ילקוט שמעוני על התורה תקס״בYalkut Shimoni on Torah 562

א׳תְּנָן: "אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּלְקְטֶנּוּ בְּתַעַר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לִקְּטוֹ בַּמַּלְקֵט וּבָרְהִיטְנִי חַיָּב". מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנָן, דְּתַנְיָא: "זְקָנוֹ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" – יָכוֹל אַף מְצֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זְקָנוֹ". וּמִנָּלָן דִּבְתַעַר, דְּתַנְיָא: "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" – יָכוֹל אֲפִלּוּ גִּלְּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ". אִי "לֹא תַשְׁחִית" יָכוֹל אֲפִלּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטְנִי יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ". הָא כֵּיצַד, גִּלּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה תַּעַר. וְר' אֱלִיעֶזֶר מַאי טַעֲמָא, יָלִיף מֵ"רֹאשׁוֹ". דְּתַנְיָא: "רֹאשׁוֹ" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי נָזִיר: "תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ" – יָכוֹל אַף נָזִיר מְצֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֹאשׁוֹ". וְרַבָּנָן הַאי "רֹאשׁוֹ" מַאי דָּרְשִׁי בֵּהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְמִידְחֵי לָאו דְּהַקָּפָה. דְּתַנְיָא: "לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" – יָכוֹל אַף מְצֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֹאשׁוֹ". וְלָמָּה לִי לְמִכְתַּב "רֹאשׁוֹ" תִּפּוּק לֵהּ מִ"זְּקָנוֹ", דְּתַנְיָא: "זְקָנוֹ" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" – יָכוֹל אַף מְצֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זְקָנוֹ". לָמָּה לִי לְמִכְתָּב "רֹאשׁוֹ", וְלָמָּה לִי לְמִכְתָּב "זְקָנוֹ", צְרִיכָא. דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא "זְקָנוֹ" וְלֹא כָּתַב "רֹאשׁוֹ", הֲוָה אֲמֵינָא הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה, לְהָכֵי כָּתַב רַחֲמָנָא רֹאשׁוֹ. וְאִי כָּתַב "רֹאשׁוֹ" הֲוָה אֲמֵינָא מַשְׁמַע תַּרְתֵּי: מַשְׁמַע דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַּעֲשֶׂה, וּמַשְׁמַע דְּהַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה, אַכַּתִּי בְּתַעַר מְנָלָן, לְהָכֵי כָּתַב "זְקָנוֹ". וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַּעֲשֶׂה יָלִיף מִגְּדִילִים, דְּתַנְיָא: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" וְגוֹ' – הָא גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ מֵהֶם.

ב׳לֵימָא הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ תַּנָּאֵי הִיא, דְּתָנוּ רַבָּנָן: "רֹאשׁוֹ" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַקִּיפוּ" – יָכוֹל אַף בַּמְצֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֹאשׁוֹ". וְתַנְיָא אִידָךְ: "רֹאשׁוֹ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי נָזִיר: "תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ" – יָכוֹל אַף נָזִיר מְצֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "רֹאשׁוֹ". מַאי לָאו תַּנָּאֵי הִיא. וּמַאן דְּאָמַר מִנָּזִיר סָבַר הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה, וְכִי אָתָא קְרָא לְמִדְחֵי לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. וְאִידָךְ סָבַר שְׁמָהּ הַקָּפָה, וְכִי אָתָא קְרָא לְמִדְחֵי לָאו גְּרֵידָא. אָמַר רָבָא: דְּכֻלֵּי עָלְמָא הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה, וּמַאן דְּקָא מוֹקִים לֵיהּ קְרָא לְמִידְחֵי לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה לָאו גְּרֵידָא מְנָא לֵהּ, יָלִיף מִגְּדִילִים, דְּאָמַר קְרָא: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" – הָא גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ מֵהֶם. וּמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵרֹאשׁוֹ מַאי טַעֲמָא לֹא נָפְקָא לֵיהּ מִ"גְּדִילִים", אָמַר לָךְ: גְּדִילִים לְכִדְרָבָא, דְּרָבָא רָמֵי: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִית הַכָּנָף" – [מִין כָּנָף], וּכְתִיב: "צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו". הָא כֵּיצַד, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פוֹטְרִין בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן, שְׁאָר מִינִין, בְּמִינָן – פּוֹטְרִין, שֶׁלֹּא בְּמִינָן – אֵינָן פּוֹטְרִין. וְהַאי תַּנָּא דְּמַפִּיק רֹאשׁוֹ לְלַאו גְּרֵידָא, דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה מְנָא לֵהּ, נָפְקָא לֵהּ מִ"זְּקָנוֹ". דְּתַנְיָא: "זְקָנוֹ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" – יָכוֹל אַף כֹּהֵן מְצֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זְקָנוֹ". וּמַאן דְּמַפִּיק מֵרֹאשׁוֹ לַעֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, לֵילִיף מִזְּקָנוֹ, וְלִטְעָמָיךְ דְּקַיְמָא לָן בְּעָלְמָא לָא אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, לֵילִיף מִכֹּהֵן דְּדָחֵי, אֶלָּא מִכֹּהֵן לֹא יָלְפִינָן, מַה לְּכֹהֵן שֶׁכֵּן לָאו שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל. נָזִיר נַמֵּי מִכֹּהֵן לֹא יָלִיף, שֶׁכֵּן לָאו שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל. וּמַאן דְּמוֹקִים לְרֹאשׁוֹ בְּנָזִיר, לָמָּה לִי "זְקָנוֹ", מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" – יָכוֹל גִּלְּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא תַשְׁחִית". אִי "לֹא תַשְׁחִית" יָכוֹל לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטְנִי יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ". הָא כֵּיצַד, אֵיזֶהוּ גִּלּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה תַּעַר. וּמַאן דְּמַפִּיק "רֹאשׁוֹ" לְלָאו גְּרֵידָא, לָמָּה לִי לְמִכְתָּב "רֹאשׁוֹ" וְלָמָּה לִי לְמִכְתָּב "זְקָנוֹ", מַשְׁמַע לְמִדְחִי לָאו גְּרֵידָא וּמַשְׁמַע לְמִדְחִי לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, הִלְכָּךְ שָׁקוּל הוּא וְיָבוֹאוּ שְׁנֵיהֶם. כֹּהֵן מִנָּזִיר לֹא יָלִיף, שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בִּשְׁאֵלָה. נָזִיר מִכֹּהֵן לֹא יָלִיף, שֶׁכֵּן לָאו שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל. וּבְעָלְמָא לֹא יָלְפִינָן מִנַּיְהוּ, מִשּׁוּם דְּאִכָּא לְמִפְרָךְ כִּדְאַמָרָן. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "רֹאשׁוֹ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "זְקָנוֹ", מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּרֹאשׁ מַה שֶּׁאֵין בַּזָּקָן, וּבַזָּקָן מַה שֶּׁאֵין בָּרֹאשׁ. הָרֹאשׁ אָסוּר בְּמִסְפָּרַיִם כִּבְתַעַר, הַזָּקָן אֵין אָסוּר בְּמִסְפָּרַיִם כִּבְתַעַר. זָקָן אָסוּר בְּכָל אָדָם, הָרֹאשׁ אֵין אָסוּר בְּכָל אָדָם. הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּרֹאשׁ מַה שֶּׁאֵין בַּזָּקָן וּבַזָּקָן מַה שֶּׁאֵין בָּרֹאשׁ, צָרִיךְ לוֹמַר "רֹאשׁוֹ" וְצָרִיךְ לוֹמַר "זְקָנוֹ". רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "גַּבּוֹת עֵינָיו" – וְלֹא רִיסֵי עֵינָיו. "אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "יְגַלַּח", לִתֵּן אַחֲרָיוּת לַתִּגְלַחַת, שֶׁאִם לֹא גִּלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי יְגַלֵּחַ בַּשְּׁמִינִי וּבַתְּשִׁיעִי וּבָעֲשִׂירִי. שְׁלשָׁה מְגַלְּחִים וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה: נָזִיר, וּמְצֹרָע, וּלְוִיִּים. וְכֻלָּן שֶׁגִּלְּחוּ בְּלֹא תַּעַר אוֹ שֶׁשִּׁיְּרוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, לֹא עָשׂוּ כְּלוּם. בַּשְּׁבִיעִי יְגַלֵּחַ וּבַשְּׁמִינִי יָבִיא, שֶׁאִם גִּלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי – מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי, אִם גִּלֵּחַ בַּשְּׁמִינִי – מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: מַה בֵּין זֶה לְנָזִיר, אָמַר לוֹ: נָזִיר טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה [בְּיָמִים, וּמְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה] בְּתִגְלַחְתּוֹ, וְאֵין מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ.

ג׳(ויקרא יד י) שְׁנֵי כְבָשִׂים – מִעוּט כְּבָשִׂים שְׁנַיִם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁנֵי", שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וּמִנַּיִן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִין שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כֶּבֶשׂ, כֶּבֶשׂ" רִבָּה. טַעֲמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, הָא לֹא רַבִּי הֲוָה אָמֵינָא פְּסוּלִין, עִכּוּבָא מְנָלָן, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא "תִּהְיֶה" כְּתִיב. וְהַשְׁתָּא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, "תִּהְיֶה" לָמָּה לִי, לִשְׁאָר הֲוָיָתוֹ שֶׁל מְצֹרָע וְכוּ'.

ד׳וְכַבְשָׂה אַחַת – שֶׁתְּהֵא בְּרוּרָה "כַּבְשָׂה אַחַת" – מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא אַחַת עַל נְגָעִים הַרְבֵּה. "בַּת שְׁנָתָהּ" – וְלֹא שְׁנָתָהּ לְמִנְיַן עוֹלָם. "וּשְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן" – לַבְּהֵמָה, אוֹ יָכוֹל לַמִּנְחָה עַצְמָהּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה" – לִמֵּד שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִנְחַת בְּהֵמָה. וַעֲדַיִן הַדָּבָר צָרִיךְ [תַּלְמוּד]. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה" – זוֹ עוֹלַת מְצֹרָע, "לַזָבַח" – לְהָבִיא אֶת חַטָּאתוֹ. אוֹ "לַזָבַח" – לְהָבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאִם דַּל הוּא וְגוֹ' וְעִשָּׂרוֹן" מַה מָצִינוּ עָנִי שֶׁמֵּבִיא בְּהֵמָה אַחַת מֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד, (אֲבָל) [אַף] עָשִׁיר שֶׁמֵּבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת יָבִיא שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וּשְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן", לַבְּהֵמָה. "וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן" – (מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶחָד"), שֶׁהָיָה בַּדִּין שֶׁיָּבִיא שְׁלשָׁה לוֹגִין, מַה מָצִינוּ עָנִי שֶׁמֵּבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד מֵבִיא לֹג אֶחָד (אֲבָל) [אַף] עָשִׁיר שֶׁמֵּבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת יָבִיא שְׁלשָׁה לוֹגִין. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן".

ה׳תָּנוּ רַבָּנָן: "עִשָּׂרוֹן בָּלוּל וְלֹג" – לִמֵּד עַל עִשָּׂרוֹן שֶׁטָּעוּן לֹג, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי נְחֶמְיָה וְר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן אֵין לָהּ אֶלָּא לֹג, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן". וְר' נְחֶמְיָה וְר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הַאי "עִשָּׂרוֹן בָּלוּל" מַאי עָבְדֵי לֵהּ, הַהוּא לְגוּפֵהּ, (מַאי) דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא לַיְתִי חַד עִשָּׂרוֹן. וְרַבָּנָן, לְגוּפֵהּ לֹא צָרִיךְ, מִדְּעָשִׁיר שְׁלשָׁה קָרְבָּנוֹת שְׁלשָׁה עֶשְׂרוֹנִים הָכָא דְּחַד קָרְבָּן חַד עִשָּׂרוֹן. וְאִידָךְ, אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא: הוֹאִיל וְחָס רַחֲמָנָא עֲלֵהּ דְּקָא מַיְתֵי בְּדַלּוּת, אֵימָא לֹא לִבָּעֵי מִנְחָה כְּלָל. וְאִידָךְ, לְגַמְרֵי לֹא אַשְׁכְּחָן. וְרַבָּנָן הַאי מִנְחָה וְלֹג שֶׁמֶן מַאי עָבְדֵי לֵהּ, הַהוּא לְמִתְנַדֵּב מִנְחָה שֶׁלֹּא יִפְחֹת מִדָּבָר הַטָּעוּן לֹג, וּמַאי נִיהוּ, עִשָּׂרוֹן. וְאִידָךְ, תַּרְתֵּי שְׁמַע מִנַּהּ.

ו׳(ויקרא יד יא) וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר וְגוֹ' – שַׁעַר נִקָּנוֹר, שָׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת, וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת, וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָעִין. בִּשְׁלָמָא סוֹטוֹת, דִּכְתִיב: "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'", מְצֹרָעִין נַמֵּי, דִּכְתִיב: "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֶת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר", אֶלָּא יוֹלֶדֶת מַאי טַעֲמָא, דְּאָתְיָן וְקָיְמַן אַקָּרְבָּנַיְהוּ. אִי הָכִי זָבִין וְזָבוֹת נַמֵּי, חֲדָא מִנַּיְהוּ נָקַט. וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֶת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם. לָמַדְנוּ שֶׁטְּעוּנִין עֲמִידָה כֻּלָּם. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁטְּעוּנִין עֲמִידָה כָּךְ יִטְעֲנוּ תְּנוּפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאִישׁ" וְלֹא חַטָּאת וְלֹא עוֹלָה. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַמִּטַּהֵר" – בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין קָטָן. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "הָאִישׁ", אִישׁ, וְלֹא חַטָּאת וְלֹא עוֹלָה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אָשָׁם", שֶׁיָּכוֹל הוֹאִיל וְאָשָׁם בָּא לְהַכְשִׁיר וְהָאִישׁ בָּא לְהַכְשִׁיר מָה אָשָׁם טָעוּן תְּנוּפָה אַף הָאִישׁ טָעוּן תְּנוּפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתוֹ לָאָשָׁם וְהֵנִיף" – אָשָׁם טָעוּן תְּנוּפָה, וְאֵין הָאִישׁ טָעוּן תְּנוּפָה. "לִפְנֵי ה' אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" – מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר, אֲחוֹרֵיהֶן לַמִּזְרָח וּפְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב. (ויקרא יד יב) "וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם וְאֶת לֹג הַשָּׁמֶן וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" – לָמַדְנוּ שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה כְּאֶחָד, ["תְּנוּפָה" – וְלֹא תְּנוּפוֹת]. מִנַּיִן שֶׁאִם הֻנַּף זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ יָצָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָם וְהֵנִיף" ("תְּנוּפָה" – וְלֹא תְּנוּפוֹת). "לִפְנֵי ה'" – בַּמִּזְרָח.

ז׳(ויקרא יד יג) וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ – דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ – אִי אַתָּה יָכוֹל וְכוּ'. כֵּיצַד, "וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת" – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּחַטָּאת הָאָשָׁם" – לְפִי שֶׁיָּצָא אֲשַׁם מְצֹרָע לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, בְּבֹהֶן יָד וּבְבֹהֶן רֶגֶל הַיְמָנִית, יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן" – מַה חַטָּאת טְעוּנָה מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִים לְגַבֵּי מִזְבַּח – אַף אָשָׁם טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.

ח׳אָשָׁם מְנָא לָן דְּבָעֵי צָפוֹן, דִּכְתִיב: "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה" וְגוֹ'. קַבָּלָה מְנָלָן, וְאֶת דָּמוֹ". מְקַבֵּל עַצְמוֹ מְנָלָן, "וְאֶת דָּמוֹ". אַשְׁכְּחָן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלָן, דִּכְתִיב: "וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ" וְגוֹ'. וְהַאי לְהָכִי הוּא דְּאָתָא, הָא מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל וְכוּ', אִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא הַאי וְלֹא בָּעֵי הָאֵיךְ. הָנִיחָא דְּאִי סְבִירָא לָן דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ אִיהוּ דְּלָא גָּמַר מִכְּלָלֵהּ אֲבָל כְּלָלֵהּ גָּמַר מִנֵּהּ לַצָּפוֹן שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי סְבִירָא לָן דְּלָא הוּא גָּמַר מִכְּלָלֵהּ וְלֹא כְּלָלֵהּ גָּמַר מִנֵּהּ, הַאי לְגוּפֵהּ צָרִיךְ וְהַאי לְגוּפֵהּ צָרִיךְ, כֵּיוָן דְּאַהְדָּרֵהּ אַהְדָּרֵהּ. וְאֵימָא כִּי אַהְדָּרֵיהּ לְמַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִים דְּבַעְיָא כְּהֻנָּה, אֲבָל שְׁחִיטָה דְּלָא בַּעְיָא כְּהֻנָּה לֹא לִבָּעֵי צָפוֹן, אִם כֵּן לִכְתּוֹב "כִּי כַּחַטָּאת אָשָׁם", מַאי "הָאָשָׁם", לִשְׁאָר אֲשָׁמוֹת. (וְהָא) לָמָּה לִי לַאֲקוּשֵׁי לַחַטָּאת, וְלָמָּה לִי לַאֲקוּשֵׁי לָעוֹלָה, אָמַר רָבִינָא: צְרִיכָא. דְּאִי אַקְשֵׁהּ לְחַטָּאת וְלָא אַקְשֵׁהּ לְעוֹלָה, הֲוָה אֲמֵינָא: חַטָּאת מֵהֵיכָא לָמְדָה, מֵעוֹלָה, דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ. וְלִקְשֵׁי לְעוֹלָה וְלָא לִקְשֵׁי לְחַטָּאת, אִם כֵּן הֲוָה אֲמֵינָא: דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ. וְכִי תֵּימָא: אִם כֵּן לִקְשֵׁי לְחַטָּאת, נִיחָא לֵהּ דְּמַקְשֵׁהּ לָעִקָּר וְלֹא אָקִישׁ לֵהּ לַטָּפֵל, לְהָכִי אַקְשֵׁהּ לְחַטָּאת וַהֲדַר אַקְשֵׁהּ לְעוֹלָה דְּלָא לִיהֱוֵי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ.

ט׳(ויקרא יד יד) תַּנְיָא: "וְלָקַח" – יָכוֹל בִּכְלִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנָתַן" – מַה נְּתִינָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן אַף לְקִיחָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן. יָכוֹל אַף בַּמִּזְבֵּחַ כֵּן בַּיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם" – מַה חַטָּאת טְעוּנָה כְּלִי אַף אָשָׁם טָעוּן כְּלִי. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: אֲשַׁם מְצֹרָע שְׁנֵי כֹּהֲנִים מְקַבְּלִין אֶת דָּמוֹ, אֶחָד מְקַבְּלוֹ בַּכְּלִי, וְאֶחָד מְקַבְּלוֹ בַּיָּד. זֶה שֶׁמְּקַבְּלוֹ בַּכְּלִי, בָּא לוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְזֶה שֶׁמְּקַבְּלוֹ בַּיָּד, בָּא לוֹ אֵצֶל מְצֹרָע. "וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ" וְגוֹ' – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא לִדּוֹן בְּהַעֲמָדָה יָכוֹל בִּמְקוֹם הַעֲמָדָה תְּהֵא שְׁחִיטָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִּמָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת". יָכוֹל עַל טַבַּעְתָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ" – לְהַכְשִׁיר אֶת כָּל הָרוּחַ. אֵין לִי אֶלָּא אָשָׁם בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, מִנַּיִן אַף חַטָּאת וְעוֹלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן" – מַה חַטָּאת מִן הַחֻלִּין וּבַיּוֹם וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית, אַף אָשָׁם מִן הַחֻלִּין וּבַיּוֹם וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית. מַה חַטָּאת טְעוּנָה כְּלִי, אַף אָשָׁם טָעוּן כְּלִי. מַה חַטָּאת טְעוּנָה סָמִיכָה, אַף אָשָׁם טָעוּן סְמִיכָה. מַה חַטָּאת דַּם מִזְבֵּחַ מַתִּירוֹ, אַף אָדָם דַּם מִזְבֵּחַ מַתִּירוֹ. אִי מַה חַטָּאת הַדָּם נִתָּן לְמַעְלָה, אַף אָשָׁם יְהֵא דָּמוֹ נִתָּן לְמַעְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם וְגוֹ' וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק" – לְרַבּוֹת כָּל אֲשָׁמוֹת וַאֲשַׁם מְצֹרָע שֶׁיְּהֵא דָּמָם נִתָּן לְמַטָּה. וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה יַקְדִּים אִם מִזְבֵּחַ אִם בְּהוֹנוֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ("יִהְיֶה) [הוּא] לַכֹּהֵן" – הַכֹּהֵן יַקְדִּים. מַה מָצִינוּ הֶכְשֵׁרוֹ לַכֹּהֵן מִזְבֵּחַ, מִזְבֵּחַ יַקְדִּים. ("יִהְיֶה) [הוּא"] – פְּרָט לְשֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" – לְרַבּוֹת לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. "הוּא" – פְּרָט לְשֶׁחָסֵר כָּל שֶׁהוּא. "וְלָקַח" – יָכוֹל בִּכְלִי וְכוּ', עַד זֶה שֶׁקִּבֵּל כְּבָר בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע. וּמְצֹרָע טוֹבֵל בְּלִשְׁכַּת הַמְּצֹרָעִים. בָּא וְעָמַד עַל שַׁעַר נִקָּנוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ טְבִילָה, שֶׁכְּבָר טָבַל מִבָּעֶרֶב.

י׳וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל (תְּנוּךְ) [תּוֹךְ]. יָכוֹל עַל (תְּנוּךְ) [תּוֹךְ] וַדַּאי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל (תְּנוּךְ") [נוּךְ]. אִי "עַל (תְּנוּךְ") [נוּךְ] יָכוֹל עַל הַגֹּבַהּ שֶׁבָּאֹזֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל (תְּנוּךְ") [תּוֹךְ נוּךְ]. הָא כֵּיצַד, זֶה גָּדֵר הָאֶמְצָעִי. "עַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית, מִלֹּג הַשָּׁמֶן וְיָצַק" – חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא יִצֹּק – יְמַלְּאֶנּוּ, מִשֶּׁיִּצֹּק – יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָסֵר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא נָתַן – יְמַלְּאֶנּוּ, מִשֶּׁנָּתַן – יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה. "וְיָצַק עַל כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית" – מִצְוָה שֶׁיִּצֹּק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ יָצָא. אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד, בֹּהֶן רֶגֶל, אֹזֶן הַיְמָנִית, אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמָן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נוֹתֵן עַל שְׂמָאלִי, יוֹצֵא. "וְטָבַל" – וְלֹא הַמְּסַפֵּג. "וְטָבַל וְהִזָּה" – עַל כָּל הַזָּאָה טְבִילָה. "בְּאֶצְבָּעוֹ" – נֶאֱמַר כָּאן "אֶצְבָּעוֹ" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אֶצְבָּעוֹ", מָה אֶצְבָּעוֹ הָאָמוּר כָּאן שֶׁבְּיָדוֹ הַיְמָנִית, אַף אֶצְבָּעוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן שֶׁבְּיָדוֹ הַיְמָנִית. ("וְהִזָּה" – וְלֹא מַטִּיף. "וְהִזָּה" – וְלֹא זוֹרֵק). "וְהִזָּה מִן הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי ה'" – מְלַמֵּד, שֶׁהוּא טוֹבֵל וּמַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, וְעַל כָּל הַזָּאָה טְבִילָה. (ויקרא יד יז) "וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ" וְגוֹ' עַל דַּם הָאָשָׁם" – שֶׁיַּקְדִּים דָּם לַשֶּׁמֶן. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא אִם יֵשׁ שָׁם דָּם יִתֵּן, אִם אֵין שָׁם דָּם לֹא יִתֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם" – הָא אֵין הַדָּם גּוֹרֵם, אֶלָּא הַמָּקוֹם גּוֹרֵם. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלֹּג – יָבִיא לֹג אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְר' שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַלֹּג – יָבִיא אַחֵר וּמַתְחִיל בַּבְּהוֹנוֹת. נָתַן מִקְצָת דָּמִים שֶׁבַּבְּהוֹנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלֹּג – יָבִיא אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בַּבְּהוֹנוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּבְּהוֹנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלֹּג – דִּבְרֵי הַכֹּל מַתְּנוֹת הָרֹאשׁ אֵין מְעַכְּבוֹת. מַאי טַעֲמָא, אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: "וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן", אֶלָּא מֵעַתָּה "וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה" הָכִי נַמֵּי דְּלָא מְעַכְּבֵי, וְהָאָמַר מַר: שְׁלָמִים שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה אֵין מַקְטִיר אֶת הַקֹּמֶץ עֲלֵיהֶן, שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: "וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן", "וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן".

י״א(ויקרא יד יח) וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר וְכִפֵּר – אִם נָתַן – כִּפֵּר, וְאִם לֹא נָתַן – לֹא כִּפֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן, בֵּין נָתַן בֵּין לֹא נָתַן כִּפֵּר, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ לֹא כִּפֵּר. מַאי "כְּאִלּוּ לֹא כִּפֵּר", אִילֵימָא דְּבָעֵי מַיְתֵי קָרְבָּן אַחֲרִינָא, וְהָא אָמַרְתָּ בֵּין נָתַן בֵּין לֹא נָתַן כִּפֵּר, אֶלָּא כִּפֵּר גַּבְרָא, לָא קַמֵּי שְׁמַיָּא. הָכָא נַמֵּי כִּפֵּר גַּבְרָא, לָא קַמֵּי שְׁמַיָּא. הָתָם נַמֵּי גַּבֵּי מַתָּן, כִּפֵּר מַתַּן הַבְּהוֹנוֹת לָא כִּפֵּר מַתְּנוֹת הָרֹאשׁ.

י״ב(ויקרא יד יט) וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הַחַטָּאת וְכִפֵּר עַל הַמִּטַּהֵר – שֶׁיְּהוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם חַטָּאת. "וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הַחַטָּאת וְכִפֶּר" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה" – יָכוֹל יְהוּ כֻּלָּם מְעַכְּבִין אוֹתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הַחַטָּאת וְכִפֶּר" – מְלַמֵּד שֶׁכַּפָּרָה בַּחַטָּאת. "וְכִפֶּר עַל הַמִּטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ" – וְלֹא מִטֻּמְאַת זוֹבוֹ. "וְאַחַר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה" – אַחַר הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. "וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה" – אַף עַל פִּי שֶׁקִּדְּמָה אֶת הַחַטָּאת. "וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה" – אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. "וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה" – מְלַמֵּד שֶׁאֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִים לְאֵמוּרֵי חַטָּאת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְמָה חַטָּאת דּוֹמָה, לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנַס לְרַצּוֹת, וְרִצָּה פְּרַקְלִיט נִכְנַס הַדּוֹרוֹן.