ילקוט שמעוני על התורה תקפ״הYalkut Shimoni on Torah 585

א׳הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, הַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים, וְקָדָשִׁים בַּחוּץ, וְחַיָּה וְעוֹף הַנִּסְקָלִין, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

ב׳אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רָאָה רַבִּי דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּשְׁנָאָן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים, וְדְבָרָיו שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּכְסוּי הַדָּם וּשְׁנָאָן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: גָּמַר "שְׁחִיטָה, שְׁחִיטָה" מִשְּׁחוּטֵי חוּץ, מָה הָתָם שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה אַף הָכָא נַמֵּי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. וְר' שִׁמְעוֹן מַאי טַעֲמָא, אָמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ: גָּמַר מִ"וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן" – מַה לְּהַלָּן שְׁחִיטָה רְאוּיָה אַף כָּאן שְׁחִיטָה רְאוּיָה. וְר' מֵאִיר נַמֵּי נִגְמֹר מִ"טְּבוֹחַ טֶבַח וְהָכֵן", דָּנִין שְׁחִיטָה מִשְּׁחִיטָה, וְאֵין דָּנִין שְׁחִיטָה מִטְּבִיחָה. וּמַאי נָפְקָא מִנַּהּ, וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "וְשָׁב הַכֹּהֵן, וּבָא הַכֹּהֵן" – זוֹ הִיא שִׁיבָה זוֹ הִיא בִּיאָה, הָנֵי מִילִי הֵיכָא דְּלֵיכָּא דְּדָמֵי לֵהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִכָּא דְּדָמֵי לֵהּ מִדְּדָמֵי לֵהּ יָלְפִינָן. וְר' שִׁמְעוֹן נַמֵּי לִגְמֹר מִשְּׁחוּטֵי חוּץ, דָּנִין חֻלִּין מֵחֻלִּין, וְאֵין דָּנִין חֻלִּין מִקָּדָשִׁים. וְר' מֵאִיר אַטּוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּקָדָשִׁים מִי לָא נָהוּג, הַיְנוּ דְּרָאָה רַבִּי דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּשְׁנָאָן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים. וּמַאי טַעֲמָא דְּר' מֵאִיר בְּכִסּוּי הַדָּם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: גָּמַר "שְׁפִיכָה, שְׁפִיכָה" מִשְּׁחוּטֵי חוּץ, מַה לְּהַלָּן שְׁחִטָיה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה אַף כָּאן שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. וְר' שִׁמְעוֹן, "אֲשֶׁר יֵאָכֵל" כְּתִיב. וְר' מֵאִיר, הַהוּא לְמִעוּטֵי עוֹף טָמֵא הוּא דְּאָתָא. וְר' שִׁמְעוֹן עוֹף טָמֵא מְנָא לֵהּ, מִשּׁוּם דְּלָאו בַּר אֲכִילָה, הָא טְרֵפָה נַמֵּי לָאו בַּר אֲכִילָה הוּא, הַיְנוּ דְּרָאָה רַבִּי דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּכִסּוּי הַדָּם וּשְׁנָאָן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים.

