ילקוט שמעוני על התורה תתמ״זYalkut Shimoni on Torah 847

א׳אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, אֵימָתַי אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ שְׂכַר הַמִּצְווֹת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמִּצְווֹת שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים, מִפֵּרוֹתֵיהֶן אַתֶּם אוֹכְלִין עַכְשָׁיו, אֲבָל שְׂכַר הַקֶּרֶן בְּעָקֵב אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע" אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַתּוֹרָה עַל מְנַת לְקַבֵּל שָׂכָר מִיָּד, כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ נִקְרָא רַע וְאֵינוֹ מִתְנַקֶּה, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לְבָנָיו כְּלוּם, שֶׁאִלּוּ בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת מִיָּד הֵיאַךְ הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר (שמות לב, יג) "זְכֹר לְאַבְרָהָם" וְגוֹ', וְכֵן אֵלִיָּהוּ אָמַר "ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע" וַאֲנִי נִזְכָּר לָהֶם, אֲבָל אִם עָשָׂה עוֹבֵד אֱלִילִים מִצְוָה מִיָּד לְיָד אֲנִי נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק י') "וּמְשַׁלֵּם לְששׂנְאָיו" בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין בְּיָדוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. מַהוּ "לֹא יְאַחֵר לְששׂנְאוֹ". אֵינוֹ נוֹתֵן שָׂכָר מִמַּה שֶּׁלְּאַחֲרָיו אֶלָּא מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, אָדָם יֵשׁ לְפָנָיו מַשּׂאוֹי שֶׁל חֲמִשָּׁה לִטְרָא אוֹ שֶׁל עֲשָׂרָה פּוֹשֵׁט יָדוֹ וְנוֹטֵל, אֲבָל אִם הָיָה מַשִּׂאוֹי שֶׁל מֵאָה לִטְרָא מַהוּ עוֹשֶׂה, טוֹעֲנוֹ עַל כְּתֵפָיו לְאַחֲרָיו. כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל עוֹבְדֵי אֱלִילִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּאָדָם שֶׁנּוֹשֵׂא מַשִּׂאוֹי קַל מִלְּפָנָיו, אֲבָל מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים מַשּׂאוֹי גָּדוֹל שֶׁעַל הַכָּתֵף אָמַר דָּוִד (תהלים סח, כ) "בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ". הַצַּדִּיקִים מַתַּן שְׂכָרָן לְאַחֲרֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב". מָשָׁל לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהַכֹּל בָּאִין ומַפְקִידִין אֶצְלוֹ פִּקְדוֹנוֹת וְהָיָה נוֹטֵל הַפִּקְדוֹנוֹת וּמַנִּיחָן בְּתֵיבָה וּבְמִגְדָּל וּמְשַׁמְּרָן יָפֶה יָפֶה, פַּעַם אַחַת בָּא אֶצְלוֹ קוּבְיוּסְטוּס אֶחָד וּבְיָדוֹ פִּקָּדוֹן, אָמַר לוֹ הַפְקֵד לִי הַפִּקָּדוֹן הַזֶּה, אָמַר בַּעַל הַבַּיִת לְעַבְדּוֹ טֹל הֵימֶנּוּ וּסְמֹךְ אוֹתוֹ אַחַר הַדֶּלֶת, אֲמַר לֵיהּ, מָרִי, מָה רָאִיתָ לִהְיוֹת נוֹתֵן פִּקְדוֹנוֹת אֲחֵרִים בְּתֵיבָה וּבְמִגְדָּל וּמְשַׁמְּרָן יָפֶה יָפֶה וְנוֹעֵל בִּפְנֵיהֶם וְזֶה אָמַרְתָּ לִי לִסְמֹךְ אוֹתוֹ אַחַר הַדֶּלֶת, אָמַר לוֹ בּוֹא וְאוֹמַר לְךָ, אוֹתָן שֶׁהִנַּחְתִּי בְּתֵיבָה וּבְמִגְדָּל וְנָעַלְתִּי בִפְנֵיהֶם אֵין בַּעֲלֵיהֶן מְבַקְּשִׁין אוֹתָן מִיָּד אֲבָל זֶה הוּא קוּבְיוּסְטוּס, עַכְשָׁיו הוֹלֵךְ וּמְשַׂחֵק וּמְאַבֵּד אֶת כֵּלָיו, הוּא בָּא וּמְבַקֵּשׁ פִּקְדוֹנוֹ (מִיָּדְךָ) [מִיָּד]. כָּךְ יִשְׂרָאֵל וְעוֹבְדֵי אֱלִילִים עוֹשִׂין מִצְווֹת, מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין מְבַקְשִׁין אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲבָל עוֹבְדֵי אֱלִילִים מִיָּד הוּא נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר מִצְוָתָן שֶׁנֶּאֱמַר "וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו". אָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, תִּהְיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַמִּצְווֹת שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂין שְׁמוּרוֹת הֵן לָכֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית". וְלָעוֹלָם הַבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לְיִשְׂרָאֵל שְׂכָרָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, י) "הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו" וְהֵן רוֹאִין וּמַתְמִיהִין וְאוֹמְרִים כָּל הַטּוּב הַזֶּה הָיָה מְתֻקָּן לָנוּ (תהלים לא, כ) "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ".