ילקוט שמעוני על התורה תער״גYalkut Shimoni on Torah 673

א׳וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לִי", זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת רַבֵּנוּ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כְּנִמְרוֹד גִּבּוֹר צַיִד [לִפְנֵי ה'"] שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "לִפְנֵי ה'", אֶלָּא שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ אֶת רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים [לַה' מְאֹד"] שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "לַה' מְאֹד", אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין אֶת רִבּוֹנָן וּמִתְכַּוְּנִין לִמְרֹד בּוֹ. "וְלֹא תַעֲשׂוּ" יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָמֵד אֲבָל עוֹשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא תַעֲשׂוּ". הָא כָּל שֶׁאֵינוֹ לָמֵד אַף אֵינוֹ עוֹשֶׂה. אוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָמֵד וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, אֲבָל אֵין מוֹאֵס בַּאֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ". הָא כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָמֵד וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, לְסוֹף שֶׁמּוֹאֵס בַּאֲחֵרִים. אוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָמֵד וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים, אֲבָל אֵין שׂוֹנֵא אֶת הַחֲכָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם". הָא כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָמֵד וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים, לְסוֹף שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת חֲכָמִים. אוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָמֵד וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים וְשׂוֹנֵא אֶת חֲכָמִים, אֲבָל מַנִּיחַ אֶת אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת". הָא כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָמֵד וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים וְשׂוֹנֵא אֶת חֲכָמִים, לְסוֹף שֶׁאֵין מַנִּיחַ אֶת אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת. אוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָמֵד וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים, וְשׂוֹנֵא אֶת חֲכָמִים, וְאֵין מַנִּיחַ אֶת אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת, אֲבָל מוֹדֶה בַּמִּצְוֹת שֶׁנִּתְּנוּ מֵהַר סִינַי. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת כָּל מִצְוֹתַי". הָא כָּל שֶׁאֵינוֹ לָמֵד וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים וְשׂוֹנֵא אֶת חֲכָמִים וְאֵין מַנִּיחַ אֶת אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת, לְסוֹף שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּמִּצְוֹת שֶׁנִּתְּנוּ מֵהַר סִינַי. אוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל אֵינוֹ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי". הָא כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ לְסוֹף שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר. "אַף [אֲנִי"] אֵינִי מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַף. אֲנִי שֶׁבָּנִיתִי אֲנִי אֶהֱרֹס, וְשֶׁנָּטַעְתִּי אֲנִי אֶתּשׁ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הִנֵּה (אֶת) אֲשֶׁר בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס וְאֵת אֲשֶׁר נָטַעְתִּי אֲנִי נֹתֵשׁ". "אֶעֱשֶׂה זֹאת" זוֹ קָשָׁה לָכֶם יוֹתֵר מִן הַכֹּל, שְׁמִי הַגָּדוֹל הוּא לָכֶם בַּעַל חוֹב. "לָכֶם" מִיֶּדְכֶם הֵן הַדְּבָרִים, וְאֵין הָרָעָה יוֹצְאָה מִלְּפָנַי לָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב". "וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם" שֶׁיְּהוּ הַמַּכּוֹת פּוֹקְדוֹת אֶתְכֶם מִזּוֹ לְזוֹ, עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה פְּקוּדָה אֶצְלְכֶם אָבִיא אַחֶרֶת (וְיִסְמֹךְ) [וְאֶסְמְכָהּ] לָהּ. "בֶּהָלָה" זוֹ הַמַּכָּה הַמַּבְהֶלֶת אֶת בְּנֵי אָדָם, וְאֵי זוֹ, זוֹ מַכַּת מוֹתָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: בֶּעָוֹן חַלָּה אֵין בְּרָכָה (בְּמָמוֹנָם) [בַּמְכֻנָּס], וּמְאֵרָה מִשְׁתַּלַּחַת בַּשְּׁעָרִים, וְזוֹרְעִים וַאֲחֵרִים אוֹכְלִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה" אַל תִּקְרִי "בֶּהָלָה" אֶלָּא "בְּחַלָּה", וּכְתִיב: "וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם". וְאִם נוֹתְנִין מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ". "אֶת הַשַּׁחֶפֶת" יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁחוֹלֶה וּמֻטָּל בַּמִּטָּה אֲבָל בְּשָׂרוֹ שָׁמוּר עָלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת הַשַּׁחֶפֶת" לְסוֹף שֶׁבְּשָׂרוֹ נִשְׁחָף. אוֹ עִתִּים שֶׁבְּשָׂרוֹ נִשְׁחָף אֲבָל נֹחַ לוֹ וְאֵינוֹ מַקְדִּיחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶת הַקַּדַּחַת". אוֹ עִתִּים שֶׁמַּקְדִּיחַ אֲבָל סָבוּר עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּחְיֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְכַלּוֹת עֵינַיִם". אוֹ הוּא אֵין סָבוּר עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּחְיֶה, אֲבָל אֲחֵרִים סְבוּרִים עָלָיו שֶׁיִּחְיֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ".

