ילקוט שמעוני על התורה תצ״אYalkut Shimoni on Torah 491
א׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָאָשָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז, ז) "כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם" אֵין לִי אֶלָּא חַטַּאת זָכָר וְכוּ' כְּלַפֵּי לַיֵיא, אֶלָּא אֵין לִי אֶלָּא חַטַּאת נְקֵבָה חַטַּאת זָכָר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל חַטָּאת". וְסָבַר רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דְּאָתָא, וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר (לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁ)כָּל הָעִנְיָן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין לִשְׂרֹף פְּסוּלָן אַבֵּית הַבִּירָה, וְלַעֲמֹד בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָן, חַטָּאת שֶׁנִּכְנָס (דָּמָן) [דָּמָה] לִפְנִים מִנַּיִן, אָמַר (לוֹ) [לָהֶם] מִדִּכְתִיב, (ויקרא י, יח) "הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ", לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא קְאֲמַר. אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ, אֲפִלּוּ מִקְצָת דָּמָהּ, מִכָּאן אָמְרוּ חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת, יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ, הַפְּנִימִי כָּשֵׁר. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶן לִפְנִים, רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בְּחִיצוֹן, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. אָמַר רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ, לֹא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת הַדָּם שֶׁבִּפְנִים, מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִפְסֹל דָּם שֶׁבִפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ, אָמְרוּ לוֹ מִדָּמָהּ, וַאֲפִלּוּ מִקְצָת דָּמָהּ. אֲמַר לָהֶם קַל וָחֹמֶר לְיוֹצֵא מֵעַתָּה, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים, פּוֹסֵל דַּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ, מָקוֹם שֶׁמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים. אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר יוּבָא, הַנִּכְנָס פּוֹסֵל וְאֵין הַיּוֹצֵא פּוֹסֵל. וּתְהֵא מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים מִקַּל וָחֹמֶר, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים, מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ, מָקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת דָּם שֶׁבַחוּץ אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא יט, ז) "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי", מָקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשֻּׁלָּשׁ בְּדָם בְּבָשָׂר וּבְאֵמוּרִים. וְלֹא תְּהֵא מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ מִקַּל וָחֹמֶר, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת דָּם שֶׁבַּחוּץ אֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים, מָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁלִישִׁי", חוּץ לִזְמַנּוֹ "פִּגּוּל" חוּץ לִמְקוֹמוֹ. בָּשָׂר שֶׁנִּכְנָס לִפְנִים כָּשֵׁר. שֶׁהָיָה בְּדִּין, לִפְסֹל. וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים, בָּשָׂר הַיּוֹצֵא לַחוּץ פָּסוּל. מָקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ, בָּשָׂר הַנִּכְנָס לִפְנִים אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר מִדָּמָהּ, דָּמָהּ וְלֹא בְּשָׂרָהּ. קַל וָחֹמֶר לְיוֹצֵא מֵעַתָּה, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ, בָּשָׂר הַנִּכְנָס לִפְנִים כָּשֵׁר, מָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם (שֶׁבִּפְנִים) [שֶׁבַּחוּץ] אֶת (שֶׁבַּחוּץ) [שֶׁבִּפְנִים], בָּשָׂר הַיּוֹצֵא לַחוּץ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ", כֵּיוָן שֶׁיָּצָא בָּשָׂר חוּץ לִמְחִיצָתוֹ נֶאֱסַר.
1
ב׳אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין לִי אֶלָּא אֹהֶל מוֹעֵד, שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ". הַנִּכְנָס לְכַפֵּר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּפֵּר פָּסוּל, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלִיעֶזֶר. אֲמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נֶאֱמַר כָּאן "לְכַפֵּר", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (טז, יז) "לְכַפֵּר" מַה לְּכַפֵּר הָאָמוּר לְהַלָּן שֶׁלֹּא כִּפֵּר, אַף לְכַפֵּר הָאָמוּר כָּאן בְּשֶׁלֹּא כִּפֵּר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (טז, כז) "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ" מַה "לְּכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ" הָאָמוּר לְהַלָּן שֶׁכְבָר כִּפֵּר, אַף לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ הָאָמוּר כָּאן שֶׁכְּבָר כִּפֵּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג, כִּפֵּר. בַּקֹּדֶשׁ בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף מְלַמֵּד שֶׁשְּׂרֵפָתָהּ בַּקֹּדֶשׁ. אֵין לִי אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת פְּסוּלֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל בַּקֹּדֶשׁ בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף", מִכָּאן אָמְרוּ בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא בֵּין בְּאַב הַטֻּמְאָה בֵּין בִּוְלַד הַטֻּמְאָה בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַכֹּל יִשָּׂרֵף בִּפְנִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַכֹּל יִשָּׂרֵף בַּחוּץ חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא (בְּאַב הַטֻּמְאָה וּ) בִּוְלַד הַטֻּמְאָה בִּפְנִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל יִשָּׂרֵף בִּפְנִים חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה בַּחוּץ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַכֹּל יִשָּׂרֵף בַּחוּץ, חוּץ שֶׁנִּטְמָא (בְּאַב) [בִּוְלַד] הַטֻּמְאָה בִּפְנִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶת שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה, בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ, יִשָּׂרֵף בַּחוּץ. אֶת שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה, בֵּין בַּחוּץ בֵּין בִּפְנִים, יִשָּׂרֵף בִּפְנִים. [רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נִטְמָא בַּחוּץ, בֵּין בִּוְלַד הַטֻּמְאָה בֵּין בְּאַב הַטֻּמְאָה. יִשָּׂרֵף בַּחוּץ, נִטְמָא בִּפְנִים, בֵּין בְּאַב הַטֻּמְאָה בֵּין בִּוְלַד הַטֻּמְאָה, יִשָּׂרֵף בִּפְנִים]. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר "לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף", כָּל שֶׁטָּעוּן שְׂרֵפָה בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֵין כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה מְדַבֵּר אֶלָּא בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ, לְלַמֵּד שֶׁפְּסוּלֵיהֶן נִשְׂרָפִין לִפְנֵי הַבִּירָה. אָמְרוּ לוֹ מִנַּיִן לְחַטָּאת שֶׁנִּכְנָס דָּמָהּ לִפְנִים שֶׁהִיא (תִּהְיֶה) פְּסוּלָה, אֲמַר לָהֶם (ויקרא י, יח) "הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ". תַּנְיָא, הַדָּם וְהַשֶּׁמֶן הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ, עוֹשֶׂה לָהֶן מַעֲרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָן וְשׂוֹרְפָן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "בַּקֹּדֶשׁ בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף". אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חָנָא בַּגְדָתָאָה פּוֹק אַיְיתִי לִי בֵּי עַשָׂרָה וְאֵימָא לָךְ בְּאַפַּיְיהוּ נְסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ עוֹשֶׂה לָהֶן מַעֲרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָן וְשׂוֹרְפָן.
2
ג׳(ויקרא ז א-ה) וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם, לְבֵית עוֹלָמִים. זֹאת, אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּבָּמָה. תּוֹרַת הָאָשָׁם, תּוֹרָה אַחַת לְכָל אֲשָׁמוֹת שֶׁיְּהֵא דָּמָם נִתַּן לְמַטָּה. וְכִי מֵאַיִן יָצְאוּ מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן", מַה חַטָּאת דָּמָהּ נִתַּן לְמַעְלָה אַף אָשָׁם יִהְיֶה דָּמוֹ נִתַּן לְמַעְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק, לְרַבּוֹת כָּל אֲשָׁמוֹת וַאֲשַׁם מְצֹרָע שֶׁיְּהֵא דָּמָם נִתַּן לְמַטָּה. מִנַּיִן לְדַם הָאָשָׁם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּדַם שְׁלָמִים שֶׁיִּזְרֹק, תַּלְמוּד לוֹמַר "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק", יָכוֹל אֲפִלּוּ נִתְעָרְבוּ חַיִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר "הוּא". מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶם, יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה [וְהַיָּפֶה מִמִּין זֶה] וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אָשָׁם שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים שְׁנֵיהֶם יִשָּׁחֲטוּ בְּצָפוֹן, זֶה יַקְרִיב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא וְזֶה יַקְרִיב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא. אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא שְׁלָמִים טְעוּנִין תְּנוּפָה וְאֵין אָשָׁם טָעוּן תְּנוּפָה. אֲמַר לָהֶם מַה בְּכָךְ וְיָנִיף אָשָׁם. אָמְרוּ לוֹ אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵּית הַפְּסוּל. הוּא, הוּא קָרֵב וְאֵין [תְּמוּרָתוֹ] קְרֵבָה. יִשְׁחֲטוּ, רִבָּה כָּאן שׁוֹחֲטִין הַרְבֵּה, אַף הַגֵּרִים, אַף הַנָּשִׁים, אַף הָעֲבָדִים. אֵין לְשׁוֹן שְׁחִיטָה אֶלָּא לְשׁוֹן מְשִׁיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, טז) "זָהָב שָׁחוּט". רַבִּי אֶלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִכָּאן לְעוֹלַת צִבּוּר שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ אֶלָּא בְּצָפוֹן. קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁחִיטָתָן אֶלָּא בְּצָפוֹן. הוּא, פְּרָט לְתוֹדָה וְאֵיל נָזִיר. וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה אִשֶּׁה לַה' אָשָׁם הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שְׁחָטוֹ בְּצָפוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר "הוּא". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, (אָשָׁם) [אִשֶׁה] לְשֵׁם אִשִּׁים. אָשָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ עָלָיו. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר "הוּא". אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא. מַה חַטָּאת פְּסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אַף אָשָׁם פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. אָמְרוּ לוֹ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׁדָּמָהּ נִתַּן לְמַעְלָה, תֹּאמַר בְּאָשָׁם שֶׁדָמוֹ נִתַּן לְמַטָּה. אֲמַר לָהֶם פֶּסַח יוֹכִיחַ שֶׁדָּמוֹ נִתַּן לְמַטָּה, אִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל. אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא נֶאֱמַר (שמות יב, כז) "פֶּסַח הוּא", אָמַר לָהֶם אַף נֶאֱמַר "אָשָׁם הוּא".
3
ד׳כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין, [אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה], חוּץ מִן הַחַטָּאת, וּפֶסַח. כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין, חוּץ מִמִּנְחַת חוֹטֵא, [וּמִנְחַת קְנָאוֹת]. תַּנְיָא אָשָׁם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ "הוּא" אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵמוּרִין הוּא עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ אֵמוּרָיו כָּשֵׁר. אֶלָּא הוּא לָמָּה לִי, לְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב, אָשָׁם שֶׁנִּתַּק לִרְעִיָּה וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם עוֹלָה כָּשֵׁר, נִתַּק אִין לֹא נִתַּק לֹא, אֲמַר קְרָא הוּא בַּהֲוָיָתוֹ יְהֵא.
4