ילקוט שמעוני על התורה תשמ״בYalkut Shimoni on Torah 742

א׳תַּנְיָא אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִים כְּמֵת עָנִי וּמְצוֹרָע וְסוּמָא וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים. עָנִי, דִּכְתִיב "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ". מְצֹרָע, דִּכְתִיב "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת". סוּמָא, דִּכְתִיב (איכה ג, ו) "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם". וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, דִּכְתִיב (בראשית ל, א) "הָבָה לִי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (כָּתוּב בְּרֶמֶז קכ"ז). אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. יֵשׁ אָדָם אוֹמֵר אֶעֱקֹר שִׁנִּי, שֶׁנָּשְׁכָה אֶת לְשׁוֹנִי, אֶקְטַע יָדִי, שֶׁהִכְּתָה בְשָׂרִי, אֵין הַצַּדִּיקִים מוֹשְׁלִין בְּעַצְמָן אֶלָּא בַּאֲחֵרִים.

ב׳וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ [שְׁאֵלוֹתָיו צָרִיךְ] שֶׁיֹּאמַר שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי תַחֲנוּנִים וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו. אֶל ה' לֵאמֹר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר", אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ אִם לָאו עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק וְגוֹ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז קע"ז). אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה. שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ הוּא עוֹמֵד הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה.

ג׳דָּבָר אַחֵר שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אֲחוֹתוֹ נְתוּנָה בְּצָרָה וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה.

ד׳דָּבָר אַחֵר לֹא זֶהוּ מֹּשֶׁה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כב, כח) "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ", וְאוֹמֵר "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה". מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּיבָה בִּפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו כַּמָּה אַרְכָן הוּא זֶה. אָמַר לָהֶם כְּלוּם מַאֲרִיךְ הוּא יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים ט, כה) "אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה". שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּיבָה בִּפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מְקַצֵּר יוֹתֵר מִדַּאי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו כַּמָה קַצְרָן הוּא זֶה. אָמַר לָהֶם כְּלוּם מְקַצֵר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ". אָמַר רַב חִסְדָּא כֹּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ. מִנָּלָן. מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ".