ב׳(ויקרא כו טז) "וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם". אִם זוֹרְעִין וְאֵין מַצְמִיחַ, מֵעַתָּה מָה אוֹיְבִים אוֹכְלִים, אֶלָּא זוֹרְעִין שָׁנָה [רִאשׁוֹנָה] וְאֵינוֹ מַצְמִיחַ, לְשָׁנָה אַחֶרֶת כְּשֶׁהוּא מַצְמִיחַ בָּאִין אוֹיְבִים וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר: "וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם" כְּנֶגֶד בָּנִים וּבָנוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בָּנִים וּבָנוֹת שֶׁיְּהוּ לָכֶם חֵטְא מְאַבְּדָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם". "וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם" כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּטּוֹבָה: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם", כָּךְ נֶאֱמַר בָּרָעָה: "וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם". מָשָׁל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק אֲנִי בָּכֶם לְרָעָה. "וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם" שֶׁיְּהֵא הַמָּוֶת הוֹרֵג בָּכֶם מִבִּפְנִים וּבַעַל דְּבָבָא מַקִּיף אֶתְכֶם מִבַּחוּץ.

ג׳(ויקרא כו יז) "וְרָדוּ בָּכֶם שׂנְאֵיכֶם" שֶׁאַעֲמִיד עֲלֵיכֶם מִכֶּם וּבָכֶם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדִין עַל יִשְׂרָאֵל אֵין (נוֹטְלִין) [מְבַקְּשִׁים] אֶלָּא בְּגָלוּי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו, וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר". בִּזְמַן שֶׁעוֹמְדִין עֲלֵיהֶן מִיִּשְׂרָאֵל אֵין מְחַפְּשִׂין אֶלָּא אַחַר מַטְמוֹנִיּוֹת. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ" וְגוֹ'. לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם" שֶׁאַעֲמִיד עֲלֵיכֶם מִכֶּם וּבָכֶם. "וְנַסְתֶּם" מִפְּנֵי אֵימָה. "וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם" מִבְּלִי כֹּחַ.

ד׳(ויקרא כו יח) "וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵין הַמָּקוֹם מֵבִיא פֻּרְעָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁמֵּעִיד בָּהֶם תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁמָּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל, כָּלוּ כָּל הַמַּכּוֹת וְאֵין עוֹד לוֹ אֲחֵרוֹת לְהָבִיא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם עַד אֵלֶּה" עוֹד יֵשׁ לִי אֲחֵרוֹת מֵאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה לְהָבִיא. "וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" אַתֶּם עֲבַרְתֶּם לְפָנַי שֶׁבַע עֲבֵרוֹת, בּוֹאוּ וְקַבְּלוּ לָכֶם שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת. "וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם" זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם" אֵלּוּ גִּבּוֹרִים שֶׁהָיוּ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַחֲבֵרוֹ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: "וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם" אֵלּוּ הַגֵּאִים שֶׁהֵן גְּאוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה, וְלוּלְיָנוּס, וַאֲלֶכְּסַנְדְּרִי וַחֲבֵרָיו.