ילקוט שמעוני על התורה תשי״זYalkut Shimoni on Torah 717

א׳זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. אֵין יָדוּעַ אִם בַּיּוֹם שֶׁנִּגְמַר אוֹ בַּיּוֹם שֶׁהֵחֵל לְהַעֲמִידוֹ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ז, א) "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה" הֲרֵי כִּלּוּי אָמוּר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (בְּיוֹם) [אַחֲרֵי] הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי, הָא יָדַעְתָּ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ לֹא בַּיּוֹם שֶׁנִּגְמַר אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁהֵחֵל לְהַעֲמִיד. יָכוֹל שֶׁהוּא נִמְשָׁח מֵעַתָּה, אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לֹא יִמָּשַׁח לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲבָל יִמָּשַׁח לֶעָתִיד לָבֹא. אָמַרְתָּ [זֹאת], עוֹד אֵינוֹ נִמְשָׁח לֶעָתִיד לָבֹא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ז, לה) "זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן" וְגוֹ', שֶׁהֵן נִמְשָׁחִין מֵעַתָּה, אָמַרְתָּ "זֹאת" אֵינָן נִמְשָׁחִין מֵעַתָּה, וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר לֹא יִמָּשְׁחוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲבָל יִמָּשְׁחוּ לֶעָתִיד לָבֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת", אֵינָן נִמְשָׁחִין לֶעָתִיד לָבֹא, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "אֵלֶּה שְׁנֵי בְּנֵי הַיִּצְהָר", זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד, זֶה מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל". אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן, כֵּן מִשְׁקָלָן. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל", אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּדְבוּ מֵעַצְמָן כֻּלָּן שָׁוֶה וְלֹא הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁאִלּוּ הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם, אַתֶּם חֲלַקְתֶּם כָּבוֹד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וַאֲנִי חוֹלֵק לָכֶם כָּבוֹד. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. (לעיל פסוק יג) קַעֲרַת כֶּסֶף. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִזְרָק אֶחָד. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְקַדְּשִׁים אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָם וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן", וְכִי בָּהֶן מְנַסְּכִין, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ד, ז) "אֶת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ", אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְקַדְּשִׁין אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן. אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין, בְּהֵמָה גַּסָּה מִנַּיִן אִם שְׁחוֹרוֹת שְׁחוֹרוֹת אִם לְבָנוֹת לְבָנוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה". אֵין לִי אֶלָּא מִדַּת בְּהֵמָה גַּסָּה, מִדַּת בְּהֵמָה דַקָּה מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁשִּׁים. (במדבר ז פט) וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, (כָּתוּב בְּרֶמֶז ת"ל, וּבְרֶמֶז תל"א).