ילקוט שמעוני על התורה פ״וYalkut Shimoni on Torah 86

א׳(פסוק כז) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, תְּפִלּוֹת אָבוֹת תִּקְנוּם. אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלָּה שֶׁל שָׁחַר, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלָּה שֶׁל מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים קב, א) "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִי יַעֲטֹף" וְגוֹ'. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית כח, יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" וּכְתִיב (ירמי' ז, טז) "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד וְגוֹ' וְאַל תִּפְגַּע" וְגוֹ'.

ב׳כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְמִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל", אֶלָּא שֶׁזְּרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר.

ג׳קוֹמֶץ מֵאֵימָתַי מַתִּיר שִׁירַיִם בַּאֲכִילָה רַבִּי חָנִין אוֹמֵר, מִשֶּׁמָשְׁלָה בּוֹ הָאוּר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִשֶּׁתַּצֵּת אֵשׁ בְּרֻבּוֹ, וְטַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן דִּכְתִיב, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן, אֵימָתַי מַעֲלֶה הַכִּבְשָׁן קִיטוֹר מִשֶּׁתַּצֵּת אֵשׁ בְּרֻבּוֹ. וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב, (הושע יד, י) "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם". מָשָׁל לְלוֹט וּבְנוֹתָיו, הֵם שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם "צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם", הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְשֵׁם עֲבֵירָה, "וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן) וְהָא מֵינַס אָנִיס, תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסִי בַּר חוֹנִי לָמָה נָקוּד עַל וָי"ו שֶׁבְּקוּמָהּ שֶׁל בְּכִירָה, לוֹמַר שֶׁבְּשָׁכְבָהּ לֹא יָדַע מַאי הֲוָה לֵיה לְמֶעְבַּד מַאי דַּהֲוָה הֲוָה, נַפְקָא מִינָא דִּלְפַּנְיָא אַחֲרִינָא לֹא אִתְבָּעֵי לֵיה לְמִשְׁתֵי חַמְרָא, (משלי יח, יט) "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז" (וְכוּ') "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד" וְכוּ'.

ד׳(בראשית יט לו) וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט, שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן. אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר חַנִין, כָּל מִי שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר בּוּלְמוּס שֶׁל עֲרָיוֹת סוֹף מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם לוֹט נִתְאַוָּה לִבְנוֹתָיו אוֹ אִם בְּנוֹתָיו נִתְאַוּוּ לוֹ, מִמַּה דִּכְתִיב (משלי יח, א) "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד" הֱוֵי לוֹט נִתְאַוָּה לִבְנוֹתָיו וּבְנוֹתָיו לֹא נִתְאַוּוּ לוֹ. אֵין לְךָ כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת [נ"א שָׁנָה וְשָׁנָה] שֶׁאֵין קוֹרִין בָּה פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל לוֹט, מַאי טַעֲמָא, דִּכְתִיב, (שם) "בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע" הִתְגַלְּעוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "יִתְגַּלָּע" אֲנָשִׁים נִתְרַחֲקוּ וְנָשִׁים נִתְקָרְבוּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (ירמיה מח, ל) אֲנִי יָדַעְתִי וְגוֹ' עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן בַּדָּיו רַבִּי הוּנָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי הוּנָא אָמַר תְּחִלַּת עִבּוּרוֹ שֶׁל מוֹאָב לֹא הָיָה לְשֵׁם זְנוּת, אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם "בַּדָּיו" לֹא עָשׂוּ כֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב".

ה׳דָּבָר אַחֵר תְּחִלַּת עִבּוּרוֹ לֹא הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת, בַּדָּיו לֹא עָשׂוּ כֵּן לְשֵׁם זְנוּת, אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, (רות ג, ו) "וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ".

ו׳דָּבָר אַחֵר, וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן, מֵאֲבִיהֶן הָיָה הַדָּבָר רְאֵה מַה כְּתִיב וְלֹא יָדַע בְּשָׁכְבָהּ וּבְקוּמָה נָקוּד לָמָה שֶׁהָיָה שִׁכּוֹר מֵאֶמֶשׁ, אֲבָל בַּלַּיְלָה פָּג יֵינוֹ וְהִרְגִּישׁ בָּה. מִפְּנֵי כָּךְ הוּא מִתְפַּרְסֵם בְּכָל שַׁבָּת הֲרֵי הוּא חִיֵּב לְעַצְמוֹ.

ז׳(בראשית יט לז-לח) וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ מוֹאָב. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ אֲפִלּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה דְּאִלּוּ בְּכִירָה דְּקָאָמְרָה מוֹאָב מִן אָב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, "אַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה". מִלְחָמָה הוּא דְּלֹא הָא אַנַגְרַיָא עָבִיד בְּהוּ, וְאִלּוּ צְעִירָה דְּקָאָמְרָה בֶּן עַמִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, (שם יט) "וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם" "דְּאֲפִלּוּ אַנַגְרַיָא לֹא תַּעֲבִיד בְּהוּ.