ילקוט שמעוני על התורה תת״פYalkut Shimoni on Torah 880

א׳תָּנוּ רַבָּנָן חַיָּבֵי חֲרָמִים וְהָעֲרָכִין וְהֶקְדֵּשׁוֹת, בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח, לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וְעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, צְדָקוֹת וּמַעַשְׂרוֹת כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן וְחַג הַמַּצּוֹת תְּחִלָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלָיו רֶגֶל אֶחָד עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, [כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שְׁנֵי רְגָלִים עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר], כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלָיו חַג הַסֻּכּוֹת עוֹבֵר עָלָיו בְּבַל תְּאַחֵר. מַאי טַעֲמָא דְּתַנָּא קָמָא. מִכְּדֵי מִ(י)נֵּיהּ סָלִיק, לָמָּה לִי לְמֶהְדַּר לְמִכְתַּב "בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת", שְׁמַע מִ(י)נָּהּ לְבַל תְּאַחֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעֲמָא. לֹא יֹאמַר חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁבּוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב, אֶלָּא לָמָּה נֶאֱמַר, לוֹמַר שֶׁזֶּה אַחֲרוֹן. וְרַבִּי מֵאִיר, מַאי טַעֲמָא. דִּכְתִיב "וּבָאתָ שָּׁמָּה" "וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה". וְרַבָּנָן, הַהוּא לַעֲשֵׂה הוּא דְּאָתָא. וְרַבִּי מֵאִיר, כֵּיוָן דַּאֲמַר רַחֲמָנָא אַיְתֵי וְלָא אַיְתֵי מִמֵּילָא קָם לֵיהּ בְּבַל תְּאַחֵר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, מַאי טַעֲמָא. דִּכְתִיב "אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם", [מִעֵט מוֹעֲדִים שְׁנַיִם]. וְרַבָּנָן סָבְרֵי כְּרַבִּי יוֹנָה דַּאֲמַר הֻקְשׁוּ כָּל הַמּוֹעֲדִים זֶה לָזֶה. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעֲמָא. אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר "חַג הַסֻּכּוֹת", שֶׁבּוֹ דִבֵּר הַכָּתוּב, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁזֶּה גּוֹרֵם. וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, הַאי (דברים טז, טז) "בְּחַג הַמַּצּוֹת וְחַג הַשָּׁבֻעוֹת [וּבְחַג הַסֻּכּוֹת"] מַאי דְּרַשׁ בֵּיהּ. מִבָּעֵי לְהוּ לְהַקִּישׁ חַג שָׁבוּעוֹת לְחַג הַמַּצּוֹת, מַה חַג הַמַּצּוֹת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה, אַף עֲצֶרֶת. וְלַקִּישׁ לְחַג הַסֻּכּוֹת, מַה לְּהַלָּן שְׁמוֹנָה דִּתְנָן מִי שֶׁלֹּא חָג יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג חוֹגֵג וְהוֹלֵךְ כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, [אַף כָּאן שְׁמוֹנָה]. תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה לֹא תָפַסְתָּ, תָּפַסְתָּ מוּעָט תָּפַסְתָּ. [אֶלָּא] לְמַאי הִלְכְתָא כָּתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְחַג הַסֻּכּוֹת. לְאַקּוּשֵׁי לְחַג הַמַּצּוֹת, מַה חַג הַמַּצּוֹת טָעוּן לִינָה דִּכְתִיב "וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ", אַף חַג הַסֻּכּוֹת טָעוּן לִינָה. וְתַּנָא קָמָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן תַּשְׁלוּמִין לַעֲצֶרֶת מִנָּא לְהוּ. נָפְקָא לְהוּ מִדְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל, אָמְרָה תוֹרָה מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ חֹדֶשׁ, מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ עֲצֶרֶת, מַה חֹדֶשׁ לִמְנוּיָיו, אַף עֲצֶרֶת לִמְנוּיָיו. וַעֲצֶרֶת מַנִינָן שְׁבוּעֵי, דַּאֲמַר אַבָּיֵי מִצְוָה לְמִימְנֵי יוֹמֵי וּמִצְוָה לְמִימְנֵי שָׁבוּעֵי, וְעוֹד (דברים טז, טז) "חַג שָׁבֻעוֹת" כְּתִיב. וּפֶסַח בַּר מִקְרַב בָּרְגָלִים הוּא, [פֶּסַח זִמְנָא קְבִיעָא לֵיהּ] אִי אַקְרְבֵיהּ אַקְרְבֵיהּ וְאִי לָא אַקְרְבֵיהּ אִידְחֵי לֵיהּ. מַאי פֶּסַח שַׁלְמֵי פֶּסַח, תָּנָא שְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת עַצְמָן וְתָנָא שְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת פֶּסַח, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּמֵחֲמַת פֶּסַח קָאָתֵי כְּפֶסַח דָּמוּ קָא מַשְׁמַע לָן. אֲמַר רָבָא, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שָׁלֹשׁ רְגָלִים, בְּכָל יוֹם וָיוֹם עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא, יוֹרֵשׁ מַהוּ בְּבַל תְּאַחֵר, (דברים כג, כב) "כִּי תִדֹּר נֶדֶר" אֲמַר רַחֲמָנָא וְהַאי לָא נֶדֶר אוֹ דִּלְמָא וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה (מַשְׁמַע תְּרֵי) [וְהָא מִיחַיֵיב]. תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי רַב (חֲנַנְיָא) [חִיָּא] "מֵעִמָּךְ" פְּרָט לְיוֹרֵשׁ. וְהַאי מֵעִמָּךְ מִבָּעֵי לֵיהּ לְלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. קְרֵי בֵּיהּ "עִמָּךְ" וּקְרֵי בֵּיהּ מֵעִמָּךְ. תָּנָא הֶעָרֵל וְהַטָּמֵא פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה. בִּשְׁלָמָא טָמֵא דִּכְתִיב "וּבָאתָ שָׁמָּה" "וַהֲבֵאתֶם שָׁמָה", כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבִיאָה יֶשְׁנוֹ בַּהֲבָאָה, אֶלָּא עָרֵל מִנָּלָן. הָא מַנִי, רַבִּי עֲקִיבָא, דְּמַרְבֵּי לְעָרֵל כְּטָמֵא, דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר (ויקרא כב, ד) "אִישׁ אִישׁ" לְרַבּוֹת אֶת הֶעָרֵל.