ילקוט שמעוני על התורה תשפ״חYalkut Shimoni on Torah 788

א׳(במדבר לה כב-כח) וְאִם בְּפֶתַע. פְּרָט לְקֶרֶן זָוִית. "בְּלֹא אֵיבָה", פְּרָט לְשׂוֹנֵא. "הֲדָפוֹ", שֶׁדְּחָפוֹ בְּגוּפוֹ. "אוֹ הִשְׁלִיךָ עָלָיו", לְהָבִיא יְרִידָה שֶׁהִיא צֹרֶךְ עֲלִיָּה. "בְּלֹא צְדִיָּה", פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לְצַד זֶה וְהָלְכָה לָהּ לְצַד אַחֵר. (שמות כא, יג) "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה", פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לִזְרֹק שְׁתַּיִם וְזָרַק אַרְבַּע. "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַּיַּעַר", מַה יַּעַר רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם, אַף כָּל רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם. תָּנוּ רַבָּנָן הַסּוּמָא אֵינוֹ גוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּלֹא רְאוֹת", לְמַעֵט אֶת הַסּוּמָא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. [רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּלֹא רְאוֹת, לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא], מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּכְתִיב (דברים יט, ה) "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַּיַּעַר", אֲפִלּוּ סוּמָא, אָתָא בְּלֹא רְאוֹת מִעֲטֵיהּ, וְרַבִּי מֵאִיר, בְּלֹא רְאוֹת לְמַעֵט, וּ"בִּבְלִי דַּעַת" לְמַעֵט, הָוֵי מִעוּט אַחַר מִעוּט וְאֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. וְרַבִּי יְהוּדָה, "בִּבְלִי דַּעַת" פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן הוּא דְּאָתָא. בְּלֹא רְאוֹת, לְהָבִיא אֶת הַזּוֹרֵק בַּלַּיְלָה. תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סוּמָא אֵין לוֹ בֹּשֶׁת. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה. דִּכְתִיב (דברים כה, יב) "לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ", וּגְמַר "עֵינֶךָ" "עֵינֶךָ" מֵעֵדִים זוֹמְמִים, מַה הָתָם סוּמִין לָא, אַף הָכָא סוּמִין לָא. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, אָתְיָא "רֹצֵחַ" "רֹצֵחַ" מְחַיָּבֵי גָּלֻיּוֹת. וְכֵן מֵחַיָּבֵי מַלְקִיּוֹת, אָתְיָא "רָשָׁע" "רָשָׁע" מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ מִכָּל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה, דַּאֲמַר קְרָא (להלן פסוק כד) וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמַכֶּה וּבְגוֹאֵל הַדָּם יֶשְׁנוֹ בְמִשְׁפָּטִים, וְכָל שֶׁאֵינוֹ בְּמַכֶּה וְגוֹאֵל הַדָּם אֵינוֹ בְמִשְׁפָּטִים. אֲמַר רַב יוֹסֵף מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא מָאן דַּאֲמַר לִי הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה עָבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן, דְּאֲמִינָא לָא מִפְקַדְנָא וְעָבִידְנָא מִצְוָה, כֵּיוָן דִּשְׁמָעִית לְהָא דַּאֲמַר רַבִּי חֲנִינָא גָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, מָאן דְּאָמַר לִי לֵית הִלְכָתָא כְּרַבִּי יְהוּדָה עָבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ מִכֹּל הַמִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, דַאֲמַר קְרָא, ("אֵלֶּה הַמִּצְוֹת) [וְזֹאת הַמִצְוָה] וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים", כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִשְׁפָּטִים יֶשְׁנוֹ בְּמִצְווֹת וְחֻקִּים, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּמִשְׁפָּטִים אֵינוֹ בְּמִצְווֹת וְחֻקִּים. בְּלֹא רְאוֹת. פְּרָט לְסוּמָא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְכוּ'. אַלְמָא קָסְבַר רַבִּי יְהוּדָה מִקְצַת יְדִיעָה לָאו כְּכָל יְדִיעָה, וְרַבִּי מֵאִיר אִפְּכָא. וְרָמִינְהוּ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִים, (נַעֲשֶׂה כְּמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּלָל) [יָפֵר]. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִים [אֲבָל] אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם לֹא יָפֵר אֶלָּא אִם הוּא יוֹדֵעַ בְּתוֹךְ הַיּוֹם שֶׁהוּא נֶדֶר, וְלָא אָמְרִינָן מִקְצַת שְׁמִיעָה כְּכָל שְׁמִיעָה. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר יָפֵר בְּתוֹךְ הַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶדֶר, דְּאָמְרִינָן מִקְצַת שְׁמִיעָה כְּכָל שְׁמִיעָה. אֲמַר רָבָא הָכָא מֵעִנְיָנָא דִּקְרָא וְהָכָא מֵעִנְיָנָא דִּקְרָא, רַבִּי יְהוּדָה סְבַר גַּבֵּי רוֹצֵחַ כְּתִיב (דברים יט, ה) "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַּיַּעַר" כָּל דְבַּר מֵיעַל יַעַר וְסוּמָא נַמֵּי בַּר מֵיעַל יַעַר, וְאִי אֲמַרְתְּ בְּלֹא רְאוֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא מִיַּעַר נָפְקָא לֵיהּ, אֶלָּא שְׁמַע מִ(י)נָהּ לְמַעֵט אֶת הַסּוּמָא. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר (שם, ד) "בִּבְלִי דַּעַת" כְּתִיב, כֹּל דְּבַר מֵידַע, וְסוּמָא לָאו בַּר מֵידַע הוּא, וְאִי אֲמַרְתְּ בְּלֹא רְאוֹת פְּרָט לְסוּמָא "מִבְּלִי דַּעַת" נָפְקָא לֵיהּ, אֶלָּא שְׁמַע מִ(י)נָהּ לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא, אֲבָל גַּבֵּי נְדָרִים כְּתִיב (במדבר ל, ח) "וְשָׁמַע אִישָׁהּ" "וְשָׁמַע אָבִיהָ", רַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִקְצַת שְׁמִיעָה כְּכָל שְׁמִיעָה וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר אִפְּכָא.

