ילקוט שמעוני על התורה תתקל״זYalkut Shimoni on Torah 937

א׳(דברים כד ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם. וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, סָמְכוּ הָעִנְיָן לוֹ לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין נְגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה מִרְיָם שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא [שֶׁלֹּא] בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה. וְלַהֲנָאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְלִשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּלְבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ נֶעֶנְשָׁה, הַמְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בַּדֶּרֶךְ, בִּשְׁעַת טֵרוּפְכֶם. בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. בִּשְׁעַת גְּאֻלַּתְכֶם, אֶלָּא שֶׁתָּלָה [הַכָּתוּב] הַכֹּל, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַדְּגָלִים נוֹסְעִים לֹא הָיוּ הוֹלְכִים עַד שֶׁמִּרְיָם מְקַדֶּמֶת לִפְנֵיהֶם, (שֶׁנֶּאֱמַר) [וְכֵן הוּא אוֹמֵר] "וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם".

ב׳כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ, אֵין לִי אֶלָּא מַלְוֶה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲקָפַת חֲנוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "מַשַּׁאת מְאוּמָה". "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ" יָכוֹל לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ מִבִּפְנִים אֲבָל יְמַשְׁכְּנֶנּוּ מִבַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ". בַּחוּץ, לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ בַּחוּץ אֲבָל יְמַשְׁכְּנֶנּוּ מִבִּפְנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּחוּץ תַּעֲמֹד". כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהָאִישׁ", לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאִם אִישׁ עָנִי, אֵין לִי אֶלָּא עָנִי, עָשִׁיר מִנַיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם אִישׁ". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "עָנִי", מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי עָנִי יוֹתֵר מִן הֶעָשִׁיר. לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ. שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ עִמְּךָ. תָּנוּ רַבָּנָן "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ", לְבֵיתוֹ אִי אַתָּה נִכְנָס, אֲבָל אַתָּה נִכְנָס לְבֵית עָרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, טז) "לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר".

ג׳דָּבָר אַחֵר לְבֵיתוֹ אִי אַתָּה נִכְנָס אֲבָל אַתָּה נִכְנָס לִשְׂכַר חַמָּר, לִשְׂכַר כַּתָּף, לִשְׂכַר פֻּנְדָּק, לִשְׂכַר דְּיוֹקְנָאוֹת. יָכוֹל [אֲפִלּוּ] זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי תַשֶּׁה בְּרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה", נֶאֱמַר "מַשְּׂאַת" וְנֶּאֱמַר "מְאוּמָה". וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ, וְאִם עָשִׁיר הוּא שְׁכַב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ. אָמַר אַבַּיֵי, כָּל מִלְּתָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא לָא תַעֲבִיד אִי עָבִיד מְהַנֵי דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לֹא מְהַנֵּי אַמַּאי לָקֵי. וְרָבָא אָמַר. לָא מְהַנֵּי מִידִי. וְהָא דְּלָקֵי מִשּׁוּם דְעָבַר אַמֵּימְרָא דְּרַחֲמָנָא. וַהֲרֵי מַשְׁכּוֹן דְּרַחֲמָנָא אָמַר לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ, וּתְנַן מַחֲזִיר אֶת הַכָּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם אַלְמָא דְּקַנְיָיה לְמַשְׁכּוֹן, אָמַר לוֹ רָבָא, שָׁאנִי הָתָם דְּאָמַר קְרָא הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט. וּלְאַבַּיֵי אִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא תָּשִׁיב לוֹ הֲוָה אֲמִינָא אִסּוּרָא דְּעָבַד עֲבַד וְאִי בָּעֵי נְהַדַר, וְאִי לָא בָּעֵי לָא נְהַדַר קָמַשְׁמַע לָן. הָשֵׁב תָּשִׁיב (כָּתוּב בֶּרֶמֶז שׁנ"א).

ד׳אָמַר עוּלָא, דְּבַר תּוֹרָה בַּעַל חוֹב דִּינוֹ בְּזִבּוּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה", מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְהוֹצִיא פָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין, וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ" וְגוֹ'. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים, נוֹטֵל אֶחָד וּמַחֲזִיר אֶחָד. מַחֲזִיר אֶת הַכָּר בַּלַיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם. וְאִם מֵת אֵינוֹ מַחֲזִיר לְיּוֹרְשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחֲזִיר אֶלָּא עַד (שִׁשִּׁים) [שְׁלֹשִׁים] יוֹם, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין. אָמַר שְׁמוּאֵל, וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין מְנַתֵּחַ נִתּוּחֵי אִין מִשְׁכְּנוֹ לָא. וְכוּ' תַּנָאֵי הִיא דְּתַנְיָא שְׁלִיחַ בֵּית דִין שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ אֶלָּא עוֹמֵד בַּחוּץ וְהַלָּה נִכְנָס וּמוֹצִיא לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּחוּץ תַּעֲמֹד" וְגוֹ'. וְתַנְיָא אִידָךְ בַּעַל חוֹב בָּא לְמַשְׁכְּנוֹ לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ, אֶלָּא עוֹמֵד בַּחוּץ וְהַלָּה נִכְנָס וּמוֹצִיא לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּחוּץ תַּעֲמֹד". וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכְּנוֹ נִכְנָס לְבֵיתוֹ וְנוֹטֵל מַשְׁכּוֹנוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְמַשְׁכְּנוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ דְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְנוֹתֵן מִטָּה [וּמִטָּה] וּמַצָּע לְעָשִׁיר, [וּמִטָּה] וּמַפָּץ לְעָנִי, לוֹ אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו. הֲרֵי שֶׁהָיוּ נוֹשִׁין בּוֹ אֶלֶף זוּז וְהָיָה לָבוּשׁ אִיצְטְלָא שָׁוָה [מֵאָה] מָנֶה מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ אִצְטְלָא הָרְאוּיָה לוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתָהּ אִצְטְלָא. מִטָּה וּמִטָּה תַּרְתֵּי לָמָּה לִי, חָדָא לֶאֱכוֹל עֲלָהּ, וְחָדָא לִישֹׁן עֲלָהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל כָּל מִלֵּי יָדְעִינָן אַסוּתַיְיהוּ בַּר מְהַנֵּי תְּלָת מִלֵּי, מָאן דְּאָכִיל אַהִינָא (דִּתְמָרִים) [מְרִירָא] אַלִּיבָּא דְּרֵיקְנָא. וּמָאן דְּאָסַר מִיתְנָא דְּכִּיתְּנָא [רְטִיבָא] אַחַרְצֵיהּ. וּמָאן דְּאָכִיל לַחְמָא וְלָא מַסְגֵּי אַרְבַּע אַמּוֹת. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "בַּחוּץ תַּעֲמֹד (וְהָאִישׁ) אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט" אֵינִי יוֹדֵּעַ שֶׁהוּא אִישׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָאִישׁ", לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, מַאי לָאו לְרַבּוֹת לִיכָּנֵס כְּלוֹוֶה, לֹא לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין בַּחוּץ כְמַלְוֶה. הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט, מְלַמֵּד שֶׁמַּחֲזִיר לוֹ כְּלִי יוֹם בַּיּוֹם וּכְלִי לַיְלָה בַּלַּיְלָה. סָגוֹס בַּלַּיְלָה וּמַחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם, אֲבָל לֹא סָגוֹס בַּיּוֹם וּמַחֲרֵשָׁה בַּלַּיְלָה. וְשָׁכַב בְּשִׂמְלָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לְבָרֶכְךָ יָכוֹל אִם בֵּרַכְךָ אַתְּ מְבֹרָךְ וְאִם לָאו לֹא תְּהֵא מְבֹרָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ". מְלַמֵּד שֶׁהַצְּדָקָה עוֹלָה עַד לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, יד) "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ". וַיַחְזִרוּ בְּהֶקְדֵּשׁ קַל וָחֹמֶר מִבַּעַל חוֹב, וּמַה בַּעַל חוֹב שֶׁאֵין מְסַדְּרִין מַחֲזִירִין, הֶקְדֵּשׁ שֶׁמְּסַדְּרִין, אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּחֲזִירִין. אָמַר קְרָא וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, מִי שֶׁצָּרִיךְ צְדָקָה, יָצָא הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ צְדָקָה. תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר, וְכִי מֵאַחַר שֶׁמַּחֲזִירִין לָמָּה מְמַשְׁכְּנִין מֵעִקָּרָא, שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת. וְאִם מֵת לֹא נַעֲשֶׂה מְטַלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו. יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה לְנָכְרִי עַל חֶמְצוֹ אַחַר הַפֶּסַח אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עוֹבֵר וְכוּ', והָכָא בְּמַאי עָסְקִינָן שֶׁהִרְהִינוֹ אֶצְלוֹ, וְקָמִפְלָגֵי בִּדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק מִנַּיִן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה", אִם אֵינוֹ קוֹנֶה מַשְׁכּוֹן צְדָקָה מִנַּיִן לוֹ, מִכָּאן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן. תַּנָּא קַמָּא סְבַר הַנֵּי מִלֵּי יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל דְּקָרְיָא בֵּיהּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, אֲבָל יִשְׂרָאֵל מִנָּכְרִי לָא קָנֵי. וְרַבִּי מֵאִיר סְבַר קַל וָחֹמֶר יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל קָנֶה יִשְׂרָאֵל מִנָּכְרִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. הִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתוֹ, דְּקָנָה לֵיהּ כִּדְרַבִּי יִצְחָק וְכוּ' (כִּדְלְעֵיל). אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לָהּ הִתקַדְשִׁי לִי בְּמָנֶה וְהִנִיח מַשְׁכּוֹן עָלֶיהָ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, מָנֶה אֵין כָּאן. מַשְׁכּוֹן אֵין כָּאן אִיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן, קִדְּשָׁה בְּמַשְׁכּוֹן מְקֻדֶּשֶׁת, הָתָם בְּמַשְׁכּוֹן דַּאֲחֵרִים, וְכִדְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק מִנַּיִן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן וְכוּ'.

ה׳וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה. מַעֲשֶׂה בְּמוּנְבָּז הַמֶּלֶךְ, שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו [וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו] בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, חָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאָמְרוּ לוֹ אֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת, וַאֲבוֹתֶיךָ הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַזְבְּזָן, אָמַר לָהֶן, אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, יב) "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף". אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ", אֲבוֹתַי גָּנְזוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' ג, י) "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעֲלָלֵיהֶם יֹאכֵלוּ". אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם". אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה", אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' נח, ח) "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ". (כָּתוּב בִּיְשַׁעֲיָה בֶּרֶמֶז ק"ט).

ו׳(דברים כד יד-טו) לֹא תַעֲשֹׁק, וּ"בְיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תר"ו ותר"ז ותר"ח). לֹא תַעֲשֹׁק, מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ", אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּנַפְשׁוֹ, גַּרְדִּי וְסוֹרֵק מִנַיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַעֲשֹׁק" מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "עָנִי וְאֶבְיוֹן", מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי עָנִי וְאֶבְיוֹן יוֹתֵר מִכָּל אָדָם. מֵאַחֶיךָ, וְלֹא מֵאֲחֵרִים. אוֹ מִגֵּרְךָ, זֶה גֵּר צֶדֶק. מְלַמֵּד שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין, רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵרִ מִשּׁוּם בַּל תַּעֲשֹׁק.

ז׳בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ. מְלַמֵּד שֶׁשְּׂכִיר לַיְלָה גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם, וּשְׂכִיר יוֹם גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה מִנַּיִן, (אִם פָּסַק עִמּוֹ), תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יט, יג) "לֹא תָלִּין". וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא פְּרָט לְשֶׁפָּסַק עִמּוֹ. וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, וְכִי לָמָּה עָלָה זֶה בַּכֶּבֶשׁ וּמָסַר לְךָ אֶת נַפְשׁוֹ לֹא שֶׁתִּתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ", אֵלָא מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה', יָכוֹל מִצְוָה שֶׁלֹּא לִקְרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה'", יָכוֹל מִצְוָה לִקְרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה'", יָכוֹל אִם קָרָא עָלֶיךָ יִהְיֶה בְּךָ חֵטְא. וְאִם לֹא יִקְרָא עָלֶיךָ לֹא יִהְיֶה בְּךָ חֵטְא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה בְךָ חֵטְא" מִכָּל מָקוֹם, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה'" מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי קוֹרֵא יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כה, א) "לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא". וּמָה אִם הַפּוֹעֵל שֶׁהוּא שְׂכָרוֹ וְחַיָּב לוֹ כְּתִיב וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, אָנוּ שֶׁנַּפְשֵׁנוּ תְּלוּיוֹת בּוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, אִם לְלַמֵּד שֶׁלֹּא יוּמְתוּ אָבוֹת בַּעֲווֹן בָּנִים, [וּבָנִים בַּעֲווֹן אָבוֹת], הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוֹ" אֶלָּא לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת בְּעֵדוּת בָּנִים וּבָנִים בְּעֵדוּת אָבוֹת וּבָנִים בַּעֲוֹן אָבוֹת לֹא וְכוּ' (כָּתוּב בֶּרֶמֶז ר"צ). אַשְׁכְּחָן אָבוֹת לְבָנִים, וּבָנִים לְאָבוֹת וְכָל שֶׁכֵּן אָבוֹת לַהֲדָדֵי, בָּנִים לַהֲדָדֵי, מִנָּלַן, אִם כֵּן לִיכְתּוֹב קְרָא לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בֵּן מַאי עַל בָּנִים דַּאֲפִלּוּ בָּנִים לַהֲדָדֵי, אַשְׁכְּחָן בָּנִים לַהֲדָדֵי בָּנִים לְעָלְמָא מִנָּלָן וְכוּ', אִם כֵּן לִיכְתּוֹבּ קְרָא וּבֵן עַל אָבוֹת אִי נַמִּי הֵם עַל אָבוֹת, מַאי וּבָנִים דַּאֲפִלּוּ בָּנִים לְעָלְמָא. אַשְׁכְּחָן קְרוֹבֵי הָאָב, קְרוֹבֵי הָאֵם מִנָּלָן, אָמַר קְרָא אָבוֹת אָבוֹת תְּרֵי זִימְנֵי, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִקְרוֹבֵי הָאָב תְּנֵהוּ לִקְרוֹבֵי הָאֵם. אַשְׁכְּחָן לְחוֹבָה, לִזְכוּת מִנָּלָן אָמַר קְרָא יוּמְתוּ יוּמְתוּ תְּרֵי זִימְנֵי, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוֹבָה תְּנֵהוּ עִנְיָן לִזְכוּת. אַשְׁכְּחָן דִּינֵי נְפָשׁוֹת דִּינֵי מָמוֹנוֹת מִנָּלָן, אָמַר קְרָא (ויקרא כד, כב) "מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם". כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וּבָנִים" לְרַבּוֹת הַקְּרוֹבִים, וְאֵלּוּ הֵן הַקְּרוֹבִים, אָחִיו, וַאֲחִי אָבִיו, וַאֲחִי אִמּוֹ, וּבַעַל אֲחוֹתוֹ, וּבַעַל אֲחוֹת אָבִיו, וּבַעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וּבַעַל אִמּוֹ, וְחָמִיו, וְגִיסוֹ. אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ אָבוֹת מֵתִים בַּעֲווֹן עַצְמָן, (וְכֵן הַבָּנִים) [וּבָנִים מֵתִים בַּעֲווֹן אֲבוֹתָם]. מַר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר אֲמַר קְרָא "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" [לֹא יוּמְתוּ עַל פִּי אָבוֹת] שֶׁאֵין לָהֶם חַיִס בָּנִים, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִכְדְאַמָרָן לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת בְּעֵדוּת בָּנִים, לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בְּנֵיהֶם, מַאי בָּנִים שְׁמַע מִינֵהּ לֹא יוּמְתוּ עַל פִּי אָבוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חַיִס בָּנִים. אֶלָּא מֵעַתָּה וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת הָכֵי נַמֵּי לֹא יוּמְתוּ עַל פִּי בָּנִים שֶׁאֵין לָהֶם חַיִס אָבוֹת, אֶלָּא מֵעַתָּה גֵּר הָכֵי נַמֵּי דְּפָסוּל לְעֵדוּת, אָמְרֵי הָכִי הַשְׁתָּא, גֵּר הֲנִי דְּאֵין לוֹ חַיִס לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לוֹ חַיִס לְמַטָּה, לְאַפּוּקֵי עֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ חַיִס לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. וְכוּ'. כְּתִיב (שמואל ב כא, י) "וַתִּקַּח (אֶת שְׁנֵי בְּנֵי) רִצְפָּה בַּת אַיָּה" וְגוֹ'. וְהָכְתִיב "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים", אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתִּתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא וְכוּ'.

