ילקוט שמעוני על התורה תשס״וYalkut Shimoni on Torah 766
א׳מֵהַרֲרֵי קֶדֶם, אֲמַר לֵיהּ צוֹפֶה אֲנִי נְבוּאָה שֶׁבֶּהָרִים הַגְּדוֹלִים תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִגַּע בָּהֶם.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ", אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא צַדִּיקִים כְּשֶׁהֵם מְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל אֵין נוֹשְׂאִין קוֹל גָּדוֹל, מֹשֶׁה כְּשֶׁבֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא בֵרְכָם בְּקוֹל גָּדוֹל אֶלָּא (דברים לג, א) "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה", וּבִלְעָם מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בְּיוֹתֵר וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים, קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ". כָּךְ בִּלְעָם הָרָשָׁע, מֵעִירוֹ לֹא בָא אֶלָּא לְקַלֵּל, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּאָה לְיָדוֹ הִתְחִיל נוֹשֵּׂא קוֹלוֹ וְהָיָה מְבָרְכָן בְּקוֹל גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת מַה בְּרָכוֹת הוּא מְבָרְכָן וְיַכְנִיסוּ בָּהֶן עַיִן רָעָה וְיָבוֹאוּ וְיַעֲשׂוּ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי לַזָּקֵן (בראשית יב, ג) "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלֶךָ אָאֹר", אוֹתָהּ קְלָלָה תֵּחָשֵׁב לְאוֹתוֹ הָאִישׁ.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל". כַּמָּה הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל בִּלְעָם הוֹלֵךְ. רַבִּי יוֹחָנן אֲמַר שִׁשִּׁים מִילִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר שִׁבְעִים אֻמּוֹת שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל בִּלְעָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר נָתַן הָאֱלֹהִים כֹּחַ בְּקוֹלוֹ וְהָיָה עוֹלֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה צוֹפֶה וְרָאָה הָאֻמּוֹת שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ לַכּוֹכָבִים וְלָעֵץ וְלָאֶבֶן, לְפִיכָךְ נָתַן כֹּחַ בְּקוֹלוֹ שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי", מֵהֵיכָן שֶׁהֵן בָּאִין עָלֵינוּ בְּכֹחַ [בְּרָכוֹת], בָּאנוּ בְּדִבּוּר לְקַלְּלָן. מִן אֲרָם, שְׁתֵּי פַּטְרִיקִים שֶׁל בְּרָכוֹת יֵשׁ לָהֶם מֵאֲרָם, כֵּיצַד, אַבְרָהָם יָצָא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וְנִטְעַן כָּל אוֹתָן בְּרָכוֹת (בראשית יב, א-ב) "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ' וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" וְגוֹ', וְיַעֲקֹב הָלַךְ לַאֲרַם נַהֲרַיִם וְנִטְעַן כָּל אוֹתָן בְּרָכוֹת "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ", וּמֵהֵיכָן שֶׁהֵן בָּאִין עָלֵינוּ בְּכֹחַ בְּרָכוֹת בָּאנוּ לְקַלְּלָם מִן אֲרָם. דָּבָר אַחֵר אֲמַר לֵיהּ אַתָּה אוֹמֵר לִי לְקַלְּלָם, אִלּוּלֵי הֵם לֹא הָיִיתִי בָעוֹלָם, כֵּיצַד, מִלְכָּה וְשָׂרָה הָיוּ אֲחָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא, כט) "וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים" וּשְׁתֵּיהֶן הָיוּ עֲקָרוֹת, וְכֵיוָן שֶׁנֶּעֱקַד יִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (בראשית כב, יח) "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" הָיָה אַבְרָהָם מְהַרְהֵר וְאוֹמֵר אֲחֵרִים מִתְבָּרְכִין בִּזְכוּתִי וּמִלְכָּה קְרוֹבָתִי אֲחוֹת אִשְׁתִּי לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לְהִפָּקֵד, מִיָּד (שם, כ) יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִיא יָלְדָה מִלְכָּה בָנִים" אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא "גַם הִיא", שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה שָׂרָה עֲקָרָה וְנִפְקְדָה כָּךְ מִלְכָּה נִפְקְדָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כֹּל נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִן מִלְכָּה עָמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ" זֶה אִיּוֹב שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, א) "אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ", "אֶת בּוּז אָחִיו" זֶה אֱלִיהוּא בֶּן בְּרַכְאֵל הַבּוּזִי, "וְאֶת קְמוּאֵל" זֶה בִלְעָם וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קְמוּאֵל שֶׁקָּם כְּנֶגֶד אֻמָּתוֹ [שֶׁל אֵל], זֶהוּ שֶׁאָמַר בִּלְעָם לְבָלָק אִלּוּלֵא הֵם לֹא הָיִינוּ בָעוֹלָם וְכָךְ בָּאנוּ לִפְרֹעַ מִן אֲרָם.
3
ד׳(במדבר כג ח) מָה אֶקֹב לֹא קַבֹּה אֵל, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לְהִתְקַלֵּל לֹא נִתְקַלְּלוּ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת דִּכְתִיב (בראשית כז, טז) "וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים" וְגוֹ' אֲמַר לֵיהּ אָבִיו (שם יח-יט) "מִי אַתָּה" אֲמַר לֵיהּ "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ", הַמּוֹצִיא מפִּיו שֶׁקֶר אֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקַלֵּל וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה", וְהֵיאַךְ אֲנִי מְקַלְּלוֹ, הַיְנוּ לֹא קַבֹּה אֵל, דָּבָר אַחֵר בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, לִגְיוֹן שֶׁמָּרַד בַּמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ חַיִּים, וְאֵלּוּ כָּפְרוּ וּמָרְדוּ בּוֹ וְאָמְרוּ (שמות לב, ח) "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" לֹא הָיוּ רְאוּיִּין לִכְלָיָה, אַף עַל פִּי כֵן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא זָז מֵחִבָּתָן אֶלָּא לִוָּה עֲלֵיהֶן עַנְנֵי כָבוֹד וְהַמָּן וְהַבְּאֵר וְכֵן הוּא אוֹמֵר (נחמיה ט, יח-כ) "אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וְגוֹ' וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא (עֲשִׂיתָם כָּלָה) [עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר] וְגוֹ' וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם" וְהֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְקַלְּלָם. בַּשָּׁעָה שֶׁהָיָה מְצַוֶּה אוֹתָם עַל הַבְּרָכוֹת וְעַל הַקְּלָלוֹת, בַּבְּרָכוֹת הוּא מַזְכִּירָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז, יב) "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם" וּבַקְּלָלוֹת לֹא הָיָה (תּוֹבְעָן) [מַזְכִּירָן] שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה", וְעוֹד כְּשֶׁהֵן חוֹטְאִין וְאוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם קְלָלָה אֵינוֹ כְתִיב שֶׁהוּא מְבִיאָן אֶלָּא בַּבְּרָכוֹת הוּא מְבָרְכָן, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שם כח, א) "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ' וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן" וְגוֹ', "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה", וּבַקְּלָלוֹת כְּתִיב (שם, טו) "וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ' וּבָאוּ עָלֶיךָ", מֵעַצְמָן, הָוֵי מָה אֶקֹב לֹא קַבֹּה אֵל. אֲמַר לֵיהּ הַכְּתוּבִים חוֹלְקִין כָּבוֹד לְיַעֲקֹב וַאֲנִי בָּאתִי לְקַלְּלוֹ, רְאֵה מַה כְּתִיב, (ויקרא א, ב) "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם", מִכֶּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ קָרְבָּן וְלֹא מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵן כְּתִיב "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'... אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם", אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אַתֶּם, וְכֵן (שמות יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", אֲבָל לְעִנְיַן נְגָעִים (ויקרא יג, ב) "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ", אֲבִיהֶם כְּשֶׁבָּא לְקַנְתְּרָם לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ז) "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז" וְגוֹ', מַה כְּתִיב, "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו", הֲרֵי הַכְּתוּבִים חָלְקוּ לוֹ כָבוֹד", מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל.
4
ה׳(במדבר כג ט-י) כִּי מֵרֹאשׁ צֻ(וּ)רִים אֶרְאֶנּוּ, לְהוֹדִיעֲךָ שִׂנְאָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁמִּתּוֹךְ בִּרְכוֹתָיו אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתָיו. לְמָה הוּא דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁבָּא לָקוּץ אֶת הָאִילָן, מִי שֶׁאֵינוֹ בָקִי קוֹצֵץ אֶת הָעֲנָפִים כָּל עָנָף וְעָנָף וּמִתְיַגֵּעַ, וְהַפִּקֵּחַ מְגַלֶּה אֶת הַשָּׁרָשִׁים וְקוֹצֵץ. כָּךְ אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע מָה אֲנִי מְקַלֵּל כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁרְשֵׁיהֶם וְקוֹצֵץ, בָא לִגַּע וּמְצָאָן קָשִׁים, לְכָךְ נֶאֱמַר "כִּי מֵראֹשׁ צֻ(וּ)רִים", [דָּבָר אַחֵר "כִּי מֵרֹאשׁ צֻ(וּ)רִים"]. אֵלּוּ הָאָבוֹת. וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת. הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, כְּשֶׁהוּא מְשַׂמְּחָן אֵין אֻמָּה שְׂמֵחָה עִמָּהֶן אֶלָּא הַכֹּל לוֹקִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, יב) "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ", וּכְשֶׁהָאֻמּוֹת שְׂמֵחִין בָּעוֹלָם הֵן אוֹכְלִין עִם כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת וְאֵין עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". דָּבָר אַחֵר "כִּי מֵרֹאשׁ צֻ(וּ)רִים אֶרְאֶנּוּ", אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם שֶׁקָּדְמוּ לִבְרֵאשִׁית, בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת. הָיָה חוֹפֵר וְיוֹרֵד וּמְבַקֵּשׁ לִתֵּן תְּמַלְיוּם וְהָיָה מוֹצֵא בִצִּים שֶׁל מַיִם וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה לֹא עָשָׂה אֶלָּא חָפַר, בְּמָקוֹם אֶחָד הָיָה מוֹצֵא לְמַטָּה פֶּטְרָא, אָמַר כָּאן אֲנִי בוֹנֶה וְנָתַן תְּמַלְיוּם וּבָנָה. כָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לִבְראוֹת הָעוֹלָם וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹנֵן בְּדוֹר אֱנוֹשׁ, בְּדוֹר הַמַּבּוּל. אָמַר הֵיאַךְ אֲנִי בוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם וּרְשָׁעִים אֵלּוּ עוֹמְדִין וּמַכְעִיסִין אוֹתִי. כֵּיוָן שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְאַבְרָהָם שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד אָמַר הֲרֵי מָצָאתִי פֶּטְרָא לִבְנוֹת עָלֶיהָ וּלְיַסֵּד אֶת הָעוֹלָם, לְכָךְ קָרָא לְאַבְרָהָם צוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם", וּלְיִשְׂרָאֵל קָרָא צֻ(וּ)רִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים עד, ב) "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם". מַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לַכֹּל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵן, וְרָאָה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר תְּנוּ מַלְמָרִין וְקַלְמָרִין לִבְנִי וְכוּ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית א, א) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים", וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוֹאָתֹה". אֲמַר לֵיהּ הַהוּא אֶפִּיקוֹרוֹס לְרַבִּי אֲבִינָא כְּתִיב (דהי"א יז, כא) "מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד", מַאי רְבוּתַיְהוּ, אַתּוּן נַמִּי עַרְבִיתוּ בַּהֲדָן, דִּכְתִיב (ישעיה מ, יז) "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ". אֲמַר לֵיהּ מִדִּידְכוּ אַסְהִידוּ עֲלָן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
5
ו׳מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, כְּשֶׁבָּא בִלְעָם רָאָה אֶת כָּל הַמִּדְבָּר מָלֵא עָרְלוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אָמַר מִי יָכוֹל לַעֲמֹד בִּזְכוּת דַּם בְּרִית מִילָה, שֶׁהִיא מְכֻסָּה בְּעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב" מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהוּ מְכַסִּין אֶת הָעָרְלָה וְאֵת הַדָּם בַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְכֵן הָיוּ יִשְׂרָאֵל מָלִין עַד שֶׁנֶּחֶלְקוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת וְאֶפְרַיִם מָנְעָה לָהֶם בְּרִית מִילָה וְעָמַד אֵלִיָּהוּ זָכוּר לָטוֹב וְקִנֵּא קִנְאָה גְדוֹלָה שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, י) "וַיֹּאמֶר קַנֹא קִנֵּאתִי". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם אַתָּה מְקַנֵּא, קִנֵּאתָ בַּשִּׁטִּים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְקִנֵּאתָ כָּאן, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּרִית מִילָה עַד שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּעֵינֶיךָ. מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים לִהְיוֹת עוֹשִׂין מוֹשַׁב כָּבוֹד (לַמַּלְאָךְ) [לְאֵלִיָּהוּ] שֶׁנִּקְרָא מַלְאַךְ הַבְּרִית שֶׁנֶּאֱמַר "וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים". מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, כַּמָּה עֳפָרִים יֵשׁ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ח, יד) "אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים". כַּמָּה נְעָרִים יֵשׁ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן בְּחוֹתָמֵיהֶן עַד שֶׁהֵן נִכְנָסִין (לְבֵית עוֹלָמָן) [לְחֻפָּתָן]. כַּמָּה נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת יֵשׁ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן בְּחוֹתָמֵיהֶן עַד שָׁעָה שֶׁהֵן נִכְנָסוֹת לְבֵית חֻפָּתָן. מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה אַחַת שֶׁהָיָה אָבִיהָ חָבֵר לְנָכְרִי, וְהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְטִיִביִן אֶת לִבָּן. אָמַר אוֹתוֹ הַנָּכְרִי לְאָבִיהָ תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה [וְהִתְרַצָּה לוֹ אָבִיהָ, וְהִרְגִּישָׁה הַבַּת בַּדָּבָר] וְהֶחֱרִישָׁה בַּדָּבָר עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֻפָּתָהּ וְעָלְתָה לַגַּג וְנָפְלָה וּמֵתָה. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה לָהּ עָלַיִךְ הַכָּתוּב אוֹמֵר וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. דְּרַשׁ (רָבָּא) [רַבִּי אֲבָהוּ] מַאי דִּכְתִיב "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב" וְגוֹ'. מְלַמֵּד שֶׁיּוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמוֹנֶה רְבִעִיּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר מָתַי תָּבוֹא טִפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹצָר מִמֶּנָּה. וַעל דָּבָר זֶה נִסְמֵאת עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, אָמַר מִי שֶׁהוּא קָדוֹשׁ וּמְשָׁרְתָיו קְדוֹשִׁין יָצִיץ בְּדָבָר זֶה, מִיָּד נִסְמֵית עֵינוֹ. הַיְנוּ דִּכְתִיב "וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן". מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, מִי יוּכַל לִמְנוֹת מִצְווֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין בֶּעָפָר, (דברים כב, י) "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו", (שם, ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ", "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה", (ויקרא יט, כג) "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים", (במדבר ה, יז) "וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן". וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, הַרְבִיעִית שֶׁלָּהֶם מִי יוּכַל לִמְנוֹת, אוּכְלוּסִין שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹכָן שֶׁהֵן חוֹטְפוֹת וּמְחַבְּבוֹת אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, טו) "וַתֹּאמֶר לָהּ הֲמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי", "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ", (שם, ט) "וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת", "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ".
6
ז׳מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה מִצְווֹת יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בֶּעָפָר אָמַר רַבִּי מֵאִיר הַפָּחוּת בְּיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עוֹבֵר לוֹ יוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְווֹת, וְחֶשְׁבּוֹן הוּא אֶלָּא שֶׁלֹּא נַטְרִיחַ. וּשְׁלֹמֹה צוֹוֵחַ (שה"ש ד, ג; ו, ז) "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ" אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵן אֶלָּא רֵיקָנִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רָצוּף מִצְווֹת כָּרִמּוֹן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְּסָן (שם ז, ו) "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל", הָרָשׁ וְהֶעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שָׁקוּל עָלַי כְּאֵלִיָּהוּ שֶׁעָלָה בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, "וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן", הַדַּלִּים וְהָרָשִׁים שֶׁבָּהֶן שְׁקוּלִין עָלַי כְּדָנִיֵאל שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ה, כט) "וְהַלְבִּ(י)שׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא". תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם אֲפִלּוּ הֶדְיוֹט שֶׁבָּהֶדְיוֹטוֹת אֵינוֹ פוֹשֵׁט פְּרוּסָה לְתוֹךְ פִּיו עַד שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת, כֵּיצַד, יָצָא לַחֲרֹשׁ הוּא מְקַיֵּם (דברים כב, י) "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר", בָּא לִזְרֹעַ הוּא מְקַיֵּם (שם, ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם", בָּא לִקְצֹר הוּא מְקַיֵּם לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, בָּא לָדוּשׁ הוּא מְקַיֵּם "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ", הֶעֱמִידָהּ כְּרִי הוּא מְקַיֵּם מְצוַת הַתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בָּא לֶאֱפוֹתָהּ הוּא מְקַיֵּם מִצְוַת חַלָּה, הֲרֵי עֶשֶׂר מִצווֹת, וְלֹא (עָשָׂה) [עוֹד] אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוּא בָא לֶאֱכֹל הוּא פוֹשֵׁט שְׁתֵּי יָדָיו לִטֹּל לַיָּדַיִם מַה טַּעַם, אֶלָּא שֶׁהוּא פוֹשְׁטָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵן מְלַמְּדִין עָלָיו סָנֵיגוֹרְיָא, אֲמַר לֵיהּ, רִבּוֹנִי, הֲרֵי עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת לְפָנֶיךָ, אֵינָם טוֹעֲמוֹת, עַד שֶׁיִּתְקַיְּמוּ עֶשֶר מִצְווֹת בֶּעָפָר, לְפִיכָךְ אָמַר בִּלְעָם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂין כַּמָּה מִצְווֹת בֶּעָפָר מִי יָכוֹל לְקַלְּלָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב".
7