ילקוט שמעוני על התורה תרס״בYalkut Shimoni on Torah 662
א׳(ויקרא כה כד) "וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ" לְרַבּוֹת בָּתֵּי חֲצֵרִים וְעֶבֶד עִבְרִי. בָּתֵּי חֲצֵרִים בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: "עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב", הַהוּא לְקָבְעוֹ חוֹבָה וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנְיָא: "וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו" רְשׁוּת. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי לֹא יִהְיֶה לוֹ גֹּאֵל" [וְכִי יֵשׁ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים], אֶלָּא זֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח וְיֵשׁ לוֹ, שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: "וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו" חוֹבָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ" הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְרַבּוֹת בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, הַיְנוּ דִּכְתִיב: "בְּכֹל", אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְרַבּוֹת בָּתֵּי חֲצֵרִים מַאי "בְּכֹל", קַשְׁיָא. מִנַּיִן שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת שָׂדֵהוּ לְהַנִּיחָהּ בְּפֻנְדָּתוֹ לִקַּח בָּהּ כֵּלִים לִקַּח בָּהּ בַּיִת, [אֶלָּא אִם כֵּן הֶעֱנִי], תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי יָמוּךְ וּמָכַר" אֵין מוֹכֵר אֶלָּא לִכְשֶׁיֵּעָנִי. יָכוֹל יֵצֵא מִכָּל נְכָסָיו בְּבַת אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵאֲחֻזָּתוֹ" כו'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: אִם לְגָבוֹהַּ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַחֲרִים אֶת כָּל נְכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חַיָּב לִהְיוֹת חָס עַל נְכָסָיו. "וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו" הַקָּרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם. "וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו" לְרַבּוֹת אֶת הַנּוֹתֵן מַתָּנָה. "וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לוֹ גֹּאֵל" וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים, [אֶלָּא] גּוֹאֵל שֶׁיָּכוֹל לִגְאֹל. "וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ" יְדֵי עַצְמוֹ. "וּמָצָא" שֶׁלֹּא יִמְכֹּר בְּרָחוֹק וְיִגְאַל בְּקָרוֹב, בְּרָעָה וְיִגְאַל בְּיָפָה, וְלֹא יַלְוֶה וְיִגְאַל. "כְּדֵי גְּאֻלָּתוֹ" אֵין גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. "וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ" שָׁנִים הוּא מְחַשֵּׁב, וְאֵין מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים. מִנַּיִן אִם רָצָה לַעֲשׂוֹת חֲמִשִּׁים שָׁנָה עוֹשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף".
1