ילקוט שמעוני על התורה תתצ״בYalkut Shimoni on Torah 892
א׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה, הָאוֹכֵל פֵּרוֹתָיו טְבָלִים כְּאוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, מַה טַעַם, לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה... עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. הָאוֹכֵל פֵּרוֹתָיו טְבָלִים לְמַעְשַׂר עָנִי, חַיָּב מִיתָה. אֲמַר רַבִּי יִצְחָק, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת כְּתִיב לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי, אֶחָד לְעִנְיָנוֹ וְאֶחָד לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת וְאֶחָד לְעִנְיְנֵי תוֹרָה לְעִנְיָנוֹ מַה כְּתִיב, (שמות כג, יט) "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ [וְגוֹ' לֹא תְבַשֵּׁל" וְגוֹ'], מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ", לְעִנְיַן תּוֹרָה מַה כְּתִיב, (שם לד, כ) "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ", מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, (שם, כז) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עַד דְּסַנְדָּלָא בְּרַגְלָךְ דְּרֹס כּוּבָא, מִ"לֹּא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" "כְּתֹב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה וְגוֹ' לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּגְרְמוּ לִי לְבַשֵּׁל גְּדָיִים עַד שֶׁהֵם בִּמְעֵי אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁאִם אֵין אַתֶּם מוֹצִיאִין מַעַשְׂרוֹתֵיכֶם כָּרָאוּי רוּחַ אַחַת שֶׁל קָדִים אֲנִי שׁוֹלֵחַ וְהִיא שְׁדָפָתָן, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה".
1
ב׳זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כח, כח) "נִבֳהָל לְהוֹן אִישׁ רַע עָיִן" וְגוֹ', רַבִּי לֵוִי פְּתַר קְרָא בְּזֶה שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. [מַעֲשֵׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי] וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה עוֹשָׂה אֶלֶף מִדוֹת, וְהָיָה מוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה מִדוֹת לְמַעֲשֵׂר וּמִמֶּנָּה הָיָה נִזּוֹן כָּל יָמָיו וּמִמֶּנָּה מִתְפַּרְנֵס כָּל בֵּיתוֹ. בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ, בְּנִי, תֵּן דַּעְתְּךָ בְּשָׂדֶה זוֹ, כָּךְ [וְכָךְ מִדּוֹת הִיא עוֹשָׂה, כָּךְ] וְכָךְ הָיִיתִי מוֹצִיא לְמַעֲשֵׂר מִמֶּנָּה וְהָיִיתִי מוֹצִיא מִמֶּנָּה כָּל מְזוֹנוֹתַי כָּל יָמַי וּמִמֶּנָּה הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָי. בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָשְׂתָה אֶלֶף מִדוֹת וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה מִדּוֹת לְמַעֲשֵׂר, בַּשְּׁנִיָּה הִכְנִיס בָּה עַיִן הָרָע וְהָיָה פוֹחֵת עֲשָׂרָה וְהִיא פָחֲתָה מֵאָה, וְכֵן בְּשָׁנָה שְׁלִישִׁית רְבִיעִית וַחֲמִישִׁית פָּחַת לָהּ עֲשָׂרָה וְהִיא פָחֲתָה מֵאָה עַד שֶׁעָמְדָה עַל מַעַשְׂרוֹתֶיהָ. וְכֵיוָן שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ קְרוֹבָיו לָבְשׁוּ לְבָנִים וְנִתְעַטְּפוּ לְבָנִים וְנִכְנְסוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם, מַה בָּאתֶם לִשְׂמֹחַ, עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁנִּדּוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא בָאנוּ אֶלָּא לִשְׂמֹחַ עִמְּךָ, לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ בַּעַל הַבַּיִת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹהֵן, וְעַכְשָׁיו נַעֲשֵׂיתָ כֹהֵן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל הַבַּיִת. אֲמַר רַבִּי לֵוִי, אִיפְחִית לָהּ שָׁנָה מִן שָׁנָה, שִׁנָה עָלָיו