ב׳וַיַּפֵּל עָלָיו. אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין, הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָיָה מְעַגֵּל בְּמַעְגִּילָה וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרַגְתּוֹ, הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בְּחָבִית וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרַגְתּוֹ, הָיָה יוֹרֵד בְּסֻלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. אֲבָל הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּמַעְגִּילָה וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרַגְתּוֹ, הָיָה דוֹלֶה בְחָבִית וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרַגְתּוֹ, הָיָה עוֹלֶה בְסֻלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, גּוֹלֶה, שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, אֵינוֹ גוֹלֶה. מִנָּא הַנֵּי מִלֵּי. אֲמַר שְׁמוּאֵל דַּאֲמַר קְרָא וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת, עַד שֶׁיִּפֹּל דֶּרֶךְ נְפִילָה. וַיַּפֵּל. לְרַבּוֹת שֶׁקָּפַץ לְתוֹךְ מַעְיָן. וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ, לְהָעִיד. וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ, לְשָׁפְטוֹ, מַגִּיד שֶׁדְּבָבוֹ שֶׁל אָדָם לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן "וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ", יְעִידֶנּוּ. וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ, יְדִינֶנּוּ. אַשְׁכְּחַן שׂוֹנֵא, אוֹהֵב מִנָּלָן. סְבָרָא הוּא, שׂוֹנֵא מַאי טַעֲמָא, מִשּׁוּם דִּמְרָחֲקָא דַעְתֵּיהּ, אוֹהֵב נַמִּי מְקָרְבָא דַעְתֵּיהּ. וְרַבָּנַן, הַאי וְלֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ מַאי דָּרְשֵׁי בֵּיהּ. חָד לְדַּיָּן, וְאִידָךְ כִּדְתַנְיָא וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר, מִכָּאן לִשְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׂוֹנְאִין זֶה אֶת זֶה שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין בְּדִין כְּאֶחָד.

ג׳וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ. לִפְסֹל אֶת הַשּׂוֹנְאִין מִלֵּישֵׁב בַּדִּין... אֵין לִי אֶלָּא שׂוֹנְאִים, קְרוֹבִים מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם, אֵין לִי אֶלָּא דַּיָּנִין, שֶׁפּוֹסֵל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים, עֵדִים מִנָּיִן. הֲרֵי אַתָּה דָן, הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה הֲרֹג עַל פִּי דַּיָּנִין, הֲרֹג עַל פִּי עֵדִים, מַה דַּיָּנִין פּוֹסֵל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים, אַף הָעֵדִים יִפְסֹל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר, וּמַה דַּיָּנִין, שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נִגְמָרִין עַל פִּיהֶם, פּוֹסֵל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים, עֵדִים, שֶׁהַדְּבָרִים נִגְמָרִין עַל פִּיהֶם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים. אֵין לִי אֶלָּא רוֹצֵחַ, שְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אֵין לִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לְגֵרִים מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אֵין לִי אֶלָּא דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דִּינֵי מָמוֹנוֹת מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אוֹ כְּשֵׁם שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כָּךְ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. תַּלְמוּד לוֹמַר "הָאֵלֶּה", אֵלֶּה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה וְאֵין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. דִּינֵי נְפָשׁוֹת מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה" הֲרֵי עֲשָׂרָה, וְהִצִּילוּ הָעֵדָה הֲרֵי עֲשָׂרָה, [וְעוֹד] שְׁלֹשָׁה מִנַּיִן, הֲרֵי אַתָּה דָן הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה הֲרֹג עַל פִּי עֵדִים, הֲרֹג עַל פִּי מַטִּין דַּיָּנִין, מָה עֵדִים שְׁנַיִם, אַף מַטִּין שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ עֵדוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.

ד׳מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה שֶׁהִיא עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה", עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת הֲרֵי עֶשְׂרִים, וּמִנַּיִן לְעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כז) "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה", יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, וּמִנַּיִן לְהָבִיא עוֹד שְׁלֹשָׁה, מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִּהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיִּהְיֶה עִמָּהֶן לְטוֹבָה אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר (שם) "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת", לֹא כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה הַטָּיָתְךָ לְרָעָה, לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

ה׳וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר הָרַג נֶפֶשׁ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הַכֹּל מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט, וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה הֲרָגוּהוּ, מִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב פְּטָרוּהוּ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה".

ו׳עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, תַּנְיָא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד, נֶהֱרָג. בְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה וְעוֹבֵר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה, וַהֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט לְכָל דְּבָרָיו. בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, פְּשִׁיטָא. בְשׁוֹגֵג גּוֹלֶה אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּכְתִיב "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" אֵימָא כֹּל דְּאִית לֵיהּ תַּקָּנָתָא בַּחֲזָרָה [לִגְלֵי דְּלֵית לֵיהּ תַּקָּנָתָא בַּחֲזָרָה] לָא לִגְלֵי, דִּתְנַן הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֵין יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאֵימָא הָכֵי נַמֵּי. אֲמַר קְרָא (דברים יט, ג) "לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ", אֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּמַשְׁמָע. וְעוֹבֵר עַל עֲשֵׂה, לָא סָגֵי דְּלָא עֲבַר. הָכֵי קָאֲמַר אִם עָבַר הֲרֵי הוּא כְהֶדְיוֹט. פְּשִׁיטָא. סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּתְנַן אֵין דָּנִין כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאַחַת, דִּכְתִיב "כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ", דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, אֵימָא כָּל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאֵימָא הָכֵי נַמֵּי. מִי כְתִיב "דִּבְרֵי גָּדוֹל" "הַדָּבָר הַגָּדֹל" כְּתִיב. אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד מְרֻבֵּה בְגָדִים, וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ, מַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. דַּאֲמַר קְרָא עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, וּכְתִיב (להלן פסוק כח) "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל", וְרַבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא (להלן פסוק לב) "לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן" (הַגָּדֹל). וְאִידָךְ, מִדְּלָא כְתִיב הַגָּדֹ(ו)ל חַד מֵהֲנָךְ הוּא. עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹ(ו)ל. לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶם מִחְיָה וּכְסוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ. טַעֲמָא דְּלָא מְצָלֵי הָא מְצָלֵי מַיְתִי, וְהָכְּתִיב (משלי כו, ב) "קִלְלַת חִנָּם לֹא תָבֹא". אֲמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא, מִפִּרְקֵיהּ דְּרָבָא שְׁמִיעַ לִי, שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָן וְלֹא בִקְּשׁוּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁלֹּא יָמוּתוּ, טַעֲמָא דְּמְצָלֵי הָא לָא מְצָלֵי מַיְתֵי, מַאי הֲוָה לְהוּ לְמֱעבַּד. הָכָא אָמְרֵי טוּבִיָּא חָטָא וְזִיגוּד מִנְגִּיד, הָתָם אָמְרֵי שְׁכֶם נָסִיב וּמִבְגָּיָא גָּזִיר. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא וְכוּ', כִּי הַהוּא גָּבְרָא דְּאָכְלֵיהּ אַרְיָא בְּרִחוּק תְּלָתָא פַּרְסֵי מִנֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְלָא אִשְׁתָּעֵי אֵלִיָּהוּ בַּהֲדֵיהּ תְּלָתָא יוֹמֵי.

ז׳כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת, כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֶטֶת. וְרָמִינְהוּ וְיָשַׁב בָּהּ, וְלֹא בִּתְחוּמָהּ. אָמַר אַבָּיֵי, לָא קָשְׁיָא, כָּאן לִקְלֹט, כָּאן לָדוּר. וְתֵפוּק לֵיהּ דְּאֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ וּמִגְרָשׁ שָׂדֶה, לֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת, לָא נִצְרָכָה אֶלָּא לִמְחִלּוֹת.

ח׳עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר רוֹצֵחַ מְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם וְכֹהֵן גָּדוֹל מַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מִי שֶׁמְּקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם. רַבִּי אוֹמֵר רוֹצֵחַ מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וְכֹהֵן גָּדוֹל גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּשְׁרָה בָּאָרֶץ, אֵינוֹ דִין וְכוּ'. וְאִם יָצֹא יֵצֵא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מֻעֶטֶת הַפּוֹסֵעַ פְּסִיעָה אַחַת הֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה.

ט׳תָּנוּ רַבָּנָן, "וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ". אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵזִיד, בְּשׁוֹגֵג מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם יָצֹא יֵצֵא", מִכָּל מָקוֹם. וְהָתַּנְיָא בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה. לָא קָשְׁיָא, הָא כְּמָאן דַּאֲמַר דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, הָא כְּמָאן דַּאֲמַר לָא אָמְרִינַן דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אֲמַר אַבָּיֵי, מִסְתַּבְּרָא כְּמָאן דַּאֲמָר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא יְהֵא סוֹפוֹ חָמוּר מִתְּחִלָּתוֹ, מַה תְּחִלָּתוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה, אַף סוֹפוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה. (פסוק כח) "יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ", לְאֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ הוּא שָׁב, וְאֵינוֹ שָׁב לְמָה שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא שָׁב לְמָה שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו. כַּיּוֹצֵא בוֹ "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ", חוֹזֵר לַשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיָה חוֹזֵר לַשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ. "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ", לְמִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא שָׁב וְאֵינוֹ שָׁב לְמָה שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא שָׁב לְמָה שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו, (שם) "וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו" כַּאֲבוֹתָיו, גְּמַר שִׁיבָה שִׁיבָה מֵהָתָם.

י׳(פסוק כה) "וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה". יָכוֹל מִשֶּׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת וְלֹא הִסְפִּיק לִגְלוֹת עַד שֶׁמֵּת כֹּהֵן גָּדוֹל יִגְלֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהֵשִׁיבוּ", שֶׁאֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, הֶחֱזִירוּ רוֹצֵחַ לִדּוֹן, הָיוּ מַגְלִין אוֹתוֹ. יָכוֹל יְהוּ מַגְלִין אוֹתוֹ לָעִיר שֶׁדָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל עִיר מִקְלָטוֹ". אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה. לֹא יֵצֵא לָמוּל אֶת הַקָּטָן. שָׁמָּה, לֹא יֵצֵא לְהַצִּיל מִן הַגַּיִס, מִן הַנָּהָר, מִן הַדְּלֵקָה, מִן הַמַּפֹּלֶת. שָׁמָּה, לֹא יֵצֵא לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים. יָכוֹל אִם הָיָה עָנִי לֹא יֵצֵא אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר יֵצֵא. תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה". יָכוֹל אִם הָיוּ עֲשִׁירִים כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֵצֵא, אֲבָל לֹא הָיוּ עֲשִׁירִים כַּיּוֹצֵא בוֹ יֵצֵא. תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה". "וְיָשַׁב בָּהּ", אַל יְהִי מְחַזֵּר מֵעִיר לְעִיר. מְמַעֵט אֲנִי שֶׁנִּמְשַׁח בְּיָמָיו וְהוּא אִישׁ, לֹא אֲמַעֵט שֶׁנִּמְשַׁח בְּיָמָיו וְהוּא קָטָן. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ", (הוּא) [בּוֹ] תָלוּי הַדָּבָר וְלֹא בְאִישׁ. וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה, הֲרֵי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לִגְלוֹת וְגָלָה חוֹזֵר לְמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. שׁוֹמֵעַ אֲנִי עַד מוֹת זֶה וְעַד מוֹת זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל". (שֶׁאָמַר) עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, זֶה הַמְרֻבֶּה בִּבְגָדִים. אֲשֶׁר מָשַׁח, לְרַבּוֹת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. אֹתוֹ, פְּרָט לְמָשַׁח (אֶת) עַצְמוֹ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "מִקְלָט", הָעִיר קוֹלֶטֶת וְאֵין מִגְרָשָׁהּ קוֹלֵט, אוֹ הָעִיר מַצֶּלֶת וְאֵין מִגְרָשָׁהּ מַצִּיל. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל עִיר מִקְלָטוֹ". (פסוק כו-כז) "וּמָצָא אֹתוֹ". פְּרָט לְמָצָא הוּא גּוֹאֵל דָּם. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק יא) "עָרֵי מִקְלָט" הָעִיר קוֹלֶטֶת וְאֵין תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. אוֹ הָעִיר מַצֶּלֶת וְאֵין תְּחוּמָהּ מַצִּיל. תַּלְמוּד לוֹמַר "מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ". וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם, בְּיַד כָּל מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית ט, ה) "אַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם", מַגִּיד שֶׁתּוֹבְעִין דָּמוֹ שֶׁל אָדָם בְּיַד כָּל מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ. בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵּשֵׁב, לְרַבּוֹת אַנְשֵׁי עִיר מִקְלָטוֹ שֶׁגָּלוּ גּוֹלֶה עִמָּהֶן. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשֵׁב לוֹ בְּגָלוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב". לְרַבּוֹת שֶׁהָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר, גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר. עַד מוֹת הַכֹּהֵן וְגוֹ', מַגִּיד שֶׁאֲחֻזָּתוֹ מַצֶּלֶת. אֵין לִי אֶלָּא אֲחֻזָּתוֹ מַצִּילָתוֹ, מִנַּיִן אַף כָּל הָאָרֶץ מַצֶּלֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר "יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ", מַגִּיד [שֶׁאֶרֶץ] אֲחֻזָּתוֹ מַצֶּלֶת. (במדבר לה כט-ל) וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם, סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. תָּנוּ רַבָּנָן "לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם", לָמַדְנוּ לַסַּנְהֶדְרִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז, יח) ("בִּ)שְׁעָרֶיךָ", בִּשְׁעָרֶיךָ אַתָּה מוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין בְּכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ, בְּכָל עִיר וָעִיר, בְּחוּצָה לָאָרֶץ אַתָּה מוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין בְּכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ, וְלֹא בְּכָל עִיר וָעִיר.

י״אכָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶנּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ", לְפִי עֵדִים, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ הוֹרְגוֹ אֶלָּא בְעֵדִים דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים, לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק יב) "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ" וְגוֹ' שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶנּוּ בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְעֵדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ", לְפִי עֵדִים, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ הוֹרְגוֹ אֶלָּא בְעֵדִים וּבְבֵית דִּין.

י״בוְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה. בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר עוֹנֶה לִזְכוּת וְאֵינוֹ עוֹנֶה לְחוֹבָה. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה. אֲמַר קְרָא וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת, לָמוּת הוּא דְּאֵינוֹ עוֹנֶה אֲבָל לִזְכוּת עוֹנֶה. וְרַבָּנַן, מִשּׁוּם דְּמֵחְזֵי כְּנוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ. וְרַבָּנַן, הַאי לָמוּת מַאי דָּרְשֵׁי בֵּיהּ. מוּקְמֵי לֵיהּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים, כִּדְתַנְיָא, אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה", מִנַּיִן לְאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו (זְכוּת) [חוֹבָה] מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶחָד לֹא יַעֲנֶה". וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת. אֲבָל עוֹנֶה בוֹ לִשְׁבֻעָה. וְעֵד אֶחָד, זֶה בָּנָה אָב, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנֵי עֵדִים עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אֶחָד. בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. בְּחוּצָה לָאָרֶץ. יָכוֹל אַף עָרֵי מִקְלָט יְהוּ נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם) [אֵלֶּה] הַדַּיָּנִין נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, וְעָרֵי מִקְלָט אֵינָן נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָּאָרֶץ.

י״גכָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים. מִנַּיִן אַף הַגּוֹלֶה לְפִי עֵדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַכֵּה... לְפִי עֵדִים". דִּינֵי גָּלוּת וּמַלְקוּת מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים", עֵד שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד. וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהָעִיד. תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵד", וְעֵד, שֶׁאָמַר עֵד וְעֵד לְרַבּוֹת בַּעַל דִּין.

י״ד(במדבר לה לא-לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ. לָמָּה לִי. דַּאֲמַר רַחֲמָנָא לָא תִשְׁקֹל מָמוֹנָא וְתִפְטְרֵיהּ מִן קְטָלָא. לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, לָמָּה לִי. דַּאֲמַר רַחֲמָנָא לָא תִשְׁקֹל מִנֵּיה מָמוֹנָא וְתִפְטְרֵיהּ מִגָּלוּת. תַּרְתֵּי קְרָאֵי לָמָּה לִי. חָד בְּמֵזִיד וְחָד בְּשׁוֹגֵג, וּצְרִיכֵי. מִנַּיִן לְנִרְצָע שֶׁכָּלוּ לוֹ יָמָיו וְרַבּוֹ מְסָרְהֵב בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְחָבַל בּוֹ וְעָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה, מִנַּיִן שֶׁהוּא פָּטוּר. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר" וְגוֹ' "לָשׁוּב", לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לַשָּׁב. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ. לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא, ל) "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו" אוֹ כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין פִּדְיוֹן לְמוּמָתִין בִּידֵי שָׁמַיִם כָּךְ יְהוּ נוֹתְנִין לְמוּמָתִין בִּידֵי אָדָם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר" וְגוֹ', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג וְחָבַל בַּאֲחֵרִים, חַיָּב. חָבְלוּ אֲחֵרִים, פְּטוּרִין בְּגוּפוֹ וְלֹא בְמָמוֹנוֹ. אוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת", עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ חַיָּב, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ פָּטוּר. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, הֲרֵי שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג וְקָדַם אֶחָד וַהֲרָגוֹ פָּטוּר. אוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת", עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ חַיָּב, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינּוֹ פָּטוּר. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, הֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתֵּן מָמוֹן וְיִגְלֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס". וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר. הֲרֵי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לִגְלוֹת וְחָבַל בּוֹ וְאָמַר לוֹ צֵא וָלֵךְ, יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חֲבָל. אָמַרְתָּ לְנֶפֶשׁ, לְגוֹלֶה. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס, לְרַבּוֹת שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְחָבְלוּ בּוֹ אָמְרוּ לוֹ צֵא וָלֵךְ יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חָבָל. תַּלְמוּד לוֹמַר "לָשׁוּב". הַנִּמְכָּר לְשָׁנִים וְשָׁלְמוּ שֵׁשׁ וְחָבְלוּ בוֹ וְאָמַר לוֹ צֵא וָלֵךְ, יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חֲבָל. תַּלְמוּד לוֹמַר "לָשׁוּב".

ט״ווְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ. זוֹ אַזְהָרָה לַחֲנֵפִים. דָּבָר אַחֵר "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ", אַל תִּגְרְמוּ לָאָרֶץ שֶׁתְּהֵא מַחֲנֶפֶת לָכֶם. כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף, רַבִּי יַאשְׁיָּה אוֹמֵר, לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן יָחֹן אַף עַל הָאָרֶץ. וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר, לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה" הֲרֵי שֶׁנִּתְעָרְפָה עֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג שׁוֹמֵעַ אֲנִי פּוֹטְרִין אוֹתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר". וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר. הֲרֵי עֶגְלָה כְּאָדָם, מָה אָדָם תּוֹלֶה אַף עֶגְלָה תּוֹלָה. (במדבר לה לד) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ. הִיא טְהוֹרָה מִלִּטָּמֵא וְאֵין כָּל הָאֲרָצוֹת טְהוֹרוֹת מִלִּטָּמֵא. שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל בְתוֹךְ מֵאָה, בְּתוֹךְ אֶלֶף. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְיֵשׁ אוֹמְרִים, בְּתוֹךְ כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, בְּכָל הַשְּׁבָטִים. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן, [יָכוֹל] בַּגָּלוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּאָרֶץ". אוֹ בָּאָרֶץ וְאַתֶּם בַּגָּלוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ וְלֹא בְשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁפִיכַת דָּמִים מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, מִפְּנֵי שְׁפִיכַת דָּמִים חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי כֹהֲנִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, קָדַם אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, נָטַל סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְּלִבּוֹ. בָּא רַבִּי צָדוֹק וְעָמַד עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם וְאָמַר שְׁמָעוּנִי אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים כא, א) "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בַּאֲדָמָה" וְגוֹ', בּוֹאוּ וְנִמְדֹּד עַל מִי רָאוּי לְהָבִיא אֶת הָעֶגְלָה, עַל הַהֵיכָל אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת. גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה. וְאַחַר כָּךְ בָּא אָבִיו שֶׁל הַתִּינוֹק וְאָמַר לָהֶם אַחֵינוּ אֲנִי כַּפָּרָתָם, עֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר וְסַכִּין לֹא נִטְמֵאת. לְלַמֶּדְךָ שֶׁטֻּמְאַת סַכִּינִין קָשָׁה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב כא, טז) "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ וְגוֹ', מִכָּאן אָמְרוּ בַּעֲווֹן שְׁפִיכוּת דָּמִים שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִיִּשְׂרָאֵל וּמִקְדָּשׁ מִטַּמֵּא. אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָ(ם)[הּ]. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, טז) "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם", רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ", גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יד) "לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָּבֶלָה", גָּלוּ לְעֵילָם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם", גָּלוּ לֶאֱדוֹם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, א) "מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם", וּכְשֶׁהֵן חוֹזְרִין שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג) "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ', "וְהֵשִׁיב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וְשָׁב", וְאוֹמֵר "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" וְגוֹ', רַבִּי אוֹמֵר מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ אִם בִּקַּשְׁתַּנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְבַקְּשֵׁנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא טז, טז) "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם".

ט״ז(במדבר לו ה) כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים. (כָּתוּב בְּרֶמֶז תשע"ד). (במדבר לו ו-ט) לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּשְׁלָמָא יוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה, [יוֹם שֶׁנִּתְּנוֹ בּוֹ לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת], אֶלָּא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב לָמָּה. אֲמַר רַב [יְהוּדָה], יוֹם שֶׁהֻתְּרוּ שְׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה. מַאי דְּרוּשׁ. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד, דָּבָר זֶה לֹא יְהֵא נוֹהֵג אֶלָּא בַּדּוֹר הַזֶּה. רַב נַחְמָן אֲמַר רַב, שֶׁכָּלוּ בּוֹ מֵתֵי מִדְבָּר, דַּאֲמַר מַר עַד שֶׁלֹּא כָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר לֹא הָיָה הַדִּבּוּר עִם מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (דברים ב, טז) "וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה", וּכְתִיב (שם, יז) ("וַיֹּאמֶר) [וַיְדַבֵּר] ה' אֵלַי לֵאמֹר", אֵלַי הָיָה הַדִּבּוּר.

י״זאֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל בְּנוֹת צְלָפְחָד הֻתְּרוּ לְהִנָּשֵׂא לְכָל מִי שֶׁיִּרְצוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָּשִׁים", אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אַךְ לְמִשְׁפַּחַת... אֲבִיהֶם, עֵצָה טוֹבָה הִשִּׂיאָן הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יִנָּשְׂאוּ אֶלָּא לֶהָגוּן לָהֶם. וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה. (כָּתוּב בְּרֶמֶז תשע"ה). אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּבַר תּוֹרָה אִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת אֶת בְּנָהּ, אֲמַר קְרָא וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת, מַקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב, מַה מַּטֵּה הָאָב הָאָב יוֹרֵשׁ אֶת בְּנוֹ, אַף מַטֵּה הָאֵם הָאֵם יוֹרֶשֶׁת אֶת בְּנָהּ. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִים. אֲמַר לֵיה, מִשְׁנָתֵנוּ אֵינִי יוֹדֵעַ מִי שְׁנָאָהּ. וְתַנָּא דִידָן, [מִמָּה נַפְשָׁךְ], אִי דָרִישׁ מַטּוֹת אִשָּׁה תִּירַשׁ אֶת בְּנָהּ, וְאִי לָא דָרִישׁ מַטּוֹת בֵּן דְּקוֹדֵם לְבַת בִּנְכְסֵי הָאֵם מִנָּא לֵיהּ. לְעוֹלָם דָּרִישׁ מַטּוֹת, וְשָׁאנֵי הָכָא דִּכְתִיב "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת", וְאֵינָהּ מוֹרֶשֶׁת. תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹת צְלָפְחָד שְׁקוּלוֹת הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּהְיֶינָה... בְּנוֹת צְלָפְחָד", הֲוָיָה אַחַת לְכֻלָּן (כָּתוּב בְּפִינְחָס). (במדבר לו יג) אֵלֶּה הַמִּצְוֹת. שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ (כָּתוּב בְּסוֹף תּוֹרַת כֹּהֲנִים).

י״חפרשת דברים

י״ט(דברים א א) אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מֹשֶׁה, וְכִי לֹא נִתְנַבֵּא מֹשֶׁה אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, וַהֲרֵי כָּתַב כָּל הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, ט) "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט". כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (עמוס א, א) "דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה", וְכִי לֹא נִתְנַבֵּא עָמוֹס אֶלָּא אֶלּוּ בִּלְבַד, וַהֲרֵי יוֹתֵר מִכָּל חֲבֵרָיו נִתְנַבֵּא וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר "דִּבְרֵי עָמוֹס", מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד, א) "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן", אֵלּוּ בָּתֵּי דִינִין שֶׁלָּהֶן. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר (יִרְמִיָּהוּ) [ה'] אֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל יְהוּדָה", וְכִי לֹא נִתְנַבֵּא יִרְמִיָּהוּ אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, וַהֲלֹא שְׁנֵי סְפָרִים כָּתַב יִרְמִיָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שם נא, סד) "עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמִיָהוּ" וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים", מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שם ל, ה-ז) "קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם, שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד (בֶּן) זָכָר, מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן, הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ". כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (שמואל ב' כג, א) "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָּוִד הָאַחֲרֹנִים", וְכִי לֹא נִתְנַבֵּא דָוִד אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי" וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים", מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו-ז) "וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם כִּי לֹא בְיָד יִקָּחוּ וְאִישׁ יִגַּע בָהֶם (יָדוֹ) [יִמָּלֵא] בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית". כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד", וְכִי לֹא נִתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, וַהֲלֹא שְׁלֹשָׁה סְפָרִים כָּתַב וַחֲצִי חָכְמָתוֹ הָיְתָה מָשָׁל, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת", מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שם ה-ו) "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְגוֹ' הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (שם, ז) "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם", כִּנָּה אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַמָּה וּלְבָנָה וּבְיָם, שֶׁאֵין לָהֶם מַתַּן שָׂכָר.