ג׳וְשָׁפַךְ, וְכִסָּה – מִי שֶׁשָּׁפַךְ יְכַסֶּה. שָׁחַט וְלֹא כִּסָּה וְרָאָהוּ אַחֵר, מִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּב לְכַסּוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. תַּנְיָא אִידָךְ: "וְשָׁפַךְ וְכִסָּה" – בַּמֶּה שֶּׁשָּׁפַךְ יְכַסֶּה, מִי שֶׁשָּׁפַךְ יְכַסֶּנּוּ. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁפַךְ וְקָדַם אַחֵר וְכִסָּה, וְחִיְּבוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִתֵּן לוֹ עֲשָׂרָה זְהוּבִים. אִבַּעְיָא לְהוּ: שְׂכַר מִצְוָה אוֹ שְׂכַר בְּרָכָה, וּפָשִׁיט לֵהּ: שְׂכַר בְּרָכָה וְכוּ'. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה – פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. אֲמַר לֵהּ רַב אַחָא בְּרֵהּ דְּרָבָא לְרַב אַשִּׁי מַאי שְׁנָא מֵ"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם", דְּאָמַר מַר: הָשֵׁב אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, אֲמַר לֵהּ: הָתָם לָא כְּתִיב מִעוּטָא, הָכָא כְּתִיב מִעוּטָא "וְכִסָּהוּ". כִּסָּהוּ הָרוּחַ – חַיָּב לְכַסּוֹת. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָזַר וְנִתְגַּלָּה, אֲבָל לֹא חָזַר וְנִתְגַּלָּה פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכִי חָזַר וְנִתְגַּלָּה מַאי הֲוֵי, הָא אִדְּחֵי לֵהּ, אָמַר רַב פַּפָּא: זֹאת אוֹמֶרֶת: אֵין דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת. וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט וְנִבְלַע הַדָּם בַּקַּרְקַע – חַיָּב לְכַסּוֹת, הָתָם כְּשֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר. "דָּמוֹ וְכִסָּהוּ" – מְלַמֵד שֶׁכָּל דָּמוֹ חַיָּב לְכַסּוֹת. מִכָּאן אָמְרוּ: דָּם הַנִּתָּז וְשֶׁעַל הַסַּכִּין, חַיָּב לְכַסּוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם דָּם אֶלָּא הוּא, אֲבָל יֵשׁ שָׁם דָּם שֶׁלֹּא הוּא – פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְתַנְיָא אִידָךְ: דָּם הַנִּתָּז וְשֶׁעַל אֲגַפַּיִם, חַיָּב לְכַסּוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא כִּסָּה דַּם הַנֶּפֶשׁ, אֲבָל כִּסָּה דָּם הַּנֶפֶשׁ פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. בַּמַּאי קָא מִפַּלְגִּי, רַבָּנָן סָבְרִי: "דָּמוֹ" – כָּל דָּמוֹ. וְר' יְהוּדָה סָבַר: "דָּמוֹ" – וַאֲפִלּוּ מִקְצָת דָּמוֹ. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: "דָּמוֹ" – הַמְיֻחָד. (אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וּשְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר"). תָּנוּ רַבָּנָן: "וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ" – יָכוֹל יְכַסֶּנּוּ בַּאֲבָנִים, אוֹ יִכְפֶּה עָלָיו אֶת הַכְּלִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֶּעָפָר". אֵין לִי אֶלָּא עָפָר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת זֶבֶל הַדַּק, וְחוֹל הַדַּק, וּשְׁחִיקַת אֲבָנִים, וּשְׁחִיקַת חַרְסִית, וּנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן הַדַּק, וּנְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁין דַּקָּה, וְסִיד, וְחַרְסִית, וּלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִסָּהוּ". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה אַף זֶבֶל הַגַּס, וְחוֹל הַגַּס, וּשְׁחִיקַת כְּלֵי מַתָּכוֹת, וּלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁלֹּא כְּתָשָׁן, וְקֶמַח וְסֻבִּין וּמֻרְסָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֶּעָפָר". (אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט), וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, מַרְבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵם מִין עָפָר, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מִין עָפָר. וְאֵימָא: "וְכִסָּהוּ" כְּלָל, "עָפָר" פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, עָפָר אִין מִידִי אַחֲרִינָא לָא. אָמַר רַב מָרִי: מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּלָל הַצָּרִיךְ לַפְּרָט, וְאֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב (יִצְחָק) [חִסְדָּא]: אֵין מְכַסִּין אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁזּוֹרְעִים בּוֹ וּמַצְמִיחַ. אָמַר רָבָא: הַאי בּוּרְכָתָא הוּא. אֲמַר לֵהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַאי בּוּרְכְתֵהּ, אֲנָא אֲמַרִיתָהּ נִיהֲלֵהּ, וּמֵהָא מַתְנִיתָא אֲמַרִיתָהּ נִיהֲלֵהּ, דְּתַנְיָא: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵין לוֹ עָפָר לְכַסּוֹת, שׁוֹחֵק דִּינָר זָהָב וּמְכַסֶּה. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּסְּפִינָה וְאֵין לוֹ עָפָר לְכַסּוֹת, שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה (שְׁחִיקָה אֵין, אֲבָנִים לֹא). בִּשְׁלָמָא שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ אַשְׁכְּחָן אֵפֶר דְּאִיקְרִי עָפָר, אֶלָּא דִּינָר זָהָב מְנָלָן, אָמַר רַבִּי זֵירָא: "וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ". תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין מְכַסִּין אֶלָּא בֶּעָפָר, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מָצִינוּ אֵפֶר שֶׁהוּא קָרוּי עָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת". וּבֵית שַׁמַּאי, עֲפַר שְׂרֵפָה אִקְּרִי, עָפָר סְתָמָא לֹא אִקְּרִי. תָּנָא: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁחֹר וְהַכָּחֹל וְנִקְרַת פִּסּוּלִין וְהַזַּרְנִיךְ. רָבָא הֲוָה בָּדִיק גִּירָא לְר' יוֹנָה בַּר תַּחֲלִיפָא וְשָׁחַט בֵּהּ עוֹפָא בַּהֲדֵי דְּפָרַח. וְדִילְמָא עָבִיד חֲלָדָה, חָזֵינָן גָּדְפֵי דְּמִפְרְמֵי מֵאֶבְרָאֵי. וְהָא בָּעֵי כִּסּוּי, וְכִי תֵּימָא דִּמְכַסֵּי לֵהּ, וְהָאָמַר רַבִּי (חִיָּא) [זֵירָא] אָמַר רַב: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עָפָר לְמַטָּה וְעָפָר לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר" – "עָפָר" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "בֶּעָפָר" – מְלַמֵּד שֶׁהַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עָפָר לְמַטָּה וְעָפָר לְמַעְלָה. דִּמְזַמִּין לֵיהּ לְעַפְרָא דְּכֻלָּה פִּקְתָּא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הֲלָכָה עוֹקֶרֶת אֶת הַמִּקְרָא: הַתּוֹרָה אָמְרָה: "בֶּעָפָר" – וַהֲלָכָה – בְּכָל דָּבָר. (ויקרא יז יד) כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא – לְהַגִּיד מַה גָּרַם. "וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים, יָכוֹל יְהוּ נִכְרָתִים עַל יְדֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת" – הָא אֵין נִכְרָתִים אֶלָּא עַל יְדֵי גְּדוֹלִים וְלֹא עַל יְדֵי קְטַנִּים. "כָּל נֶפֶשׁ" – יָכוֹל אַף הַנָּכְרִי בִּכְלָל, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבַגֵּר". אִי "וּבַגֵּר", יָכוֹל אַף גֵּר תּוֹשָׁב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּאֶזְרַח" – מָה אֶזְרָח בֶּן בְּרִית, אַף הַגֵּר בֵּין בְּרִית. (ויקרא יז טו) "אֲשֶׁר תֹּאכַל" – אֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת, "אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה" – פְּרָט לַחַרְטוֹם וְלַצִּפָּרְנַיִם לַכְּנָפַיִם וְלַנּוֹצָה וְלַבֵּיצִים. יָכוֹל תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּגָדִים בְּתוֹךְ מֵעַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְגוֹ' וְטָהֵר" – אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּגָדִים בְּתוֹךְ מֵעַיִם. יָכוֹל תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּתוֹךְ הַפֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "נֶפֶשׁ" – אַבֵּית נֶפֶשׁ הִיא מְטַמְּאָה, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא בְּתוֹךְ הַפֶּה וְלֹא בְּתוֹךְ מֵעַיִם. יָכוֹל אִם הֱקִיאָהּ תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּגָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל" – דֶּרֶךְ אֲכִילָתָהּ הִיא מְטַמְּאָה וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה דֶּרֶךְ יְצִיאָתָהּ. יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת בְּהֵמָה מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ" – אֶת שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאָה אֶלָּא בַּאֲכִילָתָהּ, יָצְאָה נִבְלַת בְּהֵמָה שֶׁמְּטַמְּאָה עַד שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה. יָכוֹל נִבְלַת עוֹף תְּטַמֵּא מִן הַכָּתוּב, וְנִבְלַת בְּהֵמָה מִקַּל וָחֹמֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּהּ" – בָּהּ אַתָּה מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית דִּבְלִיעָה, וְאֵין אַתָּה מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּנִבְלַת בְּהֵמָה אַבֵּית הַבְּלִיעָה. יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת עוֹף טָמֵא מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה" – אֶת שֶׁאִסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל נְבֵלָה, יָצָא עוֹף טָמֵא שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל נְבֵלָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: "נְבֵלָה וּטְרֵפָה" – [נְבֵלָה] שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טְרֵפָה, יָצָא עוֹף טָמֵא שֶׁאֵין לוֹ טְרֵפָה. "אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טְרֵפָה", אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִם טְרֵפָה חָיָה – כְּבָר נֶאֱמַר "נְבֵלָה", אִם טְרֵפָה מֵתָה – הֲרֵי בִּכְלָל נְבֵלָה. וְאִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טְרֵפָה", אֲפִלּוּ שְׁחוּטָה. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וּמָה אִם נִבְלַת בְּהֵמָה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ, נִבְלַת הָעוֹף שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ. מַה מָצִינוּ בִּשְׁחִיטָתָהּ שֶׁמַּכְשִׁירָתָהּ לַאֲכִילָה מְטַהֶרֶת טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ, אַף מְלִיקָתָהּ שֶׁמַּכְשִׁירָתָהּ לַאֲכִילָה תְּטַהֵר טְרֵפָתָהּ מִטֻּמְאָתָהּ. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: דַּיָּה כְּנִבְלַת בְּהֵמָה, שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרָתָהּ וְלֹא מְלִיקָתָה. יָכוֹל אַף הַמְּלִיקָה שֶׁבִּפְנִים תְּטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "נְבֵלָה וּטְרֵפָה" – מַה נְּבֵלָה שֶׁאֵינָהּ מַתֶּרֶת אֶת הָאִסּוּר אַף טְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ מַתֶּרֶת אֶת הָאִסּוּר, יָצָא מְלִיקָה שֶׁבִּפְנִים שֶׁמַּתֶּרֶת אֶת הָאִסּוּר, וּבָא הַמּוֹלֵק קָדָשִׁים בַּחוּץ וְחֻלִּין בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ שֶׁאֵין מַתִּירִין אֶת הָאִסּוּר. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: "בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר" – אֶת שֶׁאִסּוּרוֹ שָׁוֶה בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר, יָצְאָה מְלִיקָה שֶׁבִּפְנִים שֶׁאֵין אִסּוּרָהּ שָׁוֶה בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר. יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "נְבֵלָה וּטְרֵפָה" – מַה נְּבֵלָה שֶׁשָּׁוָה בִּפְנִים כְּבַחוּץ אַף טְרֵפָה שֶׁשָּׁוָה בִּפְנִים כְּבַחוּץ, יָצָא הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ שֶׁלֹּא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ. בִּשְׁלָמָא חֻלִּין לֹא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֶלָּא קָדָשִׁים בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ מִפְסִיל פְּסִילִי, אָמַר רָבָא: אִם הוֹעִילָה לוֹ שְׁחִיטַת חוּץ לְחַיְּבוֹ כָּרֵת, לֹא תּוֹעִיל לוֹ לְטָהֳרָה מִידֵי נְבֵלָה. אַשְׁכְּחָן קָדָשִׁים בַּחוּץ, קָדָשִׁים בִּפְנִים מְנָלָן, הוֹאִיל וְלֹא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ. אִי הָכִי מוֹלֵק קָדָשִׁים בַּחוּץ נַמֵּי לָא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֶלָּא אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אַשִּׁי: דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁרוֹ מִדָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁרוֹ, וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁרוֹ מִדָּבָר שֶׁהוּא בְּהֶכְשֵׁרוֹ. "וְכִבֶּס בְּגָדָיו" – יָכוֹל אַף הַצִּפָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֶּגֶד". אִי "בֶּגֶד", יָכוֹל בֶּגֶד גָּדוֹל לָבָן מְטַמֵּא בַּזָּב וּמְטַמֵּא בַּנְּגָעִים. מִנַּיִן גָּדוֹל צָבוּעַ, קָטָן לָבָן, קָטָן צָבוּעַ, עַד שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לְהָבִיא (סָדִין) [שָׁבִיץ] שֶׁל שְׂבָכָה וְהַגַּלְגַּלִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר "בֶּגֶד, בְּגָדָיו" – רִבָּה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר כֵּלִים כִּבְגָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָמֵא". יָכוֹל יְטַמֵּא אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֶּגֶד" – בֶּגֶד הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְטַמֵּא אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: הָיָה אוֹכֵל בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְיָדוֹ אַחַת בַּתַּנּוּר וְיָדוֹ אַחַת בָּאָדָם, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים.

