ילקוט שמעוני על התורה ס״דYalkut Shimoni on Torah 64

א׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת נִכְפְּלוּ, וְכֻלָּן לְשׁוֹן גְּאֻלָּה. כ"כ, שֶׁנִּגְאַל אָבִינוּ אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ. מ"מ, בּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ יִצְחָק מִיַּד פְּלִשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד". נ"נ, בּוֹ נִגְאַל אָבִינוּ יַעֲקֹב מִיַּד עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי". פ"פ, בּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי". צ"צ, בּוֹ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף מַלְכוּת רְבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח". וְכֻלָּן נִמְסְרוּ לְאָבִינוּ אַבְרָהָם, וּמְסָרָן לְיִצְחָק, וְיִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב לְיוֹסֵף, וְיוֹסֵף לְאֶחָיו, שֶׁאָמַר לָהֶם: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם". וְאָשֵׁר בֶּן יַעֲקֹב מָסַר סוֹד גְּאֻלָּה לְסֶרַח בִּתּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ אוֹתוֹת לְעֵינֵיהֶם, הָלְכוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵצֶל סֶרַח בַּת אָשֵׁר, אָמְרוּ לָהּ: בָּא אָדָם אֶחָד וְעָשָׂה אוֹתוֹת לְעֵינֵינוּ כָּךְ וָכָךְ. אָמְרָה לָהֶם: אֵין בָּאוֹתוֹת הַלָּלוּ מַמָּשׁ. אָמְרוּ לָהּ: וַהֲלוֹא אָמַר 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם'. אָמְרָה לָהֶם: הוּא הָאִישׁ, לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל בָּא. שֶׁכָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא: פ"פ. מִיָּד "וַיַּאֲמֵן הָעָם".
1
ב׳וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. אָמַר לוֹ: אוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל", אֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ. 'אֶתֶּנְךָ', 'אֲשִׂימְךָ' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא 'וְאֶעֶשְׂךָ', מִשֶּׁאֲנִי בּוֹרֵא אוֹתְךָ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה אַתְּ פָּרֶה וְרָבֶה. שָׁלשׁ גְּדֻלּוֹת וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת כְּתִיב כָּאן. בִּשְּׂרוֹ, שֶׁהֵם שְׁלשָׁה אָבוֹת וְאַרְבַּע אִמָּהוֹת. לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לִשְׁלשָׁה דְבָרִים: מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּמְמַעֶטֶת הַיְצִיאָה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם. מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. מְמַעֶטֶת אֶת הַיְצִיאָה, וַאֲבָרֶכְךָ. וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. לְפֻם דְּאָמְרִי אֱנָשֵׁי: מִבַּיִת לְבַיִת, חָלוּק, מֵאֲתַר לַאֲתַר, נֶפֶשׁ, בְּרַם אַתְּ, לֹא נֶפֶשׁ אַתְּ חָסֵר וְלֹא מָמוֹן. וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, שֶׁיָּצָא לוֹ מוֹנִיטוֹן בָּעוֹלָם. אַרְבָּעָה הֵן שֶׁיָּצָא לָהֶם מוֹנִיטוֹן בָּעוֹלָם. אַבְרָהָם, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. וּמַהוּ מוֹנִיטוֹן שֶׁלּוֹ, זָקֵן וּזְקֵנָה מִכָּאן, בָּחוּר וּבְתוּלָה מִכָּאן. יְהוֹשֻׁעַ יָצָא לוֹ מוֹנִיטוֹן בָּעוֹלָם, "וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ", וּמַהוּ מוֹנִיטוֹן שֶׁלּוֹ, שׁוֹר מִכָּאן וּרְאֵם מִכָּאן, עַל שֵׁם: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו". דָּוִד יָצָא לוֹ מוֹנִיטוֹן