עִדָּנָא. לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. (תהלים לז, ג) "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" רַבִּי חַגַּי מְסָרֵס הַדִּין קָרְיָא "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב" עֲשֵׂה טוֹב וּבְטַח בַּה'. מָשָׁל לְאַגְרוֹנִימוֹס שֶׁיָּצָא לְשַׁעֵר אֶת הַמִּדּוֹת, וְרָאָה אוֹתוֹ אֶחָד וְהָיָה מִטַּמֵּן לְפָנָיו. אָמַר לוֹ, מַה לְּךָ מִטַּמֵּן, עֲשֵׂה מִדּוֹתֶיךָ בְּיֹשֶׁר וְאַל תִּתְיָרֵא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּטַח בַּה' [וַ]עֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה", עֲשֵׂה שְׁכוּנָה שֶׁל אֶרֶץ, הֱוֵי זוֹרֵעַ הֱוֵי נוֹטֵעַ, "וּרְעֵה אֱמוּנָה" רְעֵה אֱמוּנָתָן שֶׁל אָבוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שם קא, ו) "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, בִּזְכוּת שְׁנֵי דְבָרִים יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בִּזְכוּת שַׁבָּת וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, בִּזְכוּת שַׁבָּת, כְּתִיב "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ", מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, (שם יד) "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'", וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת דִּכְתִיב "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה דִּכְתִיב (משלי ד, ב) "כִּי לֶקַח טוֹב", לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. (שם ג, ט) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתְךָ" שֶׁאִם הָיִיתָ נָאֶה אַל תְּהִי פָרוּץ בַּעֲרָיוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה וְאֵינוֹ גָדוּר מִן הָעֶרְוָה, עַל שֵׁם "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ".
2
ג׳דָּבָר אַחֵר "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ". שֶׁאִם הָיָה קוֹלְךָ עָרֵב פְּרֹס עַל שְׁמַע וַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה. חִיָּא בַּר אַדָּא בַּר אַחְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב, וְהָיָה בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר לוֹ בְּנִי הֱיֵה פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וֶהֱוֵי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה עַל שֵׁם "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ" מִמַּה שֶּׁחוֹנְנֶךָ.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ". עָבִיד מֵהוֹנֶךָ עַד דְּלָא תַעֲבִיד דְּלָא בְהוֹנֶךָ. מַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה כּוֹנֵס יַיִן וְשֶׁמֶן וְלֹא הָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִכְנִיס בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית וְנָטַל אֶת הַמַּקֵּל וְהִתְחִיל מְשַׁבֵּר בַּחֲבִיּוֹת. גָּעַר בּוֹ בֶּן בֵּיתוֹ מֶה עָשָׂה לוֹ, נָטַל אֶת הַמַּקֵּל פְּצָעוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אֲמַר לֵיהּ תְּחוֹת דִּמְסַיֵּעַ יָתִי אַתְּ גְּעַר בִּי. אֲמַר לֵיהּ, תֵּן אֶת הַמַּקֵּל וַאֲנִי מְשַׁבֵּר אַף אֲנִי. נָתַן לוֹ אֶת הַמַּקֵּל, וַהֲוָה הוּא מְתַבֵּר חָדָא חָדָא וְהוּא מְתַבֵּר תַּרְתֵּי [תַּרְתֵּי]. וּמִי גָרַם לוֹ, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. מַעֲשֵׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָתַן מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה אַחַת. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ וְעָשָׂה אוֹתָהּ חֶצְיָהּ זֶרַע וְחֶצְיָהּ בֵּית מִקְוֵה מַים, וּבָאָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת וְהָיוּ מַכְרִיזִין וְאוֹמְרִין סְאָה דְחִטִּין בְּסֶלַע וּסְאָה מַיִם בִּתְלַת סְלָעִין, וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר מַאן בָּעֵי סְאָה דְמַיָּא דְּהִיא עָבְדָא תְּלַת סְאִין דְּחִטִּין, מִי גָּרַם לוֹ, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי, לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים. חִזְקִיָּה אֲמַר, מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנּוֹם שְׁנֵים עָשִר חֹדֶשׁ, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּחַמָּה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּצִנָּה, בִּתְחִלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיסָן בְּגֵיהִנּוֹם [וְהֵן אוֹמְרִים זוֹהִי גֵּיהִנּוֹם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ הוּא מוֹצִיאָן לַשָּׁלֶג] וְהֵן אוֹמְרִים זוֹ הִיא צִנָּה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתְּחִלָּה הֵן אוֹמְרִים וַוה וּבַסּוֹף הֵן אוֹמְרִים וַוי. הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים מ, ג) "וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן", מַאי "הַיָּוֵן", מִמָּקוֹם שֶׁאוֹמְרִים הַי וַי. וְהֵיכָן הֵם מַשְׁלִימִין נַפְשׁוֹתֵיהֶם. יְהוּדָה בַּר רַבִּי אָמַר, בַּשֶּׁלֶג. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם סח, טו) "בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי וְגוֹ' תַּשְׁלֵג", הַשֶּׁלֶג הִיא צַלְמוֹנָה שֶׁלָּהֶם. יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי לא, כא) "כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים", מִילָה וּפְרִיעָה, צִיצִית וּתְפִלִּין, "הַעֲנֵק תַּעֲנִיק", (שם, י) "נָתוֹן תִּתֵּן", "פָּתֹחַ תִּפְתַּח", עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. (ישעיה כד, ה) "וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת י(וֹ)שְׁבֶיהָ". אֲמַר רַבִּי יִצְחָק, אַתְּ סָבוּר מְחַנְּפָא לָהּ וְהִיא מְחַנְּפָא לָךְ, מַרְאָה לְךָ קָמָה וְאֵינָהּ מַרְאָה לְךָ גָדִישׁ, מַרְאָה לְךָ גָדִישׁ וְאֵינָהּ מַרְאָה לְךָ גֹרֶן, מַרְאָה לְךָ גֹרֶן וְאֵינָהּ מַרְאָה לְךָ עֲרֵמָה, לָמָּה, (שם) "כִּי עָבְרוּ תוֹר(וֹ)ת חָלְפוּ חֹק", שֶׁעָבְרוּ שְׁתֵּי תוֹרוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, "חָלְפוּ חֹק", חִלְּפוּ חֻקָּן שֶׁל מַעַשְׂרוֹת, "הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם", הֵפֵרוּ בְרִיתָן שֶׁל אָבוֹת, לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. (משלי ו, כ) "נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". אֲמַר רַבִּי הוּנָא, אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִפְרִישׁוּ תְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אַבְרָהָם הִפְרִישׁ תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, כב) "הֲרִמ(וֹ)תִי יָדִי אֶל ה'" וְאֵין הֲרָמָה אֶלָּא תְּרוּמָה כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וַהֲרִמוֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה', יִצְחָק הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנֶּאֱמַר (שם כו, יב) "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים" וַהֲלֹא אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה לֹא עַל הַמָּדוּד וְלֹא עַל הַשָּׁקוּל וְלֹא עַל הַמָּנוּי וְלָמָּה מְדָדָן, בִּשְׁבִיל לְעַשְּׂרָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְבָרְכֵהוּ ה'", יַעֲקֹב הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם כח, כב) "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ". "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". אֻמָּתֶךָ. הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים מ, ט) "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי" וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה בְּתוֹךְ מֵעַיִם, לֹא כֵן כְּתִיב (ירמיה לא, לב) "וְעַל לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה", אֶלָּא אָמַר דָּוִד כָּךְ יָבוֹא עָלַי אִם יָרַד דָּבָר בְּתוֹךְ מֵעַי שֶׁלֹּא עִשַּׂרְתִּי אוֹתוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְעַל א(וֹ)צְרוֹת הַמֶּלֶךְ עַזְמָוֶת בֶּן עֲדִיאֵל וְעַל הָא(וֹ)צָרוֹת בַּשָּׂדֶה בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים וּבַמִּגְדָּלוֹת יְהוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיָּהוּ". (איוב לא, לח) "אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק וְיַחַד תְּלָמֶיהָ יִבְכָּיוּן". אָמְרוּ לְאִיּוֹב, כְּלוּם יֵשׁ בָּהּ אֶלָּא (שָׁלֹשׁ) [אַרְבַּע] אַמּוֹת בִּשְׁעַת מִיתָתְךָ וְאַתְּ אָמַר "אִם עָלַי אַדְמָתִי תִּזְעַק", הֵיךְ עֲבִידָא דִידָךְ רַבִּי חִיָּא רַבָּה אֲמַר, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר טַלִּית בְּאִטְלִיז וְעָבַר אֶחָד וְרָאָה אוֹתָהּ וְאָמַר שֶׁלִּי הִיא, אֲמַר לֵיהּ, הִתְעַטֵּף בָּהּ, אִם מַחֲזֶקֶת הִיא אוֹתְךָ הֲרֵי הִיא שֶׁלְּךָ וְאִם לָאו אֵינָהּ שֶׁלְּךָ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב, לֹא אֲנִי שֶׁכָּתַבְתִּי בִי (ירמיה כג, כד) "הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא" וְאַתָּה אָמַרְתָּ "אִם עָלַי אַדְמָתִי תִּזְעָק". וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר שִפְחָה בְאִטְלִיז וְעָבַר אֶחָד וְרָאָה אוֹתָהּ, אָמַר שֶׁלִּי הִיא, אֲמַר לֵיהּ נְזֹף בָּהּ, אִם נִשְׁמַעַת לְךָ הֲרֵי הִיא שֶׁלְּךָ וְאִם לָאו אֵינָהּ שֶׁלְּךָ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב, לֹא אֲנִי שֶׁכָּתַבְתִּי בִי (תהלים קד, כב) "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעַד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ" וְאַתְּ אָמַרְתְּ "אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק", הֵיךְ עֲבִידָא דִידָךְ. בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמַר אִיּוֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ אֶלָּא בַּלָשׁוֹן הַזֶּה אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, "אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק", אִם לֹא הוֹצֵאתִי מַעַשְׂרוֹתֶיהָ כָרָאוּי, "יַחַד תְּלָמֶיהָ יִבְכָּיוּן", אִם זָרַעְתִּי אוֹתָהּ כִּלְאַיִם, (שם, לט) "אִם כֹּחָהּ אָכַלְתִּי בְלִי כָסֶף", מַעֲשֵׂר שֵׁנִי דִּכְתִיב "וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף", (שם) "וְנֶפֶשׁ בְּעָלֶיהָ הִפָּחְתִּי", זֶה מַעְשַׂר עָנִי, אִם לֹא עָשִׂיתִי כֵן (שם, מ) "תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ". תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, לִמְּדָתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שָׂדֶה שֶׁהִיא מַעֲלָה חוֹחִים יָפָה לְזוֹרְעָהּ חִטִּים, שָׂדֶה שֶׁהִיא מַעֲלָה בְאוּשִׁים יָפָה לְזוֹרְעָהּ שְׂעוֹרִים, וּמַה טַעַם, "תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ [וְ]תַחַת שְׂע(וֹ)רָה בָּאְשָׁה". עַד עַכְשָׁיו הוּא חוֹזֵר וּמִתְנַבֵּא כַּמָּה נְבוּאוֹת וְאַתְּ אָמַרְתְּ "תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב", אֶלָּא אָמַר אִיּוֹב, אִם לֹא עָשִׂיתִי כֵן יִתַּמּוּ דְבָרַי וְאַל יְהִי לִי פִתְחוֹן פֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךָ (דברים כו, יג) "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת", לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחַת וְהוּא נוֹתְנָהּ לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא הוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים מַפְרִיחַ טְלָלִים וּמְגַדֵּל צְמָחִים וּמְדַשֵּׁן פֵּרוֹת וְלֹא אָמַר לָנוּ לְהַפְרִישׁ אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר.
4