ילקוט שמעוני על התורה תרי״אYalkut Shimoni on Torah 611

א׳רֵישׁ לָקִישׁ רָמֵי: כְּתִיב: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", וּכְתִיב: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", הָא כֵּיצַד, כָּאן בְּדִין מְרֻמֶּה, כָּאן בְּדִין שֶׁאֵינוֹ מְרֻמֶּה. רַב אַשִּׁי אָמַר: אֶחָד לַדִּין וְאֶחָד לַפְּשָׁרָה, כִּדְתַנְיָא: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" אֶחָד לַדִּין וְאֶחָד לַפְּשָׁרָה. כֵּיצַד, שְׁתֵּי סְפִינוֹת עוֹבְרוֹת בַּנָּהָר וּפָגְעוּ זוֹ בָּזוֹ, אִם עוֹבְרוֹת שְׁתֵּיהֶן שְׁתֵּיהֶן טוֹבְעוֹת, בָּזוֹ אַחַר זוֹ שְׁתֵּיהֶן עוֹבְרוֹת. וְכֵן שְׁנֵי גְּמַלִּים שֶׁהָיוּ עוֹלִין בְּמַעֲלוֹת בֵּית חוֹרוֹן וּפָגְעוּ זֶה בָּזֶה, אִם עָלוּ שְׁנֵיהֶן שְׁנֵיהֶן נוֹפְלִים, בָּזֶה אַחַר זֶה שְׁנֵיהֶן עוֹלִין. הָא כֵּיצַד, טְעוּנָה וְשֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה תִּדָּחֶה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מִפְּנֵי טְעוּנָה, קְרוֹבָה וְשֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה תִּדָּחֶה קְרוֹבָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה, הָיוּ שְׁתֵּיהֶן קְרוֹבוֹת, שְׁתֵּיהֶן רְחוֹקוֹת, שְׁתֵּיהֶן טְעוּנוֹת הָטֵל פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן, וּמַעֲלוֹת שָׂכָר זוֹ לָזוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" הַלֵּךְ אַחַר בֵּית דִּין יָפֶה: אַחַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְלֹד, אַחַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִבְרֹר חַיִל, אַחַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִפְקִיעִין, אַחַר רַבִּי עֲקִיבָא לִבְנֵי בְרַק, אַחַר רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ לְרוֹמִי, אַחַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְסִכְנִי, אַחַר רַבִּי יוֹסִי לְצִפּוֹרִי, אַחַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא לִנְצִיבִין, אַחַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַגּוֹלָה, אַחַר רַבִּי לְבֵית שְׁעָרִים, אַחַר חֲכָמִים לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית. תָּנוּ רַבָּנָן: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, אֶחָד מְדַבֵּר כָּל דְּבָרָיו וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" עַם שֶׁאִתְּךָ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת הִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ יָפֶה, לְמִשְׁרֵי בְּתִגְרֵהּ, אִי נַמֵּי: לְשׁוּדָא דְּדַיָּנֵי.

ב׳דָּבָר אַחֵר: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה דְּבָרִים אָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם, אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן: הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וּבִקּוּר חוֹלִים, וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְעִיּוּן תְּפִלָּה, וְהַמְגַדֵּל בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וְהַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת. וּבְהָנֵי שָׁיְכֵי נַמֵּי: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. תָּנוּ רַבָּנָן: הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, [דָּנִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת]. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, וְנִשְׂכַּר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד בַּדָּרוֹם שָׁלשׁ שָׁנִים. בְּעֶרֶב הָרֶגֶל אָמַר לוֹ: תֵּן שְׂכָרִי וְאֵלֵךְ וַאֲפַרְנֵס אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנַי. אֲמַר לֵהּ: אֵין לִי, אֲמַר לֵהּ: תֵּן לִי מָעוֹת, אֲמַר לֵהּ: אֵין לִי, תֵּן לִי בְּהֵמָה, אֵין לִי, תֵּן לִי כְּרָמִים, אֵין לִי, תֵּן לִי קַרְקַע, אֵין לִי, תֵּן לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת, אֵין לִי. הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. אַחַר הָרֶגֶל נָטַל בַּעַל הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְּיָדוֹ, וְעִמּוֹ מַשְּׂאוֹי שְׁלשָׁה חֲמוֹרִים: אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל, וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה, וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ. וְאָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: תֵּן לִי מָעוֹתַי, בְּמַה חֲשַׁדְתַּנִי, אֲמַר לֵהּ: שֶׁמָּא פְּרַקְמַטְיָא נִזְדַּמֵּן לוֹ וְלָקַח בָּהֶן. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: תֵּן לִי בְּהֵמָה, וְאָמַרְתִּי: אֵין לִי, בְּמַה חֲשַׁדְתַּנִי, אֲמַר לֵהּ: שֶׁמָּא מֻשְׂכָּרוֹת הֵן בְּיַד אֲחֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: תֵּן לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת וְכוּ', אֲמַר לֵהּ: שֶׁמָּא הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו לַשָּׁמַיִם. אֲמַר לֵהּ: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה, הִקְדַּשְׁתִּי כָּל נְכָסַי לַשָּׁמַיִם בִּשְׁבִיל הוֹרְקְנוּס בְּנִי שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁבַּדָּרוֹם וְהִתִּירוּ לִי אֶת נִדְרִי. וְאַתָּה כְּשֵׁם שֶׁדָּנַתְנִי לְכַף זְכוּת, כָּךְ יָדִין אוֹתְךָ הַמָּקוֹם לְכַף זְכוּת. תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁפָּדָה רִיבָה אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ, וְלַמָּלוֹן הִשְׁכִּיבָהּ תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו. לְמָחָר יָרַד וְטָבַל וְשָׁנָה לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁכַּבְתִּיהָ אֶצְלִי בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי, אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא יֵשׁ בָּנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לְרַבִּי. בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבַלְתִּי, בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי, אֲמַר לֵהּ: שֶׁמָּא מִפְּנֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ אֵרַע לְרַבִּי קֶרִי. אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה כָּךְ הָיָה. וְאַתֶּם כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתּוּנִי לְכַף זְכוּת, כָּךְ יָדִין הַמָּקוֹם אֶתְכֶם לְכַף זְכוּת. תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אֶחָד הֻצְרַךְ לַתַּלְמִידִים דָּבָר אֵצֶל מַטְרוֹנָא אַחַת שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצוּיִין אֶצְלָהּ. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ, אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲנִי אֵלֵךְ. הָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְתַלְמִידָיו. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתָהּ חָלַץ תְּפִלָּיו בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת (וְהִשְׁלִיחַ לְתַלְמִידָיו), וְנִכְנַס וְנָעַל הַדֶּלֶת בִּפְנֵיהֶם. אַחַר שֶׁיָּצָא יָרַד וְטָבַל וְשָׁנָה לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁחָלַצְתִּי תְּפִלִּין בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי, אָמְרוּ: כְּסָבוּר רַבִּי אַל יִכָּנְסוּ דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה בִּמְקוֹם טֻמְאָה. בְּשָׁעָה שֶׁנָּעַלְתִּי דֶּלֶת בִּפְנֵיכֶם בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי, אָמְרוּ: שֶׁמָּא דְּבַר מַלְכוּת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבַלְתִּי בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי, אָמְרוּ לֵהּ: שֶׁמָּא נִתְּזָה צִנּוֹרָא עַל בִּגְדוֹ שֶׁל רַבִּי. אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה כָּךְ הָיְתָה. וְאַתֶּם כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתּוּנִי לְכַף זְכוּת, כָּךְ יָדִין הַמָּקוֹם אֶתְכֶם לְכַף זְכוּת.