ילקוט שמעוני על התורה תרכ״זYalkut Shimoni on Torah 627
א׳כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה בֵּין שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא בֵּין שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין, חוּץ מִבַּל תַּקִּיף וּבַל תַּשְׁחִית וּבַל תִּטַּמֵּא לְמֵתִים. בִּשְׁלָמָא בַּל תִּטַּמֵּא לְמֵתִים, דִּכְתִיב: "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן" וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. אֶלָּא בַּל תַּקִּיף וּבַל תַּשְׁחִית מְנָלָן, דִּכְתִיב: "לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֶת פְּאַת זְקָנֶךָ" כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַשְׁחָתָה יֶשְׁנוֹ בְּהַקָּפָה, וְהָנֵי נְשֵׁי הוֹאִיל וְלֵיתְנְהוּ בְּהַשְׁחָתָה לֵיתְנְהוּ בְּהַקָּפָה. וּמְנָא לָן דְּלֵיתְנְהוּ בְּהַשְׁחָתָה, אִיבָעֵית אֵימָא קְרָא, מִדְּשָׁנֵי קְרָא בְּדִבּוּרֵהּ דְּאִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא "פְּאַת זְקַנְכֶם" מַאי "זְקָנֶךָ" זְקָנֶךָ וְלֹא זְקַן אִשְׁתְּךָ. וְאִיבָעֵית אֵימָא סְבָרָא, דְּהָא לֵית לְהוּ זָקָן. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בַּל יִקְרְחוּ קָרְחָה נָשִׁים פְּטוּרוֹת. מַאי טַעַמָא דְּאִיסִי, דָּרִישׁ הָכִי וְכוּ' (כָּתוּב לְמַטָּה בְּרֶמֶז תקצ"ג). "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְסָמַךְ" בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵנִיף" בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְנִיפוֹת. "אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן, וְקָמַץ" בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. "וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן" וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן לְקַבָּלַת הַדָּם. "וְהִקְטִירוּ [אוֹתוֹ] בְּנֵי אַהֲרֹן" וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. "וּמָלַק, וְהִקְטִיר" אִתְקַשׁ מְלִיקָה לְהַקְטָרָה, [בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן]. הַזָּיַת בֶּן עוֹף בַּכֹּהֲנִים וְלֹא בַּכֹּהֲנוֹת, מִקַּל וָחֹמֶר מִבֶּן צֹאן: וּמַה בֶּן צֹאן שֶׁלֹּא קָבַע לוֹ כֹּהֵן לִשְׁחִיטָתוֹ קָבַע לוֹ כֹּהֵן לְהַזָּיָתוֹ, כֵּן עוֹף שֶׁקָּבַע לוֹ כֹּהֵן לִמְלִיקָתוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לוֹ כֹּהֵן לְהַזָּיָתוֹ. מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת [וּמִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת], דִּכְתִיב: "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל" כֹּהֵן וְלֹא כֹּהֶנֶת. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת [וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל], דְּאָמַר קְרָא: "וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו" זַרְעוֹ מִתְחַלֵּל וְאֵין הוּא מִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים, "בְּנֵי אַהֲרֹן" וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, דִּכְתִיב: "כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה". אִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם וְאֵין הָאִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ, דִּכְתִיב: "אֶת בִּתִּי נָתַתִּי". הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ, דִּכְתִיב: "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ". הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה, דִּכְתִיב: "וְרָגְמוּ אוֹתוֹ" אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ [וְלֹא אוֹתָהּ בְּלֹא כְּסוּתָהּ]. הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית, דְּאָמַר קְרָא: "וְתָלִיתָ אוֹתוֹ" וְלֹא אוֹתָהּ. הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ, דְּאָמַר קְרָא: "וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ" וְלֹא בִּגְנֵבָתָהּ.