ח׳(דברים כד יז) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם, מָה אֲנִי צָרִיךְ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט (וְלֹא) תַכִּיר פָּנִים", מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּטֶּה דִּינוֹ שֶׁל גֵּר עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה. בֵּין עֲנִיָּה בֵּין עֲשִׁירָה וַאֲפִלּוּ הִיא כְּמַרְתָּא בַּת בַּיְתּוֹס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר דְּבָרִים שֶׁאַתָּה חוֹבֵל בְּאִישׁ אִי אַתּ מַחֲזִיר לְאִשָּׁה, שֶׁלֹּא תְּהֵא הוֹלֵךְ וּבָא אֶצְלָהּ כְּדֵי לְהַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע. (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תתי"ג).

ט׳כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ, מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁשָּׁכַח עֹמֶר בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אָמַר לִבְנוֹ צֵא וְהַקְרֵב עָלַי פָּר לְעוֹלָה וּפָר לְזִבְחֵי שְׁלָמִים, אָמַר לוֹ, אַבָּא, מָה רָאִיתָ לִשְׂמֹחַ בְּמִצְוָה זוֹ יוֹתֵר מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, אָמַר לוֹ, כָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נָתַן לָנוּ לְדַעְתֵּנוּ וְזֶה שֶׁלֹּא לְדַעְתֵּנוּ, אִלּוּ עֲשִׂינוּהָ בְּרָצוֹן לִפְנֵי הַמָּקוֹם לֹא בָּאת מִצְוָה זוֹ לְיָדֵינוּ, אָמַר לֵיהּ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר, וְגוֹ'. קָבַע לוֹ הַכָּתוּב בְּרָכָה, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִי שֶׁלֹּא מִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת וְזָכָה מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ זָכָה, הַמִּתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת וְזָכָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כַּיּוֹצֵא בוֹ (ויקרא ד, כז) "וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִּשְׁגָגָה", וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם מִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לַחֲטֹא וְחָטָא [מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ חָטָא, הַמִּתְכַּוֵּן לַחֲטֹא וְחָטָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה]. (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תע"ט). תַּנְיָא "בַּשָׂדֶה" פְּרָט לְטָמוּן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, "בַּשָּׂדֶה" לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן. "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר", שִׁכְחָה דּוּמְיָא דְּקָצִיר מַה קָצִיר בְּגָלוּי אַף שִׁכְחָה בְּגָלוּי, "בַּשָּׂדֶה" לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן, לְרַבִּי יְהוּדָה נַמִּי תֵּיפּוּק לֵיהּ מִשְּׁכְחָה דּוּמְיָא דְּקָצִיר, אֵין הָכִי נָמִי, אֶלָּא בַּשָּׂדֶה לָמָּה לִי, מִיבָּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה, וְרַבָּנַן שִׁכְחַת קָמָה מְנָא לְהוּ, נָפְקָא לְהוּ מִ"כִּי תִּקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ". וְרַבִּי יְהוּדָה, מִיבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְרַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר פְּרָט (לְשֶׁשָּׁכַח) [לְשֶׁצָּפוּ] עֳמָרִין לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ. וְרַבָּנַן מִ"בַּשָּׂדֶה בְשָׂדֶךָ", וְרַבִּי יְהוּדָה "בַּשָּׂדֶה בְשָׂדֶךָ" לֹא מַשְׁמַע לֵיהּ. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה, אַחַר צְבִי שָׁבוּר, אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָּרְחוּ, וְאָמַר זָכְתָה לִי (חֲצֵרִי) [שָׂדִי] זָכְתָה לוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, וְהוּא שֶׁעוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ וְתִיקְנֵי לֵיהּ שָׂדֵהוּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, חֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ הֲנֵי מִילֵי בְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת, אֲבָל בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת אִי עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ אִין וְאִי לָא לָא. דְּתַנְיָא הָיָה עוֹמֵד בָּעִיר וְאוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁעֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לִי בָּשָׂדֶה פּוֹעֲלִין שְׁכָחוּהוּ לֹא יִהְיֶה שִׁכְּחָה יָכוֹל לֹא יְהֵא שִׁכְחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה", בַּשָּׂדֶה וְשָׁכַחְתָּ וְלֹא בָּעִיר. וְהָכִי קָאָמַר בַּשָּׂדֶה שָׁכוּחַ מֵעִקָּרוֹ הֲוֵי שִׁכְחָה, זָכוּר וּלְבַסּוֹף שָׁכוּחַ אֵין שִׁכְחָה, [מַאי טַעְמָא] כֵּיוָן דְּקָאֵי גַּבָּה הֲוֵי לֵיהּ חֲצֵרוֹ וְזָכְתָה לֵיהּ, אֲבָל בָּעִיר אֲפִלּוּ זָכוּר וְלְבַסּוֹף שָׁכוּחַ הֲוֵי שִׁכְחָה, מַאי טַעְמָא דְּלֵיתֵיהּ גַּבֵּיהּ דִּלְזָכֵי בֵּיהּ, מִמַּאי דִּילְמָא גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא דִּבְּשָׂדֶה נֶהְוֵי שִׁכְחָה וּבָעִיר לָא נֶהְוֵי שִׁכְחָה אָמַר קְרָא לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לְרַבּוֹת שִׁכְחַת הָעִיר, הַאי מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְלָאו, אִם כֵּן לֵימָא קְרָא לֹא תִקְּחֶנּוּ, מַאי לֹא תָשׁוּב לְרַבּוֹת שִׁכְחַת הָעִיר. וְאַכָּתֵי מִיבָּעֵי לֵיהּ לִכְדִתְנַן שֶׁלְּפָנָיו אֵין שִׁכְחָה, שֶׁלְאַחֲרָיו שִׁכְחָה, שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב, זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב שִׁכְחָה. אֵינוֹ בְּבַל תָּשׁוּב אֵינוֹ שִׁכְחָה. אָמַר רַבִּי אָשֵׁי אָמַר קְרָא יִהְיֶה לְרַבּוֹת שִׁכְחַת הָעִיר. (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תר"ה).

