ילקוט שמעוני על התורה תתס״הYalkut Shimoni on Torah 865
א׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. סִימָן טוֹב לְאָדָם שֶׁבְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ כְּשֶׁבְּהֶמְתְּךָ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה עוֹבֶדֶת בְּכֹחַ אֶת הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יד, ד) "וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר".
1
ב׳דָּבָר אַחֵר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ". מִן הַוְּלָדוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָבָר שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יא) "וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' עַל דָּגָן וְעַל תִּיר(וֹ)שׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר".
2
ג׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ (כָּתוּב לְעֵיל).
3
ד׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וְגוֹ' הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם, שֶׁמָּא תִּמְרְדוּ בַּמָּקוֹם, שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שְׂבִיעָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, יב-יג) "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְגוֹ' וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻ(וּ)ן". מַהוּ אוֹמֵר אַחֲרָיו, "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ'. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (דברים לא, כ) "כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲב(וֹ)תָיו (אֶרֶץ) זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים". כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ", מַהוּ אוֹמֵר, (שם ח) "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ שְׂבִיעָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן, (איוב כא, ט-יג) "בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפַּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִ(י)ל וְגוֹ' יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְגוֹ' (יָצְאוּ) [יִשְׂאוּ] (בְּתֹף) [כְּתֹף] וְכִנּוֹר וְגוֹ' (יְבַלּוּ) [יְכַלוּ] בַטּוֹב יְמֵיהֶם", הִיא גָּרְמָה לָהֶם, "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְגוֹ' מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ", (אִם) [אָמְרוּ] טִפָּה אַחַת שֶׁל גְּשָׁמִים הִיא אֵין אָנוּ צְרִיכִין לוֹ, (בראשית ב, ו) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ", אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם, בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי, בָּה אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם ז, יב) "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ". רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר, הֵן נָתְנוּ עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה בְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָן, אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְ(י)יְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבּ(וֹ)ת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי הַמִגְדָּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שְׂבִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחַת וְגוֹ' וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם", וְאֵין יְשִׁיבָה הָאֲמוּרָה כָּאן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ו) "וַיֵּשֵׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ", הִיא גָרְמָה לָהֶן, שֶׁאָמְרוּ "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר", וּמַה נֶּאֱמַר בָּהֶן, (שם ח) "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם וְגוֹ' וַיַּחְדְּלוּ לִבְנ(וֹ)ת הָעִיר". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְאַנְשִׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שְׂבִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (איוב כח, ה-ח) "אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִן לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ", מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, אָמְרוּ הֲרֵי מָזוֹן אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאֶצְלֵנוּ, אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכֵּחַ תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינֵיכֶם, אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן, "פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל" וְגוֹ', (שם יב, ה-ו) "לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשׁ(וֹ)דְדִים", וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (יחזקאל טז, מח-מט) "חַי אֲנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְד(וֹ)ם אֲחוֹתֵךְ וְגוֹ' הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְד(וֹ)ם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ", וְכָל כָּךְ לָמָּה, (שם) "וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה", כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר "כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה". (שם יט, לג) "וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַיְלָה הוּא", וְכִי מֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה, אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶן יַיִן לְשָׁעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס", אִם נִתַּן לְמַכְעִיסָיו קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. וּכְבָר הָיוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָסִין לִכְרָךְ גָּדוֹל. שָׁמְעוּ קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל עִיר עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל, הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא, וְלָמָּה בְּכִיתֶם. אָמְרוּ לוֹ, לֹא נִבְכֶּה, שֶׁעַמִּים עוֹבְדִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים מְזַבְּחִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַעֲצַבִּים יוֹשְׁבִים בֶּטַח שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן וּבֵית הֲדוֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיָּת הַשָּׂדֶה. אָמַר לָהֶם, אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי, אִם כָּךְ (נָתַן) [עָשָׂה] לְמַכְעִיסָיו קַל וָחמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, הִגִּיעוּ לְצוֹפִים וְקָרעוּ בִגְדֵיהֶם. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל אֶחָד יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ, עֲקִיבָא, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִין [וְאַתָּה מְצַחֵק]. אָמַר לָהֶם, אַתֶּם לָמָּה בּוֹכִים, אָמְרוּ לוֹ, [לָמָּה] לֹא נִבְכֶּה עַל מָקוֹם שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ (במדבר א, כא) "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" וַהֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ, עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם (איכה ה, יז-יח) "עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ". אָמַר לָהֶם, אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי, הֲרֵ הוּא אוֹמֵר "וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָּהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָּהוּ", וְכִי מָה עִנְיָן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה, אוּרִיָּה בְּבַיִת רִאשׁוֹן זְכַרְיָה בְּבַיִת שֵׁנִי, מָה אָמַר זְכַרְיָּה, (זכריה ח, ד) "עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים (וּזְקֵנִים) [וּזְקֵנוֹת] בִּרְח(וֹ)בוֹת יְרוּשָׁלָיִם", מָה אָמַר אוּרִיָּה, (מיכה ג, יב) "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ, אִם קַיָּמִים דִּבְרֵי אוּרִיָּה קַיָּמִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה וְאִם בְּטֵלִים דִבְרֵי אוּרִיָּה בְּטֵלִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה, שָׂמַחְתִּי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לַסּוֹף עֲתִידִין דִּבְרֵי זְכַרְיָה לְהִתְקַיֵּם. וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ, עֲקִיבָא, נִחַמְתָּנוּ נִחַמְתָּנוּ.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם". אָמַר לָהֶם הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא יַטְעֶה אֶתְכֶם יֵצֶר הָרָע וְתִפְרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה הוֹלֵךְ וְדָבֵק בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח) "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִ(י)ם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה", וְאוֹמֵר "אִם ה' הֱסְתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה וְאִם בְּנֵי הָאָדָם אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה' כִּי גֵּרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים", וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹבֵד אֱלִילִים, [אֶלָּא] כֵּיוָן שֶׁפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה [כְּאִלּוּ] הוֹלֵךְ וּמִדַבֵּק בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים. וְסַרְתֶּם. מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ הַמָּוֶת.
5