ילקוט שמעוני על התורה תרס״וYalkut Shimoni on Torah 666
א׳(ויקרא כה לז) "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ" לָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב בִּתְרֵי קְרָאֵי, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין לִי אֶלָּא נֶשֶׁךְ בְּכֶסֶף וְרִבִּית בְּאֹכֶל, נֶשֶׁךְ בְּאֹכֶל מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ("לֹא תַשִּׁיךְ) [נֶשֶׁךְ] אֹכֶל", רִבִּית בְּכֶסֶף מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "נֶשֶׁךְ כֶּסֶף" אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְנֶשֶׁךְ כֶּסֶף דְּהָא כְּתִיב "לֹא תַשִּׁיךְ", תְּנֵהוּ עִנְיָן לְרִבִּית בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּאֹכֶל. אֵין לִי אֶלָּא בַּלֹּוֶה, דִּכְתִיב: "לֹא תַשִּׁיךְ", בַּמַּלְוֶה מִנַּיִן, (תַּלְמוּד לוֹמַר: "נֶשֶׁךְ כֶּסֶף"). נֶאֱמַר: "נֶשֶׁךְ" בַּלֹּוֶה וְנֶאֱמַר "נֶשֶׁךְ" בַּמַּלְוֶה, מַה נֶּשֶׁךְ הָאָמוּר בַּלֹּוֶה לֹא חִלַּקְתָּ בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּאֹכֶל בֵּין בְּנֶשֶׁךְ בֵּין בְּתַרְבִּית, אַף נֶשֶׁךְ הָאָמוּר בַּמַּלְוֶה לֹא תַּחֲלֹק בּוֹ בֵּין בְּנֶשֶׁךְ בֵּין בְּתַרְבִּית בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּאֹכֶל. מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ". רָבִינָא אָמַר: לֹא נֶשֶׁךְ בְּאֹכֶל וְלֹא תַּרְבִּית בְּכֶסֶף צְרִיכִי קְרָא. דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא: "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְאָכְלֶךָ לֹא תִתֵּן בְּמַרְבִּית" כִּדְקָאָמַרַת. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב: "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ" קָרֵי בֵּהּ הָכִי: אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית, בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ. וְהָא תָּנָא "נֶאֱמַר נֶאֱמַר" קָאָמַר, הָכִי קָאָמַר: אִלּוּ לֹא נֶאֱמַר קְרָא הָיִיתִי אוֹמֵר גְּזֵרָה שָׁוָה, הַשְׁתָּא דְּכָתַב קְרָא גְּזֵרָה שָׁוָה לָמָּה, לְנֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר דְּלָא כְּתִיב בַּמַּלְוֶה. אָמַר רָבָא: לָמָּה לִי לְמִכְתַּב לָאו בְּרִבִּית (כָּתוּב בְּרֶמֶז תר"ו). אָמַר רָבָא: לָמָּה לִי דְּכָתַב יְצִיאַת מִצְרַיִם גַּבִּי רִבִּית, וְגַבִּי מִשְׁקָלוֹת, וְגַבִּי צִיצִית, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁתּוֹלֶה מָעוֹתָיו בְּנָכְרִי וּמַלְוֶה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית. וַאֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי וְכוּ', אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקָלוֹתָיו בַּמֶּלַח וְשׁוֹקֵל בָּהֶם. וּמִמִּי שֶׁתּוֹלֶה קָלָא אִילָן בְּבִגְדוֹ וְאוֹמֵר תְּכֵלֶת הִיא. "וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוַת רִבִּית מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" עַל תְּנַאי כָּךְ הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם מִצְוַת רִבִּית. שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בְּמִצְוַת רִבִּית מוֹדֶה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל הַכּוֹפֵר בְּמִצְוַת רִבִּית כּוֹפֵר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם.
1
ב׳(ויקרא כה לח) "לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן". תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יְחַזֵּר אָדָם וְיָדוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, וְאַל יָדוּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל. שֶׁכָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִבֵּל עָלָיו [עֹל] מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים". וְכָל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אֱלוֹהַּ. וְכִי הַדָּר בְּכָל הָעוֹלָם אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ דָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא קִבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" וּמִי אָמַר לוֹ לַעֲבֹד אֱלִילִים, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כָּל הַיּוֹצֵא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹבֵד אֱלִילִים. תָּנָא דְּבֵי רַב עָנָן: כָּל הַקָּבוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קָבוּר תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ, כְּתִיב הָכָא "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי", וּכְתִיב הָתָם: "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".
2
ג׳מִנַּיִן שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַנִּיחַ בְּפֻנְדָּתוֹ, וְלִקַּח בָּהֶן בְּהֵמָה וְלִקַּח בָּהֶן כֵּלִים וְלִקַּח בָּהֶן בַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן הֶעֱנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי יָמוּךְ וְנִמְכַּר" אֵין נִמְכַּר אֶלָּא לִכְשֶׁיֵּעָנִי. מִנַּיִן כְּשֶׁתְּהֵא קוֹנֶה, לֹא תְּהֵא קוֹנֶה אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי". וּמִנַּיִן כְּשֶׁיְּהֵא נִמְכַּר, לֹא יְהֵא נִמְכַּר אֶלָּא לְךָ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנִמְכַּר לָךְ". וּמִנַּיִן כְּשֶׁיִּהְיוּ בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ לֹא יְהוּ מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְךָ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ". "אָחִיךָ" נְהַג בּוֹ אַחֲוָה. יָכוֹל אַף הוּא יִנְהַג בְּעַצְמוֹ אַחֲוָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עֶבֶד". הָא כֵּיצַד, אַתָּה הֱוֵי נוֹהֵג בּוֹ אַחֲוָה, וְהוּא יִנְהַג בְּעַצְמוֹ עַבְדוּת. "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד" לֹא יְטַיֵּל אַחֲרֶיךָ בִּגְלַטְקָא. וְלֹא יוֹלִיךְ אַחֲרֶיךָ כֵּלִים לְבֵית הַמֶּרְחָץ.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר: "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עֶבֶד" בּוֹ אִי אַתָּה עוֹבֵד עֲבוֹדַת עֶבֶד, אֲבָל עוֹבֵד אַתָּה בְּבֶן חוֹרִין עֲבוֹדַת עֶבֶד (כָּתוּב בְּרֶמֶז שי"א). "כְּשָׂכִיר" מַה שָּׂכִיר בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ, אַף זֶה בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ. "כְּתוֹשָׁב" מַה תּוֹשָׁב בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ, אַף זֶה בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ. "יִהְיֶה עִמָּךְ" עִמְּךָ בְּמַאֲכָל עִמְּךָ בְּמִשְׁתֶּה. שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת הַדְרָאָה, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוּכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי תֶּבֶן. "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל" שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהּ כְּלוּם. "יַעֲבֹד עִמָּךְ" שֶׁלֹּא יִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר. שֶׁאִם הָיָה בַּלָּן לְרַבִּים, סַפָּר לְרַבִּים, נַחְתּוֹם לְרַבִּים, שֻׁלְחָנִי לְרַבִּים לֹא יַעֲשֶׂה. [רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: אִם הָיָה אֻמָּנוּתוֹ לְפָנִים מִכָּאן יַעֲשֶׂה, אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ בַּתְּחִלָּה]. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: מְסַפֵּר לוֹ אֶת שְׂעָרוֹ, וּמְכַבֵּס לוֹ אֶת כְּסוּתוֹ, וְאוֹפֶה לוֹ אֶת עִסָּתוֹ. "וְיָצָא מֵעִמָּךְ" שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה בַּכְּפָר וְהוּא בַּכְּרַךְ, אַתָּה בַּכְּרַךְ וְהוּא בַּכְּפָר. "הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" מַה הוּא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, אַף אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם. יָכוֹל אֲפִלּוּ נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו" מַה הוּא מִדַּעַת רַבּוֹ אַף אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מִדַּעַת רַבּוֹ (כָּתוּב בֶּרֶמֶז שי"א בַּפָּסוּק וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ). "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ" אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: בְּמִי הוּא מְדַבֵּר, אִם בְּמוֹכֵר עַצְמוֹ הֲרֵי כְּבָר אָמוּר, אִם בְּנִרְצַע הֲרֵי כְּבָר אָמוּר, הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מוֹכֵר עַצְמוֹ דְּלָא עֲבַד אִסּוּרָא, אֲבָל מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין דַּעֲבַד אִסּוּרָא אֵימָא נִקְנְסֵהּ, קָא מַשְׁמַע לָן (כָּתוּב לְעֵיל רֶמֶז תרנ"ט בַּפָּסוּק וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ). (רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יוּדָן) [אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר יוּדָן: בְּרִבִּי] הָיָה דּוֹרֵשׁ: אֵין רוֹצְעִין אֶלָּא בְּמִילָתָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן נִרְצָע, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בַּעַל מוּם. וְיֵעָשֶׂה בַּעַל מוּם, אָמַר קְרָא: "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ" לַמֻּחְזָק שֶׁבְּמִשְׁפַּחְתּוֹ.
4