ילקוט שמעוני על התורה ע״טYalkut Shimoni on Torah 79

א׳(בראשית טז ב) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה'. אָמְרָה שָׂרָה, יוֹדַעַת אֲנִי מֵהֵיכָן הִיא מַכָּתִי לֹא מִפְּנֵי כְּשָׁפִים, וְלֹא מִפְּנֵי קָמִיעַ שֶׁאֲנִי צְרִיכָה, אֶלָּא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת. אוּלַי אִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי מִמֶּנָּה. תָּנִי, כָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים [כְּאִלּו מֵת], כְּאִלּוּ הָרוּס. כְּאִלּוּ מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית ל, א) "וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִי בָּנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי". כְּאִלּוּ הָרוּס, אוּלַי אִבָּנֶּה מִמֶּנָה, וְאֵין בּוֹנִין אֶלָּא הֶהָרוּס. וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי, לְקוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה'". (בראשית טז ג) וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר, לְקַחְתָּהּ בִּדְבָרִים. אָמְרָה לָהּ, אַשְׁרַיִךְ שֶׁאַתְּ מִדַּבֶּקֶת לַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

ב׳תָּנוּ רַבָּנָן, נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּה עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹ רַשָּׁאי לִבָּטֵל, וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְבָנִים מִמֶּנָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן לְפִיכָךְ הָיָה הוּא חוֹלֶה אוֹ הִיא חוֹלָה אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם חֲבוּשִׁין בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אֵין עוֹלֶה לָהֶן מִן הַמִּנְיָן. אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן, וְלֵילַף מִיִּצְחָק דִּכְתִיב, (בראשית כה, כ) "וַיְּהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה" וְגוֹ' (שם כו) "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם", אָמַר לֵיהּ, יִצְחָק עָקוּר הָיָה אִי הָכִי אַבְרָהָם נַמִּי עָקוּר הָיָה, אֶלָּא הַהִיא מִבַּעְיָא לֵיהּ לִכְדְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, כְּדֵי לְיַחֵס בָּהֶן שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב.

ג׳וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִשָּׁהּ, וְלֹא לְאַחֵר לְאִשָּׁה וְלֹא לְפִלֶּגֶשׁ. (בראשית טז ד) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר. מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה נִתְעַבְּרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה. הֵתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית יט, לו) "וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן" אָמַר רַב תַּנְחוּם, שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן, וְנִתְעַבְּרוּ כְּמִבִּיאָה שְׁנִיָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פַּזִי, הַקּוֹצִים הַלָּלוּ אֵינָן לֹא נִכּוֹשִׁין וְלֹא נֶחְרָשִׁים וְלֹא נִזְרָעִין וּמֵאֲלֵיהֶן יוֹצְאִים וּמִתְרוֹמְמִים וְעוֹלִין, הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעָה עַד שֶׁיַּעֲלוּ. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמִתְאַוֶּה לְשִׂיחָתָן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע" וְגוֹ', מִפְּנֵי מַה עִקַּרְתִּי אֶתְכֶם, בִּשְׁבִיל "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ" רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר, כְּדֵי שֶׁיְהוּ מִתְרַפְּקוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָּן. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ רוֹב הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיֶּהֱנוּ מֵהֶן בַּעֲלֵיהֶן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִין הִיא מִתְכָּעֶרֶת וּמְתוֹעֶבֶת מִבַּעֲלָהּ, שֶׁכָּל תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁלֹּא יָלְדָה שָׂרָה הָיְתָה כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם צְאוּ וְשַׁאֲלוּ בְּשָׁלוֹם שֶׁל עֲלוּבָה זוּ וְהָגָר אוֹמֶרֶת לָהֶם, שָׂרַי גְּבִרְתִּי אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָה צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת. רְאוּ כַּמָּה שָׁנִים לֹא נִתְעַבְּרָה וַאֲנִי בְּלַיְלָה אֶחָד נִתְעַבַּרְתִּי. וְשָׂרַי אוֹמֶרֶת, עִם דָּא אָנָא מַשְׁגְּחָא מֵיסַב וּמֵיתַּן, הַלְּוַאי נְסִיב וְנֵיתִן עִם מָרָהּ. (בראשית טז ה) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ. רַב יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן חוֹמְסֵנִי אַתָּה בִּדְבָרִים לָמָּה, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנִי וְשׁוֹתֵק. רַב אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, יִבָּעֵי דִּינִי גַּבֶּיךְ מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ חֲבוּשִׁין בְּבֵית הָאֲסוּרִין, נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אָמַר חַד, תְּבַע דִּקְיוֹן דִּידִי אָמַר, אַפְקוּנֵיהּ אָמַר לֵיהּ חַבְרֵיה, יִבָּעֵי דִינִי גַבָּךְ, אִלּוּ אָמַרְתָּ תְּבַע דִקְיוֹן דִידַן, כְּמָה דְאַפְקָךְ הֲוָא מַפְקֵי לִי עַכְשָׁיו שֶׁאָמַרְתָּ דִיקְיוֹן (דִידִי) [דִידָךְ], לָךְ אַפִּיק, לִי לֹא אַפִּיק כַּךְ אָמְרָה שָׂרָה, אִלּוּ אָמַרְתָּ וְאָנוּ הוֹלְכִים עֲרִירִים, כְּמָה דְּיָהִיב לָךְ כֵּן יְהַב לִי, וְכַדוֹ דְּאַמְרֵת (בראשית טו, ב) "וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי", לָךְ יָהִיב, לִי לֹא יָהִיב מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ לִלְווֹת זֶרַע מִן הַמֶּלֶךְ, אָמַר לֵיהּ חַד, אַשְׁאִיל לִי זֶרַע, אָמַר הַמֶּלֶךְ, הָבוּן לֵיהּ. אָמַר לוֹ חַבְרֵיהּ, יִבָּעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אָמַרְתָּ אַשְׁאִיל לָן זֶרַע, כְּמָה דְיָהִב לָךְ כֵּן הֲוָה יָהִב לִי, עַכְשָׁיו דְּאַמְרֵת אַשְׁאִיל לִי, לָךְ יָהַב, לִי לֹא יָהַב. הָכָא נַמִּי אִלּוּ אַמְרֵת הֵן לָנוּ לֹא נָתַתָּה זָרַע, כְּמָה דְּיָהִיב לָךְ הֲוָא יָהִיב לִי, וְכַדוֹ דְּאַמְרֵת "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע", לָךְ יָהִיב לִי לֹא יָהִיב. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַב אַבִין אָמַר, חִמְּסָהּ בְּפָנָיו וְרַבָּנָן אַמְרֵי, אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֱמְרוּ בְּנָשִׁים גַּרְגְּרָנִיּוֹת וְכוּ' אַף אִיסְטַטְנִיּוֹת. חֲמָסִי עָלֶיךָ וְכוּ' (כִּדְכָתוּב בְּרֶמֶז כ"ד).

ד׳אָמַר רַבִּי חָנָן, כָּל הַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵרוֹ, הוּא נֶעֱנַשׁ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ, וּכְתִיב (בראשית כג, ב) "וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" וְהַנֵי מִילֵי דְאִית לֵיהּ דַּיְינָא בְּאַרְעָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אוֹי לוֹ לַצּוֹעֵק יוֹתֵר מִן הַנִּצְעָק. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי, אֶחָד הַצּוֹעֵק וְאֶחָד הַנִּצְעָק בְּמַשְׁמַע אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לַצּוֹעֵק יוֹתֵר מִן הַנִּצְעַק.

ה׳שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַזְכִּירִים עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, קִיר נָטוּי וְעִיּוּן תְּפִלָּה וּמוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵרוֹ.

ו׳יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ. וּבֵנְךָ כְּתִיב כְּבָר כְּתִיב וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק יא) "הִנָּךְ הָרָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ עַיִן הָרַע וְהִפִּילָה עֻבָּרָהּ. אָמַר רַבִּי חַנִּין, אִלּוּ אֶלִישָׁע הַנָּבִיא אֲמָרָהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דַּי. (בראשית טז ו) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ וְגוֹ'. אָמַר לָהּ, מַה אִכְפַּת לִי לֹא בְּטוֹבָתָהּ וְלֹא בְּרַעֲתָהּ כְּתִיב "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ" וְגוֹ', וְדָא מֵאַחַר שֶׁצִּעַרְנוּ אוֹתָה אָנוּ מְשַׁעְבְּדִים אוֹתָה לֹא אִכְפַּת לִי לֹא בְּטוֹבָתָהּ וְלֹא בְּרַעֲתָהּ, כְּתִיב (שמות כא, ח) "לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ" וְגוֹ' וְזוֹ מֵאַחַר שֶׁעֲשִׂינוּהָ גְּבִירָה נַעֲשֶׂה אוֹתָה שִׁפְחָה לֹא אִכְפַּת לִי לֹא בְּטוֹבָתָה וְלֹא בְּרַעֲתָהּ. וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ. רַב אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, מְנָעֲתָהּ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, קְּפַחְתָּהּ בְּקוֹרְדִיקוֹן עַל פָּנֶיהָ רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, דַּלְיָין וְסַנְדְּלֵרֵיאוֹת הוֹלִיכָה לָה לַמֶּרְחָץ. (בראשית טז ז) בְּדֶּרֶךְ שׁוּר, בְּאוֹרְחָא דְּחָלוּצָא. (בראשית טז ח-יא) וַיֹּאמַר, הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי. מִתְלָא אָמַר, אִם אָמַר לָךְ חַד, אוֹדְנַיִךְ דְּחָמַר לֹא תְהֵימָן תְּרֵין, עֲבִיד לָךְ פְּרוּמִי כַּךְ אַבְרָהָם אָמַר, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ, הַמַּלְאָךְ אָמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת. מִנָּא הָא מִילְתָּא דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי חַבְרָךְ קַרְיֵיהּ חַמְרָא אוּכְפָא מוּשׁ לְגַבָּיךְ דִּכְתִיב וַיֹּאמַר, הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי וְגוֹ' וַיֹּאמֶר לָה מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁתִּתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ.

ז׳כַּמָּה מַלְאָכִים נִזְדַּוְּגוּ לָהּ רַב חָמָא בַּר חַנִּין אָמַר, חֲמִשָׁה, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֲמִירָה מַלְאָךְ הוּא רַבָּנָן אַמְרִין, אַרְבָּעָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מַלְאָךְ אָמַר רַבִּי חִיָּא, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה בֵּין אַחֲרוֹנִים לָרִאשׁוֹנִים, מָנוֹחַ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ (שופטים יג, כב) "מוֹת נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ", וְהָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי רוֹאָה חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְאֵינָהּ מִתְיָרְאָה מֵהֶם. אָמַר רַבִּי חִיָּא, צִפָּרְנָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא כְּרֵסָן שֶׁל בָּנִים אָמַר רַבִּי יִצְחָק, (משלי לא, כז) "צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ", בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ צוֹפִים הָיוּ, וְהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹת בָּהֶם. וְקָרָאתָ שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, נִקְרָא בִּשְׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד וְכוּ' (כְּדִכְתִיב בְּרֶמֶז מ"ה). (בראשית טז יב) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, שֶׁהַכֹּל גְדֵלִין בְּיִשׁוּב וְהוּא גָדֵל בְּמִדְבָּר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, פֶרֶא אָדָם וַדַּאי שֶׁהַכֹּל בּוֹזְזִין מָמוֹן וְהוּא בּוֹזֵז נְפָשׁוֹת. יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ. [קָרִי בֵּיהּ כַּלְבּוֹ] יָדוֹ וְיַד כַּלְבּוֹ שָׁווֹת, מַה כַּלְבּוֹ אוֹכֵל נְבֵלוֹת, אַף הוּא אוֹכֵל נְבֵלוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵימָתַי יַד כָּל בּוֹ, כְּשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וּבְכָל דִּי דָּאְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְהוֹן" הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (ירמיה מט, כח) "לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַר מֶלֶךְ בָּבֶל", שֶׁעֲצָרָן בַּמִּדְבָּר וַהֲרָגָן. וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן. הָכָא אָמַר יִשְׁכֹּן, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר "עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל", אֶלָּא כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ קַיָּם יִשְׁכֹּן, כֵּיוָן שֶׁמֵּת נָפָל. עַד שֶׁלֹּא פָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יִשְׁכֹּן, מִשֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נָפָל. בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁכֹּן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא נָפָל.