ילקוט שמעוני על התורה תרי״חYalkut Shimoni on Torah 618

א׳תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹחֲקִין בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין, וְאֵין גּוֹדְשִׁין בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ". וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מוֹחֵק בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְלִפְחֹת לוֹ מִן הַדָּמִים, וַהֲרֵינִי גּוֹדֵשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין מְעַיְּנִין בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין, וְאֵין מַכְרִיעִין בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: ("אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק") ["אֶבֶן שְׁלֵמָה"]. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי מְעַיֵּן בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין וְלִפְחֹת לוֹ מִן הַדָּמִים, וַהֲרֵינִי מַכְרִיעַ בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק". "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ" מַה טַּעַם, מִשּׁוּם "אֵיפָה וְאֵיפָה". "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ" מַה טַּעַם, מִשּׁוּם "אֶבֶן וָאָבֶן, [אֲבָל"] אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ [אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ"]. תָּנוּ רַבָּנָן: ("לֹא) יִהְיֶה לְךָ" מְלַמֵּד שֶׁמַּעֲמִידִים אֲגַרְדְּמִים לַמִּדּוֹת, וְאֵין מַעֲמִידִים אֲגַרְדְּמִים לַשְּׁעָרִים. דְּבֵי נְשִׂיאָה אוֹקְמָן בֵּין לַמִּדּוֹת בֵּין לַשְּׁעָרִים מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. תָּנוּ רַבָּנָן אֵין עוֹשִׂין מִשְׁקָלוֹת לֹא שֶׁל בַּעַץ, וְלֹא שֶׁל אֲבָר, וְלֹא שֶׁל גִּסְטְרוֹן, וְלֹא שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל צֻנְמָא וְשֶׁל זְכוּכִית. תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין עוֹשִׂין הַמַּחַק שֶׁל דְּלַעַת מִפְּנֵי שֶׁהוּא קַל, וְלֹא שֶׁל מַתֶּכֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל זַיִת וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל שִׁקְמָה וְשֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ. תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמַּחַק צִדּוֹ אֶחָד עָבֶה וְצִדּוֹ אֶחָד קָצָר. וְלֹא יִמְחֹק בְּבַת אַחַת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַע לַמּוֹכֵר וְיָפֶה לַקּוֹנֶה. וְלֹא יִמְחֹק מְעַט מְעַט, מִפְּנֵי שֶׁרַע לַלּוֹקֵחַ וְיָפֶה לַמּוֹכֵר. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אוֹי לִי אִם אֹמַר וְאוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר. אוֹי לִי אִם אֹמַר שֶׁמָּא יִלְמְדוּ הָרַמָּאִין, וְאוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרַמָּאִין אֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּקִיאִין בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. אֲמָרָהּ אוֹ לֹא אֲמָרָהּ, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. אֲמָרָהּ, וּמֵהַאי קְרָא אֲמָרָהּ: "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם" וְגו'.

ב׳(ויקרא יט לז) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" לִתֵּן שְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה [לַחֻקִּים, וּשְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה] לַמִּשְׁפָּטִים. "אֲנִי ה'" אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.

ג׳(ויקרא כ ב) "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר", "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר", "אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אָמַר רַבִּי יוֹסִי: דִּבְּרָה תּוֹרָה לְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה וְכֻלָּן צְרִיכִין לְמִדְרָשׁ. "יִשְׂרָאֵל" אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. "גֵּר" אֵלּוּ הַגֵּרִים. "הַגָּר" לְרַבּוֹת אֶת נְשֵׁי גֵּרִים. "בְּתוֹכָם" לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעֲבָדִים (הַמְשֻׁחְרָרִים). אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "אִישׁ אִישׁ", לְהָבִיא אֶת (הַגֵּרִים) [הַגּוֹיִם] שֶׁבָּאוּ עַל עֲרָיוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּדוּנוּ בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁבָּאוּ עַל עֲרָיוֹת הָאֻמּוֹת שֶׁיָּדוּנוּ בְּדִינֵי הָאֻמָּה. "אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ" (כָּתוּב בְּרֶמֶז תקצ"ז). "מוֹת יוּמָת" בְּבֵית דִּין. מִנַּיִן אִם אֵין כֹּחַ בְּבֵית דִּין שֶׁעַם הָאָרֶץ מְסַיְּעִין אוֹתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן". דָּבָר אַחֵר: "עַם הָאָרֶץ" עַם שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרֵאת הָאָרֶץ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַם הָאָרֶץ עַם שֶׁעֲתִידִין לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ עַל יְדֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. "יִרְגְּמֻהוּ" וְלֹא בִּכְסוּתוֹ. "בָאָבֶן" מְלַמֵּד שֶׁאִם מֵת בְּאֶבֶן אַחַת יָצָא.

ד׳(ויקרא כ ג) "וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי" פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק בּוֹ. "בָּאִישׁ" וְלֹא בַּצִּבּוּר. "הַהוּא" וְלֹא אָנוּס וְלֹא שׁוֹגֵג וְלֹא מֻטְעֶה. "וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ" וְעַמּוֹ בְּשָׁלוֹם. "לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת הַמִּקְדָּשׁ, וּמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם, וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמַפִּיל יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב, וּמַגְלֶה אוֹתָם מֵאַרְצָם. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא: שָׁלשׁ כְּרֵיתוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה, אַחַת לִכְדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לַמֹּלֶךְ. וּלְמַאן דְּאָמַר מֹלֶךְ עֲבוֹדַת אֱלִילִים הִיא, כָּרֵת בַּמֹּלֶךְ לָמָּה לִי, לְמַעֲבִיר בְּנוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וּלְמַאן דְּאָמַר מְגַדֵּף זֶה עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כָּרֵת בִּמְגַדֵּף לָמָּה, לְכִדְתַנְיָא: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת" "הִכָּרֵת" בָּעוֹלָם הַזֶּה "תִּכָּרֵת" לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וְנִכְרְתָה", וְכִי שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת יֵשׁ, אֶלָּא "וְנִכְרְתָה" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "הִכָּרֵת" בָּעוֹלָם הַבָּא, "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת" דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. תַּנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: "וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא" וְגוֹ' יָכוֹל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ בְּהִכָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתוֹ" אוֹתוֹ בְּהִכָּרֵת וְאֵין כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בְּהִכָּרֵת אֶלָּא בְּיִסּוּרִין. תַּנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם הוּא חָטָא מִשְׁפַּחְתּוֹ מֶה חָטְאָה, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין לְךָ מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוֹכֵס שֶׁאֵין כֻּלָּהּ מוֹכְסִים, וְשֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִסְטִים שֶׁאֵין כֻּלָּהּ לִסְטִין, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם מְחַפִּים עָלָיו. (ויקרא כ ד) "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ" מִנַּיִן הֶעְלִימוּ דָּבָר אֶחָד, סוֹף שֶׁדְּבָרִים הַרְבֵּה מַעֲלִימִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ". מִנַּיִן שֶׁאִם הֶעְלִימוּ בֵּית דִּין אֶחָד, סוֹף שֶׁבָּתֵּי דִּינִין הַרְבֵּה מַעְלִימִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ". מִנַּיִן שֶׁאִם הֶעְלִימוּ סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁל שְׁבָטִים, סוֹף שֶׁסַּנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה מַעְלֶמֶת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּטֵלִין עַל כָּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ". "לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ" בְּכָל מִיתוֹת שֶׁיִּרְצוּ. "וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי" פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק בּוֹ. "בָּאִישׁ" וְלֹא בְּצִבּוּר. "הַהוּא" וְלֹא אָנוּס וְלֹא שׁוֹגֵג וְלֹא מֻטְעֶה. "וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ" אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכו'. "וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו" לְרַבּוֹת שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה בְּהִכָּרֵת. "מִקֶּרֶב עַמּוֹ" וְעַמּוֹ בְּשָׁלוֹם. תַּנְיָא: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשַׁבָּת [לְתַשְׁלוּמִין], מַה שַּׁבָּת מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, אָמַר אַבָּיֵי: נֶאֱמַר "אָסוֹן" בִּידֵי שָׁמַיִם, וְנֶאֱמַר: "אָסוֹן" בִּידֵי אָדָם, מָה אָסוֹן הָאָמוּר בִּידֵי אָדָם פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין אַף אָסוֹן הָאָמוּר בִּידֵי שָׁמַיִם פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. רָבָא אָמַר: טַעֲמָא דְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מֵהָכָא: "וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ וְגוֹ' וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא" אָמְרָה תּוֹרָה: כָּרֵת שֶׁלִּי כְּמִיתָה שֶׁלָּכֶם, מַה מִּיתָה שֶׁלָּכֶם פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין אַף כָּרֵת שֶׁלִּי פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה" (כָּתוּב בְּרֶמֶז תרכ"א).

ה׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם כָּתוּב בְּסוֹף פָּרָשַׁת וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. "אִישׁ" אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל". "אֶת אָבִיו" וְלֹא אֲבִי אָבִיו, "וְאֶת אִמּוֹ" וְלֹא אֵם אִמּוֹ, "אָבִיו" וְלֹא הַסָּפֵק, "אִמּוֹ" וְלֹא הַסָּפֵק. "אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת", יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" מַגִּיד שֶׁהוּא חַיָּב עַל זֶה בְּעַצְמוֹ וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ. וַהֲלֹא הַגֵּר חַיָּב עַל אִמּוֹ וְאֵין חַיָּב עַל אָבִיו, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" אֶת שֶׁחַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ, אֶת שֶׁאֵין חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו אֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ. מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁתוּקִי, שֶׁהוּא חַיָּב עַל אִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו. "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל" אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה, שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְהַמַּכֶּה חַיָּב וְהַמְקַלֵּל חַיָּב, מָה הַמַּכֶּה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַחַיִּים אַף הַמְקַלֵּל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הַחַיִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל" אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה. "דָּמָיו בּוֹ" בִּסְקִילָה. תַּנְיָא אִידָךְ: "אִישׁ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישׁ אִישׁ", לְרַבּוֹת בַּת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. "אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ, אָבִיו שֶׁלֹּא אִמּוֹ אִמּוֹ שֶׁלֹּא אָבִיו מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָבִיו קִלֵּל וְאִמּוֹ קִלֵּל" ("אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל"), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמַע שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וּמַשְׁמַע אֶחָד אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב יַחְדָּו. תָּנוּ רַבָּנָן: "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל" לְאַחַר מִיתָה. שֶׁיָּכוֹל חִיֵּב בַּמַּכֶּה וְחִיֵּב בַּמְקַלֵּל, וּמַה מַּכֶּה שֶׁעָשָׂה בּוֹ שֶׁלֹּא בְּעַמְּךָ כִּבְעַמְּךָ לֹא חִיֵּב בּוֹ לְאַחַר מִיתָה, מְקַלֵּל שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ שֶׁלֹּא בְּעַמְּךָ כִּבְעַמְּךָ אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא חַיָּב לְאַחַר מִיתָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל". הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹנָתָן דִּמְיֻתָּר לֵהּ קְרָא "אָבִיו וְאִמּוֹ", אֶלָּא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה מַאי אִכָּא לְמֵימָר, נָפְקָא לֵהּ מִמְּקַלֵּל. וְאִידָךְ, מִבָּעֵי לֵהּ לְרַבּוֹת בַּת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וְתִפּוּק לֵהּ מֵ"אִישׁ אִישׁ", דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.