ילקוט שמעוני על התורה תתי״דYalkut Shimoni on Torah 814
א׳ה' אֱלֹהִים, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "ה'" מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן". כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהִים" זוֹ מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כב, ח) "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם". וְאוֹמֵר (שם, כז) "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל". אַתָּה הַחִלּוֹתָ, אַתָּה הִתַּרְתָּ לִי נִדְרִי, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי לֵךְ "הוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (מֵאֶרֶץ) [מִ]מִּצְרָיִם" אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ אֵינִי יָכוֹל שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ שֶׁאֵינִי זָז מֵאֶצְלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ב, כא) "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ" וְאֵין הוֹאָלָה אֶלָא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, כד) "וַיּ(וֹ)אֶל שָׁאוּל" וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר "אַתָּה הַחִלּוֹתָ", אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי פֶתַח שֶׁאֶעֱמֹד וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל בָּנֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁסָּרְחוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יד) "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם", וְכִי מֹשֶׁה הָיָה תָפוּשׂ (בַּקֹּדֶשׁ) [בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא], [אֶלָּא כָּךְ אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי פֶתַח שֶׁאֶעֱמֹד וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ], עָמַדְתִּי וְהִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם וְשָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתִי וְסָלַחְתָּ לַעֲווֹנָם, הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאֲנִי עִמָּהֶם בִּתְפִלָּה, וְהֵם לֹא הִתְפַּלְּלוּ עָלַי, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם תְּפִלַּת יָחִיד עַל הָרַבִּים כָּךְ נִשְׁמַעַת, תְּפִלַּת הָרַבִּים עַל הַיָּחִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ, יֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָן עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָן עֲבָדִים וְיֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָן עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאָן עֲבָדִים וְיֵשׁ שֶׁלֹּא קָרְאוּ עַצְמָן עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָן עֲבָדִים. אַבְרָהָם קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל נָא תַּעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כו, כד) "בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי". יַעֲקֹב קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר "קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים [וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ"], וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, ח) "עַבְדִּי יַעֲקֹב". מֹשֶׁה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, א) "מֹשֶׁה עֶבֶד ה'". דָּוִד קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲנִי עֲבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לד) "לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי", (יחזקאל לז, כה) "וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם". יְשַׁעְיָה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, ה) "יֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר "כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ". שְׁמוּאֵל קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ג, י) "דַּבֵּר... כִּי שׁ(וֹ)מֵעַ עַבְדֶּךָ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד. שִׁמְשׁוֹן קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה נָתַתָּ בְּיַד עַבְדְּךָ [אֶת] הַתְּשׁוּעָה", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד. שְׁלֹמֹה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ג, ט) "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד. אִיּוֹב לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ב, ג) "הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב". יְהוֹשֻׁעַ לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה'". כָּלֵב לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כד) "וְעַבְדִּי כָלֵב". אֶלְיָקִים לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב, כ) "לְעַבְדִּי לְאֶלְיָקִים". זְרֻבָּבֶל לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב, כג) "זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי". דָּנִיֵאל לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר "דָּנִיֵאל עֲבֵד(א) (דֶּ)אֱלָהָא (עִלָּאָה) [חַיָּא"]. חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לֹא קָרְאוּ עַצְמָן עֲבָדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָן עֲבָדִים שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג, כו) "שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עַבְדוֹהִי (דֶּאֱלֹהָא) [דִי אֱלָהָא"]. נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים לֹא קָרְאוּ עַצְמָן עֲבָדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָן עֲבָדִים שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם גָּלָּה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים".
1
ב׳("וְ)אֶת גָּדְלְךָ", זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל "גָּדְלְךָ" שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאֶת יָדְךָ. אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י, יב) "נְטֵה יָדְךָ עַל [אֶרֶץ] מִצְרַיִם". אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אִפַּרְכוֹס יוֹשֵׁב עַל הִפַּרְכְיָא שֶׁלּוֹ מִתְיָרֵא הוּא מִן סְנַקְתֶּדְרִין שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזִירֶנּוּ, אַתָּה שֶׁאֵין לְךָ סְנַקְתֶּדְרִין מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מוֹחֵל לִי, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל בִּימָה שֶׁלּוֹ מִתְיָרֵא הוּא מִפְּנֵי דּוּכוּס שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזִירֶנּוּ, אַתָּה שֶׁאֵין לְךָ דּוּכוּס מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מוֹחֵל לִי. אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל). דָּבָר אַחֵר "ה'", אָדוֹן אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם. "אֱלֹהִים". בְּדִין בָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם. "אַתָּה הַחִלּוֹתָ". אַתָּה הַחִלּוֹתָ לִפְתֹּחַ פֶּתַח לְעַבְדְּךָ בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. דָּבָר אַחֵר "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ". נִסִּים וּגְבוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ג) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻ(וּ)רָה נָא וְאֶרְאֶה". דָּבָר אַחֵר "אַתָּה הַחִלּוֹתָ". אֶת הַשְּׁבוּעָה, כָּתַבְתָּ בַּתּוֹרָה "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" וּבָנֶיךָ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וּבִקַּשְׁתִּי עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְסָלַחְתָּ, "אַתָּה הַחִלּוֹתָ". הַשְּׁבוּעָה. "אֶת גָּדְלְךָ". זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, יז) "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'". וְאֶת יָדְךָ. זוֹ יְמִינְךָ, שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ו) "יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ". וְאוֹמֵר (תהלים מד, ד) "כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ". וְאוֹמֵר "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה". "הַחֲזָקָה". שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, יח-כ) "מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְגוֹ' יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ וְגוֹ' תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וְגוֹ'. אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְגוֹ'. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ מְבַטֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ אֲבָל אַתָּה מִי יָכוֹל לִמְחוֹת עַל יָדְךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ". רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנִּתַּן בְּקוּנְטְרִיסִין שֶׁל מַלְכוּת, אֲפִלּוּ נוֹתֵן מָמוֹן הַרְבֵּה אִי אֶפְשָׁר לֵעָקֵר, אֲבָל אַתָּה אוֹמֵר עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, כב) "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ" וְגוֹ'.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר "אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ". שֶׁמָּא תֹּאמַר חוּץ מִכָּאן יֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים ד, לט) "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְגוֹ' אֵין עוֹד", אֶלָּא אַף בַּאֲוִיר הָעוֹלָם. ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה קְרָאתָנִי עֶבֶד, "מֹשֶׁה עַבְדִּי", (במדבר יב, ז) "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה", וְלִוְיָתָן קְרָאתוֹ עֶבֶד, אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ וְהוּא מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כז) "הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים", תְּחִנַּת לִוְיָתָן שָׁמַעְתָּ וְכָרַתָּ עִמּוֹ בְּרִית וְקִיַּמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, כח) "הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָם", אֲנִי עַבְדְּךָ וְאָמַרְתָּ לִי ["הִנֵּה אָנֹכִי] כֹּרֵת בְּרִית" וְלֹא קִיַּמְתָּ אֶלָּא אָמַרְתָּ (דברים לב, מט-נ) "עֲלֵה... וּמוּת בָּהָר", וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּתַבְתָּ בַּתּוֹרָה "וְאִם אָמ(וֹ)ר יֹאמַר הָעֶבֶד" וְגוֹ', וַאֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתְךָ וְתוֹרָתְךָ וּבָנֶיךָ, (שם) "לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי", אֵינִי מְבַקֵּשׁ לָמוּת, (שם, ו) "וְהִגִּישׁוֹ אֲד(וֹ)נָיו אֶל הָאֱלֹהִים... וַעֲבָדוֹ לְע(וֹ)לָם", [לֹא קִיַּמְתָּ עִמִּי], "שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי", (שם נה, ב) "וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְחִנָּתִי". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (להלן פסוק כו) רַב לָךְ. ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ, בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת דִּמָּה מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹ לְאַבְרָהָם (כָּתוּב בְּרֶמֶז צ"ו). אַבְרָהָם אָמַר (בראשית טו, ב) "ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֵּן לִי", אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם מִתְבַּקֵּשׁ לִי בְּדִין שֶׁיְּהֵא לִי בָּנִים תֵּן לִי בְּדִין, וְאִם לָאו תֵּן לִי בְּרַחֲמִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּדִין מִתְבַּקֵּשׁ לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהִנֵּה דְּבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר" וְגוֹ'. וְאַף מֹשֶׁה כָּךְ אָמַר אִם מִתְבַּקֵּשׁ לִי בְּדִין לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶכָּנֵס, וְאִם לָאו בְּרַחֲמִים אֶכָּנֵס, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּתְכַּבֵּד לִפְנֵי מֶלֶךְ, (להלן פסוק כז) כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. [וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה הֵיאַךְ הַדְּבָרִים חֲזָקִים הִתְחִיל מְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים. ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ], מַהוּ אַתָּה. אָמַר לוֹ, [רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם], לָמָּה אֵינִי נִכְנָס לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים". אַתָּה הַחִלּוֹתָ. תְּחִלָּה אָמַרְתָּ (שם יז, כה) "לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי".
3
ד׳דָּבָר אַחֵר "אַתָּה הַחִלּוֹתָ". תְּחִלָּה לָבוֹא אֶצְלִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ב) "וַיֵּרָא מַלְאַךְ אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ" וְגוֹ', מִשֶּׁגִּדַּלְתָּ אוֹתִי אַתָּה מוֹרִיד אוֹתִי מִגְּדֻלָּתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲלֹא נִשְׁבַּעְתִּי, אָמַר לוֹ אַתָּה הַחִלּוֹתָ אֶת הַשְּׁבוּעָה, לֹא נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאַתָּה מְכַלֶּה בָּנֶיךָ וְחָזַרְתָּ בְּךָ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּנָּחֵם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ".
4
ה׳דָּבָר אַחֵר אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִכְנָסִין לָאָרֶץ וַאֲנִי אֵינִי נִכְנָס. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁהוֹדָה בְּאַרְצוֹ, אֲדוֹנָתוֹ אָמְרַת לוֹ (בראשית לט, יד) "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי" וְאֵינוֹ כוֹפֵר אֶלָּא אָמַר (שם מ, טו) "כִּי גֻּנֹב גֻּנַבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים", אַתָּה שֶׁלֹּא הוֹדֵיתָ בְּאַרְצְךָ, בְּנוֹת יִתְרוֹ אוֹמְרוֹת (שמות ב, יט) "אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ" וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק, לְפִיכָךְ אֵין אַתָּה נִקְבָּר בְּאַרְצְךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אַתָּה נִקְבָּר אֶצְלָן, בִּזְכוּתְךָ הֵן בָאִין עִמְּךָ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ מָעוֹתָיו בִּמְקוֹם אֲפֵלָה אָמַר אִם אֲנִי אוֹמֵר הָאִירוּ לִי שֶׁאֲלַקֵּט מָעוֹתַי אֵין כָּל בְּרִיָּה מַשְׁגַּחַת עָלַי, מֶה עָשָׂה, נָטַל זָהוּב אֶחָד וְהִשְׁלִיכוֹ בְּתוֹכָן וְהִתְחִיל צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הָאִירוּ לִי, זָהוּב אֶחָד הָיָה לִי וְנָפַל מִמֶּנִּי, בָּאוּ וְהֵאִירוּ לוֹ, מֶה עָשָׂה, מִשֶּׁנָּטַל אֶת הַזָּהוּב לִקֵּט מָעוֹתָיו. כָּךְ אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִקְבָּר אַתָּה בַּמִּדְבָּר הֵן בָּאִים בִּזְכוּתְךָ וְאַתָּה בָּא בְרֹאשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְח(וֹ)קֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם".
5