י׳כִּי תִקְצֹר, פְּרָט לְשֶׁקְּצָרוּהוּ לִסְטִים, וְקִרְסְמוּהוּ נְמָלִים וְשִׁבַּרְתּוֹ הָרוּחַ, אוֹ בְּהֵמָה, קְצִירְךָ פְּרָט לְשֶׁקְּצָרוּהָ נָכְרִים. מִכָּאן אָמְרוּ נָכְרִי שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה. רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּשִׁכְחָה שֶׁאֵין שִׁכְחָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעִמּוּר. קְצִירְךָ [פְּרָט לַאֲחֵרִים קְצִירְךָ] פְּרָט לְהֶקְדֵּשׁ. כְּשֶׁתִּמְצִי לוֹמַר קְצָרָהּ הֶקְדֵּשׁ וְלָקַח יִשְׂרָאֵל פְּטוּרָה, קָצַר נָכְרִי וְלָקַח יִשְׂרָאֵל פְּטוּרָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר", כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָצִיר יֵשׁ לוֹ עֹמֶר וְיֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ קָצִיר אֵין לוֹ עֹמֶר וְאֵין לוֹ שִׁכְחָה, כְּשֶׁתִּמְצִי לוֹמַר קָצַר הֶקְדֵּשׁ וְלָקַח יִשְׂרָאֵל פְּטוּרָה, קָצַר נָכְרִי וְלָקַח יִשְׂרָאֵל פָּטוּר. בְשָׂדֶךָ פְּרָט לִמְעַמֵּר בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים מְחַיְּבִין. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר הָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ פּוֹעֲלִין וְלֹא שְׁכָחוֹ בַּעַל הַבַּיִת, שְׁכָחוֹ בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא שְׁכָחוּהוּ פּעֲלִין, עָמְרוּ עֲנִיִּים בְּפָנָיו, אוֹ שֶׁחִפּוּהוּ בְּקַשׁ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ שִׁכְחָה. וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר, וְלֹא (הִרְגִּישׁ) [הַגָּדִּישׁ], יָכוֹל אַף לֹא שָׁכְחוּ פּוֹעֲלִים שְּׁנַיִם תַּלְמוּד לוֹמַר "לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאֲלְמָנָה יִהְיֶה", מִכָּאן אָמְרוּ שְׁנֵי [עֳמָרִים שִׁכְחָה, שְׁלֹשָׁה אֵינָם שִׁכְחָה, שְׁנֵי] צִבּוּרֵי זֵיתִים וַחֲרוּבִים שִׁכְחָה, שְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי גַּרְגֵּרִים פֶּרֶט, שְׁלֹשָׁה אֵינָן פֶּרֶט. בַּשָּׂדֶה, פְּרָט לִטְמוּנִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּשָּׂדֶה לְרַבּוֹת אֶת הַטְּמוּנִין. בַּשָּׂדֶה לְרַבּוֹת אֶת הַקָּמָה, שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמָה עֹמֶר שֶׁהוּרַע כֹּחַ עָנִי בּוֹ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה, קָמָה שֶׁיָּפֶה כֹּחַ עָנִי בָּהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁכְחָה, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּעֹמֶר שֶׁאֵינוֹ מַצִיל לֹא אֶת הָעֹמֶר וְלֹא אֶת הַקָּמָה, תֹּאמַר בַּקָּמָה שֶׁהִיא מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר וְאֶת הַקָּמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּשָּׂדֶה" לְרַבּוֹת אֶת הַקָּמָה. לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, פְּרָט לְרָאשֵׁי שׁוּרוֹת, מִכָּאן אָמְרוּ, רָאשֵׁי שׁוּרוֹת הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ יוֹכִיחַ, וְהָעֹמֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וּשְׁכָחוֹ מוֹדִין שֶׁאֵין שִׁכְחָה. לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, כֻּלּוֹ כְּאֶחָד, וְכַמָּה יִהְיֶה בּוֹ, שִׁעֲרוּ חֲכָמִים בְּעוֹשֵׂה סָאתַיִם, מִכָּאן אָמְרוּ הָעֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶן סָאתַיִם, רַבִּי גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לַעֲנִיִּים. אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל [וְכִי מֵרָב הָעֳמָרִים יוֹפִי כֹּחוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ הוּרַע כֹּחוֹ, אָמְרוּ לוֹ יוֹפִי כֹּחוֹ, אָמַר לָהֶם] וּמָה אִם בִּזְמַן שֶׁהוּא עֹמֶר אֶחָד וּבוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה, שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶם סָאתַיִם וְכוּ'. לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שִׁבֹּלֶת שֶׁל קָצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה אִם נִקְצֶרֶת עִם הַקָּמָה הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאִם לָאו הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִּים. סָפֵק בַּעַל הַבַּיִת הַמּוֹצִיא מֵעֲנִיִּים עָלָיו הָרְאָיָה, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, וּמִנַּיִן שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט, סָפֵק שִׁכְחָה שִׁכְחָה, סָפֵק פֵּאָה פֵּאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מִנַּיִן לִמְאַבֵּד סֶלַע וּמְצָאוֹ עָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ זָכָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה", וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה מִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת וְזָכָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ זָכָה, מִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת וְזָכָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