ה׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים. רַבִּי אָחָא בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי נְזִיפוֹת נְזָפָהּ. אִלּוּ אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם נָזַף בָּהּ צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא נִכְלֶמֶת שִׁבְעָה. אִי מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, קַל וָחֹמֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבָּעָה עָשָׂר. דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעָה. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נָגַח נָגַף נָשַׁךְ רָבַץ בָּעַט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן וּמָה אִם בַּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים [שֶׁהוּא פָּטוּר], הֶחֱמִיר בַּקֶּרֶן, מָקוֹם שֶׁהֶחֱמִיר עֲלֵיהֶם, בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֵינוֹ דִין שֶׁנַחְמִיר עָלֶיהָ בַּקֶּרֶן. אָמְרוּ לוֹ דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק. וְרַבִּי טַרְפוֹן לֵית לֵיהּ דַּיּוֹ, וְהָא דַּיּוֹ דְּאוֹרָיְתָא הוּא, דְּתַנְיָא מִדִּין קַל וָחֹמֶר כֵּיצַד, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ וְגוֹ' [קַל וָחֹמֶר לַשְּׁכִינָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, אֶלָּא דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן]. כֵּי לֵית לֵיהּ דַּיּוֹ הֵיכָא דְּמִיפְרָךְ קַל וָחֹמֶר, הֵיכָא דְּלֹא אִיפְרַךְ קַל וָחֹמֶר אִית לֵיהּ דַּיּוֹ, רַבִּי טַרְפוֹן שִׁבְעָה לַשְּׁכִינָה לָא כְתִיבֵי אֶלָּא קַל וָחֹמֶר אַיְתֵי אַרְבָּסָר, אָתָא דַּיּוֹ אַפִּיק שִׁבְעָה וְאוּקִי שִׁבְעָה, חֲצִי נֶזֶק כְּתִיב בְּאוֹרָיְתָא וְאָתָא קַל וָחֹמֶר וְאַיְתִי חֲצִי נֶזֶק אַחֲרִינָא וְנַעֲשֶׂה נֶזֶק שָׁלֵם, אִי דְּרַשְׁתְּ דַּיּוֹ וְאַפְקֵיּהּ אִיפְרִיךְ לֵיהּ קַל וָחֹמֶר. וְרַבָּנָן שִׁבְעָה דִּשְׁכִינָה כְּתִיבֵי, דִּכְתִיב "תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים". וְרַבִּי טַרְפוֹן, הַהִיא שִׁבְעָה תִסָּגֶר, דְּדָרְשִׁינָן דַּיּוֹ הוּא. וְרַבָּנָן, כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים. וְרַבִּי טַרְפוֹן, הַהוּא דַּאֲפִלּוּ בְּעָלְמָא דָּרְשִׁינָן דַּיּוֹ, שֶׁלֹּא תֹאמַר הָכָא מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֲבָל בְּעָלְמָא לָא, קָא מַשְׁמַע לָן. וַתִּסָּגֵר מִרְיָם. (כָּתוּב בְּרֶמֶז תקי"ח). וְהָעָם לֹא נָסַע. לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִין לוֹ, מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתֵּתַצַּב אֲח(וֹ)תוֹ מֵרָח(וֹ)ק", לְפִיכָךְ עִכֵּב לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָרוֹן וּשְׁכִינָה כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם". יוֹסֵף זָכָה בְּעַצְמוֹת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, (בראשית נ, ז) "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו", מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה. מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יט) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יּוֹסֵף", מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שם לב, מט) "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ, זֶה נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן, וְלֹא נִקְבַּר אֶלָּא בִּשְׂדֵה נַחֲלָתוֹ שֶׁל גָּד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כ-כא) "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד וְגוֹ' וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ" וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נָתוּן עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבָּעָה מִילִין מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִ[ים] "צִדְקַת ה' עָשָׂה" וְגוֹ'. וְלֹא מֹשֶׁה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסְפָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, ח) "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ".

ו׳(במדבר יב טז) וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת. וְכִי שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת הָיוּ, שֶׁנָּסְעוּ מִזּוֹ וְחָנוּ בְּזוֹ, אֶלָּא כֵּיוַן שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל לֹא הִסְפִּיקוּ לַהֲלֹךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם, וְחָזְרוּ וְחָנוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם" וְגוֹ'. אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ כֵּיוַן שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּהֵמְתָּן לִסַּע מִיָּד שֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ הָפְכוּ פְּנֵיהֶן, סְבוּרִין שֶׁמָּא הֶעָנָן מַקְדִּים לִפְנֵיהֶן, וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ, לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְלֹא מָצְאוּ אוֹתָן, מְבַקְּשִׁין אֶת הַבְּאֵר וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ, מִיָּד חָזְרוּ לַחֲצֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת", לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁבִּשְׁבִיל מִרְיָם לֹא קָדַם הֶעָנָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁהֱיִיתֶם בְּטֵלִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה הֱיִיתֶם מְסִיחִים בִּבְנֵי אָדָם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אַתֶּם לְמֵדִים תּוֹרָה מִפִּי וַאֲנִי מַרְבֶּה לָכֶם שָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, יג) "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'" וְגוֹ'.

ז׳פרשת שלח

ח׳(במדבר יג א-ב) שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא, יְלַמְּדֶנּוּ רַבֵּנוּ מַהוּ לִפְרֹשׂ לַיָּם הַגָּדוֹל קֹדֶם לַשַּׁבָּת שְׁלוֹשָׁה יָמִים, כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מַפְלִיגִין בִּסְפִינָה [לַיָּם הַגָּדוֹל שְׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת] בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה לַהֲלֹךְ לְמָקוֹם רָחוֹק, אֲבָל אִם מְבַקֵּשׁ לִפְרֹשׂ כְּגוֹן מִצֹּר לְצִידוֹן מֻתָּר לוֹ לִפְרֹשׂ אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לֵילֵךְ מִבְּעוֹד יוֹם. וְאִם הָיָה שְׁלִיחַ מִצְוָה, מִצְוָה לוֹ לִפְרֹשׂ אֵיזֶה יוֹם שֶׁיִּרְצֶה. וְכֵן שָׁנִינוּ, שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה, שֶׁאֵין לְךָ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשָׁלִיחַ שֶׁהוּא מִשְׁתַּלֵּחַ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ לְהַצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, כְּאוֹתָן שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן, וּמִי הָיוּ פִּנְחָס וְכָלֵב. אֲבָל שְׁלוּחִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה רְשָׁעִים הָיוּ, (שֶׁנֶּאֱמַר) [הֲוֵי] "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם", "אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב", אֵלּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁלְחוּ הַמְּרַגְּלִים וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָשׁוֹן הָרַע עַל הָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מַה לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְרַשְּׁלוּ בַּדָּבָר, מִיָּד עָמַד כָּלֵב וְהִשְׁתִּיק כָּל אוֹתָן הָאוּכְלוּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ל) "וַיַּהַס כָּלֵב" וְגוֹ', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, טוֹבָה גְּדוֹלָה אֲנִי מַחֲזִיק לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, לו) "זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" כוּ'. רַבִּי אָחָא הַגָּדוֹל פָּתַח, "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם", מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהִתְנָה עִמּוֹ, וְאָמַר לוֹ בּוֹא לֵךְ עִמִּי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ מַתָּנָה, הָלַךְ עִמּוֹ וּמֵת, אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת אָבִיךָ אֵינִי חוֹזֵר בִּי בְּמַתָּנָה שֶׁאָמַרְתִּי לִתֵּן לוֹ, בּוֹא וְטֹל אוֹתָהּ. כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָאוֹהֵב זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם מא, ח) "זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בּוֹא לֵךְ עִמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א) "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ", הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁהוּא נוֹתֵן (לְךָ) [לוֹ] מַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג, יז) "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה", [מֵת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב], אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנֵיתִי עִם הָאָבוֹת לִתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וּמֵתוּ, אֵינִי חוֹזֵר בִּי, אֶלָּא "וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם". שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, כו) "כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לַעֵינַיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו", לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהַיַּיִן יָפֶה הוּא אוֹמֵר לָאֲרִיסִין הַכְנִיסוּהוּ לְבֵיתִי, וּכְשֶׁהוּא נַעֲשָׂה חֹמֶץ אוֹמֵר הַכְנִיסוּ הַחֹמֶץ לְבָתֵּיכֶם. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרָאָה הַזְּקֵנִים [מַעֲשֵׂיהֶם] כְּשֵׁרִים אָמַר "אֶסְפָה לִי" קָרָא אוֹתָן לִשְׁמוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַמְּרַגְּלִים שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא קָרָא אוֹתָן לִשְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁלַח לְךָ". [זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כו, ו) "מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל", וְכִי כְּסִילִים הָיוּ הַמְּרַגְּלִים הֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר] שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב אֲנָשִׁים הֵן צַדִּיקִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א יז, יב) "וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים", וְכֵן חַנָּה אוֹמֶרֶת "וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים", וּלְאֵלּוּ אַתָּה קוֹרֵא כְּסִילִים, אֶלָּא עַל שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, יח) "וּמוֹצִיא דִּבָּה הוּא כְסִיל", וְאַף עַל פִּי כֵן בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ, וְעָשׂוּ עַצְמָם כְּסִילִים, וַעֲלֵיהֶם אָמַר מֹשֶׁה (דברים לב, כ) "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה" וְגוֹ', שֶׁנִּבְחֲרוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַל פִּי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם א, כג) "וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים", מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה, וְאַף מֹשֶׁה לֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם מִדַּעַת עַצְמוֹ עַד שֶׁנִּמְלַךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, [וְאָמַר] פְּלוֹנִי מִשֵּׁבֶט פְּלוֹנִי רָאוּי הוּא, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאוּיִּין הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה'", וְאַחַר כָּךְ לְסוֹף אֲרְבָּעִים יוֹם נֶהֶפְכוּ וְעָשׂוּ כָּל אוֹתָהּ צָרָה וְהֵן גָּרְמוּ לְאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁלָּקוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר "שְׁלַח לְךָ". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מד, יח) "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ (בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ) כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם", מָה רָאָה לוֹמַר אַחַר מַעֲשֵׂה מִרְיָם שְׁלַח לְךָ, אֶלָּא שֶׁהָיָה צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵם בָּאִים וְאוֹמְרִים לָשׁוֹן הָרַע עַל הָאָרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין עוֹנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע מַהוּ, לְפִיכָךְ סָמַךְ הָעִנְיָן זֶה לַזֶּה, לְפִי שֶׁדִּבְּרָה מִרְיָם בְּאָחִיהָ לָקְתָה בְּצָרַעַת, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַכֹּל יוֹדְעִין עוֹנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע. שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת" וְגוֹ', אַחַר שֶׁרָאוּ (לוֹמַר) [חֹמֶר] לָשׁוֹן הָרַע וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּמַעֲשֵׂה מִרְיָם אַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ לִלְמֹד, לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ", לְכָךְ כָּתַב שִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים אַחַר מַעֲשֵׂה מִרְיָם.

ט׳דָּבָר אַחֵר "שְׁלַח לְךָ", אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שְׁלַח לְךָ, לֹא הָיָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּלְכוּ, לָמָּה, שֶׁכְּבָר אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ז) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה", וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם יא, י) "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" וְגוֹ', וְעַד שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם אָמַר לָהֶם "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם" וְגוֹ', וּמַהוּ שְׁלַח לְךָ, אֶלָּא הֵם בִּקְּשׁוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ לַתְּחוּמִים אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, (דברים א, כא) "רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ", בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר (שם, כב) "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (נחמיה ט, יז) "וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ", וְאוֹמֵר "וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם", אֶלָּא אָמְרוּ (דברים א, כב) "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ", שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּתוֹרָתוֹ. וְכֵן אוֹמֵר דָּוִד "לֹא הֶאֱמִינוּ (בְּתוֹרָתוֹ) [בֵּאלֹהִים]. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לְמָה הָיוּ דּוֹמִין, לְמֶלֶךְ שֶׁזִּימֵן לִבְנוֹ אִשָּׁה נָאָה בַּת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, זִמַּנְתִּי לְךָ אִשָּׁה בַּת טוֹבִים וַעֲשִׁירָה אֵין כְּמוֹתָהּ בָּעוֹלָם, אָמַר לוֹ הַבֵּן, אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אוֹתָהּ שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲמִין לְאָבִיו מִיָּד הֻקְשָׁה הַדָּבָר וְהֵרַע לְאָבִיו, אָמַר אָבִיו, מָה אֶעֱשֶׂה אִם אוֹמַר לוֹ אֵינִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ עַכְשָׁיו הוּא אוֹמֵר כְּעוּרָה הִיא לְפִיכָךְ לֹא רָצָה לְהַרְאוֹתָהּ, לְסוֹף אָמַר לוֹ, רְאֵה אוֹתָהּ וְתֵדַע שֶׁלֹּא כִּחַשְׁתִּי לְךָ, וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתָּ לִי קוֹנֵס אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ אֶלָּא לְבִנְךָ אֲנִי נוֹתְנָהּ, וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל, טוֹבָה הִיא, וְלֹא הֶאֱמִינוּ אֶלָּא אָמְרוּ "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מְעַכֵּב אֲנִי עֲלֵיהֶם הֵם אוֹמְרִים לְפִי שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לֹא הֶרְאָה, אֶלָּא יִרְאוּ אוֹתָהּ, וּבִשְׁבוּעָה שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם נִכְנָס לְתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כג) "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ" אֶלָּא לִבְנֵיהֶם אֲנִי נוֹתְנָהּ. כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לְמֹשֶׁה (דברים א, כב) "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים" הִתְחִיל מֹשֶׁה עוֹמֵד וְתוֹהֶה, אָמַר [אִי] אֶפְשָׁר לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד שֶׁאֶמָּלֵךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלַךְ וְנִמְלַךְ וְאָמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ מְבַקְּשִׁין בָּנֶיךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָא אֵין זֶה תְּחִלָּה לָהֶם, עַד שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם הִלְעִיגוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר "זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", לְמוּדִים הֵן בְּכָךְ, אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, כב) "יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא", אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתָּ שְׁלַח לְךָ לְעַצְמְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁלַח לְךָ". אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, (דברים א, כב) "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ", אָמַר לָהֶם, לָמָּה, אָמְרוּ לוֹ, שֶׁכְּבָר הִבְטִיחָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָנוּ שֶׁאָנוּ נִכְנָסִים לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְיוֹרְשִׁין כָּל טוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו, יא) "וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב", וַהֲרֵי שָׁמְעוּ שֶׁאָנוּ נִכְנָסִים, וְהֵם עוֹשִׂין בָּהֶן בָּתֵּי מַטְמוֹנִיּוֹת, שֶׁאִם מַטְמִינִים הֵן אֶת מָמוֹנָם וְאָנוּ נִכְנָסִין וְלֹא נִמְצָא כְּלוּם נִמְצָא דְּבָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּטֵל, אֶלָּא יֵלְכוּ מְרַגְּלִים לְפָנֵינוּ וְיַרְאוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "וְיַחְפְּרוּ לָנוּ", יֵלְכוּ וְיַעַמְדוּ עַל מַה שֶּׁחָפְרוּ בָּאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כֵּן נִלְכַּד בְּיָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, כג) "וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר". זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם", רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נֶחֶמְיָה, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר מַהוּ "כִּסְלָם" מַחֲשַׁבְתָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ג, ד) "אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים", וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ טִפְּשׁוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד, ה) "הַכְּסִיל חוֹבֵק אֶת יָדָיו". (וְאֶחָד הָיָה) [ר"א] אוֹמֵר בִּטְחוֹנָן, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי". (תהלים שם, ח) "וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם", רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָכַל אֶת פְּרִי הָאִילָן וְנִטְרַד מִן הַגָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כד) "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם", וְאֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ עַל כַּמָּה מִצְווֹת אֲנִי מַאֲרִיךְ רוּחִי לָהֶם. וְרַבִּי נֶחֶמְיָה אָמַר "וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם" כְּאַבְרָהָם, עַל יְדֵי שֶׁאָמַר לְפָנַי (שם טו, ח) "בַּמָה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" לֹא הֶאֱרַכְתִּי רוּחִי, אֶלָּא מִיָּד אָמַרְתִּי לוֹ "יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ", וְאֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ עַל כַּמָּה מִצְווֹת וַאֲנִי מַאֲרִיךְ רוּחִי עִמָּהֶם, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ "וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה", וּמִי הָיוּ אֵלּוּ שֵׁבֶט אֶפְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים שם, ט) "בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת".

י׳דָּבָר אַחֵר, אֵינִי מַשְׁוֶה אוֹתָם לַאֲבוֹתָם, שֶׁאֲבוֹתָם אָמַרְתִּי לָהֶם "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיָּד מִצְרַיִם" וְגוֹ' וְלֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לָהֶם אֶלָּא גָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם מִיתָה בַּמִּדְבָּר עַל יְדֵי שֶׁהִכְעִיסוּ אוֹתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, לה) בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ", אֲבָל אֵלּוּ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאֲנִי מַכְנִיסָם לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, לט) "וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע" קִיַּמְתִּי דְּבָרִי, "דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ", אֶלָּא אָמְרוּ (דברים א, כב) "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ" וְגוֹ'. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, שְׁלַח לְךָ מִדַּעְתְּךָ, וְכִי אָדָם בּוֹרֵר חֵלֶק רַע לְעַצְמוֹ, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (דברים א, כג) "וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר", [בְּעֵינַי] וְלֹא בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם. (שם, כב) "וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ", לֹא נִתְכַּוְּנוּ אֶלָּא לְבָשְׁתָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּתִיב הָכָא "וְיַחְפְּרוּ לָנוּ", וּכְתִיב "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה" וְגוֹ'.

י״אוְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימַאי, מָה רָאָה כְּנַעַן לְהִזָּכֵר כָּאן, אֶלָּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל (דברים ט, ה) "לֹא בְּצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ וְגוֹ' כִּי בְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע", וְאֵין רָשָׁע אֶלָּא שִׁבְעָה עֲמָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי בְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה", רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל זְכוּת שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ, נִזְכַּר לְיִצְחָק שֶנּוֹלַד לְאַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה, וְשָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה, וּכְנַעַן "כ'" עֶשְׂרִים, "נ'" חֲמִשִּׁים, ע' שִׁבְעִים, נ' חֲמִשִּׁים, הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים שָׁנָה.

י״ב(במדבר יג ג) וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, אָמַר לָהֶם לֹא תִּכָּנְסוּ כְּגַנָּבִים, וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם עַל מָה בָּאתֶם עָלֵינוּ, תֹּאמְרוּ לָהֶם עַל חָמֵשׁ תְּאֵנִים וְעַל חֲמִשָׁה רִמּוֹנִים וְעַל אֶשְׁכּוֹל אֶחָד שֶׁל עֲנָבִים, אִם יֹאמְרוּ לָכֶם שֶׁמָּא לַעֲקֹר אִילָנֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְלָקֹץ אֲשֵׁרָה בָּאתֶם עָלֵינוּ, תֹּאמְרוּ לָהֶן לָאו, נִכְנְסוּ כִּשְׁלוּחִים, וְיָצְאוּ כַּחֲמוֹרִים, הִגִּיעוּ לְחֶבְרוֹן נָטְלוּ מִשָּׁם חָמֵשׁ תְּאֵנִים וְחֲמִשָׁה רִמּוֹנִים וְאֶשְׁכּוֹל אֶחָד שֶׁל עֲנָבִים, צָוַח בָּהֶם תַּלְמַי צְוָחָה אַחַת וְנָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה, הִתְחִילוּ מְנַפְּחִים בְּפִיהֶם וּמְנַשְּׁבִים בְּאַפָּם עַד שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם, אַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהֶם עַל מָה בָּאתֶם (עֲלֵיהֶם) [עָלֵינוּ, שֶׁמָּא לְהַכְרִית אִילָנוֹת וַאֲשֵׁרָה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה בָּאתֶם עָלֵינוּ] וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם הוּא וּלְמִי שֶׁהוּא רוֹצֶה נוֹתְנוֹ, [אָמְרוּ לָהֶם לָאו], שִׁגְּרוּם בְּשָׁלוֹם וְלֹא הֲרָגוּם, וּבִשְׂכַר זֶה שִׁיֵּר מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד גָּלוּת הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַד אוֹתָהּ שָׁעָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה שֶׁבָּאוּ מְרַגְּלִים נִכְנַס וְיָשַׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין לְפָנָיו שְׁנֵים עָשָׂר מִיל וּלְכָל צַד שָׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל אֶת קוֹלוֹ עַד תְּחוּם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ מְרַגְּלִים פִּנּוּ לָהֶם מָקוֹם וְיָשְׁבוּ בֵּינוֹתָם, אָמַר לָהֶם מִפְּנֵי מָה אַתֶּם יוֹשְׁבִים אִמְרוּ מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם, מִיָּד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ (להלן פסוק לב-לג) "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא וְגוֹ' וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים". מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָמִית עֲשָׂרָה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁרָצוּ אַחַר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן [לִרְגֹּם אוֹתָם בַּאֲבָנִים] עַד שֶׁנִּכְנְסוּ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

י״ג(במדבר יג ד-טו) וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ מְרַגְּלִים עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶם נִקְרְאוּ, וְלֹא עָלָה בְּיָדֵינוּ אֶלָּא אֶחָד, סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל שֶׁסָּתַר דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, [מִיכָאֵל] שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ מָךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אַף אָנוּ נֹאמַר, נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי, שֶׁהֶחְבִּיא דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, [וָפְסִי] שֶׁפָּסַע עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

י״דלְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, כְּתִיב (יהושע טו, יז) "וְיִלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב", וּכְתִיב "כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה", אַמַּאי קָרִי לֵיהּ בֶּן יְפֻנֶּה, שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. וְאַכַּתִּי בֶּן קְנָז הוּא, וְהָכְּתִיב "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן", וְאַמַּאי קָרִי לֵיהּ "בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב", אֲחוֹהִי דְּכָלֵב מִן אִמֵּיהּ דַּהֲוָה לֵיהּ כָּלֵב חוֹרְגֵיהּ דִּקְנָז, דַּיְקָא נַמִּי דִּכְתִיב (במדבר לב, יב) "כָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִי" וְלֹא בֶּן קְנָז.

ט״ו(במדבר יג טז) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ, מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, אָמַר לוֹ יָה יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. וּמָה רָאָה מֹשֶׁה לְהוֹסִיף עַל שְׁמוֹ שֶׁל הוֹשֵׁעַ יוֹ"ד, אֶלָּא כָּלֵב נָטַל שְׂכָרוֹ מִן הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יד, ט) "אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה", וִיהוֹשֻׁעַ נָטַל שְׂכַר עֲשָׂרָה מְרַגְּלִים שֶׁנִּתְוַסֵּף שְׁמוֹ יוֹ"ד עֲשָׂרָה. לְפִי שֶׁהוֹסִיף מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הוֹסִיפוּ לוֹ עַל שְׁמוֹ. (במדבר יג יז-כ) עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וְלָמָּה בַּנֶּגֶב, שֶׁכֵּן הַתַּגָּרִין עוֹשִׂין מַרְאִין אֶת הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח. וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אָמַר לָהֶם יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים, וְיֵשׁ מְגַדֶּלֶת אוּכְלוּסִין וְיֵשׁ מְמַעֶטֶּת אוּכְלוּסִין, כָּךְ פְּקָדָן וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב, וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה, וּמִנַּיִן אַתֶּם יוֹדְעִים כֹּחָן, אִם בְּמַחֲנַיִם הֵם שְׁרוּיִם הֵם גִּבּוֹרִים וּבוֹטְחִין עַל כֹּחָם, וְאִם בְּמִבְצָרִים חַלָּשִׁים הֵם וְלִבָּם רַךְ, וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּים אוֹ שְׁמֵנִים, אָמַר לָהֶם הִסְתַּכְּלוּ בַּאֲבָנִים וּבִצְרוֹרוֹת שֶׁלָּהּ, אִם שֶׁל צוּנְּמָא הֵם הֵם שְׁמֵנִים, וְאִם שֶׁל חַרְסִית הֵם, הֵם רָזִים. וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין תְּקוּפַת תַּמּוּז בְּלֹא תְּאֵנִים וַעֲנָבִים.

ט״זהֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה רְאוּ אִם אִיּוֹב קַיָּם שֶׁשְּׁנוֹתָיו דּוֹמִין לְעֵץ, וּמֵגֵן עַל דּוֹרוֹ כָּעֵץ.