ילקוט שמעוני על התורה תרפ״גYalkut Shimoni on Torah 683
א׳פרשת במדבר
(במדבר א א-ב) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לו, ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל", אָמַר רַבִּי מֵאִיר מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, מָשַׁל הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, "בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם", וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, (שם לא, טו) "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּיתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם". בַּמֶּה הָרְשָׁעִים מִתְכַּסִּין כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם בִּתְהוֹם. חִזְקִיָּה בְּרַבִּי חִיָּיא אָמַר הַגִּיגִית הַזּוֹ בַּמֶּה מְכַסִּין אוֹתָהּ בִּכְלִי חֶרֶס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינָהּ, כָּךְ הָרְשָׁעִים כְּתִיב בָּהֶן (ישעיה כט, טו) "וְהָיָה בַּמֶּחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם" לְפִיכָךְ הֵם חֲשׁוּכִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מוֹרִידָן לִשְׁאוֹל שֶׁהִיא חֲשֵׁכָה, וּמְכַסֶּה עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּהוֹם שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם". וְהַצְּדָקָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָעוֹלָם מְפֻרְסֶמֶת כַּהָרִים הַלָּלוּ (תהלים שם) "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה" מִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם כִּתְהוֹם רַבָּה, מַה תְּהוֹם בַּסֵּתֶר אַף מִשְׁפָּטֶיךָ בַּסֵּתֶר. כֵּיצַד כֵּיוָן שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם בְּתִשְׁעָה בְּאָב חָרְבָה, וּכְשֶׁהֶרְאָה לִיחֶזְקֵאל (בְּעֶשְׂרִים) מַרְאֶה לוֹ בַּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, לָמָּה, שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם לוֹ בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ חָרְבָה, אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא לְגַדֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל הוּא מְפַרְסֵם בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ וּבְאֵיזוֹ שָׁנָה [בְּאֵיזֶה אַפַּטְיָא בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה] "בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית", לְאֵיזֶה אַפַּטְיָא "לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". לֵאמֹר מָה אָמַר לָהֶם "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ". דָּבָר אַחֵר, "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה" זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ב, לא) "הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה'", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲמַרְתֶּם לְמֹשֶׁה (במדבר כא, ה) "לָמָּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם" "הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל", וְכִי כַּמִּדְבָּר עָשִׂיתִי לָכֶם [אוֹ כַּמִּדְבָּר נָהַגְתִּי אֶתְכֶם], בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיּוֹצֵא לַמִּדְבָּר שֶׁמָּא מוֹצֵא שַׁלְוָה כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בִּפְלָטִין שֶׁלּוֹ אוֹ אֲכִילָה אוֹ שְׁתִיָּה, וְאַתֶּם הֱיִיתֶם עֲבָדִים לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם, וְהִרְבַּצְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד, וְהֶעֱמַדְתִּי לָכֶם שְׁלֹשָׁה גּוֹאֲלִין מְשַׁמְּשִׁין אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ד) "וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם", שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ, מִלְמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן ומֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְאֶחָד מִפְּנֵיהֶם, וּמַכֶּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּמַשְׁוֶה לָהֶן אֶת הֶהָרִים וְאֶת הָעֲמָקִים וְשׂוֹרֵף אֶת הַקּוֹצִים וְאֶת הַבַּרְקָנִים וּמַעֲלֶה עָשָׁן, וְרוֹאִים אוֹתָן כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן" וְגוֹ', וּכְתִיב (דברים כט, ד) "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָּלוּ שַׂלְמוֹתֵיכֶם" הַתִּינוֹק [הַזֶּה] כָּל זְמַן שֶׁהוּא גָּדוֹל לְבוּשׁוֹ וְשִׂמְלָתוֹ גְּדֵלִין עִמּוֹ. הַמָּן בִּזְכוּת מֹשֶׁה וְהֶעָנָן בִּזְכוּת אַהֲרֹן וְהַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם שֶׁאָמְרָה שִׁירָה עַל הַיָּם. [אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי] מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְדִינָה וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים לְתוֹכָהּ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מִשְׁפָּטָן וְנוֹשְׂאִין מַשָׂאָן מִי צָרִיךְ לִהְיוֹת זָקוּק בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם לֹא בְּנֵי הַמְּדִינָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁבִּזְכוּתָן יִשְׂרָאֵל מִתְנַהֲגִין. הַמָּן בִּזְכוּת מֹשֶׁה, [תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה מַה כְּתִיב שָׁם (יהושע ה, יב) "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת"], עַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן מַה כְּתִיב "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ" שֶׁהָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עֲלֵיהֶן, וְהַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, א -ב) "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה". וְהֵיאַךְ הָיְתָה [הַבְּאֵר] עֲשׂוּיָה (כְּמִין) סֶלַע [כְּמִין כַּוֶּרֶת] וְהָיְתָה מִתְגַּלְגֶּלֶת וּבָאָה עִמָּהֶם בַּמַּסָּעוֹת וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים חוֹנִים וְהַמִּשְׁכָּן עוֹמֵד, הָיָה בָּא הַסֶּלַע וְיוֹשֵׁב לוֹ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, וְהַנְּשִׂיאִים