י״א(דברים כד כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ חוֹבְטִין זֵיתֵיהֶן וְהָיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ עַיִן יָפָה. מִכָּאן אָמְרוּ הַזַּיִת שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל (שְׁלֹשָׁה) [שְׁנֵי] מַלְבֵנִין וּשְׁכָחוֹ אֵינָן שִׁכְחָה. "זֵיתְךָ", פְּרָט לַאֲחֵרִים. "זֵיתְךָ", פְּרָט לְהֶקְדֵּשׁ. "לֹא תְפַאֵר", לֹא תְפַאֵר לֶעָנִי, מִכָּאן אָמְרוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לְלַקֵּט, אוֹ שֶׁמַּנִיחַ אֶת הָאֶחָד וְהָאֶחָד לֹא, אוֹ שֶׁמְּסַיֵּעַ לְאֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם". "אַחֲרֶיךָ", מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁכְחָה. אַחֲרֶיךָ מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּאָה. "לַגֵּר לַיָּתוֹם", נֶאֱמַר כָּאן גֵּר יָתוֹם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן גֵּר יָתוֹם, מַה גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר לְהַלָּן בְּעוֹשֵׂה סָאתַיִם, אַף גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר כָּאן בְּעוֹשֵׂה סָאתַיִם. (דברים כד כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כֶּרֶם שֶׁכֻּלוֹ עוֹלֵלוֹת לְבַעַל הַבַּיִת. רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר, לַעֲנִיִּים. לֹא תְּעוֹלֵל, אֵיזֶהוּ עוֹלֵלוֹת, כָּל שֶׁאֵין לוֹ לֹא כָּתֵף וְלֹא נָטֵף. יֵשׁ לוֹ כָּתֵף וְאֵין לוֹ נָטֵף, נָטֵף וְאֵין לוֹ כָּתֵף הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאִם לַאו הֲרֵי הֵן שֶׁל עֲנִיִּים. אַחֲרֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁכְחָה. [אַחֲרֶיךָ], מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּאָה, מִכָּאן אָמְרוּ אֵיזֶהוּ הִיא שִׁכְחָה, בְּעָרִיס כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ וְלִטְּלָהּ. וּבְרָגְלִיּוֹת, מִשֶּׁיַּעֲבֹר הֵימֶנָּה. לַגֵּר לַיָּתוֹם, נֶאֱמַר כָּאן גֵּר וְיָתוֹם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן גֵּר וְיָתוֹם מַה גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר לְהַלָּן בְּעוֹשֵׂה סָאתַיִם, אַף גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר כָּאן בְּעוֹשֵׂה סָאתַיִם.

י״ב(דברים כה א-ג) כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, אֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יג, ז) "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם" וְגוֹ', מִי גָּרַם לְלוֹט לִפְרֹשׁ מֵאוֹתוֹ צַדִּיק הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מְרִיבָה. (דברים יט, יז) "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב", מִי גָּרַם לָזֶה לִלְקוֹת הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מְרִיבָה. בֵּין אֲנָשִׁים, אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים, אִישׁ עִם אִשָּׁה וְאִשָּׁה עִם אִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים זוֹ עִם זוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט". וּשְׁפָטוּם, בְּעַל כָּרְחָם. וְהִצְדִּיקוּ וְגוֹ' יָכוֹל כָּל מַרְשִׁיעִין לוֹקִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע", פְּעָמִים לוֹקֶה פְּעָמִים אֵינוֹ לוֹקֶה. וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ (אֵלּוּ) [אֵיזוֹ] הֵן הַלּוֹקִין, תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ מַה חֲסִימָה מְיֻחֶדֶת מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וַהֲרֵי הוּא לוֹקֶה, אַף כָּל שֶׁהוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה לוֹקֶה. אוֹ כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֵׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה יְהֵא לוֹקֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר", מַה חֲסִימַת שׁוֹר מְיֻחֶדֶת שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה הֲרֵי הוּא לוֹקֶה, אַף כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה הֲרֵי הוּא לוֹקֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק (וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע). צַדְּקֵהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְקֶה. מַכּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מִנָהַנֵּי מִלֵּי אָמַר רַב הוּנָא, דְּאָמַר קְרָא וּשְׁפָטוּם שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה, אֶלָּא מֵעַתָּה וְהִצְדִּיקוּ שְׁנַיִם, וְהִרְשִׁיעוּ שְׁנַיִם, הֲרֵי כָּאן שִׁבְעָה, הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ כִּדְעוּלָא, דְּאָמַר עוּלָא, רֶמֶז לְעֵדִים זוֹמְמִין מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, מִנַּיִן וְהָא כְּתִיב (דברים יט, יט) "וַעֲשִיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם", אֶלָּא רֶמֶז לְעֵדִים זוֹמְמִין שֶׁלּוֹקִין (מִן הַתּוֹרָה) מִנַּיִן, דִּכְתִיב "וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק", וְגוֹ' וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, מִשּׁוּם דְּהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע. וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, אֶלָּא עֵדִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ אֶת הַצַּדִּיק (וְהִצְדִּיקוּ אֶת הָרָשָׁע) וְאָתוּ עֵדִים אַחְרִינִי וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק דְּמֵעִקָּרָא וְשָׁוִינְהוּ לְהַנָּךְ רְשָׁעִים וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, וְתֵיפוּק לֵיהּ מִשּׁוּם (שמות כ, יג) "לֹא תַעֲנֶה", מִשּׁוּם דְּהֲוִי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר אַבַּיֵי אָתְיָא רָשָׁע רָשָׁע מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת, כְּתִיב הָכָא וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וּכְתִיב הָתָם (במדבר לה, לא) "אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת", מַה לְהַלָּן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה אַף כָּאן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. רָבָא אָמַר מַלְקוּת בִּמְקוֹם מִיתָה עוֹמֶדֶת. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי, אִי הָכִי אוּמְדְּנָא לָמָּה לִי, לִמַחְיֵיה וְאִי מָאִית לֵימוּת אָמַר לֵיהּ אָמַר קְרָא וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, בְּעִדָּנָא דְּכִי מָחִית אַגַּבָּא דְּחִיָיא קָא מָחִית. אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל עֶשְׂרִים אֵין (אוֹמְדִין) [מַכִּין אוֹתוֹ] אֶלָּא מַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ, וְכַמָּה הֵן תְּמָנֵי סְרֵי, לְמַחְיֵיה עֶשְׂרִים וְחָדָא וְכִי מַיִית בְּהָךְ חֲדָא לִימוּת, דְּהָא כִּי מָחֵי אַגַּבָּא דְּחִיָיא קָא מָחִי אָמַר קְרָא וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ אַחַר שֶׁלָּקָה אָחִיךָ בָּעִינָן וְלֵיכָּא. מְשַׁלְּשִׁין בְּמָמוֹן, וְאֵין מְשַׁלְּשִׁין בְּמַכּוֹת, כֵּיצַד הֱעִידוּהוּ שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶן, הֱעִידוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוּת וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֶה אַרְבָּעִים, מִנָהַנֵּי מִלֵּי אָמַר אַבַּיֵי נֶאֱמַר רָשָׁע בְּחַיָּבֵי מַלְקוּת, וְנֶאֱמַר רָשָׁע בְּחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, מַה לְהַלָן אֵין מִיתָה לַחֲצָאִין, אַף כָּאן אֵין מַלְקוּת לַחֲצָאִין, רָבָא אָמַר, בָּעִינָן "כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" וְלֵיכָּא. אִי הָכִי מָמוֹן נַמִּי, מָמוֹן מִצְטָרֵף, מַלְקוּת לֹא מִצְטָרֵף. כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ, כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחֲרָיו, וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלָיו וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל בְּיָדוֹ, כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם (לְאָרְכּוֹ) [לְאַרְבָּעָה], וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת שֶׁל חֲמוֹר עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ, יָדָּהּ טֶפַח [וּרְחָבָה טֶפַח, וְרֹאשָׁהּ] מַגַּעַת עַל פִּי כְּרֵסוֹ, וּמַכֶּה אוֹתוֹ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מֵאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מֻטֶּה, וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְּיָדוֹ אַחַת וּבְכָל כֹּחוֹ, וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא (דברים כח, נח-נט) "אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ' וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ", וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא. אִם מֵת תַּחַת יָדוֹ פָּטוּר, הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת וּמֵת הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ, נִתְקַלְקֵל בֵּין בִּרְעִי בֵּין בְּמַיִם פָּטוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאִישׁ בִּרְעִי, וְהָאִשָּׁה בְּמַיִם. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה, מִנַּיִן לִרְצוּעָה שֶׁהִיא שֶׁל עֵגֶל, דִּכְתִיב "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ" וּסְמִיךָ לֵיהּ "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר". וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בּוֹ, תַּנָּא שֶׁל חֲמוֹר כִּדְדָרִישׁ הַהוּא גְּלִילָאָה עָלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, (ישעי' א, ג) "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ" וְגוֹ' אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא מִי שֶׁמַּכִּיר אֵבוּס בְּעָלָיו וְיִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֵבוּס בְּעָלָיו. מַלְקִין אוֹתוֹ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו, דְּאָמַר קְרָא וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ, רִשְׁעָה אַחַת מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת מֵאֲחוֹרָיו. מִנַּיִן לִרְצוּעָה שֶׁהִיא מֻכְפֶּלֶת, דִּכְתִיב "וְהִפִּילוֹ". הַאי מִיבָּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיה, אִם כֵּן לִיכְתוֹב קְרָא 'יַטֶּהוּ', מַאי "וְהִפִּילוֹ" שְׁמַע מִינֵהּ תַּרְתֵּי. תָּנוּ רַבָּנָן כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ מַגְבִּיהַּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו דְּמִידַלְיָא טוּבָא. וּכְשֶׁהוּא מַכֶּה מַכֶּה בְּיָדוֹ אַחַת דְּאָתְיָא מֵרַזְיָא. תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין מַעֲמִידִין חַזָּנִין אֶלָא חַסְרֵי כֹּחַ וִיַתִּירֵי מַדָּע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִלּוּ יַתִּירֵי כֹּחַ וְחַסְרֵי מַדָּע, אָמַר רָבָא, כְּוָותֵיהּ דְּרַב יהוּדָה מִסְתַּבְּרָא, דִּכְתִיב "לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף", אִי אָמַרְתָּ בִּשְׁלָמָא חַסְרֵי מַדָּע הַיְנוּ דְּאִיצְטְרִיךְ לְאַזְהוּרֵי, [אֶלָּא אִי אָמַרְתָּ יַתִּירֵי מַדָּע מִי צָרִיךְ לְאַזְהוּרֵי,] וְרַבָּנַן אֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לִמְזֹרָזִין. תָּנוּ רַבָּנָן, גָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִין קוֹרֵא, וְהַשֵּׁנִי מוֹנֶה, וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר הַכֵּהוּ, בִּזְמַן שֶׁמַּכָּה מְרֻבָּה מַאֲרִיךְ, מַכָּה מוּעֶטֶת מְקַצֵּר. וְהָאֲנָן תְּנָן חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא, מִצְוָה לְצַמְצֵם, וְאִם לֹא צִמְצֵם חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא.

י״גוְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט, מְלַמֵּד שֶׁאֵין מַלְקִין מְעֻמָּד. וְהִכָּהוּ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מִלַּאֲחֹרָיו. לְפָנָיו, שֶׁיְּהֵא לוֹקֶה וְעֵינָיו בּוֹ, וְלֹא שֶׁיְּהֵא לוֹקֶה וְעֵינָיו בְּדָבָר אַחֵר. יָכוֹל יְהֵא לוֹקֶה וּמֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ", אֵין לוֹקֶה וּמֵת. יָכוֹל יְהֵא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ", אֵין לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. מְעִידָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם זוּז וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין. שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְּבִיאָן לִידֵי מַכּוֹת מְבִיאָן לִידֵי תַּשְׁלוּמִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל הַמְשַׁלֵּם אֵינוֹ לוֹקֶה. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ כְּתִיב, מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיָּבוֹ וְאִי אַתָּה מְחַיְּבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת, אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר מַאי טַעְמָא, אָמַר עוּלָא גָּמַר מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע, מַה מוֹצִיא שֵׁם רַע לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, אַף כָּאן לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, מַה לְמוֹצִיא שֵׁם רַע שֶׁכֵּן קְנָס, סְבַר לָהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר עֵדִים זוֹמְמִין קְנָסָא הוּא. וְכַמָּה מַלְקִין אוֹתוֹ אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמִסְפָּר אַרְבָּעִים" מִנְיָן שֶׁהוּא סָמוּךְ לְאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַרְבָּעִים שְׁלֵמוֹת, וְהֵיכָן הוּא לוֹקֶה אֶת הַיְתֵירָה בֵּין כְּתֵפָיו. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא, אִי כְּתִיב אַרְבָּעִים בְּמִסְפָּר הֲוָה אֲמִינָא אַרְבָּעִים בְּמִנְיָן, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב "בְּמִסְפָּר". אַרְבָּעִים מִנְיָן שֶׁהוּא (סוֹמֵךָ) [סוֹכֵם] אֶת אַרְבָּעִים. אָמַר רָבָא כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי הַנֵּי אֱינָשֵׁי דְּמִקָמֵי סֵפֶר תּוֹרָה קָיְימֵי וּמִקָּמֵי גַּבְרָא רַבָּה לָא קָיְימֵי, הַתּוֹרָה אָמְרָה אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ וְאָתוּ רַבָּנַן וּבָּצְרוּ לְהוֹ חָדָא. בֵּין כְּתֵפָיו, מַאי קְרָאָה (זכריה יג, ו) "מָה הַמַּכוֹת הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ" וְגוֹ'. רַבָּנַן הַהוּא בְּתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן כְּתִיב.

י״דמַכָּה רַבָּה אֵין לִי אֶלָּא מַכָּה רַבָּה, מַכָּה מוּעֶטֶת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יֹסִיף", אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מַכָּה רַבָּה", לִמֵּד עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהֵן מַכָּה רַבָּה. אָמַר שְׁמוּאֵל, כְּפָתוּהוּ וְרָץ מִבֵּית דִּין פָּטוּר, מַאי טַעְמָא וְנִקְלָה וְהָא נִקְלָה. תָּנוּ רַבָּנָן אֲמָדוּהוּ לִכְשֶׁיִּלְקֶה קָלֶה, אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מִבֵּית דִּין קָלֶה מַלְקִין אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ קָלֶה בִּתְחִלָּה מַלְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִכָּהוּ וְנִקְלָה", וְלֹא שֶׁנִּקְלָה כְּבָר בְּבֵית דִּין. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים וְלָקָה מִקְצָתָן וְאָמְדוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ". כָּל חַיָּבֵי כְּרִיתוּת שֶׁלָּקוּ נִפְטְרוּ מִדֵי כְּרִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקְלָה אָחִיךָ" כֵּיוָן שֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְאָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל וּמָה הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת נַפְשׁוֹ נִטֶּלֶת לוֹ, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ. רַבִּי (שְׁמוּאֵל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשׂת" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר (שם, ה) "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְאֵינוֹ עוֹבֵר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. רַבִּי שׁמְעוֹן בְּרַבִּי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים יב, כג) "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אָכוֹל הַדָּם" וְגוֹ', וּמָה אִם הַדָּם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל שָׂכָר, גָּזֵל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶם וּמְחַמַּדְתָּן הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.