ילקוט שמעוני על התורה תקכ״גYalkut Shimoni on Torah 523
א׳קָמַץ בִּשְׂמֹאל פָּסוּל, מְנָא הַנֵּי מִלֵּי אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר קְרָא וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה כַּף זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא יד, כו) "וּמִן הַשֶּׁמֶן יָצַק הַכֹּהֵן עַל כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית" כָּאן כָּף שְׂמֹאל הָא כָּל מָקוֹם שֶׁבְּכַף אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין, וְהַאי מִבָּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ, שְּׂמָאלִית אַחֲרִינָא כְּתִיב. וְאֵימָא אֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. שְׂמָאלִית אַחֲרִינָא כְּתִיב, כָּאן שְׂמָאלִית וְאֵין אַחֵר שְׂמָאלִית, אַדְּרַבָּה מַה כָּאן שְׂמָאלִית אַף בְּעָלְמָא שְׂמָאלִית. אַרְבָּעָה שְׂמָאלִית כְּתִיבֵי תְּרֵי בְּעָנִי וּתְרֵי בְּעָשִׁיר. אַמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמִיָּה לְרַבִּי זֵירָא "עַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית" דִּכְתִיבֵי בְּשֶׁמֶן מְצֹרָע עָשִׁיר לָמָּה לִי. חָד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין וְחָד לִפְסֹל צִדֵּי צְדָדִין. (שם) "עַל דַּם הָאָשָׁם" (שם) "וְעַל מְקּוֹם דַּם הָאָשָׁם" לְמַאי אַתְיָא. הַנֵּי צְרִיכֵי, דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא "עַל דַּם הָאָשָׁם" הֲוָה אֲמִינָא וְכוּ' דַּוְקָא נִתְקַנַּח אֲבָל אִיתֵיהּ הָוֵי לֵיהּ חֲצִיצָה קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רָבָא, מֵאַחַר דִּכְתִיב "עַל דַם הָאָשָׁם", "וְעַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם" וּכְתִיב יְמָנִית בְּדַם "עַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית" דִּכְתִיב בְּשֶׁמֶן דִּמְצֹרָע לָמָּה לִי, אֶלָּא אָמַר רָבָא, יָד יָד לִקְמִיצָה, רֶגֶל רֶגֶל לְחַלִיצָה, אֹזֶן אֹזֶן לִרְצִיעָה. שְׂמָאלִית לְמַאי אֲתָא, אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, לִפְסֹל יָמִין דְּכֹהֵן בִּמְצֹרָע שֶׁלֹּא תֹּאמַר וּמַה אִם בְּמָקּוֹם שֶׁלֹּא נִתְרַבָּה שְׂמֹאל נִתְרַבָּה יָמִין בְּמָקוֹם שֶׁנִּתְרַבָּה שְׂמֹאל אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּתְרַבָּה יָמִין. וְאִידָךְ "שְׂמָאלִית" לְמַאי אֲתָא לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעאֵל כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִתְחַדֵּשׁ בָּהּ.
1
ב׳וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר מַה זֶּה בָּא לְלַמְּדֵנוּ, אִם לְלַמֵּד שֶׁאִם לֹא מָצָא מִנְחָה יָבִיא בְּהֵמָה, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט", אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מְלַמֵּד שֶׁשְּׁתֵּי מְנָחוֹת הָיוּ שָׁם אַחַת עִם הָעוֹלָה וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
2
ג׳(ויקרא ט יח) וַיִּשְׁחַט אֶת הַשּׁוֹר וְאֶת הָאַיִל זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לָעָם מִכָּאן לָמְדוּ שַׁלְמֵי צִבּוּר. (ויקרא ט כא) וְאֵת הֶחָזוֹת וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין הֵנִיף אַהֲרֹן תְּנוּפָה לִפְנֵי ה', לְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְשֶׁל בָּנָיו שֶׁבְּשָׁעָה קַלָּה לָמְדוּ שֶׁבַע עֲבוֹדוֹת, שְׁחִיטָה, וְקַבָּלָה, זְרִיקָה, וְהַזָּאָה, וְחִטּוּי, יְצִיקָה וְכַפָּרָה. (ויקרא ט כב-כד) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכָה בְּמַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכָה בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים.
3
ד׳מָה רָאוּ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר הוֹדָאָה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשׂת הַחַטָּאת". מָה רָאוּ לוֹמַר שִׂים שָׁלוֹם אַחַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים דִּכְתִיב (במדבר ו, כז) "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אַבָרֲכֵם". וּבִרְכַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".
4
ה׳בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כֵּיצַד, בַּמְּדִינָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת, בַּמִּקְדָּשׁ הוּא אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּי. בַמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶם כְּנֶגֶד כְּתֵפוֹתֵיהֶם, וּבַמִּקְדָּשׁ לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם".
5
ו׳אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בַּעֲבוֹדָה שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשׂת הַחַטָּאת" מַה לְהַלָּן בַּעֲבוֹדָה אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה. אֵינִי וְהָא רַבִּי אָמִי וְרַבִּי אַסֵּי סָלְקֵי, רַב אָמִי וְרַבִּי אַסֵּי מִיעַקַּר הֲווֹ עָקְּרִי, מִימְטֵי הוּא דְּלָא מָטֵי. וַיֵּרֶד מֵעֲשׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים, מִשֶּׁנִּפְנָה מִקָּרְבְּנוֹתָיו יָרַד לוֹ מִן הַמִּזְבֵּחַ בְּשִׂמְחָה. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אַהֲרֹן שֶׁקָּרְבוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְנַעֲשׂוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל הָיָה עוֹמֵד וּמִצְטַעֵר אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכָּעַס עָלַי הַמָּקוֹם וּבִשְׁבִילִי לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ עָשָׂה לִי מֹשֶׁה אָחִי שֶׁנִּכְנַסְתִּי וְנִתְבַּיַּשְׁתִּי וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָצָא מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה אָחִי, כַּךְ עָשִׂיתָ לִי שֶׁנִּכְנַסְתִּי וְנִתְבַּיַּשְׁתִּי וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל מִיָּד נִכְנַס מֹשֶׁה וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים וְיָרְדָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיָּבֹא מֹשֶׁה [וְאַהֲרֹן] אֶל אֹהֶל מוֹעֵד".
6
ז׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה'. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֵשׁ חֲדָשָׁה שֶׁיָּרְדָה מִשְּׁמֵי מָרוֹם וְלִחֲכָה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר (תהלים לג, א) "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְּהִלָּה".
7