ילקוט שמעוני על התורה תרצ״גYalkut Shimoni on Torah 693

א׳(במדבר ג מז) וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת, אָמַר מֹשֶׁה כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה [לְיִשְׂרָאֵל], אִם אֲנִי אוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי פִּדְיוֹנְךָ, יֹאמַר לִי כְּבָר פְּדָאַנִי בֶּן לֵוִי, מֶה עָשָׂה הֵבִיא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֲלָפִים פְּתָקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן בֶּן לֵוִי, וּשְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתַיִם פְּתָקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, בְּלָלָן וּנְתָנָן בְּקַלְפֵי, אָמַר לָהֶם טְלוּ פִּתְקֵיכֶם, מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ בֶּן לֵוִי, אָמַר לוֹ כְּבָר פְּדָאַךָ בֶּן לֵוִי מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים אָמַר לוֹ תֵּן פִּדְיוֹנְךָ וָצֵא. אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי נֶחֶמְיָה אוֹמֵר, עֲדַיִן מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר, שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר אֵין כָּאן פֶּתֶק שֶׁכָּתַב בּוֹ בֶּן לֵוִי, לְפִיכָךְ לֹא עָלָה בְּיָדִי, אֶלָּא מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל פְּתָקִין כְּמִנְיַן כָּל הַבְּכוֹרוֹת וְכָתַב בָּהֶן בֶּן לֵוִי, וְעוֹד לָקַח פְּתָקִין אֲחֵרִים כְּמִנְיָנָם, וְכָתַב בָּהֶן חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, טְרָפָן וּנְתָנָן בְּקַלְפֵי וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר מוֹשִׁיט יָדוֹ בְּקַלְפֵי, עָלָה פֶּתֶק שֶׁכָּתוּב בּוֹ בֶּן לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁפְּדָאוֹ לֵוִי, וְהָיָה פָּטוּר מֵחֲמֵשֶׁת סְלָעִים, וְאִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק שֶׁל חֲמֵשֶׁת סְלָעִים, אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שָׁם פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ לֵוִי וְלֹא הָיִיתָ רָאוּי לִפְדּוֹת מִן לֵוִי. פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר, יֵשׁ פְּקִידָה לִבְכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר". יֵשׁ פְּקִידָה לְבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כא) "כִּי פָּקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה בָּנִים". יֵשׁ פְּקִידָה לִשְׁמִירָה, [שֶׁנֶּאֱמַר] "וּפְקוּדָתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי". יֵשׁ פְּקִידָה לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, יז) "וְשָׂמְתִּי פְקוּדָּתֵךְ שָׁלוֹם". חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת, בָּעָא מִינֵיהּ פְּלֵימוֹ מֵרַבִּי, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי רָאשִׁין, בְּאֵיזֶה מֵהֶן מְנִיחַ תְּפִלִּין, אָמַר לוֹ [אוֹ] קוּם גַּלֵּי אוֹ קַבִּיל עָלֶיךָ שַׁמְתָּא, אַדְהָכִי וְהָכִי אָתָא הַהוּא גַּבְרָא דְּאִתְיַלִּיד לֵיהּ [יָנוּקָא] בִּתְרֵי רָאשֵׁי, אָמַר לוֹ כַּמָּה בָּעִינָן מִיהַב לְכֹהֵן, אָתָא הַהוּא סַבָּא תָּנָא לֵיהּ חַיָּב לִתֵּן עֶשֶׂר סְלָעִין, אֵינִי וְהַתָּנִי רָמֵי בַּר חָמָא מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח, טו) "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ נִטְרַף בִּשְׁלֹשִׁים יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ" חִלֵּק, שָׁאנִי הָכָא דִּבְּגֻלְגֹּלֶת תָּלָא רַחֲמָנָא.