ילקוט שמעוני על התורה תר״אYalkut Shimoni on Torah 601
א׳(ויקרא יח כט) מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה מִן הַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי יוֹנָה וְאִיתֵימָא רַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אָמַר קְרָא: "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת" – הֻקְשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן לְנִדָּה. מַה נִּדָּה בְּהַעֲרָאָה, דִּכְתִיב: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקוֹרָהּ הֶעֱרָה", אַף כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן בְּהַעֲרָאָה. וְהַשְׁתָּא דְּאִתְּקַשׁ כָּל הָעֲרָיוֹת לְנִדָּה, נִדָּה דִּכְתִיב גַּבֵּי אֵשֶׁת אָח: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא" לָמָּה לִי, כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר: רֶמֶז לִיבָמָה שֶׁאֲסוּרָה בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ מִנַּיִן, סְבָרָא הִיא, מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ שַׁרְיָא מִכְּלָל דִּבְחַיֵּי בַּעֲלָהּ אֲסִירָא. וְאֵימָא לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ מִצְוָה, בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ רְשׁוּת. אִי נַמֵּי: לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ אִין, בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ לֹא, וְלָאו הָכָא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא" – וְכִי אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא, אֶלָּא כְּנִדָּה, מַה נִּדָּה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר לְאַחַר מִכָּאן בִּשְׁעַת אִסּוּרָהּ בְּכָרֵת, אַף אֵשֶׁת אָח אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ בִּשְׁעַת אִסּוּרָהּ בְּכָרֵת. הַעֲרָאָה דִּכְתִיב גַּבֵּי אֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם, לָמָּה לִי, כִּדְבָעָא מִנֵּהּ רָבִינָא מֵרָבָא: הַמְּעָרֶה בְּזָכוּר מַהוּ, "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" כְּתִיב. אֶלָּא הַמְּעָרֶה בִּבְהֵמָה מַהוּ, אֲמַר לֵהּ: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה דִּכְתִיב גַּבֵּי אֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם דְּאָתְיָא בְּהֶקֵּשָׁא דְּר' יוֹנָה, תְּנֵהוּ לְעִנְיַן הַעֲרָאָה דִּבְהֵמָה. מִכְּדִי בְּהֵמָה חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין הִיא, מַאי טַעֲמָא כְּתִיב לָהּ לְהַעֲרָאָה דִּידָהּ בְּחַיָּבֵי כְּרֵיתוֹת, לִכְתֹּב בְּחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, אַיְדֵי דְּכֻלֵּהּ קְרָא לִדְרָשָׁא אָתָא, כְּתִיב הַעֲרָאָה דִּבְהֵמָה נַמֵּי אַמִּלְּתָא דִּדְרָשָׁא. מַאי דְּרָשָׁא, דְּתַנְיָא: "עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה" – בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם וְכוּ' כְּדִלְעֵיל. וְלָמָּה לִי לְמִכְתָּב בַּאֲחוֹת אָב, וְלָמָּה לִי לְמִכְתָּב בַּאֲחוֹת אֵם, צְרִיכֵי. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּאֲחוֹת אָב שֶׁכֵּן לָא חַיִּיס, אֲבָל אֲחוֹת אֵם אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב בַּאֲחוֹת אֵם שֶׁכֵּן וַדָּאִית, אֲבָל אֲחוֹת אָב אֵימָא לָא. צְרִיכָא. וְדוֹדָתוֹ דִּפְשִׁיטָא לֵהּ לְתַנָּא דְּמִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, מְנָא לֵהּ, אָתְיָא "דּוֹדוֹ, דּוֹדוֹ", כְּתִיב הָכָא: "עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה" וּכְתִיב הָתָם: "אוֹ דּוֹדוֹ אוֹ בֶן דּוֹדוֹ יִגְאָלֶנּוּ" – מַה לְּהַלָּן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם אַף הָכָא נַמֵּי מִן הָאָב וְלֹא מִן הָהֵם. וְהָתָם מְנָלָן, אָמַר קְרָא: "מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ" – מִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה, מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה. "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה" – הֻקְשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן לַאֲחוֹת אִשָּׁה. מָה אֲחוֹת אִשָּׁה לֹא תָּפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין, אַף כָּל הָעֲרָיוֹת לֹא תָּפְסֵי בְּהוּ קִדּוּשִׁין. אִי הָכִי אֲפִלּוּ נִדָּה נַמֵּי, אַלָּמָה אָמַר אַבָּיי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה אוֹ עַל הַסּוֹטָה אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר, אָמַר חִזְקִיָּה: אָמַר קְרָא: "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו" – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נִדְּתָה תְּהֵא בָּהּ הֲוָיָה. וּמַה חֲזֵית דְּמַקְשַׁת לְהוּ לַאֲחוֹת אִשָּׁה, נִיקְשִׁינְהוּ לְנִדָּה, קוּלָא וְחֻמְרָא לְחֻמְרָא מַקְשִׁינָן. "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי" – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה, רָצָה – מְקַיְּמָהּ, רָצוּ אֲחֵרִים – מְקַיְּמִין. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהוּא מְקַיְּמָהּ. מַה טַּעַם, "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי" – אֲנִי שָׁמַרְתִּי מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי סִימוֹן: כְּתִיב: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם" – אֲנִי שָׁמַרְתִּי מִצְוַת עֲמִידַת זָקֵן תְּחִלָּה.
1
ב׳פרשת קדושים
2
ג׳(ויקרא יט ב) דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא: מְלַמֵּד שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל, מִפְּנֵי שֶׁרֹב גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ. רַבִּי לֵוִי אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בְּתוֹכָהּ: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" – וּכְתִיב הָכָא: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". לֹא יִהְיֶה לְךָ – וּכְתִיב הָכָא: "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ". "לֹא תִשָּׂא" – וּכְתִיב הָכָא: "וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָׁקֶר". "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" – וּכְתִיב הָכָא: "וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ". "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ" – וּכְתִיב הָכָא: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ". "לֹא תִרְצַח" – וּכְתִיב הָכָא: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". "לֹא תִנְאָף" – וּכְתִיב הָכָא: "מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. "לֹא תִגְנֹב" – וּכְתִיב הָכָא: "לֹא תִּגְנֹבוּ". "לֹא תַעֲנֶה" – וּכְתִיב הָכָא: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ". "לֹא תַחְמֹד" וּכְתִיב הָכָא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". שָׁלשׁ פָּרָשִׁיּוֹת כָּתַב לָנוּ משֶׁה בַּתּוֹרָה, וְכָל אַחַת וְאַחַת יֵשׁ בָּהּ שִׁשִּׁים מִצְוֹת. וְלָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה. וְכָל מִי שֶׁגּוֹדֵר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה נִקְרָא קָדוֹשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: מַיְתֵי לָהּ מִן הַשּׁוּנַמִּית, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא". הוּא קָדוֹשׁ, וְאֵין מְשָׁרְתוֹ קָדוֹשׁ. מְלַמֵּד, שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהּ מִיָּמָיו. רַבָּנָן אָמְרִין: שֶׁלֹּא רָאֲתָה טִפַּת קֶרִי מִיָּמֶיהָ עַל סְדִינוֹ. אֲמָתֵהּ דְּר' שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמְרָה: אֲנָא הֲוֵינָא מְשַׁמְּשָׁא בְּמָנוֹי דְּמָרִי, וְלֹא מִן יוֹמִי חָמִית מִלָּה בִּישָׁא עַל מָנוֹי דְּמָרִי.
3