ילקוט שמעוני על התורה תקט״וYalkut Shimoni on Torah 515

א׳קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות לב, לה) "וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן" הָיָה בְּמַשְׁמַע שֶׁנִּתְרַחֵק אַהֲרֹן, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו הָיָה בְּמַשְׁמַע שֶׁנִּתְקָרֵב. מִנַּיִן שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה שֶׁנִּתְרַחֵק אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא" וְלֹא נֶאֱמַר "וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִיא", בְּיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר (שם י, י) "וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִיא". כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אוֹתָהּ שָׁעָה יָדַע מֹשֶׁה שֶׁנִּתְקָרֵב אַהֲרֹן. מִנַּיִן שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁנִּתְרַחֵק נֶאֱמַר בְסוֹף הָעִנְיָן (ויקרא ט, ז) "קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ" וַהֲלֹא כְּבָר הִסְדִּיר מֹשֶׁה לְפָנָיו אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ לְדָבָר אַחֵר. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אוֹתָהּ שָׁעָה יָדַע אַהֲרֹן שֶׁנִּתְקָרֵב.

ב׳דָּבָר אַחֵר "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַהֲלֹא בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה לְקִיחָה בִּבְנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, מא) "וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי ה'", "וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ", (שם א, יז) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת", וּכְתִיב "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן", וְכִי הָיָה מַפְשִׁיל מֹשֶׁה בְּנֵי אָדָם לְאַחֲרָיו, אֶלָּא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָחֵם בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּם לְדָבָר אַחֵר.

ג׳אֶת הַבְּגָדִים אֵלּוּ בְּגָדִים שֶׁפְּקַדְתִּיךָ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, ד) "אֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ".

ד׳וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, זֶה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁפְּקַדְתִּיךָ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ל, כה) "וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ". וְאֵת פַּר הַחַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי ה'". וְאֶת שְׁנֵי הָאֵילִים כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם טו, יט) "וְאֶת הָאַיִל הָאֶחָד תִקַּח" "וְלָקַחְתָּ אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי". וְאֶת סַל הַמַּצּוֹת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר [הָאֲמוּרִין לְהַלָּן] אֲמוּרִין כָּאן. וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל, עֲשׂוּ בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, שֶׁיְּהוּ נוֹהֲגִין קְדֻשָּׁה בַּכְּהֻנָּה.

ה׳(ויקרא ח ד) וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', כְּשֵׁם שֶׁהִסְדִּיר מֹשֶׁה עֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ כָּךְ הִסְדִּיר עֲבוֹדַת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, בִּגְדֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶׁהוּא. (ויקרא ח ו) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וַיִּרְחַץ אֹתָם בַּמָּיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכוּ לְקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכוּ בִּטְבִילַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. (ויקרא ח ז) וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט, מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה מֹשֶׁה סְגָן לְאַהֲרֹן וְהוּא הָיָה מַפְשִׁיטוֹ וְהוּא הָיָה מַלְבִּישׁוֹ. כְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ סְגָן בְּחַיָּיו כָּךְ נַעֲשָׂה לוֹ סְגָן בְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, כה-כו) "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְגוֹ' וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו". וּמִנַּיִן שֶׁעָשָׂה כֵן שֶׁנֶּאֱמַר (שם כ, כז-כח) "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו", וְכִי הֵיאַךְ מֹשֶׁה הָיָה יָכוֹל לְהַפְשִׁיט אֶת אַהֲרֹן כְּסִדְרָן, וַהֲלֹא הָעֶלְיוֹנִים הֵן עֶלְיוֹנִים לְעוֹלָם וְהַתַּחְתּוֹנִים הֵן תַּחְתּוֹנִים לְעוֹלָם, אֶלָּא מַעֲשֵׂה נִסִּים עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִיתָתוֹ יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו וְהֶעֱמִידוֹ מֹשֶׁה עַל הַסֶּלַע וְהִפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְהֻנָּה וְנִלְבְּשׁוּ בִּגְדֵי שְׁכִינָה תְּחִלָּה לְמַטָּה וְחָזַר וְהִפְשִׁיט אֶת אַהֲרֹן בְּגָדִים כְּסִדְרָן וְהִלְבִּישׁ אֶת אֶלְעָזָר בְּגָדִים כְּסִדְרָן. (ויקרא ח ח) וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת הַחֹשֶׁן וְגוֹ', פָּרָשָׁה זוֹ נִלְמְדָה בִּשְׁעָתָהּ נִלְמְדָה לְדוֹרוֹת, נִלְמְדָה לְשֵׁרוּת יוֹם וָיוֹם וּלְשֵׁרוּת יוֹם הַכִּפּוּרִים. בְּכָל יוֹם מַשַׁמֵּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְשַׁמֵּשׁ בִּבִגְדֵי לָבָן.

ו׳(ויקרא ח ט) וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ. וְלֹא כַּסֵּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן אֲמוּרִין כָּאן, לְהַלָּן הִסְדִּיר אֶת הַקָּרְבָּנוֹת כְּסִדְרָן, וְכָאן הוּא מְסַדֵּר אֶת הַבְּגָדִים. לְהַלָּן הִסְדִּיר אֶת הַקָּרְבָּנוֹת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִסְדִּיר אֶת הַבְּגָדִים, וְכָאן הִסְדִּיר אֶת הַבְּגָדִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִסְדִּיר אֶת הַקָּרְבָּנוֹת. (ויקרא ח י-יב) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (כָּתוּב בֶּרֶמֶז שפ"ח). וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט, כֵּיצַד הִלְבִּישָׁן (כָּתוּב בְּפַּרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה). אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, מִכְנָסַיִם אֵין כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְזֶה" לְהָבִיא אֶת הַמִּכְנָסַיִם, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. בִּשְׁלָמָא מִכְנָסַיִם כְּתִיבָא בְּעִנְיָנָא דִּבְגָדִים אֶלָּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מְנָלַן. אַתְיָא "זֶה" (ויקרא ו, יג) מִ"זֶּה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו" אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מִנַּיִן שֶׁאַף מִקְרָא פָּרָשָׁה מְעַכֵּב, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעֵדָה זֶה הַדָּבָר אֲפִלּוּ דִּבּוּר מְעַכֵּב.

ז׳וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ. לֹא כִּמְשִׁיחַת אַהֲרֹן וּבָנָיו מְשִׁיחַת כָּל הַכֵּלִים, מְשִׁיחַת אַהֲרֹן וּבָנָיו מְאַחַר שֶׁמַלְבִּישָׁן הָיָה מוֹשְׁחָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלג, ב) "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן", יָכוֹל שֶׁמְּשָׁחָן עַד שֶׁלֹּא הִלְבִּישָׁן, תַּלְמוּד לוֹמַר "שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו". אֲבָל מְשִׁיחַת כָּל הַכֵּלִים כָּל כְּלִי וּכְלִי טָעוּן מְשִׁיחָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם" הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל כְּלִי וּכְלִי טָעוּן מְשִׁיחָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ח׳(ויקרא ח יג) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת. כְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשָׂה מֹשֶׁה סְגָן לְאַהֲרֹן כָּךְ נַעֲשָׂה סְגָן לְבָנָיו. כְּשֵׁם שֶׁפְּקָדוֹ עַל בִּגְדֵי אַהֲרֹן כָּךְ פְּקָדוֹ עַל בִּגְדֵי בָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, ב) "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת", וְאוֹמֵר "וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת". (ויקרא ח יד) וַיַּגֵּשׁ אֵת פַּר הַחַטָּאת, מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה נִקְרָא פַּר הַחַטָּאת שֶׁנֶּאֱמַר (שם כט, א) "וְזֶה הַדָבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ" וְגוֹ', כְּשֶׁהוּא פִּרֵשׁ אֶת מַעֲשָׂיו הָיָה נִקְרָא פַּר הַחַטָּאת שֶׁנֶּאֱמַר (שם כט, יד) "וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ" וְגוֹ'. אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם חַטַּאת אַהֲרֹן הָיָה אִם חַטַּאת הַצִּבּוּר הָיָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק ב) קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֶת הַבְּגָדִים הֶוֵי חַטַּאת אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיָה וְלֹא חַטַּאת הַצִּבּוּר הָיָה.

ט׳וַיִּסְמֹךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ פַּר הַחַטָּאת. וְכִי אַהֲרֹן וּבָנָיו סוֹמְכִין יְדֵיהֶם עַל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵן קָרְבְּנוֹתָם סָמְכוּ עָלָיו, מַקִּישׁ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר לְקָרְבְּנוֹתָם מַה קָּרְבְּנוֹתָם טָעוּן סְמִיכָה, אַף קָרְבְּנוֹת צִבּוּר טְעוּנִין סְמִיכָה, מַה הוּא סוֹמֵךְ עַל קָרְבְּנוֹתָיו אַף הוּא סוֹמֵךְ עַל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, אֲבָל יָחִיד כָּל אֶחָד וְאֶחָד סוֹמֵךְ עַל קָרְבָּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ".

