ילקוט שמעוני על התורה צ״חYalkut Shimoni on Torah 98
א׳וַיְּבַקַּע עֲצֵי עוֹלָה בִּשְׂכַר שְׁנֵי בְּקִיעוֹת שֶׁבָּקַע אַבְרָהָם עֲצֵי עוֹלָה, זָכָה שֶׁיִּבָּקַע הַיָּם לִפְנֵי בָּנָיו. נֶאֱמַר כָּאן, וַיְּבַקַּע עֲצֵי עוֹלָה, וְנֶאֱמַר לַהֲלָן, "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם". אָמַר רַבִּי לֵוִי, דַּיֶּךָ עַד כֹּה אֶלָּא אַבְרָהָם לְפִי כֹּחוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי כֹּחוֹ. וַיָּקָם וַיֵּלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם נָתַן לוֹ שְׂכַר קִימָה וּשְׂכַר הֲלִיכָה.
1
ב׳אָמַר לְפָנָיו, לְאֵיזֶה הַר, אָמַר לוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה כְּבוֹדִי עוֹמֵד, וְאַמְתִּין לְךָ הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְלָקַח יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר וְיִצְחָק בְּנוֹ עִמּוֹ, וְחָבַשׁ אֶת הַחֲמוֹר. הוּא בֶּן הָאָתוֹן שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. הוּא הַחֲמוֹר שֶׁרָכַב עָלָיו מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות ד, כ) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם עַל הַחֲמוֹר". הוּא הַחֲמוֹר שֶׁעָתִיד בֶּן דָּוִד לִרְכַּב עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, (זכריה ט, ט) "עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר". בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה יִצְחָק בְּלֶכְתּוֹ לְהַר הַמּוֹרִיָּה, וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, נִכְנַס תַּחֲרוּת בֵּין יִשְׁמָעֵאל לְאֱלִיעֶזֶר, אָמַר יִשְׁמָעֵאל עַכְשָׁיו מַקְרִיב אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ לְעוֹלָה מוּקֶדֶת, וַאֲנִי בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, וַאֲנִי הוּא הַיּוֹרֵשׁ אֶת אַבְרָהָם. אָמַר לוֹ אֱלִיעֶזֶר, כְּבָר גִרֵשְׁךָ כְּאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִבַּעֲלָהּ, וְשִׁלְּחֲךָ לַמִּדְבָּר, אֲבָל אֲנִי עַבְדּוֹ מְשָׁרֵת אוֹתוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וַאֲנִי הַיּוֹרֵשׁ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵשִׁיבָה אוֹתָן, לֹא זֶה יוֹרֵשׁ וְלֹא זֶה יוֹרֵשׁ. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִרְהֵר בְּלִבּוֹ אַבְרָהָם, אִם אֲנִי מוֹדִיעַ לְשָׂרָה, נָשִׁים דַּעֲתָן קַלָּה, וְאִם לֹא אוֹדִיעָה וְאֶגְנְבֶנוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינָה רוֹאָה אוֹתוֹ תַּחְנֹק אֶת עַצְמָה. אָמַר לָהּ, תַּקְּנִי לָנוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְנִשְׂמַח הַיּוֹם. אָמְרָה לֵיה, מַה טַעַם שֶׁל שִׂמְחָה זוֹ. אָמַר לָהּ, זְקֵנִים שֶׁבִּדְמוּתֵנוּ נוֹלַד לָהֶן בֵּן, דִּין הוּא שֶׁנִּשְׂמַח. בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה אָמַר לָהּ, אַתְּ יוֹדַעַת כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, הִכַּרְתִּי אֶת בּוֹרְאִי, וְהַנַּעַר גָּדוֹל וְלֹא נִתְחַנֵּךְ, וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁשָּׁם מְחַנְכִין הַתִּינוֹקוֹת, אוֹלִיכֶנוּ לְשָׁם. אָמְרָה לוֹ, קַחֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר אָמַר, עַד שֶׁהִיא יְשֵׁנָה אֵצֵא וְלֹא תַּחְזֹר בָּה, וְעוֹד שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָנוּ בְּנֵי אָדָם. בָּא שָׂטָן וְעָמַד לְפָנָיו וְנִדְמֶה לוֹ לְזָקֵן. אָמַר לוֹ, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, אָמַר לוֹ, לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לוֹ, וְהָעֵצִים וְהָאֵשׁ וּמַאֲכֶלֶת לָמָה, אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא אֶשְׁהֶה יוֹם וְיוֹמַיִם לֶאֱפוֹת וְלֶאֱכֹל. אָמַר לוֹ, אָדָם שֶׁכְּמוֹתְךָ יְאַבֵּד בְּנוֹ שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּזִקְנָתוֹ, וּתְאַבֵּד נְשָׁמָה וְתִתְחַיֵּב בַּדִּין. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִי בָּא וְעָמַד אֵצֶל יִצְחָק, נִדְמֶה לוֹ כְּנַעַר. אָמַר לוֹ, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, אָמַר לוֹ, לִלְמֹד מוּסָר וּבִינָה. אָמַר לוֹ, בְּחַיֶּיךָ אוֹ לְאַחַר מִיתָתְךָ. לְשָׁחְטְךָ הוּא הוֹלֵךְ. אָמַר לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן. בָּא אֵצֶל שָׂרָה, אָמַר לָה, בַּעֲלֵךְ, הֵיכָן הוּא, אָמְרָה לוֹ, בִּמְלַאכְתוֹ, וּבְנֵךְ הֵיכָן הוּא, אָמְרָה לוֹ, עִמּוֹ. אָמַר לָהּ, לֹא כָּךְ הָיִית אוֹמֶרֶת, שֶׁאֵינֶךְ עוֹזֶבֶת אוֹתוֹ שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח הָחִיצוֹנָה. אָמְרָה לוֹ, לֹא לִמְלָאכָה הָלְכוּ, אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל אָמַר לָהּ, לֹא תִּרְאִי אוֹתוֹ. אָמְרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ מִבְּנִי.
2