1
ב׳"בְּנֵי אַהֲרֹן" יָכוֹל חֲלָלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַכֹּהֲנִים" יָצְאוּ חֲלָלִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּנֵי אַהֲרֹן". "בְּנֵי אַהֲרֹן" אַף הַקְּטַנִּים. "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" אֵין לִי אֶלָּא לְמֵת, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַדָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְנֶפֶשׁ", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ". מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כָּל הַטֻּמְאוֹת הַפּוֹרְשׁוֹת מִן הַמֵּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם" לְרַבּוֹת אֶת הַטֻּמְאוֹת הַפּוֹרְשׁוֹת מִן הַמֵּת. "לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" כָּל זְמַן שֶׁעַמָּיו שָׁם אֵין מִטַּמֵּא, [אֲבָל] מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. אִית דְּבָעֵי מִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא: "לְהֵחַלּוֹ" לְהֵחַלּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. וְאִית דְּבָעֵי מִשְׁמָעִינָהּ מִן הָדָא: "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" אֶת שֶׁהוּא מֻזְהָר עַל קִלְלַת הַשֵּׁם מֻזְהָר עַל מֵת מִצְוָה. הֲתִיבוּן: הֲרֵי גוֹי, אֵלּוּ שֶׁמִּיתָתָן בִּתְלִיָּה, יָצָא זֶה שֶׁמִּיתָתוֹ בְּסַיִף. מִנַּיִן אַתָּה מַרְבֶּה סַיִף שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ, עֵץ שֶׁנִּתְלָה בּוֹ, סוּדָר שֶׁנֶּחֱנַק בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּקְבְּרֶנּוּ". יָכוֹל יִקָּבְרוּ עִמּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ" קְבוּרָה לוֹ וּקְבוּרָה לְעֵצוֹ. הָא כֵּיצַד, מַעֲמִיק שְׁלשָׁה טְפָחִים שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה הַמַּחֲרֵשָׁה. (ויקרא כא ב) כְּתִיב: "כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ", וּכְתִיב: "לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו" יֵשׁ בַּעַל שֶׁהוּא מִטַּמֵּא וְיֵשׁ בַּעַל שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא, מִטַּמֵּא הוּא לְאִשְׁתּוֹ כְּשֵׁרָה וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְאִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה. אֵין "שְׁאֵרוֹ" אֶלָּא אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁאֵר אָבִיךָ הִיא". "הַקְּרוֹבָה" וְלֹא אֲרוּסָה. "אֵלָיו" וְלֹא הַגְּרוּשָׁה. יֹאמַר "לְאִמּוֹ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאָבִיו", וּמַה לְּאִמּוֹ שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לָהּ, אָבִיו שֶׁאֵין מִתְחַלֵּל אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטַּמֵּא לוֹ. אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אִמּוֹ בְּיָדוּעַ אַף אָבִיו בְּיָדוּעַ, אָבִיו חֲזָקָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאָבִיו". וְיֹאמַר "לְאָבִיו", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאִמּוֹ", וּמָה אָבִיו שֶׁהוּא חֲזָקָה הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לוֹ, אִמּוֹ שֶׁהִיא וַדָּאִית אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטַּמֵּא לָהּ. אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אָבִיו שֶׁלֹּא נִתְחַלֵּל אַף אִמּוֹ שֶׁלֹּא נִתְחַלְּלָה, אִמּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאִמּוֹ". וְיֹאמַר בְּנוֹ וּבִתּוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו", וּמָה אִם בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁאֵין חַיָּב בָּהֶם בִּכְבוֹדָן הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לָהֶם, אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁחַיָּב בָּהֶם בִּכְבוֹדָן אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטַּמֵּא לָהֶם. אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: "בְּנוֹ וּבִתּוֹ" (יָכוֹל) בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַנְּפָלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִמּוֹ וְאָבִיו", מָה אִמּוֹ וְאָבִיו בְּנֵי קַיָּמָא אַף בְּנוֹ וּבִתּוֹ בְּנֵי קַיָּמָא, יָצְאוּ נְפָלִים. וְיֹאמַר "לִבְנוֹ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְבִתּוֹ", מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן מַה שֶּׁאֵין בַּבַּת וּבַבַּת מַה שֶּׁאֵין בַּבֵּן, בֵּן אָבִיו חַיָּב בְּמִצְוֹת לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבַת, בַּת אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבֵּן, הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן מַה שֶּׁאֵין בַּבַּת וּבַבַּת מַה שֶּׁאֵין בַּבֵּן צָרִיךְ לוֹמַר "לִבְנוֹ" וְצָרִיךְ לוֹמַר "לְבִתּוֹ". וְיֹאמַר "לְאָחִיו וְלַאֲחוֹתוֹ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ", וּמָה אִם אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ שֶׁאֵין חַיָּב בָּהֶם בְּמִצְוֹת הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לָהֶם, בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶם בְּמִצְווֹת אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטַּמֵּא לָהֶם. אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר "אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ" (יָכוֹל) אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּנוֹ וּבִתּוֹ" מַה בְּנוֹ וּבִתּוֹ יוֹרְשָׁן אַף אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ שֶׁהוּא יוֹרְשָׁן, יָצְאוּ אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹרְשָׁן. וְיֹאמַר "לְאָחִיו", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלַאֲחֹתוֹ", אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר מַה אָחִיו בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן אַף אֲחוֹתוֹ בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה" קְטַנָּה וְלֹא גְּדוֹלָה. אִלּוּ אָמַר "לַאֲחוֹתוֹ" וְלֹא נֶאֱמַר "אָחִיו" הָיִיתִי אוֹמֵר מָה אֲחוֹתוֹ קְטַנָּה וְלֹא גְּדוֹלָה אַף אָחִיו קָטָן וְלֹא גָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאָחִיו" בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל. תָּנוּ רַבָּנָן: אֲחוֹתוֹ אֲרוּסָה רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמְרִים: מִטַּמֵּא לָהּ. רַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. אֲנוּסָה וּמְפֻתָּה דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. מֻכַּת עֵץ אֵין מִטַּמֵּא לָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לָהּ, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. בּוֹגֶרֶת דִּבְרֵי הַכֹּל מִטַּמֵּא לָהּ. מַאי טַעֲמַיְהוּ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי מֵאִיר דָּרְשֵׁי הָכִי: "וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה" פְּרָט לַאֲנוּסָה וּמְפֻתָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף מֻכַּת עֵץ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ" מִי שֶׁהֲוָיָתָהּ עַל יְדֵי אִישׁ, יָצָאת מֻכַּת עֵץ שֶׁאֵין הֲוָיָתָהּ עַל יְדֵי אִישׁ. "קְרוֹבָה" לְרַבּוֹת אֶת הָאֲרוּסָה. אֵלָיו לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹגֶרֶת. לָמָּה לִי קְרָא, וְהָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר: "בְּתוּלָה" מִקְצָת בְּתוּלִים מַשְׁמָע, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נֵילַף בְּתוּלָה בְּתוּלָה מֵהָתָם, מַה לְּהַלָּן נַעֲרָה אַף כָּאן נַעֲרָה, קָא מַשְׁמָע לָן. וְרַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעֲמַיְהוּ, דָּרְשֵׁי הָכִי: "וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה" פְּרָט לַאֲנוּסָה וּמְפֻתָּה וּמֻכַּת עֵץ. "אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ" פְּרָט לְאֲרוּסָה. "קְרוֹבָה" לְרַבּוֹת אֲרוּסָה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה. "אֵלָיו" לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹגֶרֶת. "הַקְּרוֹבָה לְרַבּוֹת אֲרוּסָה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה", וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לָהּ, וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ, שָׁאנֵי הָתָם דְּרַבִּי רַחֲמָנָא "קְרוֹבָה". אִי הָכִי מֻכַּת עֵץ נַמֵּי, "קְרוֹבָה" אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. וּמָה רָאִיתָ, הָא אִתְעָבִיד בָּהּ מַעֲשֶׂה וְהָא לֹא אִתְעָבִיד בָּהּ מַעֲשֶׂה. וְרַבִּי יוֹסִי, מִדְּשָׁבְקֵהּ לְבַר זוּגֵהּ מִכְּלָל דִּבְמֻכַּת עֵץ כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵהּ, מְנָא לֵהּ, נַפְקָא לֵהּ מִ"לֹּא הָיְתָה לְאִישׁ". וְהָא אֲפִיקְתֵּהּ, חַד מִ"לֹּא הָיְתָה" וְחַד מִ"לְּאִישׁ". "אֵלָיו לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת", וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: "בְּתוּלָה" שְׁלֵמָה מַשְׁמָע, טַעֲמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן נַמֵּי הָתָם דְּדָרִישׁ מֵהָכָא, מִדְּאֵלָיו לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹגֶרֶת מִכְּלָל דִּבְתוּלָה בְּתוּלָה שְׁלֵמָה מַשְׁמָע.
2
ג׳(ויקרא כא ג) "לָהּ יִטַּמָּא" רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַיְדֵי דְּכָתַב "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְגוֹ' לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא" אִיצְטְרִיךְ לְמִכְתָּב "לָהּ יִטַּמָּא". וְרַבִּי עֲקִיבָא, מִ"כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ" נַפְקָא, "לָהּ יִטַּמָּא" לָמָּה לִי, לְחוֹבָה. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לָהּ מִטַּמֵּא וְאֵין מִטַּמֵּא לַאֲבָרֶיהָ. וְרַבִּי עֲקִיבָא, אִם כֵּן נִכְתֹּב רַחֲמָנָא "לָהּ", "יִטַּמָּא" לָמָּה לִי. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַיְדֵי דְּכָתַב "לָהּ" כָּתַב נַמֵּי "יִטַּמָּא", כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ.
3
ד׳"לָהּ יִטַּמָּא" מִצְוָה. לֹא רָצָה, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח וְלֹא רָצָה לִטַּמֵּא, וְנִמְנוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְטִמְּאוּהוּ בְּעַל כָּרְחוֹ. "לָהּ יִטַּמָּא" לַוַּדַּאי הוּא מִטַּמֵּא וְאֵין מִטַּמֵּא לַסָּפֵק. "לָהּ יִטַּמָּא" וְאֵין לַאֲחֵרִים עִמָּהּ. לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְנִטְמֵאתִי לְאַבָּא אֲלַקֵּט עַצְמוֹת פְּלוֹנִי בְּיָדַי. "לָהּ יִטַּמָּא" וְלֹא לָאֲבָרִים וְכוּ', אֲבָל מִטַּמֵּא לְעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מֵאָבִיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אָדָם מִטַּמֵּא לְעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מֵאָבִיו, אֶלָּא חוֹזֵר עַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מֵאָבִיו. מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף בֶּן פִּקְחִין שֶׁעָלְתָה נִימָא בְּרַגְלוֹ וְנִכְנַס הָרוֹפֵא לְחָתְכוֹ וְהָיָה הָרוֹפֵא גּוֹרֵר בָּהּ, אָמַר לֵהּ: הַנַּח בָּהּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְהוֹדִיעֵנִי, חֲתָכָהּ וְהִנִּיחַ בָּהּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְהוֹדִיעוֹ, קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: צֵא נְחוּנְיָא בְּנִי, עַד כָּאן הָיִיתָ חַיָּב לְטַפֵּל בִּי מִכָּאן וְאֵילָךְ צֵא לְךָ, אֵין אָדָם מִטַּמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו. וּכְשֶׁבָּא דָּבָר לִפְנֵי חֲכָמִים אָמְרוּ: עַל זֶה נֶאֱמַר: "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ" [הַצַּדִּיק אָבַד וְצִדְקוֹ עִמּוֹ]. אָמַר רַבִּי חִסְדָּא: נִקְטַע רֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִיו, אֵינוֹ מִטַּמֵּא לוֹ. מַאי טַעֲמָא, אָמַר קְרָא: "לְאָבִיו" בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. מֵיתִיבֵי: "לָהּ יִטַּמָּא" לָהּ הוּא מִטַּמֵּא וְאֵין מִטַּמֵּא לַאֲבָרֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם מִטַּמֵּא לֹא לְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁל אָבִיו וְלֹא לְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁל אָבִיו. אֲבָל מְחַזֵּר הוּא עַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה. מַאי "מְחַזֵּר הוּא", לָאו לְמֵימְרָא דְּאִי מֵיחְסַר פּוּרְתָּא, לֹא, רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לָהּ מִטַּמֵּא וְאֵין מִטַּמֵּא לַאֲבָרֶיהָ וְכוּ'. וְהָתָנֵי רַב כַּהֲנָא בְּר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָהּ מִטַּמֵּא וְאֵין מִטַּמֵּא לְאַחַר מֵאֲבָרֶיהָ, פְּרָט לְכַזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת נָצָל וּמְלֹא תַּרְוָד רָקָב. יָכוֹל [לֹא] יִטַּמֵּא לְשִׁדְרָא וְגֻלְגֹּלֶת וּלְרֹב בִּנְיָנָהּ וּלְרֹב מִנְיָנָהּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאָמַרְתָּ" הוֹסִיף הַכָּתוּב טֻמְאָה אַחֶרֶת, הָא נַמֵּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר כִּי הַאי תָּנָא, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּת אָבִיו שֶׁל רַבִּי יִצְחָק בְּגִינְזַק וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּהוּ לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים, וּבָא וְשָׁאַל לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן אֱלִישָׁע וְאַרְבָּעָה זְקֵנִים, וָאָמְרוּ לוֹ: "לְאָבִיו" בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. אָמַר רַב הוּנָא: נָזִיר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵתוֹ וּמֵת אַחֵר וְנָגַע בּוֹ, חַיָּב. אֵיתִיבֵהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: כֹּהֵן שֶׁהָיָה מֵת מֻנָּח עַל כְּתֵפוֹ וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵת אַחֵר וְנָגַע בּוֹ, יָכוֹל יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יְחַלֵּל" מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻלָּל יָצָא זֶה שֶׁהוּא מְחֻלָּל וְעוֹמֵד. אָמַר לֵהּ: וְתִיקְשֵׁי לָךְ מַתְנִיתִין: הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים [כָּל הַיּוֹם], וְאָמְרוּ לוֹ אַל תִּטַּמֵּא [אַל תִּטַּמֵּא], חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וְאַמַּאי, הָא מִטַּמֵּא וְקָאֵים, לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּחִבּוּרִין כָּאן שֶׁלֹּא בְּחִבּוּרִין. וְטֻמְאָה בְּחִבּוּרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְהָא אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לֹא אָמְרוּ טֻמְאָה בְּחִבּוּרִין אֶלָּא לְעִנְיַן תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים אֲבָל לְנָזִיר וְעוֹשֶׂה פֶּסַח לֹא, וְאִי אָמַרְתָּ דְּאוֹרַיְתָא מַאי שְׁנָא, כָּאן בְּחִבּוּרֵי אָדָם בָּאָדָם, כָּאן בְּחִבּוּרֵי אָדָם בַּמֵּת.
4
ה׳(ויקרא כא ד) "לֹא יִטַּמָּא בַּעַל" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו וְלַאֲחֹתוֹ" מִטַּמֵּא לָהֶם בֵּין כְּשֵׁרִין בֵּין פְּסוּלִין, יָכוֹל אַף לְאִשְׁתּוֹ מִטַּמֵּא בֵּין כְּשֵׁרָה בֵּין פְּסוּלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יִטַּמָּא בַּעַל" יֵשׁ בַּעַל שֶׁמִּטַּמֵּא וְכוּ'. יָכוֹל אַף-עַל-פִּי שֶׁפָּרְשׁוּ מִדַּרְכֵי צִבּוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּעַמָּיו" בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂין מַעֲשֵׂה עַמָּיו, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפָּרְשׁוּ מִדַּרְכֵי צִבּוּר. "לְהֵחַלּוֹ" נוֹהֵג כְּמִנְהָג זֶה הֲרֵי הוּא חֻלִּין. יָכוֹל יְהֵא חֻלִּין לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ" כָּל זְמַן שֶׁבְּעַמָּיו הֲרֵי הוּא חֻלִּין, פָּרַשׂ הֲרֵי הוּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ.
5