בָּעוֹלָם, "וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת", וּמַהוּ מוֹנִיטוֹן שֶׁלּוֹ, מַקֵּל וְתַרְמִיל מִכָּאן, וּמִגְדָּל מִכָּאן, עַל שֵׁם: "כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ". מָרְדְּכַי יָצָא לוֹ מוֹנִיטוֹן בָּעוֹלָם, "כִּי גָדוֹל מָרְדְּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת", וּמַהוּ מוֹנִיטוֹן שֶׁלּוֹ, שַׂק וָאֵפֶר מִכָּאן, וַעֲטֶרֶת זָהָב מִכָּאן. אָמַר רַבִּי יוּדָן: קוֹבֵעַ אֲנִי לְךָ בְּרָכָה בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם שֶׁלִּי קוֹדֶמֶת לְשֶׁלְּךָ אִם שֶׁלְּךָ קוֹדֶמֶת לְשֶׁלִּי. מִשֶּׁהוּא אוֹמֵר 'מָגֵן אַבְרָהָם' אוֹמֵר 'מְחַיֵּה הַמֵּתִים'. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: 'הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיִם' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "הַשָּׁמַיְמָה", בְּהֵ"א בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹסִיפוֹ עַל שִׁמְךָ וְאַתְּ פָּרֶה וְרָבֶה. אָמַר רַבִּי יוּדָן: אוֹתִיּוֹתֶיךָ מִנְיַן 'אֲבָרֶכְכָה'. מָה 'אֲבָרֶכְכָה' רְמַ"ח, אַף אוֹתִיּוֹתֶיךָ רְמַ"ח. לֹא שָׁם אָדָם פָּרָה מֵאַבְרָהָם עַד שֶׁנִּתְבָּרֵךְ, וְלֹא שָׁמָהּ לוֹ עַד שֶׁמִּתְבָּרֵךְ. אַבְרָהָם הָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הָעֲקָרוֹת וְהָיוּ נִפְקָדוֹת, וְעַל הַחוֹלִים וְהֵם מִתְרַוְּחִין. רַב הוּנָא אָמַר: לֹא סוֹף דָּבָר אַבְרָהָם הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחוֹלֶה, אֶלָּא הַחוֹלֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ וְהוּא מַרְוִיחַ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲפִלּוּ סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ מְפָרְשׁוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל הָיוּ נִצּוֹלוֹת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְלֹא שֶׁל יַיִן נֶסֶךְ הָיוּ, אֶלָּא חַלָּא מוֹזִיל חַמְרָא. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיַּיִן נֶסֶךְ מָצוּי, יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְכָּר בְּזוֹל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: וְאַף לְאִיּוֹב עָשָׂה כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ". לֹא נָטַל אָדָם פְּרוּטָה מֵאִיּוֹב, וְהֻצְרַךְ לִטֹּל מִמֶּנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. וֶהְיֵה בְּרָכָה. קְרֵי בֵּהּ בְּרֵכָה. מָה הַבְּרֵכָה הַזּוֹ מְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים, אַף אַתְּ מְקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים וּמְטַהֲרָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: כְּבָר כְּתִיב 'וַאֲבָרֶכְכָה', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'וֶהְיֵה בְּרָכָה', אֶלָּא אָמַר לוֹ: עַד כָּאן הָיִיתִי זָקוּק לְבָרֵךְ אֶת עוֹלָמִי, מִכָּאן וְאֵילָךְ הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לָךְ. לְמָאן דַּחֲזִי לָךְ לְבָרָכָא, בָּרֵךְ.
2
ג׳אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, זֶה שֶׁאוֹמְרִים 'אֱלֹהֵי אַבְרָהָם'. וַאֲבָרֶכְכָה, זֶה שֶׁאוֹמְרִים 'אֱלֹהֵי יִצְחָק'. וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, זֶה שֶׁאוֹמְרִים 'אֱלֹהֵי יַעֲקֹב'. יָכוֹל יְהוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, בְּךָ חוֹתְמִין, וְאֵין חוֹתְמִין בְּכֻלָּן.
3