ילקוט שמעוני על התורה תקכ״אYalkut Shimoni on Torah 521
א׳(ויקרא ט ב-ג) בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, תָּנָא פַּר הָאָמוּר בַתּוֹרָה סְתָם, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'עֵגֶל' בַּתּוֹרָה סְתָם, בֶּן שָׁנָה, בֶּן בָּקָר שְׁתַּיִם, פַּר בֶּן שָׁלֹשׁ. רַבִּי אֱלְעָזָר אוֹמֵר, בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ וּשְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ (בראשית ח, יג) "וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ". רַבִּי מֵאִיר סְבַר מִדְּאַכָּתֵי יוֹם אֶחָד הוּא דְּעַיֵיל בַּשָׁנָה וְקָא קָרִי לֵיהּ שָׁנָה, שְׁמַע מִינָהּ יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה. וְאִידָךְ, אִי הֲוָה כְּתִיב שֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַחַת כְּדְקָאַמַרְתָּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב "בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת" אַשֵּׁשׁ מֵאוֹת קָאֵי, וּמַאי אַחַת אַתְחַלְּתָא דְּאַחַת קָאמַר. וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַאי טַעְמָא, כָּתוּב "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" מִדְּאַכָּתֵי יוֹם אֶחָד הוּא דְּעַיֵיל בַּחֹדֶשׁ וּקָרִי לֵיהּ חֹדֶשׁ שְׁמַע מִינַהּ יוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ חָשׁוּב חֹדֶשׁ, וּמִדְּיוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ חָשׁוּב חֹדֶשׁ שְׁמַע מִינַהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה, מַה חֹדֶשׁ לִמְנוּיָיו אַף שָׁנָה לִמְנוּיֶיהָ.
1
ב׳וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל, מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, אַהֲרֹן אָחִי אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְרַצָּה הַמָּקוֹם לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתֶיךָ צָרִיךְ אַתָּה לִתֵּן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל שָׂטָן, שְׁלַח דּוֹרוֹן לְפָנֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּחֲךָ בְּבוֹאֲךָ לַמִּקְדָּשׁ, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין צָרִיךְ כַּפָּרָה אֶלָּא אֲנִי וַהֲלֹא אַף יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין כַּפָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת", וְכִי מָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן, אֶלָּא אָמַר לָהֶם אַתֶּם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם בִּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בְּיֶדְכֶם בַּסּוֹף. יֵשׁ בְּיֶדְכֶם בִּתְּחִלָּה "וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים", וְיֵשׁ בְּיֶדְכֶם בַּסּוֹף (שמות לב, ח) "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה" יָבוֹא שָׂעִיר וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה שָׂעִיר, יָבוֹא עֵגֶל וְיִכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.
2
ג׳(ויקרא ט ד) וְשׁוֹר וְאַיִל לִשְׁלָמִים, לְפִי שֶׁנִּדְמֵית עֲבֵרָה לִשְׁנֵי מִינִין שֶׁנֶּאֱמַר (וַיַּ")עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל" וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו, כ) "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב", יָבוֹא שׁוֹר וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹר יָבוֹא עֵגֶל וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. תֵּדְעוּ שֶׁנִּתְרַצָּה הַמָּקוֹם לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתֵיכֶם, עֲבֵרָה שֶׁאַתֶּם מִתְיָרְאִים מִמֶּנָּה כְּבָר נִזְבְּחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה'", אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מֹשֶׁה וְכִי הֵיאַךְ מְדִינָה מְקַלֶּסֶת הַמֶּלֶךְ וְאֵינָהּ רוֹאָה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם עַל מְנָת כֵּן כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאֶה אֲלֵיכֶם. (כָּתוּב בִּתְחִלַת וַיֵרָא אֵלָיו). (ויקרא ט ה) וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה בִּזְרִיזוּת, וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעֲמְדוּ לִפְנֵי ה', קָרְבוּ בְּשִׂמְחָה וְעָמְדוּ לְפָנָיו. מָשָׁל לְמִי שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ וְהוֹצִיאָהּ, לְאַחַר יָמִים נִתְרַצָּה לָהּ, מִיָּד חוֹגֶרֶת מָתְנֶיהָ וְקוֹשֶׁרֶת כְּתֵפוֹתֶיהָ וְהָיְתָה מַשַׁמַּשְׁתּוֹ יוֹתֵר מִדַּאי אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנִּתְרַצָּה הַמָּקוֹם לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם קָרְבוּ כֻּלָּן בְּשִׂמְחָה וְעָמְדוּ לְפָנָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה'".
3
ד׳(ויקרא ט ו-ז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע הַעֲבִירוּ מִלְּבַבְכֶם וְתִהְיוּ כֻּלְּכֶם בְּיִרְאָה אַחַת וּבְעֵצָה אַחַת לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֵׁם שֶׁהוּא יְחִידִי בָּעוֹלָם כָּךְ תְּהֵא עֲבוֹדַתְכֶם מְיֻחֶדֶת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, טז-יז) "וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם" וְגוֹ' מִפְּנֵי מָה "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים" וְגוֹ', עֲשִׂיתֶם כֵּן "וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'". וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ" וְגוֹ' מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה. קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ, מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְהָיְתָה מִתְבַּיֶּשֶׁת מִלְפָנָיו נִכְנְסָה אֲחוֹתָהּ אֶצְלָהּ אָמַר לָהּ הַגִיסִּי דַּעְתֵּךְ בּוֹאִי וְשַׁמְּשִׁי אֶת הַמֶּלֶךְ. כָּךְ אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, אַהֲרֹן אָחִי לָמָּה נִבְחַרְתָּ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, לֹא שֶׁתְּשָׁרֵת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, הָגֵס דַּעְתְּךָ בּוֹא וַעֲבֹד עֲבוֹדַתְךָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רוֹאֶה אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּתַבְנִית שׁוֹר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, נִכְנַס מֹשֶׁה אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ אַהֲרֹן אָחִי מִמֶּנּוּ אַתָּה מִתְיָרֵא, הָגֵס דַּעְתְּךָ בּוֹא וּקְרַב אֵלָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר "קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ".
4
ה׳(ויקרא ט ח-ט) וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ, בִּזְרִיזוּת. וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ, בְּקָרְבָּנוֹ הִתְחִיל. וַיַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן הָעָם, מִשֶּׁנִּפְנָה מִקָּרְבְּנוֹתָיו בָּא לוֹ לְקָרְבַּן הָעָם, תֵּדַע שֶׁקָרְבָּנוֹ מְכַפֵּר יוֹתֵר מִקָּרְבַּן הָעָם שֶׁקָּרְבַּן הָעָם אֵין מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים וְקָרְבָּנוֹ מְכַפֵּר עַל יָדוֹ וְעַל יַד הָעָם, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ז) וַעֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם. וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְּאֵהוּ כָּרִאשׁוֹן. מָה הָרִאשׁוֹן טָעוּן חִטּוּי אַף זֶה טָעוּן חִטּוּי. וּמָה הָרִאשׁוֹן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, אַף זֶה טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע.
5
ו׳(ויקרא ט טז) וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט. מָה עוֹלָה טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ אַף זוֹ טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ. מָה עוֹלָה כָּלִיל לָאִשִּׁים אַף זוֹ כֻּלָּהּ כָּלִיל לָאִשִּׁים. מָה עוֹלָה עוֹמֵד בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק אַף זוֹ עוֹמֵד בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק. מָה עוֹלָה פָּקְעוּ אֵיבָרִים מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מַחֲזִירָן לַמַּעֲרָכָה, אַף זוֹ פָּקְעוּ אֵיבָרִים מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מַחֲזִירָן לַמַּעֲרָכָה. תָּנֵי תָּנָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בַּר אַבָּא, וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט כְּמִשְׁפַּט עוֹלַת נְדָבָה, לִמֵּד עַל עוֹלַת חוֹבָה שֶׁטְּעוּנָה סְמִיכָה, אָמַר לֵיהּ דְּאָמַר לְךָ מַנִּי בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּלָא גָּמְרֵי שַׁלְמֵי חוֹבָה מִשַּׁלְמֵי נְדָבָה. דְּאִי בֵּית הִלֵּל כֵּיוָן דְּגָמְרֵי שַׁלְמֵי חוֹבָה מִשַּׁלְמֵי נְדָבָה. עוֹלַת חוֹבָה נַמִּי לֹא תִבָּעֵי קְרָא, דְּתִגְמַר מֵעוֹלַת נְדָבָה. וּמִמַּאי דְּבֵית הִלֵּל שַׁלְמֵי חוֹבָה מִשַּׁלְמֵי נְדָבָה גָּמְרֵי, דִּילְמָא מֵעוֹלַת חוֹבָה גָּמְרֵי וְעוֹלַת חוֹבָה גּוּפָהּ בָּעֵי קְרָא. וּבֵית הִלֵּל מַאי שְׁנָא מִשַּׁלְמֵי נְדָבָה דְּלֹא גָּמְרֵי שֶׁכֵּן מְצוּיָה, מֵעוֹלַת חוֹבָה נַמִּי לֹא גָּמְרֵי שֶׁכֵּן כָּלִיל, אֶלָּא אָתְיָא מִבֵּינַייָא.
6
ז׳(ויקרא ט יז) וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה. נֶאֱמַר כָּאן מִלּוּי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מִלּוּי, מַה מִּלּוּי הָאָמוּר לְהַלָּן מְלֹא קֻמְצוֹ, אַף מִלּוּי הָאָמוּר כָּאן מְלֹא קֻמְצוֹ. מַה מִּלּוּי הָאָמוּר (כָּאן) [לְהַלָּן] קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר אוֹ גַרְגִּיר מֶלַח אוֹ קוּרְט שֶׁל לְבוֹנָה פָּסוּל, אַף מִלּוּי הָאָמוּר (לְהַלָּן) [כָּאן] קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר אוֹ גַּרְגִּיר מָלַח אוֹ קוּרְט שֶׁל לְבוֹנָה פָּסוּל.
7