ילקוט שמעוני על התורה תתל״וYalkut Shimoni on Torah 836

א׳אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב שָׁאַל אֶת רַבִּי נְהוֹרַאי מִפְּנֵי מָה זְוָעוֹת בָּאוֹת לָעוֹלָם. אָמַר לוֹ כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים יא, יב) "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד", כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הַזְּוָעוֹת בָּאוֹת לָעוֹלָם. אֲמַר לֵיהּ, חַיֶּיךָ, מִסְתַּבְּרָא מִלְּתָא, אֶלָּא כָּךְ הוּא עִיקָרוֹ שֶׁל דָּבָר, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בְּעוֹלָמוֹ וְרוֹאֶה בָּתֵּי טַרְטִיאוֹת וּבָתֵּי קִרְקָסָאוֹת יוֹשְׁבִים בֶּטַח וְשַׁאֲנָן וּשְׁלֵוִים וּבֵית מִקְדָּשׁוֹ חָרֵב הוּא מִסְתַּכֵּל בְּמַפְּלוֹן עוֹלָמוֹ לְהַחֲרִיבוֹ, כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים שַׁחֲרִית לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמְיַחֲדִין שְׁמוֹ וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' וְגוֹ' מִתְקַבְּצִין כָּל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמְרִים לְפָנָיו אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ, מִיָּד נוֹחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ מַחֲרִיב עוֹלָמוֹ, וּמְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כב, ד) "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל", שֶׁמְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בִּשְׁבִיל תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַעְזֵעַ עוֹלָמוֹ בִּשְׁבִיל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג [וּ]מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ". מִפְּנֵי מָה אוֹמְרִים פָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ בְּכָל יוֹם. רַבִּי לֵוִי אֲמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלוֹת בָּהֶם (דברים ה, ו) "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', (דברים ה, יא) "לֹא תִשָּׂא", וְאָהַבְתָּ מָאן דְּרָחִים מַלְכָּא לָא לִשְׁתְּבַע בִּשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא. (שמות כ, ח) "זָכוֹר", (במדבר טו, מ) "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ" זֶה מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, יג-יד) "וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְגוֹ' וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְגוֹ' וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם", "כַּבֵּד", (דברים יא, כא) "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם", "לֹא תִרְצָח", (דברים יא, יז) "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" מָאן דְּקָטִיל מִקְטִיל. (דברים ה, יז) "לֹא תִנְאָף" ["וְ]לֹא תָתוּרוּ" וְגוֹ', לִבָּא וְעֵינָא תְּרֵי סַרְסוּרֵי דַּעֲבֵירָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג, כו) "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ" וגְוֹ', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי יָהַבְתְּ לִי לִבָּא וְעֵינָא אֲנָא יָדַע דְּאַנְתְּ דִּידִי, (דברים ה, יז) "לֹא תִגְנֹב" (דברים יא, יד) "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ" וְלֹא דְּגַן חֲבֵרְךָ. "לֹא תַעֲנֶה", (במדבר טו, מא) "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", וּכְתִיב "וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵעַדְתָּ עַל חֲבֵרְךָ שֶׁקֶר מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה מֵעִיד עָלַי שֶׁלֹּא בָּרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, (דברים ה, יז) "לֹא תַחְמֹד", (להלן פסוק ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וְלֹא בֵּית חֲבֵרֶךָ. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצוּ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין אוֹמְרִין שִׁירָה אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּיוֹם, וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, [וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ, וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה], וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת בְּיוֹבֵל, וְאָמְרֵי לָהּ פַּעַם אַחַת לְעוֹלָם, וְיִשְׂרָאֵל מַזְכִּירִין אֵת הַשֵּׁם לְאַחַר שְׁתֵּי תֵבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם אֶלָּא לְאַחַר שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת, כְּדִכְתִיב "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת", וְאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים שִׁירָה לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, ז) "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר" וַהֲדַר "וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" וְכוּ'. וְהָאִיכָּא (יחזקאל ג, יב) "בָּרוּךְ" בָּרוּךְ אוֹפַנִּים הוּא דְּאָמְרוּ לֵיהּ, וְאִבָּעִית אֵימָא כֵּיוָן דְּאִתְיְהִיב לְהוּ רְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְהוּ. (רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר), הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וּלְהַלָּן (כז, ט) הוּא אוֹמֵר "הַסְכֵּת וּשְׁמַע", מַה לְּהַלָּן בְּהַסְכֵּת אַף כָּאן בְּהַסְכֵּת. וְהָאֻמָּנִין בְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן. תָּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, בְּדִין הוּא שֶׁתַּקְדִּים שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, שֶׁזֶּה יֵשׁ בּוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר, שֶׁזֶּה יֵשׁ בּוֹ לְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת וְזֶה אֵין בּוֹ אֶלָּא עֲשִׂיָּה בִּלְבָד וְתֵיפוּק לֵיהּ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, דַּאֲמַר, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְווֹת, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר, שֶׁוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם. חָדָא