עוֹמְדִים עַל גַּבּוֹ וְאוֹמְרִים (שם כא, יז) "עֲלִי בְּאֵר" וְהָיְתָה עוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ הֵבֵאתִי לָכֶם שְׂלָוִים (ירמיה ב, לא) "הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל" שֶׁמָּא כַּמִּדְבָּר נָהַגְתִּי אֶתְכֶם "אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה" לֹא אֲנִי בְּעַצְמִי הָיִיתִי מֵאִיר לָכֶם [מֵאַפֵלְכֶם] שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא) "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם". דָּבָר אַחֵר "מַאְפֵּלְיָה", שֶׁמָּא אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי מֵבִיא לָהֶם [טוֹבָה] וְהִלְקַשְׁתִּי אוֹתָהּ, וְאֵין מַאְפֵּלִיָּה אֶלָּא הַלְקָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה". לֹא נָפַל דָּבָר מִמָּה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכֵּן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, (יהושע כא, מג) "לֹא נָפַל דָּבָר מִכָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם" וְכוּ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ט, א) "מִי יִתְּנֵנִי בַּמִּדְבָּר", מָשָׁל לְנָשִׂיא שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְּדִינָה וּבָרְחוּ, נִכְנַס בַּשְּׁנִיָה וּבָרְחוּ, נִכְנַס לְעִיר אַחֶרֶת חָרֵבָה וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי מְדִינָה וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ, אָמַר [הַנָּשִׂיא] זוֹ הָעִיר טוֹבָה מִכָּל הַמְּדִינוֹת, כָּאן אֲנִי בּוֹנֶה לִי אַכְסַנְיָא, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לַיָּם בָּרַח מִפָּנָיו שֶׁנֶּאֱמַר "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס", [נִגְלָה עַל הַר סִינַי בָּרְחוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ד) "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים"], בָּא לְמִדְבַּר חָרֵב קִלְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, יא) "יִשְׁאוּ מִדְבַּר וְעָרָיו", יָרַד לְתוֹכָהּ הִתְחִילוּ שְׂמֵחִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּר בְּתוֹכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לה, א) "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה".
(במדבר א א-ב) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לו, ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל", אָמַר רַבִּי מֵאִיר מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, מָשַׁל הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, "בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם", וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, (שם לא, טו) "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּיתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם". בַּמֶּה הָרְשָׁעִים מִתְכַּסִּין כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם בִּתְהוֹם. חִזְקִיָּה בְּרַבִּי חִיָּיא אָמַר הַגִּיגִית הַזּוֹ בַּמֶּה מְכַסִּין אוֹתָהּ בִּכְלִי חֶרֶס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינָהּ, כָּךְ הָרְשָׁעִים כְּתִיב בָּהֶן (ישעיה כט, טו) "וְהָיָה בַּמֶּחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם" לְפִיכָךְ הֵם חֲשׁוּכִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מוֹרִידָן לִשְׁאוֹל שֶׁהִיא חֲשֵׁכָה, וּמְכַסֶּה עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּהוֹם שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם". וְהַצְּדָקָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָעוֹלָם מְפֻרְסֶמֶת כַּהָרִים הַלָּלוּ (תהלים שם) "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה" מִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם כִּתְהוֹם רַבָּה, מַה תְּהוֹם בַּסֵּתֶר אַף מִשְׁפָּטֶיךָ בַּסֵּתֶר. כֵּיצַד כֵּיוָן שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם בְּתִשְׁעָה בְּאָב חָרְבָה, וּכְשֶׁהֶרְאָה לִיחֶזְקֵאל (בְּעֶשְׂרִים) מַרְאֶה לוֹ בַּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, לָמָּה, שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם לוֹ בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ חָרְבָה, אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא לְגַדֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל הוּא מְפַרְסֵם בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ וּבְאֵיזוֹ שָׁנָה [בְּאֵיזֶה אַפַּטְיָא בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה] "בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית", לְאֵיזֶה אַפַּטְיָא "לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". לֵאמֹר מָה אָמַר לָהֶם "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ". דָּבָר אַחֵר, "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה" זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ב, לא) "הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה'", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲמַרְתֶּם לְמֹשֶׁה (במדבר כא, ה) "לָמָּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם" "הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל", וְכִי כַּמִּדְבָּר עָשִׂיתִי לָכֶם [אוֹ כַּמִּדְבָּר נָהַגְתִּי אֶתְכֶם], בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיּוֹצֵא לַמִּדְבָּר שֶׁמָּא מוֹצֵא שַׁלְוָה כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בִּפְלָטִין שֶׁלּוֹ אוֹ אֲכִילָה אוֹ שְׁתִיָּה, וְאַתֶּם הֱיִיתֶם עֲבָדִים לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם, וְהִרְבַּצְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד, וְהֶעֱמַדְתִּי לָכֶם שְׁלֹשָׁה גּוֹאֲלִין מְשַׁמְּשִׁין אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ד) "וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם", שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ, מִלְמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן ומֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְאֶחָד מִפְּנֵיהֶם, וּמַכֶּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּמַשְׁוֶה לָהֶן אֶת הֶהָרִים וְאֶת הָעֲמָקִים וְשׂוֹרֵף אֶת הַקּוֹצִים וְאֶת הַבַּרְקָנִים וּמַעֲלֶה עָשָׁן, וְרוֹאִים אוֹתָן כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן" וְגוֹ', וּכְתִיב (דברים כט, ד) "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָּלוּ שַׂלְמוֹתֵיכֶם" הַתִּינוֹק [הַזֶּה] כָּל זְמַן שֶׁהוּא גָּדוֹל לְבוּשׁוֹ וְשִׂמְלָתוֹ גְּדֵלִין עִמּוֹ. הַמָּן בִּזְכוּת מֹשֶׁה וְהֶעָנָן בִּזְכוּת אַהֲרֹן וְהַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם שֶׁאָמְרָה שִׁירָה עַל הַיָּם. [אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי] מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְדִינָה וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים לְתוֹכָהּ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מִשְׁפָּטָן וְנוֹשְׂאִין מַשָׂאָן מִי צָרִיךְ לִהְיוֹת זָקוּק בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם לֹא בְּנֵי הַמְּדִינָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁבִּזְכוּתָן יִשְׂרָאֵל מִתְנַהֲגִין. הַמָּן בִּזְכוּת מֹשֶׁה, [תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה מַה כְּתִיב שָׁם (יהושע ה, יב) "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת"], עַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן מַה כְּתִיב "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ" שֶׁהָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עֲלֵיהֶן, וְהַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, א -ב) "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה". וְהֵיאַךְ הָיְתָה [הַבְּאֵר] עֲשׂוּיָה (כְּמִין) סֶלַע [כְּמִין כַּוֶּרֶת] וְהָיְתָה מִתְגַּלְגֶּלֶת וּבָאָה עִמָּהֶם בַּמַּסָּעוֹת וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים חוֹנִים וְהַמִּשְׁכָּן עוֹמֵד, הָיָה בָּא הַסֶּלַע וְיוֹשֵׁב לוֹ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, וְהַנְּשִׂיאִים עוֹמְדִים עַל גַּבּוֹ וְאוֹמְרִים (שם כא, יז) "עֲלִי בְּאֵר" וְהָיְתָה עוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ הֵבֵאתִי לָכֶם שְׂלָוִים (ירמיה ב, לא) "הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל" שֶׁמָּא כַּמִּדְבָּר נָהַגְתִּי אֶתְכֶם "אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה" לֹא אֲנִי בְּעַצְמִי הָיִיתִי מֵאִיר לָכֶם [מֵאַפֵלְכֶם] שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא) "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם". דָּבָר אַחֵר "מַאְפֵּלְיָה", שֶׁמָּא אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי מֵבִיא לָהֶם [טוֹבָה] וְהִלְקַשְׁתִּי אוֹתָהּ, וְאֵין מַאְפֵּלִיָּה אֶלָּא הַלְקָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה". לֹא נָפַל דָּבָר מִמָּה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכֵּן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, (יהושע כא, מג) "לֹא נָפַל דָּבָר מִכָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם" וְכוּ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ט, א) "מִי יִתְּנֵנִי בַּמִּדְבָּר", מָשָׁל לְנָשִׂיא שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְּדִינָה וּבָרְחוּ, נִכְנַס בַּשְּׁנִיָה וּבָרְחוּ, נִכְנַס לְעִיר אַחֶרֶת חָרֵבָה וְרָאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי מְדִינָה וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ, אָמַר [הַנָּשִׂיא] זוֹ הָעִיר טוֹבָה מִכָּל הַמְּדִינוֹת, כָּאן אֲנִי בּוֹנֶה לִי אַכְסַנְיָא, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לַיָּם בָּרַח מִפָּנָיו שֶׁנֶּאֱמַר "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס", [נִגְלָה עַל הַר סִינַי בָּרְחוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ד) "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים"], בָּא לְמִדְבַּר חָרֵב קִלְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, יא) "יִשְׁאוּ מִדְבַּר וְעָרָיו", יָרַד לְתוֹכָהּ הִתְחִילוּ שְׂמֵחִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּר בְּתוֹכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לה, א) "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה".
1
ב׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, עַד שֶׁלֹּא עָמַד אֹהֶל מוֹעֵד דִּבֵּר עִמּוֹ בַּסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה", [אַחַר כָּךְ דִּבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד, יט) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן"], אַחַר כָּךְ דִּבֵּר עִמּוֹ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר", וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עִמּוֹ בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, א) "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי". כֵּיוָן שֶׁעָמַד אֹהֶל מוֹעֵד אָמַר יָפָה הִיא הַצְּנִיעוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה י, ח) "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" הִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר "כָּל כְּבוּדָה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה", בַּת מֶלֶךְ זֶה מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, י) ["וַתְּבִיאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן" וְנֶאֱמַר] (ישעיהו יט, ד) "וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדוֹנִים קָשֶׁה" אֵלּוּ הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל הַמִּצְרִיִּים, (שם) "וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם" זֶה מֹשֶׁה שֶׁהוּא מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם".
2