ד׳(ויקרא יז טז) וְאִם לֹא יְכַבֵּס וְגוֹ' וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ – יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת עַל כִּבּוּס בְּגָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" – עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת, עַל כִּבּוּס בְּגָדִים בְּאַרְבָּעִים. מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, הִזְהִיר וְעָנַשׁ עַל יְדֵי טֻמְאָה וְחִיֵּב קָרְבָּן עַל יְדֵי טֻמְאָה, מַה קָרְבָּן שֶׁחִיֵּב לְהַלָּן עַל יְדֵי טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אַף עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה הָאֲמוּרִים כָּאן עַל יְדֵי טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: "וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה נְּשִׂיאַת עָוֹן הָאָמוּר לְהַלָּן "וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא" כָּרֵת, אַף נְשִׂיאַת הֶעָוֹן הָאָמוּר כָּאן כָּרֵת. הִקְפָּה [אֶת הַדָּם וַאֲכָלוֹ, אוֹ שֶׁהִמְחָה] אֶת הַחֵלֶב וּגְמָעוֹ, חַיָּב, דִּכְתִיב: ("וְהַנֶּפֶשׁ") ["וְכָל נֶפֶשׁ" וְגוֹ'] – לְרַבּוֹת הַשּׁוֹתֶה.

ה׳(ויקרא יח ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ. אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה, וְהִשְׁרָה אוֹתָהּ בְּמָבוֹי אֶחָד, וְנִמְצְאוּ כֻּלָּם בַּעֲלֵי זְנוּת וּכְשָׁפִים. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: בִּתִּי, תֵּן דַּעְתֵּךְ, שֶׁלֹּא תַּעֲשִׂי לֹא כְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ הַמִּצְרִים בַּעֲלֵי זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם". כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיוּ הַכְּנַעֲנִים בַּעֲלֵי זְנוּת וּכְשָׁפִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה טוֹבַת חֵן בַּעֲלַת כְּשָׁפִים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ לֹא כְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ. תָנָא רַבִּי חִיָּא: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" – שְׁנֵי פְּעָמִים: אֲנִי הוּא שֶׁפָּרַעְתִּי מִדּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם, אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת, אַנְדְּרָלָמוּסְיָא בָּא לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים. מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ רוּחוֹ, חוּץ מִן הַזְּנוּת, וְאִית לָן קַרְיָן סַגִּיאָן: "וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב וְגוֹ', וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם וְגוֹ', וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה" וְגוֹ'. סְדוֹמִים – כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לוֹט עוֹמֵד וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם סַנֵּגוֹרְיָא. כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ: "אַיֵּה הָאֲנָשִׁים וְגוֹ' הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אוֹתָם" – בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, מִיָּד אָמְרוּ: "עוֹד מִי לְךָ פֹה" – עַד כָּאן הָיָה לְךָ רְשׁוּת לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵּגוֹרְיָא, מִכָּאן וְאֵילֵךְ אֵין לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם, אֶלָּא "חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְגוֹ' כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ" וְגוֹ'. "אֲנִי ה'" – אֲנִי הוּא שֶׁפָּרַעְתִּי מִשִּׁמְשׁוֹן וּמֵאַמְנוֹן וּמִזִּמְרִי, וַאֲנִי עָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. אֲנִי הוּא שֶׁשִּׁלַּמְתִּי לְיוֹסֵף וּלְיָעֵל וּלְפַלְטִי, אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. שְׁלשָׁה הֵם שֶׁבָּרְחוּ מִן הָעֲבֵרָה וְשִׁתֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ בִּשְׁמָם. וְאֵלּוּ הֵם: יוֹסֵף וּפַלְּטִי וְיָעֵל. יוֹסֵף מִנַּיִן, "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ" – יָהּ מֵעִיד עָלָיו שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ. יָעֵל מִנַּיִן, "וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה" – רַבָּנָן דְּהָכָא אָמְרִין: בְּסוּדָרָא, וְרַבָּנָן דְּתָמָן אָמְרִין: בִּמְשִׁיכְלָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא, וְלֹא מָצָאנוּ כְּלִי שֶׁשְּׁמוֹ "שְׂמִיכָה", אֶלָּא: שְׁמִי כָה – שְׁמִי מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ אוֹתוֹ רָשָׁע. פַּלְטִי מִנַּיִן, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וְשָׁאוּל נָתַן אֶת מִיכַל וְגוֹ' לְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "פַּלְטִיאֵל בֶּן לַיִשׁ", מַאן נָסִיב פַּלְטִי וְיָהִיב פַּלְטִיאֵל. אֶלָּא אֵל מֵעִיד עָלָיו, שֶׁלֹּא נָגַע בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל דָּוִד.