ילקוט שמעוני על התורה תשע״בYalkut Shimoni on Torah 772

א׳לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, [שֶׁעֲדַיִן הוּא קַיָּם]. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם". וְאוֹמֵר וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו וְגוֹ', וְכִי קָרְבָּן הִקְרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כַּפָּרָה, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַשּׁוֹפֵךְ דָּמָן שֶׁל רְשָׁעִים כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּן. בַּעַל מוּם, דַּעֲבוֹדָתוֹ פְסוּלָה מִנָּלָן. אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל דַּאֲמַר קְרָא לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא כְּשֶׁהוּא חָסֵר וְהָא שָׁלוֹם כְּתִיב. אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וַי"ו דְּשָׁלוֹם קְטִיעָא הִיא. הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה מִנָּלָן. אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל דַּאֲמַר קְרָא וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בֵּין זֶרַע כָּשֵׁר בֵּין זֶרַע פָּסוּל אֲבוּהָ דִשְׁמוּאֵל אֲמַר, מֵהָכָא, (דברים לג, יא) "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ", אֲפִלּוּ חֻלִּין שֶׁבּוֹ, "וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה". רַבִּי (אַמִּי) [יַנַּאי] אֲמַר מֵהָכָא, (שם יז, ט) "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִם", וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל שׁוֹפֵט שֶׁלֹּא הָיָה בְיָמָיו, אֶלָּא זֶה שֶׁהָיָה פָּסוּל וְנִתְחַלֵּל. אֲמַר שְׁמוּאֵל עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים עוֹמְדִין, וּפָרַשׁ אֶחָד מֵהֶן וּבָעַל, הַוָּלָד שְׁתוּקִי, שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהֻנָּה, דִּכְתִיב "וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" בָּעִינָן זַרְעוֹ מְיֻחָס אַחֲרָיו וְלֵיכָּא. אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי אַבְרָהָם דִּכְתִיב "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" מַאי קָא מַזְהַר לֵיהּ רַחֲמָנָא. הָכֵי קָאֲמַר לֵיהּ לֹא תִנְסַב כּוּתִית וְשִׁפְחָה, דְּלָא לֵיזִיל זַרְעָךְ בַּתְרָהּ. אָמַר רַבִּי אִלְעָא לֹא נִתְכַּהֵן פִּנְחָס עַד שֶׁהָרַג לְזִמְרִי, דִּכְתִיב "וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ" וְגוֹ'. רַב אַשִּׁי אָמַר עַד שֶׁשָׂם שָׁלוֹם בֵין הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כב, ל) "וַיִּשְׁמַע פִּנְחָס הַכֹּהֵן". וְאִידָךְ נַמֵּי, הָכְּתִיב "וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ", כִּי כְתִיב הַהוּא, בִּבְרָכָה כְתִיב. וְאִידָךְ נַמֵּי, וְהָכְּתִיב (שם) "וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן". הַהוּא לְיַחֵס זַרְעוֹ אַחֲרָיו. שִׁבְעָה אָבוֹת כּוֹרְתֵי בְרִית. אֵלּו הֵן, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן פִּינְחָס וְדָוִד. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית טו, יח) "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית". בְּיִצְחָק כְּתִיב "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק". בְּיַעֲקֹב כְּתִיב (ויקרא כו, מב) "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב". בְּמֹשֶׁה כְּתִיב "כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית". בְּאַהֲרֹן כְּתִיב (מלאכי ב, ה) "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ". בְּפִינְחָס כְּתִיב וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית, בְּדָוִד כְּתִיב (תהלים פט, ד) "כָּרַתִּי בְּרִית לִבְחִירִי".

ב׳(במדבר כה יד) וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה, כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעַסֵּק בְּשִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים לְפַרְסְמָן בָּעוֹלָם כָּךְ מִתְעַסֵּק בִּגְנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים לְפַרְסְמָן בָּעוֹלָם. פִּינְחָס, פִּרְסְמוֹ לְשֶׁבַח, עָלָיו נֶאֱמַר "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה". זִמְרִי, לִגְנַאי, (שם) "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב". זִמְרִי בֶן סָלוּא, שֶׁכָּל מִי שֶׁפּוֹגֵם אֶת עַצְמוֹ פּוֹגֵם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ עִמּוֹ. הַכָּתוּב מְתַמֵּהַּ עָלָיו (קהלת י, ח) ["וּ]פֹּרֵץ גָּדֵר", אָבִיו קִנֵּא עַל הַזְּנוּת תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, כה) "וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי" וְזֶה פֹּרֵץ גָּדֵר שֶׁגָּדַר אָבִיו. (במדבר כה טו) וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית, לְהוֹדִיעֲךָ עַד כַּמָּה נָתְנוּ הַמִּדְיָנִים עַצְמָן, שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ הִפְקִירוּ בְּקָלוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ וְגוֹ' וְאֶת צוּר", צוּר גָּדוֹל מִכֻּלָּן הָיָה וּלְפִי שֶׁהִפְקִיר אֶת בִּתּוֹ מְנָאוֹ שְׁלִישִׁי. אֲמַר עוּלָא זִמְרִי זָנָה וְנָפְלוּ כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. תָּמָר זָנְתָה, יָצְאוּ מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים. וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה, אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת לֹא כָזְבִּי שְׁמָהּ אֶלָּא שְׁוִילְנָאי שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כָּזְבִּי, שֶׁכִּזְּבָה בְּאָבִיהָ. דָּבָר אַחֵר שֶׁאָמְרָה לְאָבִיהָ כּוֹס בִּי עִם זֶה, הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אֱנָשֵׁי בֵּין קָנֵי לְאוֹרְבָּנֵי שְׁוִילְנָאי מַאי בָּעֵי, בַּהֲדֵי קִילְפֵי דְּקָנִי שְׁוִילְנָאי גָפְתָא לְאִמָּהּ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנן חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ, זִמְרִי, בֶּן סָלוּא, וְשָׁאוּל, בֶּן הַכְּנַעֲנִית, וּשְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי זִמְרִי, עַל שֵׁם שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבֵיצָה הַמּ[וּ]זֶרֶת בֶּן סָלוּא, עַל שֶׁהִסְלִיא עֲווֹנוֹת מִשְׁפַּחְתּוֹ. שָׁאוּל, עַל שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לַעֲבֵירָה. בֶּן כְּנַעֲנִית, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה כְנָעַן. וּמַה שְּׁמוֹ, שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי שְׁמוֹ. אֲמַר רַב נַחְמָן אֲמַר רַב מַאי דִּכְתִיב (משלי ל, לא) "זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ" אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְהִמְתִין לוֹ פִינְחָס מִבַּחוּץ כְּדֵי שֶׁיִּתְשֹׁשׁ כֹּחוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵּעַ שֶׁ"מֶּלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ". בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, שִׁשִּׁים, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבֵיצָה הַמּ[וּ]זֶרֶת וְהִיא הָיְתָה כַּעֲרוּגָה מְלֵאָה מָיִם. אֲמַר רַב כַּהֲנָא וּמוֹשָׁבָהּ בֵּית סְאָה. תָּנֵי רַב יוֹסֵף קֶבֶר שֶׁלָּהּ אַמָּה.