ילקוט שמעוני על התורה תתע״זYalkut Shimoni on Torah 877

א׳(דברים י כט) וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה', אֵין וְהָיָה אֶלָּא מִיָּד. כִּי יְבִיאֲךָ. קַבֵּל עָלֶיךָ מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן בִּשְׂכַר שֶׁתָּבוֹא וְתִירַשׁ. תָּנוּ רַבָּנָן "וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִּים". וְכִי מָה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁהַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִּים וְהַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים כז, יב-יג) "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִּים... וְאֵלֶּה יַעֲמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל", אֶלָּא לְהַקְדִּים בְּרָכָה לַקְּלָלָה. יָכוֹל שֶׁיְּהוּ כָּל הַבְּרָכוֹת קוֹדְמוֹת לַקְּלָלוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר ["בְּרָכָה וּקְלָלָה", בְּרָכָה אַחַת קוֹדֶמֶת לַקְּלָלָה וְאֵין כָּל הַבְּרָכוֹת קוֹדֶמֶת לַקְּלָלָה], וּלְהַקִּישׁ קְלָלוֹת לִבְרָכוֹת מַה קְּלָלוֹת בַּלְּוִיִּים אַף בְּרָכוֹת בַּלְּוִיִּים וּמַה קְּלָלוֹת בְּקוֹל רָם אַף בְּרָכוֹת בְּקוֹל רָם וּמַה קְּלָלוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף בְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמַה קְּלָלוֹת בִּכְלָל וּפְרָט אַף בְּרָכוֹת בִּכְלָל וּפְרָט וּמַה קְּלָלוֹת אֵלּו וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן אַף בְּרָכוֹת אֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן. הָפְכוּ פְּנֵיהֶם בִּשְׁעַת בְּרָכוֹת אֶל הַר גְּרִזִּים וּבִשְׁעַת קְלָלָה אֶל הַר עֵיבָל. (דברים י ל) תָּנוּ רַבָּנָן "הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן", מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וָאֵילָךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. "אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ". מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת. בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה. אֵלּוּ הַר גְּרִזִּים וְהַר עֵיבָל, שֶׁיּוֹשְׁבִין בָּהֶן כּוּתִיִּים. מוּל הַגִּלְגָּל. סָמוּךְ לַגִּלְגָּל. אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה. שְׁכֶם, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב, ו) "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה", מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם אַף כָּאן שְׁכֶם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יוֹסֵי, בְּדָבָר זֶה זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כוּתִים, אָמַרְתִּי לָהֶם זִיַּפְתֶּם תּוֹרַתְכֶם וְלֹא הֶעֱלִיתֶם בְּיֶדְכֶם כְּלוּם, שֶׁהֱיִיתֶם אוֹמְרִים אֵלוֹנֵי מוֹרֶה שְׁכֶם, אַף אָנוּ מוֹדִים בַּדָּבָר, אָנוּ לְמַדְנוּהָ בִּגְזֵרָה שָׁוָה, אַתֶּם בַּמֶּה לְמַדְתֶּם. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, סָמוּךְ לַיַּרְדֵּן, דִּכְתִיב (דברים כז, ד) "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן", אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת. בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי [וַהֲלֹא] אֶרֶץ חִוִּי הִיא, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה, וַהֲלֹא בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִין, מוּל הַגִּלְגָּל, וַהֲלֹא לֹא רָאוּ אֶת הַגִּלְגָּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַרְאוֹת לָהֶן דֶּרֶךְ בַּשְּׁנִיָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בָּרִאשׁוֹנָה, בְּדֶרֶךְ, בַּדֶּרֶךְ לְכוּ וְלֹא בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים, הַיֹּשֵׁב, בַּיִּשּׁוּב לְכוּ וְלֹא בַּמִּדְבָּרוֹת, בָּעֲרָבָה, בָּעֲרָבָה לְכוּ וְלֹא בֶּהָרִים וּגְבָעוֹת.

ב׳(דברים י לא-לב) כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן, מִשֶּׁעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאַתֶּם יוֹרְשִׁים אֶת הָאָרֶץ. אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם. בִּזְכוּתְכֶם. וִירשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ. בִּשְׂכַר שֶׁתִּירַשׁ תֵּשֵׁב. וּשְׁמַרְתֶּם, זֶה מִשְׁנָה. (וַעֲשִׂיתֶם) [לַעֲשׂוֹת]. זֶה הַמַּעֲשֶׂה. אֵת כָּל הַחֻקִּים. אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. (וְאֶת) הַמִּשְׁפָּטִים אֵלּוּ הַדִּינִים. אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן (לָכֶם) [לִפְנֵיכֶם] הַיּוֹם. יִהְיוּ חֲבִיבִין עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ הַיּוֹם קִבַּלְתֶּם מֵהַר סִינַי וִיהוּ רְגִילִים בְּפִיכֶם כְּאִלּוּ הַיּוֹם שְׁמַעְתֶּם אוֹתָם.

ג׳נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת נִקְנִין בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה בַּחֲזָקָה מִנָּלָן. אֲמַר קְרָא "וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם", [בַּמֶּה תְּפַשְׂתֶּם, בִּישִׁיבָה]. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעאֵל תָּנָא וִירַשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, בַּמֶּה יְרַשְׁתֶּם, בִּישִׁיבָה.

ד׳(דברים יא א-ד) אֵלֶּה הַחֻקִּים. אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. וְהַמִּשְׁפָּטִים. אֵלּוּ הַדִּינִים. אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן. זֶה מִשְׁנָה. לַעֲשׂוֹת. זֶה מַעֲשֶׂה. בָּאָרֶץ. שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יְהוּ נוֹהֲגִין אֶלָּא בָּאָרֶץ. תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה". אִי כָּל הַיָּמִים יָכוֹל כָּל הַמִּצְווֹת נוֹהֲגוֹת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּאָרֶץ". אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט צֵא וּלְמַד בְּמַּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּעִנְיָן "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת", מָה עֲבוֹדַת אֱלִילִים מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ אַף כָּל שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ חוּץ מִן הֶעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם דְּהִלְכְתָא גְמִירֵי לָהּ דְּאַף עַל גַּב דְּחוֹבַת קַרְקַע נִינְהוּ נוֹהֲגוֹת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֲבָל חָדָשׁ בָּאָרֶץ אִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ לָא, מַאי טַעֲמָא, מוֹשָׁב לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה מַשְׁמָע. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף חָדָשׁ בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מוֹשָׁב בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים מַשְׁמָע. אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם קִצֵּץ אֲשֵׁרָה וְהֶחֱלִיפָהּ אֲפִלּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים שֶׁחַיָּב לְקוֹצְצָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן". "אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת" וְגוֹ'. מַגִּיד שֶׁהָיוּ הַכְּנַעֲנִים שְׁטוּפִין בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם. שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם וְיָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיִירְשׁוּ אֶתְכֶם (כָּתוּב בְּרֶמֶז תת"ן וְתרכ"ד).