ילקוט שמעוני על התורה תס״וYalkut Shimoni on Torah 466

א׳(ויקרא ד ג) אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּיָחִיד מַה יָּחִיד אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַף מָשִׁיחַ לֹא יָבִיא אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְכֵן הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּתְנָן נַמִּי כָּל מִצְווֹת שֶׁבַתּוֹרָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת יָחִיד מֵבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פַּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ וְיָחִיד מְבִיאִין שְׂעִירָה צִבּוּר מְבִיאִין פַּר וְשָׂעִיר, פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת. מְנָא הַנֵּי מִלֵּי, דְּתָנוּ רַבָּנָן (להלן פסוק יד) "וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ", רַבִּי אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן "עָלֶיהָ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עָלֶיהָ" מַה לְּהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אַף וְכוּ'. אַשְׁכְּחָן צִבּוּר, מָשִׁיחַ מְנָלַן, דְּתַנְיָא אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. יָחִיד וְנָשִׂיא אָתְיָא מִצְוַת מִצְוַת מִצִּבּוּר. בַּעֲבוֹדָה זָרָה אָתְיָא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי, יָחִיד נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ (במדבר טו, כז) מִ"וְּאִם נֶפֶשׁ", וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן. וְרַבָּנָן (דְּמַפְקֵי "עָלֶיהָ" לִגְמֹר מִינַהּ צִבּוּר) הַאי סְבָרָא מְנָא לְהוּ, נָפְקָא לְהוֹ מִדְּמַקְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִבְנֵיהּ "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה, וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה" הֻקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה מָה עֲבוֹדָה זָרָה דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְכוּ'. אַשְׁכְּחָן יָחִיד נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ בֵּין בַּעֲבוֹדָה זָרָה בֵּין בִּשְׁאָר מִצְווֹת, צִבּוּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה מִנַּיִן, אָמַר קְרָא (במדבר טו, כז) "וְאִם נֶפֶשׁ", וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן. אֶלָּא צִבּוּר בִּשְׁאָר מִצְווֹת מְנָלַן, יָלִיף "מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי". וְרַבִּי הַאי "תּוֹרָה אַחַת" מַאי עָבִיד לֵיהּ, מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ חָלַק הַכָּתוּב בֵּין יְחִידִים לִמְרֻבִּים יְחִידִים בִּסְקִילָה וּמָמוֹנָן פָּלַט מְרֻבִּין בְּסַיִף וּמָמוֹנָן אָבַד. יָכוֹל נַחֲלֹק בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם". מָשִׁיחַ יָכוֹל מֶלֶךְ תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן". אִי כֹּהֵן יָכוֹל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, תַּלְמוּד לוֹמַר "מָשִׁיחַ" אִי מָשִׁיחַ יָכוֹל מְשׁוּחַ מִלְחָמָה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ" שֶׁאֵין מָשִׁיחַ אַחֵר עַל גַּבָּיו, מַאי מַשְׁמַע כִּדְּאָמַר רָבָא הַיָּרֵךְ הַמְיֻמֶּנֶת שֶׁבְּיָרֵךְ, הָכִי נַמִּי הַמָּשִׁיחַ מְיֻמָּן שֶׁבִּמְשִׁיחִים. אָמַר מַר מָשִׁיחַ יָכוֹל מֶלֶךְ, מֶלֶךְ פַּר הוּא דְּמָיְיתִי שָׂעִיר הוּא דְּמַיְתִי. אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה יָבִיא שָׂעִיר, עַל הֶעְלֵם דָּבָר יָבִיא פַּר, קָא מַשְׁמַע לָן. אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, פְּרָט לְקוֹדֶמֶת. וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמַה נָּשִׂיא שֶׁמֵּבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה אֵינוֹ מֵבִיא עַל הַקּוֹדֶמֶת, מָשִׁיחַ שֶׁאֵינּוֹ מֵבִיא אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יָבִיא עַל הַקּוֹדֶמֶת. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּנָשִׂיא שֶׁכֵּן אֵין מֵבִיא חַטָּאת מֵעָבַר, תֹּאמַר בְּמָשִׁיחַ שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא", חָטָא כְּשֶׁהוּא מָשִׁיחַ מֵבִיא, כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט אֵינוֹ מֵבִיא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם נוֹדַע לוֹ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנָּה חַיָּב, וְאִם מִשֶּׁנִּתְמַנָּה פָּטוּר. "מָשִׁיחַ", יָכוֹל גְּזֵרָה עָלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם" כוּ' יֶחֱטָא לִכְשֶׁיֶּחֱטָא. הוֹרָה כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד, מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג פָּטוּר, שֶׁהוֹרָאַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין לְצִבּוּר. מְנָא הַנֵּי מִלֵּי, דְּתָנוּ רַבָּנָן "לְאַשְׁמַת הָעָם" הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר, מַה צִּבּוּר אֵין מְבִיאִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. וַהֲלֹא דִין הוּא צִבּוּר מוֹצִיא מִכְּלַל יָחִיד וּמָשִׁיחַ מוֹצִיא מִכְּלַל יָחִיד, מַה צִּבּוּר אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ, נָשִׂיא מוֹצִיא מִכְּלַל יָחִיד וּמָשִׁיחַ מוֹצִיא מִכְּלַל יָחִיד, מַה נָּשִׂיא מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ יָבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה אִם דוֹמֶה לְצִבּוּר נִלְמְדֶנָּה מִן הַצִּבּוּר, וְאִם דּוֹמֶה לְנָשִׂיא נִלְמְדֶנָּה מִן הַנָּשִׂיא. צִבּוּר בְּפַר וְאֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי, וּמָשִׁיחַ בְּפַר וְאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, מַה הַצִּבּוּר אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ נָשִׂיא מֵבִיא שְׂעִירָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּמֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי, וּמָשִׁיחַ מֵבִיא שְׂעִירָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּמֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי. מַה נָּשִׂיא מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַשְׁמַת הָעָם", הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. אִי מַה צִּבּוּר הוֹרָה וְעָשׂוּ אֲחֵרִים כְּהוֹרָאָתוֹ חַיָּבִין, אַף מָשִׁיחַ הוֹרָה וְעָשׂוּ אֲחֵרִים כְּהוֹרָאָתוֹ יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ" עַל מַה שֶּׁחָטָא הוּא מֵבִיא וְאֵין מֵבִיא עַל מַה שֶּׁחָטְאוּ אֲחֵרִים. אָמַר מַר, מָשִׁיחַ בְּפַר וְאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, דִּכְתִיב "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג", מִי שֶׁחֶטְאוֹ וְשִׁגְגָתוֹ שָׁוֶה יָצָא זֶה שֶׁאֵין חֶטְאוֹ וְשִׁגְגָתוֹ שָׁוֶה. מְנָא לֵיהּ דְּאֵין חֶטְאוֹ וְשִׁגְגָתוֹ שָׁוֶה, דִּכְתִיב "לְאַשְׁמַת הָעָם" הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. לְאַשְׁמַת הָעָם, עַד כָּאן לָא קָאָמַר לֵיהּ אֶלָּא אָשָׁם כְּדִי נַסְבָּהּ. הוֹרָה כֹּהֵן מָשִׁיחַ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּבּוּר מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר "עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא". אֵין בֵּית דִּין חַיָּבִין עַד שֶׁיּוֹרוֹ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת, וְכֵן הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה. מְנָלַן דִּכְתִיב (להלן פסוק יג) "וְנֶעְלַם דָּבָר" וְלֹא כָּל הַגּוּף. וְכֵן הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב "לְאַשְׁמַת הָעָם", הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, דְּתָנוּ רַבָּנָן לְפִי שֶׁיָּצְתָה עֲבוֹדָה זָרָה לִדּוֹן בְּעַצְמָהּ יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין עַל עֲקִירַת מִצְוָה כֻּלָּהּ, נֶאֱמַר כָּאן (במדבר טו, כד) "מֵעֵינֵי", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (להלן פסוק יג) "מֵעֵינֵי", מַה לְּהַלָּן דָּבָר וְלֹא כָּל הַגּוּף, אַף כָּאן דָּבָר וְלֹא כָּל הַגּוּף.