י׳(ויקרא ח טו) וַיִּשְׁחָט וַיִּקַח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, הוּא הָיָה שׁוֹחֵט הוּא הָיָה זוֹרֵק, הוּא הָיָה מַזֶּה, הוּא הָיָה מְחַטֵּא, הוּא הָיָה יוֹצֵק, הוּא הָיָה מְכַפֵּר, לְכָךְ נֶאֱמַר (וַיִּקַּח וַיִּשְׁחָט) ["וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה"]. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבַת מְלָכִים שֶׁנִּשֵּׂאת כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וּפָסְקוּ עִם אִמָּה שֶׁתְּהֵא מְשַׁמַּשְׁתָּהּ עַד שָׁעָה שֶׁתִּלְמֹד. אַף כָּךְ אַהֲרֹן בִּתְחִלָּה לֹא הָיָה אֶלָּא לֵוִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יד) "הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי" וּכְשֶׁנִּבְחַר לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אַתָּה תְשַׁמְּשֶׁנּוּ עַד שֶׁיִּלְמֹד אַהֲרֹן. הָיָה מֹשֶׁה שׁוֹחֵט וְאַהֲרֹן רוֹאֶה אוֹתוֹ, זוֹרֵק וְאַהֲרֹן רוֹאֶה אוֹתוֹ, מַזֶּה וְאַהֲרֹן רוֹאֶה אוֹתוֹ מְחַטֵּא וְאַהֲרֹן רוֹאֶה אוֹתוֹ, יוֹצֵק וְאַהֲרֹן רוֹאֶה אוֹתוֹ, מְכַפֵּר וְאַהֲרֹן רוֹאֶה אוֹתוֹ.

י״א(ויקרא ח טז-יז) וַיִּשְׁחָט וַיִּקַח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וְגוֹ', וַיְקַדְּשֵׁהוּ לְכַפֵּר עָלָיו, כַּפָּרָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא כַּפָּרָה זוֹ אֶלָּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שֶׁמָּא בְּשָׁעָה שֶׁצִּוָּה אֲדוֹן עוֹלָם לְהִתְנַדֵּב דָּבָר לַמִּקְדָּשׁ דָּחֲקוּ יִשְׂרָאֵל אִישׁ וָאִישׁ וְהֵבִיאוּ שֶׁלֹּא לְטוֹבָתָם תְּהֵא כַּפָּרָה זוֹ שֶׁלֹּא יִתְנַדֵּב גָּזֶל לַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט שׂנֵא גֶּזֶל בְּעֹלָה".

י״בוַיִּקַּח אֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. כָּל שֶׁלֹּא לָמַד מִשְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ אֵינוֹ מִנְהָג לְדוֹרוֹת. מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְּׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים הוֹאִיל וְאֵין נֶאֱכָלִין יְהוּ כֻּלָּן נִשְׂרָפִים וְלֹא יְהֵא מֵהֶם לַמִּזְבֵּחַ כְּלוּם, לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּקַּח אֶת כָּל הַחֵלֶב" זֹאת הָיְתָה תְּרוּמָתָן לַמִּזְבֵּחַ, וּשְׁאָר הַפָּר יִשָּׂרֵף שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ". (ויקרא ח יח-כא) וַיַּקְרֵב אֶת [אֵיל] הָעֹלָה, מִכָּאן לָמַדְנוּ סְמִיכָה לְעוֹלָה. "וַיִּשְׁחָט וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת הַדָּם", מִכָּאן לָמַדְנוּ זְרִיקָה לְעוֹלָה. "וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו" כָּל הַמְפֹרָשׁ לְעוֹלַת יָחִיד מְפֹרָשׁ כָּאן חוּץ מֵהֶפְשֵׁט. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֵין נִתּוּחַ בְּלֹא הֶפְשֵׁט. "וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא א, יב) "וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ", מִכָּאן לָמְדוּ. "וְאֶת הַקֶּרֶב וְאֶת הַכְּרָעַיִם רָחַץ בַּמָּיִם" כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא א, ט) "וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמַּיִם", מִכָּאן לָמְדוּ. וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן ("וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחַ") ["וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"] מִכָּאן לָמְדוּ. עֹלָה הוּא "אִשֶּׁה הוּא לַה'". מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן נִתָּנָיִן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים.

י״ג(ויקרא ח כב) וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי [לָמָּה נֶאֱמַר], וַהֲלֹא כְּבָר זִוֵּג הַכָּתוּב שְׁנֵי הָאֵילִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי", שֶׁאִם הֵבִיא פַּר אֶחָד וְלֹא הֵבִיא מִן הָאֵילִים לֹא יָצָא יְדֵי קִדּוּשָׁם. שְׁנֵי אֵילִים וְלֹא הֵבִיא פַּר לֹא יָצָא יְדֵי קִדּוּשָׁם. שְׁנֵי אֵילִים וּפַר וְלֹא הֵבִיא סַל הַמַּצּוֹת לֹא יָצָא יְדֵי קִדּוּשָׁם. אֵיל הַמִּלֻּאִים שֶׁמֻּשְׁלָם עַל הַכֹּל, מְלַמֵּד שֶׁהַמִּלּוּאִים שְׁלֵמִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל, סָמְכוּ יְדֵיהֶם עָלָיו בְּשִׂמְחָה וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב, מָשָׁל לְמִי שֶׁפָּרַע חוֹבוֹ וְעָשָׂה יוֹם טוֹב אַף כָּךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימוֹ עֲבוֹדַת הַיּוֹם וְקִדּוּשָׁיו, עֲבוֹדַת כֵּלִים וְקִדּוּשָׁיו, הֵבִיאוּ אַיִל וְסָמְכוּ יְדֵיהֶם עָלָיו בְּשִׂמְחָה וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב.