ילקוט שמעוני על התורה פ״אYalkut Shimoni on Torah 81

א׳אֲנִי אֵל שַׁדַּי. אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לְעוֹלָמִי דַּי, שֶׁאִלְמָלֵא שֶׁאָמַרְתִּי לַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ דַּי עַד עַכְשָׁיו הָיוּ מוֹתְחִין וְהוֹלְכִין. אֲנִי הוּא שֶׁאֵין הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ כְּדַאי לֶאֱלֹהוּתִי. אָמַר רַב לֵוִי, לְמַטְרוּנָא שֶׁאָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ עִבְרִי לְפָנַי וְעָבְרָה לְפָנָיו וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָּנֶיהָ אָמְרָה תֹּאמַר שֶׁמָּצָא בִּי מוּם, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ, אֵין בָּךְ פְּסֹלֶת אֶלָּא צִפֹּרֶן שֶׁל אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלָּךְ גְּדוֹלָה קִמְעָא הַעֲבִירִי אוֹתָהּ וּבָטַל הַמּוּם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, אֵין בְּךָ פְּסֹלֶת אֶלָּא הָעָרְלָה בִּלְבַד הַעֲבֵר אוֹתָהּ וּבָטַל הַמּוּם. הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה תָמִים וְגוֹ'. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר, אַבְרָהָם כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים קי, ד) "אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק" אָמַר, אִם יִמּוֹל מִן הָאֹזֶן אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב מִן הַפֶּה אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, מִן הַלֵּב אֵינוֹ כָּשֵׁר לְהַקְרִיב. הֲוֵי אוֹמֵר זֶה עָרְלַת הַגּוּף רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַרְבַּע עָרְלוֹת הֵן, נֶאֱמַר עָרְלָה בָּאֹזֶן "הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם", וְנֶאֱמַר עָרְלָה בַּפֶּה, (שמות ו, יב) "וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם", וְנֶאֱמַר עָרְלָה בַּלֵּב, "וְכָל [בֵּית] יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" וְנֶאֱמַר לוֹ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה תָמִים. אִם יִמּוֹל מִן הָאוֹזֶן אֵינוֹ תָּמִים, מִן הַפֶּה אֵינוֹ תָּמִים, מִן הַלֵּב אֵינוֹ תָּמִים, וּמֵהֵיכָן יִמּוֹל וִיהֵא תָּמִים, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עָרְלַת הַגּוּף. אִם יִמּוֹל מִן הָאֹזֶן, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. מִן הַפֶּה, אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר. מִן הַלֵּב, אֵינוֹ יָכוֹל לַחְשֹׁב. הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה עָרְלַת הַגּוּף. (בראשית יז ב) רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר, יָשַׁב אַבְרָהָם וְדָן גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר עָרְלָה בְּאִילָן, וְנֶאֱמַר עָרְלָה בְּאָדָם, מַה עָרְלָה הָאֲמוּרָה בְּאִילָן מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין פֵּרוֹת, אַף עָרְלָה הָאֲמוּרָה בְּאָדָם מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין פֵּרוֹת. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פַּזִי אוֹמֵר, וְכִי כְּבָר נִתְנוּ גְּזֵרוֹת שָׁווֹת לְאַבְרָהָם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ וְכוּ'. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם, מִסְתַּבְּרָא, הֲדָא קְרָא, (להלן פסוק יד) "וְעָרֵל זָכָר", וְכִי יֵשׁ עָרֵל נְקֵבָה, אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהוּא נִכָּר אִם זָכָר אִם נְקֵבָה מִשָּׁם מָלִין אוֹתוֹ.

ב׳נֶאֱמַר עָרְלָה בְּאִילָן, (ויקרא יט, כג) "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ" אֵין הָעֵץ הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא עֵץ הַגֶּפֶן וְאִם אֵין כּוֹרְתִין אֶת עָרְלָתוֹ כָּל פֵּרוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עוֹלְלוֹת קְטוּפִים וְלֹא טוֹבִים לְמַרְאֶה לְאַחַר שֶׁכּוֹרְתִין אוֹתוֹ פֵּירוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבִים לְמַרְאֶה וְנִבְחַר יֵינָם לְהַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. כָּךְ אָבִינוּ אַבְרָהָם עַד שֶׁלֹּא נִמּוֹל, הַפְּרִי שֶׁעָשָׂה לֹא הָיָה טוֹב בְּמַעֲשָׂיו וְנִפְסַל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּכְשֶׁנִּמּוֹל, הַפְּרִי שֶׁעָשָׂה טוֹב בְּמַעֲשָׂיו וְנִבְחַר לְהַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מֵגִישׁ אֶת בְּנוֹ לְמִילָה כְּאִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב מִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מִכָּאן אָמְרוּ, חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁזָּכָה לָמוּל אֶת בְּנוֹ.

ג׳רַבִּי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֶּאֱמַר, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה תָמִים. (בראשית יז ב-ד) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה תָמִים אֲחַזְתּוֹ רָעַד. אָמַר, שֶׁמָּא יֵשׁ בִּי דָּבָר מְגוּנֶּה כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, מִיָּד נִתְקָרְרָה דַּעֲתוֹ. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, כָּל הַמִּתַּמֵם עַצְמוֹ שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה תָמִים וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עַזַרְיָה אוֹמֵר, מְאוּסָה הִיא הָעָרְלָה שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהֶן רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁלֹּא נִתְלָה לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁאִילוּלֵי הִיא לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (ירמיה לג, כה) "אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם" וְגוֹ'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁכָּל זְכֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא תָּלוּ לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות ד, כד) "וַיִּפְגְּשֵׁהוּ [ה'] וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ נִתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה, אֶלָּא אָמַר, אָמוּל וְאֵצֵא סַכָּנָה הִיא שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית לד, כה) "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים", אֶשְׁהֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִי "שֻׁב מִצְרָיִם", אֶלָּא מִפְּנֵי מַה נֶעֱנַשׁ מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּמָלוֹן תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם כד) "וַיְּהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן".

ד׳דָּבָר אַחֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית". הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה תָמִים (כָּתוּב בְּרֶמֶז נ').

ה׳לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב אֶחָד קַרְתָּנִי וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְגַדְּלוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ דּוֹכוּס וְלֹא הָיָה יָכוֹל שֶׁהָיָה בּוֹ פְּגָם. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, חֲגוֹר לְךָ זֵיינִי וַאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ דּוֹכוּס. אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הוֹדִיעֵנִי הֵיאַךְ אֲנִי אוֹזְרָהּ, אָמַר לוֹ, כַּאֲשֶׁר הֶרְאִיתִיךָ כֵּן עֲשֵׂה. כָּךְ אַבְרָהָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָהוּ, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, (תהלים מה, ד) "חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר" וְגוֹ'.

ו׳דָּבָר אַחֵר, לְמַטְרוּנָא שֶׁנִּכְנְסָה לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ, כַּמָּה הִיא יָפָה אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בָּה מוּם קִמְעָא. אָמְרָה לוֹ, בְּבַקָשָׁה מִמְךָ אֶמוֹר לִי מַה מוּם שֶׁלִי, אָמַר לָהּ עֲשִׂי צִפָּרְנַיִךְ וְאַתְּ שְׁלֵמָה, אָמְרָה לוֹ, אֵינִי יוֹדַעַת לִטְּלָן, פָּשַׁט הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ וּנְטָלָן. כָּךְ אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, (שם קיט, לט) "הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי" מִיָּד "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית", וּכְתִיב, (שיר השירים ז, ב) "חֲמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן".

ז׳(בראשית יז ה) מִנַּיִן לְנוֹטְרִיקוֹן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ אַב נְתַתִּיךָ בָּאוּמּוֹת בָּחוּר נְתַתִּיךָ בָּאוּמּוֹת חָבִיב נְתַתִּיךָ בָּאוּמּוֹת מֶלֶךְ נְתַתִּיךָ בָּאוּמּוֹת נֶאֱמָן נְתַתִּיךָ לָאוּמּוֹת (שמות כ, ב) "אָנֹכִי" אֲנָא נַפְשִׁי כְּתָבִית יְהָבִית אֲמִירָה כְּתִיבָה נְעִימָה יְהִיבָה יְהִיבָה כְּתִיבָה נְעִימָה אֲמִירָה. (במדבר כב, לב) "יָרַט הַדֶּרֶךְ" יָרְאַתָה רָאַתָה, נָטְתָה. "כַּרְמֶל" כַּר מָלֵא (בראשית מד, טז) "נִצְטַדָּק" נְכוֹנִים צַדִּיקִים טְהוֹרִים דַכִּים קְדוֹשִׁים .

ח׳וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם. אָמַר רָמִי בַּר חָמָא, בַּתְּחִלָּה הִמְלִיכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל רמ"ג אֵבָרִים וּלְבַסּוֹף הִמְלִיכוֹ עַל רמ"ח וְאֵלוּ הֵן, שְׁתֵּי עֵינַיִם וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה.

ט׳(בראשית יז ז) אֲחֵרִים אוֹמְרִים, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, שְׁכִינָה שׁוֹרָה, אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, שְׁכִינָה עַל מִי שׁוֹרָה, עַל הָעֵצִים אוֹ עַל הָאֲבָנִים. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (במדבר ג, ד) "וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם", אִם הָיוּ לָהֶם בָּנִים לֹא מֵתוּ.

י׳דָּבָר אַחֵר, מַאי קָא מַזְהַר לֵיהּ רַחְמָנָא, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ, לֹא תִּנְסוֹב גּוֹיָה וְשִׁפְחָה, דְּלֹא לֵיזִיל זַרְעֲךָ בַּתְרָהּ.

י״א(בראשית יז ח-ט) אִתְּמַר, מִנַּיִן לְמִילָה בְּגוֹי שֶׁהִיא פְּסוּלָה, דָּרֵי בַּר פָּפָּא מִשְׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר, וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, (להלן פסוק יג) "הִמּוֹל יִמּוֹל" מַאי בֵּינַיְהוּ, אִיכָּא בֵּינַיְהוּ אִשָּׁה, מַאן דְּאָמַר וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר לֵיכָּא, דְאִשָׁה לַאו בַּת מִילָה הִיא, וּלְמַאן דְאָמַר הִמּוֹל יִמּוֹל אִיכָּא, דְּאִשָּׁה כִּמְהוּלָה דַּמְיָּא. וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אִשָּׁה לָאו בַּת מִילָה הִיא, וְהָכְתִיב "וַתִּקַּח צִפּוֹרָה צֹר", קְרִי בֵּיה וַתַּקַּח וְהָא כְּתִיב (שם) "וַתִּכְרוֹת" קְרִי בֵּיה וַתַּכְרֵת.

י״בכָּל מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמְרָה לִבְנֵי נֹחַ וְנִשְׁנֵית בְּסִינַי לָזֶה וְלָזֶה נֶאֶמְרָה וַהֲרֵי מִילָה שֶׁנֶּאֱמְרָה לִבְנֵי נֹחַ וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, וְנִשְׁנֵית בְּסִינַי (ויקרא יב, ג) "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל", וּלְיִשְׂרָאֵל נֶאֶמְרוּ וְלֹא לִבְנֵי נֹחַ הַהִיא לְמִישְׁרִי שַׁבָּת הוּא דְּאָתָא "וּבַיּוֹם" וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וְאִי בָּעִית אֵימָא, מִילָה מֵעִקָרָא לְאַבְרָהָם הוּא דְּקָא מַזְהַר לֵיה רַחְמָנָא וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אִין, אִינִשׁ אַחְרִינָא לָא. אֶלָּא מֵעַתָּה בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לִיחַיְבוּ (בראשית כא, יב) "כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". בְּנֵי עֵשָׂו לִיחַיְבוּ, "בְּיִצְחָק" וְלֹא כָּל יִצְחָק. בְּנֵי קְטוּרָה לִיחַיְבוּ, "אֶת בְּרִיתִי הֵפַר" לְרַבּוֹת בְּנֵי קְטוּרָה.

י״גלְעוֹלָם אַל תְּהִי מִצְוַת הָעֹמֶר קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת הָעֹמֶר זָכָה אַבְרָהָם אָבִינוּ לִירַשׁ אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, עַל מְנַת וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, וְאֵיזוֹ, זוֹ מִצְוַת הָעֹמֶר.

י״ד(לעיל פסוק ג) "וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו", שְׁנֵי פְּעָמִים נָפַל אַבְרָם עַל פָּנָיו כְּנֶגֶד כֵּן נִטְּלָה מִילָה מִבָּנָיו שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד בְּמִצְרַיִם, וְאֶחָד בַּמִּדְבָּר. בְּמִצְרַיִם בָּא מֹשֶׁה וּמָלָן, בַּמִּדְבָּר בָּא יְהוֹשֻׁעַ וּמָלָן.

ט״ודָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא (וְכוּ') אֶלָּא מֵעַתָּה הַקּוֹרֵא לְשָׂרָה שָׂרַי הָכִי נַמִּי הָתָם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם "שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי" אֶלָּא מֵעַתָּה הַקּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב נַמִי, שַׁאֲנִי הָתָם דְּהָדַר אַהַדְרֵיהּ קְרָא דִּכְתִיב (בראשית מו, ב) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב". וְאַבְרָהָם לֹא אַהַדְרֵי וְהָכְתִיב (נחמיה ט, ז) "בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם", נָבִיא הוּא דְּקָא מְסַדֵּר שְׁבָחֵיהּ דְּאַבְרָהָם.

ט״זבַּר קַפָּרָא אָמַר, כָּל הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. אָמַר רַבִּי לֵוִי, בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֵׂה, "וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם", הֲרֵי בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, "וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם", הֲרֵי בַּעֲשֵׂה. וַהֲרֵי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה קְרָאוּהוּ אַבְרָם (נחמיה ט, ז) "אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם". שַׁנְיָא הִיא שֶׁעַד שֶׁהוּא אַבְרָם בָּחַרְתָּ בּוֹ וְדִכְוָתֵהּ הַקּוֹרֵא שָׂרַי עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, (וְלֹא) הוּא שֶׁנִּצְטַוָּה עָלֶיהָ וְדִכְוָתֵהּ הַקּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, תָּנִי, לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב, אֶלָּא (בראשית לה, י) "כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ", יִשְׂרָאֵל עִקָּר וְיַעֲקֹב טָפֵל רַב זְכַרְיָה בְּשֵׁם רַב אָחָא אָמַר, מִכָּל מָקוֹם יַעֲקֹב שְׁמוֹ אֶלָּא "כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ", יַעֲקֹב עִקָּר וְיִשְׂרָאֵל מוֹסִיף עָלָיו.