ילקוט שמעוני על התורה תרס״דYalkut Shimoni on Torah 664

א׳תָּנוּ רַבָּנָן: מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה, וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָרִאשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ". מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם, וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָאַחֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָאִישׁ" [לָאִישׁ] אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי דּוֹסְתַּאי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ בְּמָנֶה וְהִשְׁבִּיחָה וְעָמְדָה עַל מָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא בְּמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף" הָעֹדֵף שֶׁבְּיָדוֹ. מְכָרָהּ לוֹ בְּמָאתַיִם וְהִכְסִיפָה וְעָמְדָה עַל מָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשֵּׁב אֶלָּא מִמָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף" [הָעֹדֵף] שֶׁבַּקַּרְקַע. מַאי בֵּינַיְהוּ, דְּאִיַּקַּר וְזַל וְאִיַּקַּר. וּמִמַּאי דִּלְקֻלָּא, אֵימָא לְחוּמְרָא, לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּגָמַר "גְּאֻלָּה גְּאֻלָּה" מֵעֶבֶד עִבְרִי. וְהָתָם מְנָלָן, דְּתַנְיָא: נִמְכַּר בְּמָנֶה וְהִשְׁבִּיחַ וְעָמַד עַל מָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא בְּמָנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּפִי שָׁנָיו". וְאֵין לִי אֶלָּא עִבְרִי הַנִּמְכַּר לְנָכְרִי שֶׁיִּגָּאֵל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, נִמְכַּר לְיִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שָׂכִיר שָׂכִיר" לִגְזֵרָה שָׁוָה. אָמַר אַבָּיֵי: הֲרֵינִי כְּבֶן עַזַּאי בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא. אֲמַר לֵהּ הַהוּא מֵרַבָּנָן לְאַבָּיֵי: מִכְּדִי הָנֵי קְרָאֵי אִכָּא לְמִדְרְשִׁינְהוּ לְקֻלָּא וְאִכָּא לְמִדְרְשִׁינְהוּ לְחֻמְרָא, מִמַּאי דִּלְקֻלָּא אֵימָא לְחֻמְרָא, לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, מִדַּאֲקִיל רַחֲמָנָא גַּבֵּהּ, דְּתַנְיָא: "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" עִמָּךְ בְּמַאֲכָל עִמָּךְ בְּמִשְׁתֶּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִבָּר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוּכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי תֶּבֶן. מִכָּאן אָמְרוּ: הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. אַדְּרַבָּה נַחֲמִיר עֲלֵהּ מִדְּרַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל בְּרֶמֶז תרס"א), אֲמַר לֵהּ: הָא אַהְדְּרֵהּ קְרָא, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְהָלַךְ זֶה וּמָכַר עַצְמוֹ לֶאֱלִילִים אִידְחֵי אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר: "גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ (וּבַיּוֹבֵל יֵצֵא) [אֶחָד מֵאָחִיו יִגְאָלֶנּוּ"]. וְאֵימָא גְּאֻלָּה דְּלָא לִטָּמַע בַּגּוֹיִם, וּלְעוֹלָם פִּדְיוֹנוֹ נַחֲמִיר עֲלֵהּ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּתִיב: "אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים", וּכְתִיב: "וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים" וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרֻבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מֻעָטוֹת, אֶלָּא נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ "מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ", נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ "כְּפִי שָׁנָיו". וְאֵימָא הֵיכָא דַּעֲבַד תַּרְתֵּי וּפַיְשָׁן אַרְבָּעָה לִתַּב לֵהּ אַרְבָּעָה "מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ", וְהֵיכָא דַּעֲבַד אַרְבָּעָה וּפַיְשָׁן תַּרְתֵּי לִתַּב לֵהּ תַּרְתֵּי "כְּפִי שָׁנָיו", אִם כֵּן לִכְתּוֹב "אִם עוֹד רַבּוֹת שָׁנִים אִם מְעַט נִשְׁאָר שָׁנִים" מַאי "בַּשָּׁנִים", נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים "מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ", נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים "כְּפִי שָׁנָיו". אָמַר רַבִּי יוֹסִי: דַּרְשִׁינְהוּ רַב נַחְמָן לְהָנֵי קְרָאֵי כְּסִינַי. "וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ" בְּבַעַל אֲחֻזָּה דִּבַּרְתִּי, וְלֹא דִּבַּרְתִּי בְּמוֹכֵר לַמּוֹכֵר. "וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, מִנַּיִן אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְבַעַל הַשָּׂדֶה תְּנֵהוּ עִנְיָן לַגּוֹאֵל שֶׁיִּגְאַל כַּסֵּדֶר הַזֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ" וְלֹא יִלְוֶה, "דֵּי הָשִׁיב לוֹ" וְאֵין גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. "וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל" וְלֹא בְּיַד הֶקְדֵּשׁ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, אֶלָּא מוֹכֵר בְּרָחוֹק וְגוֹאֵל בְּקָרוֹב, בְּרָעָה וְגוֹאֵל בְּיָפָה, וְלוֹוֶה וְגוֹאֵל חֲצָאִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַה טַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁבְּהֶדְיוֹט הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לַבְּעָלִים, וּבְהֶקְדֵּשׁ הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים. "עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל" שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהּ כְּלוּם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שָׂדוֹת וּכְסָפִים מַשְׁמִיטִים כְּאֶחָד: שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת בְּסוֹפָהּ, יוֹבֵל בִּתְחִלָּתוֹ. "וְיָצָא בַּיֹּבֵל" אַף מִן הֶקְדֵּשׁ. "וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ" לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה.