִים, כָּךְ הַצְּפוֹנִים. וּשְׁמוֹנָה קְרָשִׁים בַּמַּעֲרָב, שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד חֲלָלוֹ שֶׁל אֹהֶל, וּשְׁתַּיִם כְּנֶגֶד זָוִיּוֹתָיו. יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הָיוּ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. אֹרֶךְ כָּל אַחַת עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְרָחְבָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, חֲמִשָּׁה בַּמִּזְרָח וַחֲמִשָּׁה בַּמַּעֲרָב. רֹחַב שֶׁל סֵדֶר וְסֵדֶר עֶשְׂרִים אַמָּה, מַגִּיעוֹת עַד חֲצִי הָאֹהֶל.
1