וְעוֹד קָאֲמַר, חָדָא כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְעוֹד דְּאִית בָּהּ נַמֵּי מִלֵּי אַחְרָנַיְתָּא. (דברים ה ה-ו) תָּנוּ רַבָּנָן, קְרִיאַת שְׁמַע כִּכְתָבָהּ דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּכָל לָשׁוֹן, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי. אֲמַר קְרָא וְהָיוּ, בַּהֲוָיָתָן יְהוּ. וְרַבָּנָן, מַאי טַעֲמָא. אֲמַר קְרָא (לעיל פסוק ד) שְׁמַע, בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. וְרַבִּי נַמֵּי, הָא כְּתִיב שְׁמַע. הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא. וְרַבָּנָן נַמֵּי, הָא כְתִיב "וְהָיוּ". הַהוּא שֶׁלֹּא יִקְרָא לְמַפְרֵעַ. וְרַבִּי, נָפְקָא לֵיהּ מִדְּבָרִים הַדְּבָרִים. וְרַבָּנָן, דְּבָרִים הַדְּבָרִים לָא דָרְשֵׁי. תָּנוּ רַבָּנָן "וְהָיוּ", שֶׁלֹּא יִקְרָא לְמַפְרֵעַ, הַדְּבָרִים עַל לְבָבֶךָ, יָכוֹל תְּהֵא כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ צְרִיכָה כַוָּנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "הָאֵלֶּה", עַד כָּאן צְרִיכָה כַוָּנָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֵין צָרִיךְ כַּוָּנָה דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד עַל כָּל הַפָּרָשָׁה שֶׁצְּרִיכָה כַוָּנָה. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לָהּ אֲהָא רַבִּי אַחָא אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה כֵּיוָן שֶׁכִּוֵּן אֶת לִבּוֹ בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן שׁוּב אֵין צָרִיךְ לְכַוֵּן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבִּי אַחָא. תַּנְיָא אִידָךְ, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לְבָבֶךָ, מַר זוּטְרָא אֲמַר עַד כָּאן מִצְוַת כַּוָּנָה וּקְרִיאָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ קְרִיאָה בְּלֹא כַוָּנָה. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּבָעִינָן תַּרְתֵּי, דִּכְתִיב "עַל לְבָבֶךָ", הָתָם נַמֵּי, כְּתִיב "עַל לְבַבְכֶם". הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְּרַבִּי יִצְחָק "עַל לְבַבְכֶם וּקְשַׁרְתֶּם", שֶׁתְּהֵא קְשִׁירָה כְּנֶגֶד הַלֵּב. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר, עַד כָּאן מִצְוַת קְרִיאָה וְכַוָּנָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ כַּוָּנָה בְּלֹא קְרִיאָה מַאי שְׁנָא הָכָא דְּבָעֵי תַּרְתֵּי, דִּכְתִיב "עַל לְבָבֶךָ..." (פסוק ז) "וְדִבַּרְתָּ בָּם", הָתָם נַמֵּי הָכְּתִיב עַל לְבַבְכֶם... לְדַבֵּר בָּם. הַהוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וְהָכֵי קָאֲמַר רַחֲמָנָא אַגְמִירוּ בְּנַיְכוּ תוֹרָה כִּי הֵיכֵי דְּלִגְרָסֵי בְהוּ. תָּנוּ רַבָּנָן (לעיל פסוק ד) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', עַד כָּאן (מִצְוַת) [צְרִיכָה] כַּוָּנַת הַלֵּב דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אֲמַר רָבָא הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. תַּנְיָא סוּמְכּוּס בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר, כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. אֲמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, וּבְדָלֶ"ת, אֲמַר רַב אָשֵׁי, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲטֹף בַּחֵי"ת. וּבִלְבַד שֶׁיַּדְגִּישׁ בַּדָּלֶ"ת. (במדבר טו, מ) "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ", צָרִיךְ לְהַתִּיז בַּזַּיִ"ן. רַבִּי יִרְמִיָּה הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, חָזְיֵהּ דְּקָא מַאֲרִיךְ טוּבָא, אֲמַר לֵיהּ לָא צְרִכַתְּ, רַק כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, עַל לְבָבֶךָ בַּעֲמִידָה. אֲמַר שְׁמוּאֵל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', זוֹ הִיא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְדָרוּ עַבְדֵיהּ, בִּפְסוּקָא קָמָא צַעֲרָן, טְפֵי לָא תְצַעֲרָן. רַב הֲוָה קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע, וּמֶחֱוֵי(הּ) לִבְרֵיהּ בִּידֵיהּ קַבּוּטָל בְּבֵי"ת. וְהָתַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר הַקּוֹרֵץ בְּעֵינָיו וּמְרַמֵּז בְּיָדָיו וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיה מג, כב) "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב". לָא קָשְׁיָא, הָא בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן הָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי. הָנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד מִי. אָמַר רַבִּי הִלֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (תהלים כט, י) בְּ"הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים". וְרַב יוֹסֵף אֲמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חֻלְיּוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה. הָנֵי תְּמָנֵי סְרֵי, תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הָוְיָן. אֲמַר רָבָא, בִּרְכַּת אֶפִּיקוֹרוֹסִים בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ. כְּנֶגֶד מִי תִּקְּנוּהָ. לְרַבִּי הִלֵּל כְּנֶגֶד (שם, ג) "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים". לְרַב יוֹסֵף כְּנֶגֶד אֶחָד שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּנֶגֶד חֻלְיָא קְטַנָּה שֶׁבַּשִּׁדְרָה. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פְּעָמִים שֶׁאָבוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמֹר לוֹ "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" לֵית הוּא מִנְּהוֹן, וְאִם יֹאמַר לְךָ שְׁבַע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמֹר לוֹ, "וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי" מִנְּהוֹן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר צִוּוּיִין שֶׁכְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן שְׁנֵי (שמות לח, כג) מִ"וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב" עַד סֵיפֵיהּ דְּסִפְרָא.