ילקוט שמעוני על התורה תקל״אYalkut Shimoni on Torah 531

א׳אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם אֵין אוֹכְלִין בְּגִינוֹ שְׁיָרֵי מִנְחָה, דְּאָמַר קְרָא וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וְכִי אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲכָלוּהָ, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. אַשְׁכְּחָן מִנְחָה, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים מְנָלַן, אָתְיָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. קָדָשִׁים קַלִּים מְנָלַן, אָמַר רָבָא, אַתְיָא מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעאֵל, דְתַנְיָא רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה זְקֵנִים וְזֶה אֶחָד מֵהֶם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּזְּמַן הַזֶּה לִירוּשָׁלַיִם וְיֹאכְלֶנּוּ, וְדִין הוּא בְּכוֹר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּמַעֲשֵׂר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, מַה בְּכוֹר אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. מַה לִּבְכוֹר שֶׁכֵּן טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, מַה לְבִּכּוּרִים שֶׁכֵּן טְעוּנִין הַנָּחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יד, כג) "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ' מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ" וְגוֹ' מַקִּישׁ מַעֲשֵׂר לִבְכוֹר מַה בְּכוֹר אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. וְלִיהַדַר דִּינָא וְלֵיתֵי בְּמַה הַצַּד, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ מַה לְּהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶם צַד מִזְבֵּחַ. מַאי קָסָבַר, אִי קָסָבַר קְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לִשַׁעְתָהּ וְלֹא קָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא אֲפִלּוּ בְּכוֹר נַמִּי תִּבָּעֵי, וְאִי קָסָבַר קָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא אֲפִלּוּ בְּכוֹר נַמִּי יִקְרַב, אָמַר רָבִינָא, לְעוֹלָם קָסָבַר לֹא קָדְשָׁה, וְהָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן בִּבְכוֹר שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ קֹדֶם חֻרְבָּן הַבַּיִת וְחָרַב הַבַּיִת וַעֲדַיִן הַבָּשָׂר קַיָּם שֶׁמַּקְשֶׁה בְּשָׂרוֹ לְדָמוֹ, מַה דָּמוֹ לַמִּזְבֵּחַ אַף בְּשָׂרוֹ לַמִּזְבֵּחַ, וּמַקִּישׁ מַעֲשֵׂר לִבְכוֹר. וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ, מַעֲשַׂר דָּגָן חֻלִּין הוּא, וּלְמַאן דְאָמַר בָּתַר מְלַמֵּד אָזְלִינָן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר, דָּם וּבָשָׂר חָד מִלְּתָא הוּא. כִּי סָלִיק רָבִין אֲמָרָהּ לִשְׁמַעְתְּתָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמִיָּה, אָמַר בַּבְלָאֵי טִפְּשָׁאֵי מִשּׁוּם דְּיָתְבֵי בְּאַרְעָא דַּחֲשׁוּכָא אָמְרֵי שְׁמַעְתְּתָא דְּמְחַשְׁכָן, לָא שְׁמִיעַ לְהוֹ הָא דְּתַנְיָא בִּשְׁעַת סִלּוּק מַסָּעוֹת קָדָשִׁים נִפְסָלִין, וְזָבִין וּמְצֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין חוּץ לַמְּחִצָּה, וְתַנְיָא אִידָךְ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת קָדָשִׁים נֶאֱכָלִין, מַאי לָאו הָא בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְהָא בְּקָדָשִׁים קַלִּים. לֹא אִידִי וְאִידִי בְּקָדָשִׁים קַלִּים וְלֹא קָשְׁיָא הָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָא רַבָּנָן. רָבִינָא אֲמַר, הָא וְהָא בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּמַאי (שְׁנָא) [בִּשְׁנֵי] מְקוֹמוֹת דְּקָתָּנֵי הָא עַד שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּ הַלְּוִיִּים הַמִּשְׁכָּן וְכוּ', סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא אִיפְסְלוּ לְהוֹ בְּיוֹצֵא קָא מַשְׁמַע לָן. אֵימָא הָכִי נַמִּי, אָמַר קְרָא (במדבר ב, יז) "וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד" אַף עַל פִּי שֶׁנָּסַע אֹהֶל מוֹעֵד הוּא.

ב׳תָּנוּ רַבָּנָן "כִּי כֵן צֻוֵּיתִי", (פסוק יח) כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'. כִּי כֵן צֻוֵּיתִי, בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ. כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לָהֶם. כַּאשֶׁר צִוָּה ה', וְלֹא מֵאֵלַי אֲנִי אוֹמֵר. וְרָמִינְהוּ מִפְּנֵי אֲנִינוּת שְׂרָפוּהָ לְכָךְ נֶאֱמַר "כָּאֵלֶּה". אָמַר שְׁמוּאֵל לָא קָשְׁיָא הָא רַבִּי יְהוּדָה הָא רַבִּי נְחֶמְיָה, דְּתַנְיָא מִפְּנֵי אֲנִינוּת שְׂרָפוּהָ לְכָךְ נֶאֱמַר "כָּאֵלֶּה", דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, מִפְּנֵי טֻמְאָה נִשְׂרְפָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרְפָה הָיָה לִשְׁלָשְׁתָּן לִשָּׂרֵף. דָּבָר אַחֵר הָיָה לְאָכְלָן לָעֶרֶב.

ג׳דָּבָר אַחֵר וַהֲלֹא פִּנְחָס הָיָה עִמָּהֶן. רַבָּה אָמַר אִידִי וְאִידִי רַבִּי נְחֶמְיָה, וְלֹא קָשְׁיָא כָּאן בְּקָדְשֵׁי שָׁעָה כָּאן בְּקָדְשֵׁי דּוֹרוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה הֵיכִי מְתָרֵץ לְהַנֵּי קְרָאֵי וְרַבָּנָן הֵיכִי מְתָרְצֵי לְהוֹ לְהַנֵּי קְרָאֵי, רַבִּי נְחֶמְיָה מְתָרֵץ הָכִי (פסוק יז-כ) מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, שֶׁמָּא נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים, אָמַר לוֹ הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ. שֶׁמָּא חוּץ לִמְחִיצָתָהּ יָצְתָה, אָמַר לוֹ הֵן בַּקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וְדִילְמָא בַאֲנִינוּת אַקְרַבְתּוּהָ וּפְסַלְתּוּהָ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, וְכִי הֵן הִקְרִיבוּ דְּפַסְלָא בְּהוֹ אֲנִינוּת אֲנִי הִקְרַבְתִּי, וְאָמַר לוֹ וְאִי הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי, בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ, אָמַר לוֹ וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה', שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי שָׁעָה, דְּאִי בְּקָדְשֵׁי דּוֹרוֹת קַל וָחֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל וּמַה מַּעֲשֵׂר הַקַּל אָמְרָה תּוֹרָה "לֹא אָכַלְתִּי בְּאוֹנִי מִמֶּנּוּ", קֹדֶשׁ חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן, מִיָּד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו, לֹא בֹּשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר לֹא שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְתָרְצִי לְהוֹ הָכִי, מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם [אֶת] הַחַטָּאת, שֶׁמָּא נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים, אָמַר לוֹ הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ, שֶׁמָּא חוּץ לַמְּחִיצָה יָצְתָּה אָמַר לוֹ הֵן בַּקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וְדִילְמָא בַּאֲנִינוּת אַקְרַבְתּוּהָ וּפְסַלְתּוּהָ, אָמַר לֵיהּ, מֹשֶׁה, הֵן הִקְרִיבוּ דְּפָסְלָה בְּהוֹ אֲנִינוּת, אֲנִי הִקְרַבְתִּי, וְדִילְמָא אַגַּב טְרַדַּיְכוּ פְּשָׁעִיתוּ בָּהּ וְאִטְמָאִי, אָמַר לֵיהּ, מֹשֶׁה, כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ שֶׁאֲנִי מְבַזֶּה קָדְשֵׁי שָׁמַיִם, וַתִּקְרָאֶנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה, אֲפִלּוּ אֵלֶּה כָּאֵלֶּה אֵין אֲנִי מְבַזֶּה קָדְשֵׁי שָׁמַיִם. אָמַר לֵיהּ אִי הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה אָכוֹל תֹאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי, בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ. אָמַר לֵיהּ שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ אֶלָּא בַּלַּיְלָה, דְּאִי בַּיּוֹם קַל וָחֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר וּמַה מַּעֲשֵׂר הַקַּל אָמְרָה תּוֹרָה (דברים כו, יד) "לֹא אָכַלְתִּי בְּאוֹנִי מִמֶּנּוּ" קֹדֶשׁ חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן, מִיָּד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וְגוֹ' לֹא בֹּשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר לֹא לָמַדְתִּי, אֶלָּא שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי, אִבָּעֵי לְהוֹ לְשִׁהוּיֵי וּלְמִיכְלָה לְאוֹרְתָּא טֻמְאָה בְּאֹנֶס בָּאֲתָה. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנָן הַיְנוּ דִּכְתִיב "הַיּוֹם", אֶלָּא לְרַבִּי נְחֶמְיָה מַאי הַיּוֹם, חוֹבַת הַיּוֹם. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי נְחֶמְיָה הַיְנוּ דִּכְתִיב "הֵן הַיּוֹם", אֶלָּא לְרַבָּנָן מַאי הֵן הַיּוֹם. הָכִי קָאָמַר. הֵן הִקְרִיבוּ, אֲנִי הִקְרַבְתִּי, שַׁפִּיר קָאָמְרֵי לֵיהּ, רַבִּי נְחֶמְיָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר קָדְשֵׁי שָׁעָה לָא פָּסְלָה בְּהוֹ אֲנִינוּת. אָמַר מָר הָיָה לוֹ לְאָכְלָהּ בָּעֶרֶב, שַׁפִּיר קָאֲמַר לֵיהּ, קָסָבַר אֲנִינוּת לַיְלָה דְּאוֹרַיְתָא. דָּבָר אַחֵר וַהֲלֹא פִּנְחָס הָיָה עִמָּהֶן, שַׁפִּיר קָאָמְרֵי לֵיהּ, סַבַר לָהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי אִלְעָאִי, לֹא נִתְכַּהֵן פִּנְחָס עַד שֶׁהֲרָגוֹ לְזִמְרִי, דִּכְתִיב (במדבר כה, יג) "וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" וְגוֹ'. רַב אָשֵׁי אָמַר, עַד שֶׁעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּין הַשְּׁבָטִים שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע פִּנְחָס הַכֹּהֵן, וְאִידָךְ, נַמִּי הָכְּתִיב "וַיִּשְׁמַע פִּנְחָס הַכֹּהֵן", הַהוּא לְיַחֵס זַרְעוֹ אַחֲרָיו.

ד׳(פסוק יד) "וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר". אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה, וְכִי רִאשׁוֹנִים בְּמָקוֹם טָמֵא אֲכָלוּם, אֶלָּא טָהוֹר מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא, טָהוֹר מִטֻּמְאַת מְצֹרָע וְטָמֵא מִטֻּמְאַת זָב, וְאֵיזֶה זֶה מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וְאֵימָא טָהוֹר מִטֻּמְאַת זָב וְטָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת וְאֵיזֶה זֶה מַחֲנֵה לְוִיָּה. אָמַר אַבַּיֵּי אָמַר קְרָא וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ, אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְאֵין אַחֶרֶת בְמָקוֹם קָדוֹשׁ, אַפְּקוּהָ מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה וְכוּ'. שׁוֹק הַתְּרוּמָה (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תק"ח). חֲזֵה, זֶה הֶחָזֶה, תְּנוּפָה, זוֹ תְּנוּפַת הַסַּל. שׁוֹק, זֶה הַשּׁוֹק. תְּרוּמַת, זוֹ תְּרוּמַת תּוֹדָה. אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, אַתָּה וּבָנֶיךָ בַּחֵלֶק וּבְנֹתֶיךָ בַּמַּתָּנוֹת אוֹ יָכוֹל אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ בַּחֵלֶק, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ (הִיא) אֵין חֹק לְבָנוֹת, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אַתָּה וּבָּנֶיךָ בַּחֵלֶק וּבְנוֹתֶיךָ בַּמַּתָּנוֹת, נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהָיוּ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, ד) "וְשׁוֹר וְאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה'". שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה, מְלַמֵּד שֶׁהַחֲלָבִים לְמַטָּה.

ה׳(פסוק טז-יז) "וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת", שְׂעִיר, זֶה שְׂעִיר נַחְשׁוֹן. חַטָּאת זוֹ חַטָּאת שְׁמִינִי. דָּרֹשׁ, זֶה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. יָכוֹל שְׁלָשְׁתָּן נִשְׂרְפוּ תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִנֵּה שׂוֹרָף", אֶחָד נִשְׂרַף וְלֹא שְׁלָשְׁתָּן נִשְׂרָפוּ דָּרֹשׁ דָּרַשׁ, שְׁתֵּי דְּרִישׁוֹת לָמָּה, אָמַר לָהֶם מִפְּנֵי מָה חַטָּאת זוֹ נִשְׂרְפָה וְאֵלּוּ מֻנָּחוֹת, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

ו׳וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר. מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן פָּנָיו כְּנֶגֶד הַבָּנִים וְכָעַס. בְּנֵי אַהֲרֹן מְלַמֵּד שֶׁאַף אַהֲרֹן הָיָה עִמָּהֶן בַּקֶּצֶף. הַנֹּתָרִים, לֹא הָיָה פִּנְחָס עִמָּהֶם, לֵאמֹר, הֲשִׁיבֵנִי עַל דְּבָרַי.