ילקוט שמעוני על התורה תכ״וYalkut Shimoni on Torah 426

א׳כְּתִיב (במדבר א, נג) "וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב". כֵּיצַד הָיְתָה חֲנִיָּתָן, כִּפְסִיקִיָּא אַחַת שֶׁל אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה הָיוּ חוֹנִין וּמַקִּיפִין אֶת הַמִּשְׁכָּן מִכָּל רוּחַ, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו בַּמִּזְרָח, הֵם וּבְנֵיהֶם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם עַל פְּנֵי כֹּל מִזְרַח אֹהֶל מוֹעֵד. הַבְּאֵר הָיְתָה בְּפֶתַח הֶחָצֵר סְמוּכָה לְאָהֳלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהִיא הָיְתָה מוֹדִיעָה לְכָל הַמַּחֲנוֹת הֵיאַךְ יַחֲנוּ, כֵּיצַד, כֵּיוַן שֶׁעָמְדוּ קַלְעֵי הֶחָצֵר הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר [נְשִׂיאִים] עוֹמְדִים עַל הַבְּאֵר וְאוֹמְרִים שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא, יז יח) "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים", וְהָיוּ מֵימֵי הַבְּאֵר יוֹצְאִין וְנַעֲשִׂין נְהָרִים נְהָרִים, נָהָר אֶחָד יוֹצֵא וּמַקִּיף אֶת מַחֲנֵה שְׁכִינָה, וּמֵאוֹתוֹ נָהָר יוֹצְאִין אַרְבַּע נְהָרוֹת בְּאַרְבַּע זָוִיּוֹת הֶחָצֵר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ לְבַסּוֹף מְשַׁמֵּשׁ שְׁתֵּי רוּחוֹת דָּרוֹם וּמִזְרָח וְיוֹצֵא אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, עָבַר מַחֲנֵה הַלְּוִיִּם הָיוּ מִתְעָרְבִין הַנְּהָרִים זֶה לָזֶה וּמַקִּיפִין אֶת כָּל מַחֲנֵה הַלְּוִיִּם וּמְהַלְּכִין בֵּין מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה וְנִרְאִין טַבְלִיּוֹת טַבְלִיּוֹת מַקִּיפִין אֶת מַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה. וְנָהָר גָּדוֹל מַקִּיף אֶת כָּל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל מִבַּחוּץ וְנַעֲשִׂין נְהָרִים נְהָרִים בֵּין כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וְהָיוּ הַנְּהָרוֹת מוֹדִיעִין בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת גְּבוּלָן וְאֵין אֶחָד צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ. וְלֹא תֹאמַר שֶׁמָּא בְּסִילוֹת הַמַּיִם, אֶלָּא מְגַדְּלִין לָהֶן כָּל מִינֵי מַעֲדַנִּים מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ד, יג יד) "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם". וְעַכְשָׁיו מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת מִזְרָח וּמַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם, כָּל מַחֲנֶה וּמַחֲנֶה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה, מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּבָנָיו בַּמִּזְרָח, בְּנֵי קְהָת בַּדָּרוֹם, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בַּמַּעֲרָב, בְּנֵי מְרָרִי בַּצָּפוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם עַל פְּנֵי מֵאָה בָאַמָּה בְּתוֹךְ אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה, וְעוֹד אַרְבָּעָה אֲלָפִים מִכָּל רוּחַ וָרוּחַ, כָּךְ הָיָה מְקוֹמָן, נִמְצָא מְקוֹמָן שֶׁל לְוִיִּם מֵאֶחָד בִּשְׁמוֹנָה בִּמְקוֹמָן שֶׁל שְׁבָטִים. וּבְהֶמְתָּן הֵיכָן הָיְתָה, שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל הָיְתָה חֲנִיָּתָן, חֲשֹׁב מַחֲנֵה שְׁכִינָה וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וּבִשְׁאַר זָוִיּוֹת שֶׁל כָּל רוּחַ הָיְתָה בְהֶמְתָּן רוֹעָה נֶגֶד חֲנִיָּתָן, וְהַנְּהָרוֹת מַקִּיפִין מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ וּמְצַיְּנִין אוֹתוֹ טַבְלִיּוֹת טַבְלִיּוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף שֶׁיְהֵא לָהֶם רְשׁוּת לְהַלֵּךְ [לַמִּשְׁכָּן] בְּשַׁבָּת וּמִמַּחֲנֶה לְמַחֲנֶה, וְהֶעָנָן פָּרוּס עֲלֵיהֶן מַבְדִּיל בֵּינָם לְבֵין בְּהֶמְתָּן שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם", וּמִזִּיו הַתְּכֵלֶת הָיוּ הַנְּהָרוֹת נִרְאִין כִּתְכֵלֶת מְצֻיָּרִין כְּעֵין הַשַּׁחַר וְהַלְּבָנָה וְהַחַמָּה, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין אוֹתָן לְכַמָּה מִילִין וּמְשַׁבְּחִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שה"ש ו, י) "מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה" וְכוּ', פַּחְדָּם וְאֵימָתָם נוֹפֵל עַל הַכֹּל שֶׁנֶּאֱמַר "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" וְגוֹ'.