ילקוט שמעוני על התורה תתפ״זYalkut Shimoni on Torah 887

א׳(דברים יב יב) וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ (וְיִירָאוּ) [וְיִרָאוּן]. מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וְיָמוּת בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ (וְיִירָאוּ) [וְיִרָאוּן"] דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְעַנִּין (בְּבֵית דִּין) [אֶת דִּינוֹ]. אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, מִנַּיִן לְאוֹמֵר אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד אֵלֵךְ וְאֶזְבַּח נֵלֵךְ וְנִזְבַּח אֵלֵךְ וְאַקְטִיר נֵלֵךְ וְנַקְטִיר אֵלֵךְ אֲנַסֵּךְ נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ אֵלֵּךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת (עוֹד) כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה", לֹא לַעֲשׂוֹת לֹא כַדָּבָר וְלֹא כָרָע וְלֹא כָזֶה. יָכוֹל אַף הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק וְהַמְרַבֵּץ וְהַמַּרְחִיץ וְהַסָּךְ וְהַמַּלְבִּישׁ וְהַמַּנְעִיל וְהַמַּעֲטִיף. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַזֶּה". זֶה בִסְקִילָה [וְאֵין כָּל אֵלּוּ בִּסְקִילָה] וְלֹא הַחוֹזֵר וְהַמְפוֹתֵת. (דברים יב יג-טז) ["כִּי תִשְׁמַע"], יָכוֹל יְהֵא רָטוּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב", וְדָרַשְׁתָּ, מִן הַתּוֹרָה, וְחָקַרְתָּ, מִן הָעֵדִים, וְשָׁאַלְתָּ, מִן הַתַּלְמִידִים. בְּאַחַת עָרֶיךָ. עִיר אַחַת עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת וְאֵין עוֹשִׂין שָׁלֹשׁ עֲיָרוֹת נִדָּחוֹת. יָכוֹל אַף לֹא שְׁתַּיִם תַּלְמוּד לוֹמַר "עָרֶיךָ". תָּנוּ רַבָּנָן אַחַת. אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר עָרֶיךָ הֲרֵי שְׁתַּיִם אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אַחַת, אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ. זִימְנִין אֲמַר רַב בְּבֵית דִּין אֶחָד הוּא דְאֵין עוֹשִׂין אֲבָל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִּינִין עוֹשִׂין. וְזִימְנִין אֲמַר רַב, לְעוֹלָם אֵין עוֹשִׂין, מִשּׁוּם קָרְחָה. אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, פְּרָט לְחוּצָה לָאָרֶץ. לָשֶׁבֶת שָׁם. פְּרָט לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁלֹּא נִתְּנָה לְבֵית דִּירָה. עֲשָׂרָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ל) "לַצְּמִיתֻ(וּ)ת לַקּ(וֹ)נֶהּ" וְקָסְבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה דִּכְתִיב (דברים כא, א) "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ" וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים], וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת דִּכְתִיב "עָרֶיךָ". וְקָסְבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵינָהּ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים דִּכְתִיב (ויקרא יד, לד) "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְׁבָטִים, וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִים (כָּתַב לְעֵיל בֶּרֶמֶז תקס"ד). אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ". וְאֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּ רֻבָּהּ וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּהָ אֲנָשִׁים. הִדִּיחוּהָ נָשִׁים אוֹ קְטַנִּים אוֹ שֶׁהֻדְּחוּ מִעוּטָם אוֹ שֶׁהָיוּ מַדִּיחֶיהָ חוּצָה לָהּ הֲרֵי אֵלּוּ כִּיחִידִים וּצְרִיכִים שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה חֹמֶר בִּיחִידִים מִבִּמְרֻבִּים, שֶׁהַיְּחִידִים בִּסְקִילָה [לְפִיכָךְ מָמוֹנָן פָּלַט] וְהַמְרֻבִּים בְּסַיִף לְפִיכָךְ מָמוֹנָן אָבַד שֶׁנֶּאֱמַר "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב". תָּנוּ רַבָּנָן "יָצְאוּ", הֵן וְלֹא שְׁלוּחָן. אֲנָשִׁים. אֵין אֲנָשִׁים פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם.

ב׳דָּבָר אַחֵר "אֲנָשִׁים". וְלֹא נָשִׁים. [אֲנָשִׁים]. וְלֹא קְטַנִּים. בְּנֵי בְלִיַּעַל. בָּנִים שֶׁפָּרְקוּ עֹל שָׁמַיִם מֵעַל צַוָּארֵיהֶם. מִקִּרְבֶּךָ. וְלֹא מִן הַסְּפָר. וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם. וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת. לֵאמֹר. שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. עַד שֶׁיֻּדַּח רֻבָּהּ, הֵיכֵי עָבְדִינָן. אֲמַר עוּלָא דָּנִין וְסוֹקְלִין דָּנִין וְסוֹקְלִין. וְרֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר מַרְבִּין לָהֶן בָּתֵּי דִּינִין וּמְעַיְּנִין בְּדִינֵיהֶן וּמַסְקִינַן לְהוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל וְגָמְרֵי לְהוּ לְדִינַיְהוּ וְקָטְלֵי לְהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא" וְגוֹ' אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר לִשְׁעָרֶיךָ. תָּנוּ רַבָּנָן הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת (וְהַסַּפֶּנֶת) הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מַצִּילִין אוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם" וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת. מַדִּיחֵי עִיר הַנִּדַּחַת בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּחֶנֶק. מַאי טַעֲמָא דְרַבָּנָן. גָּמְרֵי הַדָּחָה הַדָּחָה מִמֵּסִית אוֹ מִנָּבִיא שֶׁהִדִּיחַ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּמַר הַדָּחָה הַדָּחָה מִנָּבִיא. וְלִגְמַר מִמֵּסִית דָּנִין מֵסִית דְּרַבִּים, מִמֵּסִית דְּרַבִּים וְאֵין דָּנִין מֵסִית רַבִּים מִמֵּסִית יָחִיד. אַדְרַבָּה, דָּנִין הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט וְאֵין דָּנִין הֶדְיוֹט מִנָּבִיא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, כֵּיוָן שֶׁהִדִּיחַ אֵין לְךָ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִזֶּה.