ילקוט שמעוני על התורה תרכ״הYalkut Shimoni on Torah 625

א׳אָמַר עוּלָא: מִנַּיִן לְהַתְרָאָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ" אַטּוּ בִּרְאִיָּה תַּלְיָא מִלְּתָא, אֶלָּא עַד שֶׁיַּרְאוּהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְכָרֵת תְּנֵהוּ לְמַלְקוֹת. דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: "וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה" שֶׁהִתְרוּ בּוֹ וַעֲדַיִן הוּא מֵזִיד. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: "הַמּוֹצְאִים אוֹתוֹ מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים" שֶׁהִתְרוּ בּוֹ וַעֲדַיִן הוּא מְקוֹשֵׁשׁ. דְּבֵי רַבִּי תָּנָא: "עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה" עַל עִסְקֵי דִּבּוּר. וּצְרִיכִי. דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא בַּאֲחוֹתוֹ, הֲוָה אָמֵינָא: חַיָּבֵי מַלְקִיּוֹת אִין חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין לָא, כָּתַב רַחֲמָנָא: "כִּי יָזִיד". וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא "כִּי יָזִיד", הֲוָה אֲמֵינָא: הָנֵי מִלֵּי סַיִף דְּקִיל אֲבָל סְקִילָה דַּחֲמִירָא אֵימָא לָא. וְתַרְתֵּי בַּנִּסְקָלִין לָמָּה לִי, לְרַבִּי לַאֲתוּיֵי נִשְׂרָפִין, לְרַבָּנָן מִלְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחֹמֶר טָרַח וְכָתַב לָהּ קְרָא. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בַּנִּסְקָלִין וְלֵיתוּ הָנַךְ וְלִגְמְרוּ מִנֵּהּ, הָכָא נַמֵּי מִלְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחֹמֶר טָרַח וְכָתַב לָהּ קְרָא.

ב׳"וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא" שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם מְזִידִים. "חֶסֶד הוּא" שֶׁמָּא תֹּאמַר: קַיִן נָשָׂא אֲחוֹתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֶסֶד הוּא" וְעוֹלָם מִתְּחִלָּתוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". "וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם" עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ" אֵין לִי אֶלָּא בַּת אָבִיו וְלֹא בַּת אִמּוֹ בַּת אִמּוֹ וְלֹא בַּת אָבִיו, מִן הָאָב וּמִן הָאֵם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲחוֹתְךָ" מִכָּל מָקוֹם. עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם הִזְהִיר עַל אֲחוֹתוֹ מֵאָב שֶׁלֹּא מֵאֵם וּמֵאֵם שֶׁלֹּא מֵאָב קַל וָחֹמֶר מִן הָאָב וּמִן הָאֵם. אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן הִזְהַרְתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר "אֲחוֹתְךָ" לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין. אִי "אֲחוֹתְךָ" יָכוֹל אֲפִלּוּ שִׁפְחָה וַאֲפִלּוּ נָכְרִית, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ". אִי "בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ" אֲפִלּוּ מֵאִישׁ אַחֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מוֹלֶדֶת אָבִיךָ". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ", בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: קַיֵּם, בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: הוֹצֵא.

ג׳(ויקרא כ יח) "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה" אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִנַּיִן שֶׁאֵין אִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶה דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה" וְגוֹ'. "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן. "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה" אֵין "דָּוָה" אֶלָּא נִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה" מִכָּל מָקוֹם". "וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה" מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁעָשָׂה בָּהּ מְעָרֶה כְּגוֹמֵר. שְׁאָר כָּל עֲרָיוֹת מִנַּיִן, אָמַרְתָּ: מַה נִּדָּה עֶרְוָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָּתָהּ חַטָּאת עָשָׂה בָּהּ מְעָרֶה כְּגוֹמֵר, אַף כָּל עֶרְוָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרַת וְעַל שִׁגְגָּתָהּ חַטָּאת נַעֲשֶׂה בָּהּ מְעָרֶה כְּגוֹמֵר. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ טֻמְאָה לְפִיכָךְ עָשָׂה בָּהּ מְעָרֶה כְּגוֹמֵר, תֹּאמַר בִּשְׁאָר כָּל עֲרָיוֹת שֶׁאֵין לָהֶן טֻמְאָה לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשָׂה בָּהֶן מְעָרֶה כְּגוֹמֵר. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה", הֲרֵי אַתָּה דָּן בְּבִנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, לֹא רְאִי נִדָּה כִּרְאִי אֲחוֹת הָאָב וְלֹא רְאִי אֲחוֹת הָאָב כָּרְאִי נִדָּה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁהֵן עֶרְוָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת וְעָשָׂה בָּהּ מְעָרֶה כְּגוֹמֵר, אַף כָּל עֶרְוָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת נַעֲשֶׂה בָּהּ מְעָרֶה כְּגוֹמֵר. "וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם" עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ".