ילקוט שמעוני על התורה תתנ״חYalkut Shimoni on Torah 858

א׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שם) "אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ", וַהֲלֹא בְיָדוּעַ שֶׁלֹּא מִלְּאוּ, שֶׁעַכְשָׁיו בָּאתָ לָאָרֶץ, אֶלָּא זְכוּתְךָ הִיא שֶׁגָּרְמָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ, הַכְּנַעֲנִים בּוֹנִים בָּתִּים וְזוֹרְעִין שָׂדוֹת וְחוֹפְרִין בּוֹרוֹת וְשִׁיחִין וּמְעָרוֹת נוֹטְעִין שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכָל עֵץ מַאֲכָל כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוֹ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְרָכָה. אוֹ לְפִי שֶׁבְּרָכָה זוֹ עֲלֵיהֶם, יָכוֹל הָיוּ אוֹכְלִין וּשְׂבֵעִין. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", אַתָּה אוֹכֵל וְשָׂבֵעַ. וְהֵן מוֹנְעִין אֶת עַצְמָן מִנְּשֵׁיהֶן מִבְּנֵיהֶן מִבְּנוֹתֵיהֶן כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְרָכָה, וְזוֹ שֶׁאָמַרְנוּ אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם, כְּשֶׁהֱיִיתֶם שָׁם הָיְתָה מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילְכֶם וְלֹא עַכְשָׁיו שֶׁאֵין אַתֶּם עָלֶיהָ. (דברים י יא) אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב אוֹ לְהַקִּישׁ (יְצִיאָה) [בִּיאָה] זוֹ לְבִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ מָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא הֱיִיתֶם מוֹנִין עָלֶיהָ שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת יָכוֹל אַף בִּיאַת אֶרֶץ כְּנַעַן כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר "לְרִשְׁתָּהּ", לְרִשְׁתָּהּ אַתֶּם בָּאִים וְלִהְיוֹת מוֹנִין שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת, אֶלָּא הִפְרִישׁ בֵּין בִּיאָתָהּ שֶׁל זוֹ לְבִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ, בִּיאַת אֶרֶץ מִצְרַיִם רְשׁוּת וּבִיאַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חוֹבָה, אֶרֶץ מִצְרַיִם בֵּין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בֵּין שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵי לָכֶם אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵן אִם אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵי לָכֶם אֶרֶץ כְּנַעַן וְאִם לָאו אַתֶּם גּוֹלִין מֵעָלֶיהָ וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם". תַּנְיָא עֲרוּגָה, בְּתוֹכָה שִׁשָּׁה, גְּבוּלֶיהָ בְּכַמָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רֹחַב כִּמְלֹא (גְּבוּל) [רֹחַב] פַּרְסָה. מַאי טַעְמָא. דִּכְתִיב "וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק".
1